מתלות לשאיפות ענק: תעשיית הביטחון הטורקית

תחת ארדואן, התעשייה הביטחונית המקומית בטורקיה רשמה התקדמות עצומה. מתוך שאיפה להשתחרר מעול התלות בארה"ב ונאט"ו, עושה המדינה מאמצים גדולים לייצר ולייצא. אז מה מונע ממנה להפוך לאימפריה ביטחונית?

 
מתלות לשאיפות ענק: תעשיית הביטחון הטורקית

ALTAY הטנק הראשון בייצור טורקי. צילום: AP

התעשייה הביטחונית המתפתחת של טורקיה, שעשתה בחמש עשרה השנים האחרונות התקדמות עצומה, היא בבת עינו של הנשיא ארדואן. ההתפתחות הזו בעיני הנשיא הטורקי נועדה להבטיח את עצמאותה המבצעית ולשאוף לשחרר את טורקיה לחלוטין מתלות בייבוא ביטחוני. כשברקע המבצע הצבאי שלה בצפון סוריה, ובעקבותיו גם האיסור של כמה מדינות באירופה למכור לה נשק, נראה שלטורקיה חשובה יותר מתמיד העצמאות הביטחונית. 

במרץ 2015 השתתף נשיא טורקיה בטקס חניכת קמפוס חדש של חברת 'אסלסאן' באנקרה. בנאום שנשא בטקס, הדגיש ארדואן את החשיבות של פיתוח תעשייה ביטחונית עצמאית במדינה ואמר את הדברים הבאים: "אינשאללה טורקיה לא תחזור שוב על הטעויות שעשתה החל משנות השלושים ועד לשנות האלפיים. ליבי אינו מוכן לקנות ולהשתמש בשום מוצר שלא לקחנו בו חלק בשום שלב, החל מהעיצוב ועד לייצור. זאת משום שהדברים האלה הם שאלה אסטרטגית עבורנו. כאשר אנו צריכים אותם באמת אלה שנראים כחברים מפנים את העורף".

אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

דבריו של ארדואן ביחס לשאיפותיה של טורקיה הדהדו היטב בקמפוס החדיש של 'אסלסאן', חברה הנחשבת לספינת הדגל של התעשייה הביטחונית בטורקיה. 'אסלסאן' עצמה הוקמה בסוף שנת 1975 על רקע אמברגו נשק שהטילה ארה"ב באותם הימים על טורקיה בעקבות פלישתה לאי קפריסין. כיום, מייצאת חברת 'אסלסאן' את תוצרתה ליותר מ–60  מדינות ברחבי העולם. בשנה החולפת הגיע צבר ההזמנות שלה לכ–9.1 מיליארד דולר, עובדה שמציבה אותה במקום ה–52 בדירוג החברות הביטחוניות הגדולות בעולם.

מהתלות לשאיפות גדולות

בניגוד לישראל, שבה נחשב הקומפלקס הצבאי-ביטחוני לגדול ועוצמתי בהשוואה לגודל האוכלוסייה ומבחינת משקלו בכלכלת המדינה, בטורקיה, לפחות עד לשנות האלפיים, נחשבה התעשייה הביטחונית לסקטור זניח ביותר. לאורך כל המלחמה הקרה קיבלה טורקיה עזרה צבאית עצומה מחברות נאט"ו ובראשן ארה"ב, עובדה שהביאה אותה לידי תלות כבדה בייבוא ביטחוני.  

בעשור שלאחר הקמתה של 'אסלסאן' הוקמה שורה של חברות ביטחוניות נוספות במדינה, ולמרות זאת, התעשייה הביטחונית הטורקית המשיכה להיות במצב בתולי ובלתי מפותח, ובעלת יכולת ייצור בסיסית ביותר של תחמושת וכלי נשק פשוטים.

