המאבק בנשק לא חוקי: "מלחמה חמה" במגזר

למרות שהיקף התופעה וממדיה ידועים לכל, המערכת לא מצליחה לייצר הרתעה בכל הנוגע לאלימות במגזר הערבי. כדי לייצר שינוי מהותי מול האיום הכבד הזה, יש צורך בכמה צעדים חשובים. דעה

 

אקדחים שנתפסו במהלך ניסיון הברחה מלבנון. צילום: משטרת ישראל

הפגנות ערביי ישראל לאורך השבוע החולף, במחאה על אירועי הרצח במגזר, מהוות קריאת השכמה מהדהדת למקבלי ההחלטות בישראל, הן ברמת צמרת אכיפת החוק והן ברמת הצמרת הפוליטית. יותר מכל, זהו "שעון מעורר" עצמי של החברה הערבית בישראל, שרצוי שיהיה אפקטיבי לפני שיהיה מאוחר מידי. האם מדובר שוב במחאה חולפת שזעקתה תשכח תוך כמה ימים או שאולי מדובר בעידן חדש לפנינו? לא ברור בשלב זה, אך דבר אחד כן ברור - התעלמות תהא הימור מסוכן לכלל החברה בישראל.

השבוע זה קרה שוב במגזר הערבי בישראל. אירוע הרצח התשיעי במספר בשבועיים האחרונים וה-64 מתחילת שנת 2019. ההערכה הלא פורמאלית של מערכת אכיפת החוק בישראל היא ששלושה מכל תשעה צעירים במגזר הערבי חמושים בנשק לא חוקי. סוף השבוע הותר לפרסום שמשטרת ישראל סיכלה עוד הברחת אמל"ח - 39 אקדחים מלבנון לישראל. "מלחמה חמה" מתחוללת לה בקרב ערביי ישראל. החל מאירועי "ירי שמחה" בחתונות, דרך ירי על מבנים ורכוש לצורכי איום והפחדה וכלה בירי קטלני ובמטענים שנועד לרצוח.

היעדר הרתעה

למרות שהיקף התופעה וממדיה ידועים לכל, המערכת לא מצליחה לייצר הרתעה. מספר גורמים "מעקרים" את היכולת לייצר הרתעה לטעמי. ראשית, כדאי שנפנים שזו חברה מסורתית פטריארכלית שעקרונות הכבוד האישי וכבוד המשפחה הם עקרונות מהותיים ביסודה. החברה הערבית בישראל אינה מצליחה עדיין לפרוץ את מחסומי המסורת באופן שישדר "עידן חדש" לאלו שאינם חוששים לחשוף נשק ולבצע ירי בפומבי.

התפיסה הערבית המסורתית, במובן מסוים, מתנגשת עם שלטון החוק המודרני בדיוק כדוגמת תפיסות יהודיות קיצוניות. זמינות נשק לא חוקי במגזר גבוהה ולכן אין להתפלא כאשר זה מופנה לביצוע פשע. שנית, לרוב מדובר במצב של היעדר מתלוננים. משטרת ישראל לרוב אינה מצליחה לאתר מתלוננים ושתיקה רועמת עולה בזירות הפשע. פחד ומורא שמפעילים העבריינים במגזר הערבי כלפי האזרחים מחד, ומאידך הפחד והמורא מלפעול נגד המסורת, מייצרים מבוי סתום וחוסר יכולת להגיע למעורבים העיקריים.

מרכיב נוסף בהיעדר ההרתעה הוא אי היכולת של מערכת אכיפת החוק לחסום לחלוטין את צינורות האספקה והמפעלים לייצור נשק לא חוקי. המחרטות בשטחים, בעזה, בירדן ובלבנון מייצרות נשק לא חוקי בהזמנה עבור ארגוני הטרור וארגוני הפשיעה. בין אם אלה אקדחים ובין אם נשקים חצי אוטומטיים, "דמויי קרלו" שמציפים את הרחובות, הרי ברור שללא גדיעת קווי האספקה וטיפול במקורות הייצור של הנשק - המאבק הוא בגדר לא יעיל ולא אפקטיבי.

