"איום נמוך": ההתמודדות עם טילי השיוט
התקיפה האיראנית בסעודיה העלתה שוב לסדר היום את סוגיית ההתמודדות עם טילי שיוט, שהקושי הגדול במענה נגדם הוא הגילוי. גורם ביטחוני: "ההתמודדות דורשת שילוב של מכ"מים משופרים וטילי יירוט, לישראל יש כמה אמצעים כאלה"
דן ארקין
| 10/10/2019
הטיל האיראני "חובייזה". צילום: AP
על רקע התקיפה שבוצעה באמצעות טילי שיוט על מתקני הנפט של סעודיה, עולה שוב איום הטילים האלה לכותרות. הקושי העיקרי ביירוט טיל שיוט מנמיך-טוס הוא לגלותו על המכ"ם. על כן, הפתרון האופטימלי להגנה נגד טילי שיוט הוא מערכתי, שילוב של מכ"ם חדש ומיירטים שיש לעשות בהם התאמות כדי שידעו ליירט טיל שיוט במסלול נמוך. בעולם כולו, ובעיקר בארה"ב, מרבים לעסוק בימים אלה בתחום שמוגדר CRUISE MISSILE DEFENSE – CMD, הגנה מפני טילי שיוט.
מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מסוף ספטמבר השנה (פורסם ב-WAR ON ROCKS) קובע כי ההערכה היא שאת מתקני הנפט בסעודיה תקפו 18 כלי טיס בלתי מאוישים (כטמ"מים ורחפנים) ולפחות שבעה טילי שיוט.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
מחברי המחקר מסיקים כי האיראנים הפגינו יכולת מרשימה של תקיפה באמצעות כמה עשרות כלים, הוכיחו אמינות חמוש, תכנון מדויק כדי להימנע מהיתקלות בקווי מתח גבוה ודיוק פגיעה במטרות. כמו כן הפגינו יכולת אנושית בתחום הארגון הצבאי-מבצעי. מסקנת המחקר: הבסיסים הגדולים של הצבא האמריקני אל-אודייד ואל-דאפרה בקטאר ובאיחוד האמירויות בהחלט מאוימים על ידי טילי שיוט איראניים.
ההתמודדות הישראלית - שילוביות
ההגנה והיירוט של טילי שיוט היא קשה במיוחד, מכיוון שכאמור טילי שיוט טסים. אל מטרתם בגובה נמוך, וזמן הגילוי וההתרעה המכ"מי הוא קצר ביותר. לדוגמה: טיל שיוט איראני 'הובייזה' טס בגובה של 100 מטרים מעל פני הקרקע, ואז המגן חייב להשמידו תוך ארבע דקות.
לשם כך צריך לשמור על כוננות הגנה אווירית רציפה וגבוהה. אז איך אם כך יכולה להתמודד ישראל עם האיום? גורם ביטחוני אומר בשיחה עם ישראל דיפנס כי בידי ישראל כמה אמצעי לחימה המתאימים ליירוט טילי שיוט. לדוגמה: טילי ברק 8, מערכת הגנה נגד מטוסים, טילי ים-ים (שמסלול מעופם נמוך). מרכיבים אפשריים נוספים להגנה מפני טילי שיוט, מסביר הגורם, הם טילי ה"פטריוט" החדישים PAC-3, או הדגם החדש של מטוסי F-15, שיגיע לחיל האוויר במידה והממשלה תחליט. מדובר במטוס המצויד במכ"ם חדיש, רב-עוצמה ומתקדם המתאים גם ליירוט בגובה נמוך. המטוס גם יישא תריסר טילי יירוט. הגורם מדגיש עוד כי גם את מערכת "שרביט קסמים/קלע דוד" והמכ"ם שלה ניתן להתאים ליירוט טילי שיוט. כלומר, הפתרון הוא מערכתי, כשהעיקר הוא התאמות המכ"ם ליירוט נמוך.
סימה שיין, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבורה שהעובדה שהאיראנים תקפו בסעודיה איננה אומרת שהם יתקפו את ישראל, שכן בטהרן יודעים שישראל יותר חזקה מסעודיה. "מאידך", אומרת שיין, "צריך לקחת בחשבון שאם אנו תוקפים בסוריה ובעיראק, על פי פרסומים, האם הצד השני יישב בחיבוק ידיים?". היא מציעה גם "לחשוב איך הגענו לכך שאנו חוששים מתקיפה איראנית".
תקיפת מתקני הנפט הסעודיים היא מסר עקיף וברור לישראל לגבי יכולות צבאיות מתקדמות שאותן יכולה איראן להפעיל, גם לא משטחה, נוכח התקיפות שמיוחסות לישראל בסוריה ובעיראק. זה גם רמז למקרה של הידרדרות צבאית בין ישראל לחיזבאללה בלבנון.
