על עצורים, חקירות ומה שביניהם
מצבו הרפואי של ראש החוליה שביצעה את הפיגוע בו נרצחה רנה שנרב ז"ל, עורר שיח סביב החקירות שמבצעת מערכת הביטחון. כך מנסה ישראל לשמור על האיזון הדק שבין מניעת טרור לבין ערכי הדמוקרטיה. פרשנות
נתן פז
| 05/10/2019
אילוסטרציה: Bigstock
הפרסום התקשורתי אודות מצבו הרפואי של סאמר ערביד, החשוד כי עמד בראש חוליית המחבלים שרצחה את רנה שנרב ז"ל, עורר שיח תקשורתי וציבורי ער. זאת כזכור, לאחר שפונה לבית החולים במצב אנוש במהלך חקירותיו על ידי גורמי הביטחון. במרכז השיח היו הסוגיות סביב הפיקוח על הטיפול הרפואי הניתן לעצורים שנמצאים במשמורת חוקית, ובו בזמן נכנסים ויוצאים מחדרי חקירות, ביטחוניים ופליליים כאחד.
כדי להבין לעומק את הדברים, צריך להכיר עובדות מרכזיות ותהליכים באשר לסוגיית הפיקוח הרפואי סביב אוכלוסיית העצורים במתקני הכליאה בישראל ובזמן חקירתם. במאמר זה אנסה לסקור חלק מעובדות אלה, ולשפוך אור על המורכבות שבעיסוק זה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
אוכלוסיית העצורים המוחזקים במשמורת חוקית במתקני שירות בתי הסוהר בזמן מעצרם מונה כמה אלפים. העצורים פרוסים על פני כלל המתקנים, בין אם מדובר במתקנים ביטחוניים ובין אם פליליים, כל אחד בהתאם לאוכלוסיית היעד אליה הוא משתייך והגדרת העבירה בכתב האישום. כאשר בוחנים את אוכלוסיית העצורים חשוב להבין את תכלית המעצר. התכלית היא מניעת הימלטות של חשוד בביצוע מעשה עבירה מלעמוד לדין בבית המשפט.
חלק מהשיקולים האם להחזיק חשוד במעצר הם בהתאם לחומרת העבירה והעונש הצפוי לו על פי חוק אם יורשע בישראל. לעניין זה, נשקלת גם רמת המסוכנות שלו לעצמו ולציבור. מטרות נוספות להחזקת אדם במעצר הן לצורך המשך החקירה וההליכים המשפטיים, למנוע ממנו לבצע עבירות נוספות ו/או להמשיך לבצע עבירות, למנוע ממנו לשבש הליכי חקירה או משפט על ידי תיאום עדויות או השפעה על עדים.
קיימים סוגים שונים של עצורים, עצורי ימים הם אילו שנעצרו בגין חשד מסוים ובית המשפט הורה על החזקתם במעצר לכמה ימים עד להגשת הצהרת תובע, שזו בעצם הצהרת כוונות מטעם רשויות המדינה על כוונה להגיש כתב אישום. עצורי החלטה אחרת ועצורי תום ההליכים הם אלה שבית המשפט סבור שיש להחזיקם במעצר גם לאחר הגשת כתב אישום ועד להחלטה סופית בעניינם. כל זאת עקרונית, עד לשנה ולאור רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם, מאופי וחומרת העבירה שביצעו והחשש שימלטו מהדין ו/או ינסו לשבש הליכי משפט ולפגוע באחרים. עצורי ימים יוחזקו באגפים נפרדים מעצורים אחרים. בנוסף, קיימת הפרדה מוחלטת בין אוכלוסיות כך שפליליים לא יוחזקו עם ביטחוניים.
טיפול רפואי – ערך הצלת חיים
במתקני הכליאה קיימת הקפדה יתרה, נוהלית ומקצועית על הטיפול הרפואי הניתן לכלל אוכלוסיית האסירים השוהים, ולעניין זה לרבות לאוכלוסיית עצורים. בכל מתקן קיים מערך רפואי סדור, מרפאה, חובשי משמרת 24/7, אנשי רפואה מקצועיים כגון רופא יחידה ורופאים מקצועיים נוספים.