 ענישה לא מספקת

צדק ראוי שייעשה וראוי שייראה. כדור שנורה מנשק לא חוקי אינו מבחין בין דת, גזע ומין. בין אם זה ירי ללא אבחנה בחוף בבת ים במסגרת חיסולי העבריינים, שקוטל למוות את מרגריטה לאוטין ז"ל, ובין אם זה הרצח של ביאן בוקשאר ז"ל, שנרצחה במהלך חתונה בבסמאת טבעון, המשמעות היא אותה משמעות.

השתוללות הגורמים העברייניים היא פועל יוצא של ענישה מקלה ולא מספקת. יידע כל ארגון פשע וכל עבריין שיחזיק, ישתמש ויבצע פשע באמצעות נשק לא חוקי במגזר הערבי והיהודי כאחד שישב שנים רבות בכלא. לשם השוואה בארה"ב עבירה על חוקי הנשק מהווה עבירה פדרלית. הרשעתו של אדם בסחר, החזקה ושימוש בנשק לא חוקי תביא אותו למאסר ארוך מאוד. המצב אצלנו רחוק מלהיות כזה.

למרות שמשטרת ישראל מהווה "שק החבטות" הלאומי בכל הקשור לטענות המגזר הערבי על היעדר אכיפה והזנחה, הרי שלטעמי הדבר אינו נכון. מנתוני משטרת ישראל ניתן ללמוד שבשנה החולפת נתפסו אלפי אמצעי לחימה, נעצרו 3,303 חשודים והוגשו 1,259 כתבי אישום נגד חשודים בגין עבירות אמל"ח. על כן, מבחן התוצאה הוא לא כמה תפסו, אלא כמה כתבי האישום הוגשו וכמה הניבו הרשעות ומאסרים ממושכים. זהו מבחן שמצוי אך ורק לפתחה של מערכת המשפט. אין ספק שמשפט חייב להיות משפט צדק וחוזקן של הראיות מהווה נדבך משמעותי ביכולת להרשיע אך, בו בזמן חייבת העט לרעוד לכל שופט ושופטת בבואם לקבל החלטה מקלה עם חשודים בהחזקה ושימוש בנשק לא חוקי.

יצירת תקווה חדשה

החלק השלישי לטיפול בתופעה של נשק לא חוקי במגזר הערבי הוא יצירת תקווה. התקווה חייבת להגיע בראש ובראשונה מתוך המנהיגות החברתית במגזר הערבי, ובמקביל בתמיכה ובחיזוק של מערכות האכיפה וההנהגה הפוליטית. את השינוי יש להביא על ידי חינוך לדמוקרטיה, שמירת שלטון החוק ואיסור לקיחת החוק לידיים. ישנה חובה של העמקת הקשר עם המנהיגות החיובית במגזר הערבי, שתצא בגלוי נגד התופעה. רוב הציבור הערבי מאס בקטל האכזרי וברמת האלימות הגואה במגזר.

הדרך להוקעתו מתחילה בחינוך לאזרחות טובה יותר בקרבו. חייבת לקום תוכנית ממשלתית סדורה, שנתמכת במשאבים, שתפקידה וייעודה הם יצירת שינוי חברתי בכל הקשור לאיום הנשק הלא חוקי. יש לרתום את המנהיגות הדתית, המנהיגות המקומית ואת המנהיגות הפוליטית הארצית. יש לדאוג לחיזוק תחושת הביטחון של האזרחים. המשך הקמת תחנות משטרה, התקנת אמצעים טכנולוגיים לזיהוי ולהרתעה, העמקת היכולת המודיעינית ויצירת תמריצים להתגייסות לשירות משטרתי ולהתנדבות בתוך הקהילה.  

לסיכום, רק יישום משולב של יצירת הרתעה, הטלת ענישה מחמירה ויצירת תקווה לאוכלוסייה הם שיביאו את השינוי המיוחל. ללא הרתמות של המנהיגות במגזר הערבי, הרתמות אמיתית של האוכלוסייה הערבית וצעדים ברמה הארצית לא יהא שינוי אמיתי ויכול ששוב תהא זו זעקה חולפת.

 

אולי יעניין אותך גם