התקיפה האיראנית בסעודיה העלתה שוב לסדר היום את סוגיית ההתמודדות עם טילי שיוט, שהקושי הגדול במענה נגדם הוא הגילוי. גורם ביטחוני: "ההתמודדות דורשת שילוב של מכ"מים משופרים וטילי יירוט, לישראל יש כמה אמצעים כאלה"
הטיל האיראני "חובייזה". צילום: AP
על רקע התקיפה שבוצעה באמצעות טילי שיוט על מתקני הנפט של סעודיה, עולה שוב איום הטילים האלה לכותרות. הקושי העיקרי ביירוט טיל שיוט מנמיך-טוס הוא לגלותו על המכ"ם. על כן, הפתרון האופטימלי להגנה נגד טילי שיוט הוא מערכתי, שילוב של מכ"ם חדש ומיירטים שיש לעשות בהם התאמות כדי שידעו ליירט טיל שיוט במסלול נמוך. בעולם כולו, ובעיקר בארה"ב, מרבים לעסוק בימים אלה בתחום שמוגדר CRUISE MISSILE DEFENSE – CMD, הגנה מפני טילי שיוט.
מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מסוף ספטמבר השנה (פורסם ב-WAR ON ROCKS) קובע כי ההערכה היא שאת מתקני הנפט בסעודיה תקפו 18 כלי טיס בלתי מאוישים (כטמ"מים ורחפנים) ולפחות שבעה טילי שיוט.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
מחברי המחקר מסיקים כי האיראנים הפגינו יכולת מרשימה של תקיפה באמצעות כמה עשרות כלים, הוכיחו אמינות חמוש, תכנון מדויק כדי להימנע מהיתקלות בקווי מתח גבוה ודיוק פגיעה במטרות. כמו כן הפגינו יכולת אנושית בתחום הארגון הצבאי-מבצעי. מסקנת המחקר: הבסיסים הגדולים של הצבא האמריקני אל-אודייד ואל-דאפרה בקטאר ובאיחוד האמירויות בהחלט מאוימים על ידי טילי שיוט איראניים.
ההתמודדות הישראלית - שילוביות
ההגנה והיירוט של טילי שיוט היא קשה במיוחד, מכיוון שכאמור טילי שיוט טסים. אל מטרתם בגובה נמוך, וזמן הגילוי וההתרעה המכ"מי הוא קצר ביותר. לדוגמה: טיל שיוט איראני 'הובייזה' טס בגובה של 100 מטרים מעל פני הקרקע, ואז המגן חייב להשמידו תוך ארבע דקות.
לשם כך צריך לשמור על כוננות הגנה אווירית רציפה וגבוהה. אז איך אם כך יכולה להתמודד ישראל עם האיום? גורם ביטחוני אומר בשיחה עם ישראל דיפנס כי בידי ישראל כמה אמצעי לחימה המתאימים ליירוט טילי שיוט. לדוגמה: טילי ברק 8, מערכת הגנה נגד מטוסים, טילי ים-ים (שמסלול מעופם נמוך). מרכיבים אפשריים נוספים להגנה מפני טילי שיוט, מסביר הגורם, הם טילי ה"פטריוט" החדישים PAC-3, או הדגם החדש של מטוסי F-15, שיגיע לחיל האוויר במידה והממשלה תחליט. מדובר במטוס המצויד במכ"ם חדיש, רב-עוצמה ומתקדם המתאים גם ליירוט בגובה נמוך. המטוס גם יישא תריסר טילי יירוט. הגורם מדגיש עוד כי גם את מערכת "שרביט קסמים/קלע דוד" והמכ"ם שלה ניתן להתאים ליירוט טילי שיוט. כלומר, הפתרון הוא מערכתי, כשהעיקר הוא התאמות המכ"ם ליירוט נמוך.
סימה שיין, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבורה שהעובדה שהאיראנים תקפו בסעודיה איננה אומרת שהם יתקפו את ישראל, שכן בטהרן יודעים שישראל יותר חזקה מסעודיה. "מאידך", אומרת שיין, "צריך לקחת בחשבון שאם אנו תוקפים בסוריה ובעיראק, על פי פרסומים, האם הצד השני יישב בחיבוק ידיים?". היא מציעה גם "לחשוב איך הגענו לכך שאנו חוששים מתקיפה איראנית".
תקיפת מתקני הנפט הסעודיים היא מסר עקיף וברור לישראל לגבי יכולות צבאיות מתקדמות שאותן יכולה איראן להפעיל, גם לא משטחה, נוכח התקיפות שמיוחסות לישראל בסוריה ובעיראק. זה גם רמז למקרה של הידרדרות צבאית בין ישראל לחיזבאללה בלבנון.