כל קליטה של עצור במתקן כליאה מחייבת בדיקת גורם רפואי בנוסף לכל הבדיקות ביטחוניות המדוקדקות. כך גם מתודרכים ומונחים המפקדים והסוהרים לשימת לב על תיעוד יציאתו וחזרתו של עצור למתקני החקירה, ועל דיווח מידי על כל חריג בהיבט זה. יכול שעצור יפונה למרפאת המתקן עקב התמוטטות בזמן שהותו באגף לאחר חקירה, התמוטטות בחקירה בתוך המתקן ו/או בזמן חקירה מחוץ למתקן. יכול להיות שעצור גם יחזור מחקירה ויופנה לטיפול רפואי, משום שסגל הסוהרים יזהה חבורות בגופו או תלונות של העצור עצמו לפיהן היכו אותו ופגעו בו בחקירה.
חשוב להדגיש ולציין, כי כאשר עצור מועבר לרשות משטרת ישראל/גורם ביטחוני אחר לצורכי חקירה, אותו גורם הוא האחראי בפועל על הטיפול הרפואי המידי הניתן בזמן שהעצור באחריותו. באירוע בו יחזור עצור ויתלונן בפני הסגל על הכאה בזמן חקירה יופנה להגיש בכתב מכתב לגורם האמון על החקירה. דיווח יועבר על ידי מפקד בית הכלא בערוצי הדיווח שלו על קרות האירוע ולרשות הממונה על חקירת מקרים שכאלה. אנשי הסגל מתודרכים ומונחים להקפיד ולטפל באירועים מסוג זה באופן מידי. יותר מכך, כמות הביקורות הנעשות, בין אם על ידי פיקוד המשמרת ובין על ידי פיקוד האגף ופיקוד בית הכלא, מובילות לכך שאירועים אלה מטופלים מידית וללא שיהוי.
גבולות גזרה
עצורי ימים יבלו את מרבית היום במתקני החקירות באשר יהיו. משטרת ישראל וגורמי הביטחון מוגבלים בזמן הניתן להם בצו שיפוטי, על מנת להעמיק ולבסס החקירה של העצור ולהחליט האם להגיש הצהרת תובע. קיים מתח מובנה בין רשות הכליאה הלאומית לבין רשויות החקירה. בעוד ששירות בתי הסוהר, האמון על פי חוק על החזקת העצורים, יקפיד על שמירה שלהם במשמורת בטוחה ומשמורת נאותה, רשויות החקירה מעוניינות לפענח את החקירה בטווח זמנים קצר, ולעיתים קרובות מצויות במירוץ אחר השעון כדי לסכל ולמנוע את העבירות הצפויות מאותם העצורים. במילים אחרות, בעוד שהאחד מנסה למנוע מהם לברוח, למנוע מהם לפגוע בעצמם ובאחרים, למנוע מהם לפגוע בחקירה ולשבש אותה בזמן מעצרם במתקן, הרי שהשני מנסה, למנוע פגיעה שלהם בחברה והמשך ביצוע עבירות פליליות וביטחוניות שיסכנו את שלום הציבור.
למרות שקרו בעבר מקרים חריגים בהם עצורים הוכו במהלך חקירות באופן שחורג מהחוק והסמכויות, הרי שניתן לומר שאלה מקרים חריגים שבחריגים והם מטופלים בצורה מקצועית ורצינית בין הארגונים, ובשילוב מי שאמון על הפיקוח החוקי בהיבטים אלה. בלי להתייחס לגופו של אירוע, הרי שמניסיוני בתפקידי פיקוד, הן במתקני כליאה לעצורים פליליים והן לביטחוניים, אוכל לומר שקיים שיתוף פעולה הדוק בין הארגונים ובין המפקדים בכל הקשור לפיקוח על הטיפול הרפואי לעצורים, ובפרט בזמן חקירות.
פרשת "קו 300" חלפה מן העולם
ניתן לומר שתקופת פרשת "קו 300" חלפה מן העולם ובאשר להתנהלות המקצועית של רשויות החקירה, הרי שלרוב אלה מקפידות על אישורים סדורים בהתאם לסמכויות, ועל הקפדה בדבר שמירת החוק. מותו של עצור בכלל ובפרט עצור ביטחוני בזמן חקירה, מהווה אירוע נפיץ. אירוע שכזה יכול שיבעיר את בתי הכלא ויגרום להפרות סדר, ניסיונות פגיעה בסגל והפרות סדר המוניות ברחוב הפלסטיני ובתוך הקו הירוק.