T129 ATAK. מסוק קרב טורקי. צילום: AP

בחמש עשרה השנים האחרונות עשתה התעשייה הביטחונית של טורקיה התקדמות עצומה. כיום היא מייצרת בעצמה מערכות ביטחוניות וצבאיות רבות שלא הייתה מסוגלת לייצר בעבר כמו רובי סער, טנקים, מערכות רדאר שונות, ספינות מלחמה, מסוקי קרב או כטב"מים. ההתפתחות המרשימה ביכולות הייצור העצמאיות של טורקיה באו לידי לביטוי בייצוא הביטחוני של המדינה שהוכפל בין השנים 2011 – 2016.   

התפתחות מוגבלת

לצד ההתפתחות המרשימה ביכולות הייצור הביטחוני של טורקיה, עד כה היא הצליחה לייצא את תוצרתה בעיקר לשווקים של מדינות מוסלמיות באסיה ובמזרח התיכון, וחדירתה לשווקים אחרים נותרה מוגבלת ביותר. 

 לפי דו"ח של המכון הבינלאומי לחקר השלום של שטוקהולם, שלושת הלקוחות הגדולים ביותר של תוצרתה הביטחונית של טורקיה בשנים 2014 - 2018 היו איחוד האמירויות, טורקמניסטן וערב הסעודית. עד כה, טורקיה לא הצליחה להבטיח עסקה ביטחונית משמעותית עם אף אחת מחברות נאט"ו.

מעבר לכך, טורקיה תלויה עדיין במספר חברות נאט"ו בכל הקשור לייצור ולהסכמי רישיון ייצוא של חלקים קריטיים במערכות נשק שהיא עדיין לא מסוגלת לייצר בעצמה. כדי לפצות על הפיגור הטכנולוגי שלה, האסטרטגיה הטורקית לאורך הדרך הייתה לחפש שותפות בייצור נשק עם חברות ביטחוניות מאירופה ומארה"ב. כעת, כאשר היחסים עם חברות נאט"ו הולכים ומתערערים, טורקיה מתקשה יותר ויותר ליצור שותפויות מסוג זה.

ארדואן. הוא עצמו יעצור את טורקיה? צילום: AP

למשל, פרויקט ייצורו של טנק ה'אלטאי' (Altay), הנבנה באופן עצמאי על ידי טורקיה ספג עיכוב משמעותי כאשר הפרלמנט האוסטרי הטיל בנובמבר 2016 איסור על מכירת נשק לטורקיה. מי שהיה אמור לספק את הסוללות לטנק הטורקי הייתה חברת AVL האוסטרית.

מקרה אחר שהדגיש את התלות הטכנולוגית של הטורקים אירע סביב מכירתו של מסוק ה'אטאק' (T129 ATAK) שפותח על ידי התעשייה האווירית של טורקיה בשיתוף עם חברת אוגוסטה-ווסטלנד האיטלקית. ביולי 2018 חתמו טורקיה ופקיסטן על עסקת ענק בשווי של 1.5 מיליארד דולר למכירתם של 30 מטוסי 'אטאק' לפקיסטנים. כדי להשלים את מכירת המסוקים הזדקקה טורקיה לקבלת רישיון ייצוא מארה"ב, מאחר ומנועי המטוס יוצרו במיזם משותף של חברת האניוול האמריקנית עם רולס רויס הבריטית. בסופו של דבר, על רקע היחסים העכורים עם טורקיה, החליטה ארה"ב לחסום את השלמת העסקה ולא לתת רישיון לטורקים, ולכן העסקה טרם הושלמה.

בסיכומו של דבר, אין עוררין על כך שצמיחתה של התעשייה הביטחונית של טורקיה תחת ידיו של ארדואן בשנים האחרונות היא מרשימה ביותר. יחד עם זאת, ובאופן אירוני, נראה כי הוא עצמו גם המקור לחסמים שממנה סובלת טורקיה בהפיכתה למעצמת ייצוא ביטחוני, הודות למדיניות החוץ המתריסה והאנטי-מערבית שלו.

הכותב הוא אנליסט טורקיה ודוקטורנט במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן

 

אולי יעניין אותך גם