לאף גורם ביטחוני ודאי אין רצון לגרום לאירוע שכזה לקרות בצורה מכוונת. מאידך, כאשר מדובר ב"פצצה מתקתקת" ו/או סכנה מידית לחיי אדם ראוי ורצוי שגורמי הביטחון יפעילו את סמכויותיהם ואת מלוא הכלים החוקיים העומדים לרשותם, על מנת למנוע פגיעה בחפים מפשע.
דמוקרטיה במיטבה
יש להביט על המתרחש מנקודת מבט מאוזנת. רק מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל יכולה להפעיל רשות כליאה לאומית שאנשיה יעשו מאמצים כבירים, לשמור על שלומם וביטחונם של אותם אלה, שיצאו באופן פעיל ומודע לפגוע באותה הדמוקרטיה. במקביל, יופעלו רשויות חקירה ויפעילו את כלל הכלים החוקיים העומדים לרשותם על מנת לפענח ולפצח חקירת רצח מתועבת של נערה ישראלית חפה מפשע ופגיעה במשפחתה, למנוע המשך פגיעה באזרחים, גם במחיר של פגיעה קשה פיסית בנחקר, עד כדי סכנת חיים. כל אלה, כאשר האירועים הללו עומדים לבחינה ציבורית ובדיקות מקצועיות ומשפטיות על מנת לוודא עמידה בכללי וברוח החוק. טעויות וחריגות קורות, המלחמה בטרור ובפשיעה אינה סטרילית, כל עוד רשויות המדינה מקפידות לבצע תפקידן בהתאמה לערכי החוק - החוסן הלאומי רק גובר.
מצבו הרפואי של ראש החוליה שביצעה את הפיגוע בו נרצחה רנה שנרב ז"ל, עורר שיח סביב החקירות שמבצעת מערכת הביטחון. כך מנסה ישראל לשמור על האיזון הדק שבין מניעת טרור לבין ערכי הדמוקרטיה. פרשנות
אילוסטרציה: Bigstock
הפרסום התקשורתי אודות מצבו הרפואי של סאמר ערביד, החשוד כי עמד בראש חוליית המחבלים שרצחה את רנה שנרב ז"ל, עורר שיח תקשורתי וציבורי ער. זאת כזכור, לאחר שפונה לבית החולים במצב אנוש במהלך חקירותיו על ידי גורמי הביטחון. במרכז השיח היו הסוגיות סביב הפיקוח על הטיפול הרפואי הניתן לעצורים שנמצאים במשמורת חוקית, ובו בזמן נכנסים ויוצאים מחדרי חקירות, ביטחוניים ופליליים כאחד.
כדי להבין לעומק את הדברים, צריך להכיר עובדות מרכזיות ותהליכים באשר לסוגיית הפיקוח הרפואי סביב אוכלוסיית העצורים במתקני הכליאה בישראל ובזמן חקירתם. במאמר זה אנסה לסקור חלק מעובדות אלה, ולשפוך אור על המורכבות שבעיסוק זה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
אוכלוסיית העצורים המוחזקים במשמורת חוקית במתקני שירות בתי הסוהר בזמן מעצרם מונה כמה אלפים. העצורים פרוסים על פני כלל המתקנים, בין אם מדובר במתקנים ביטחוניים ובין אם פליליים, כל אחד בהתאם לאוכלוסיית היעד אליה הוא משתייך והגדרת העבירה בכתב האישום. כאשר בוחנים את אוכלוסיית העצורים חשוב להבין את תכלית המעצר. התכלית היא מניעת הימלטות של חשוד בביצוע מעשה עבירה מלעמוד לדין בבית המשפט.
חלק מהשיקולים האם להחזיק חשוד במעצר הם בהתאם לחומרת העבירה והעונש הצפוי לו על פי חוק אם יורשע בישראל. לעניין זה, נשקלת גם רמת המסוכנות שלו לעצמו ולציבור. מטרות נוספות להחזקת אדם במעצר הן לצורך המשך החקירה וההליכים המשפטיים, למנוע ממנו לבצע עבירות נוספות ו/או להמשיך לבצע עבירות, למנוע ממנו לשבש הליכי חקירה או משפט על ידי תיאום עדויות או השפעה על עדים.
קיימים סוגים שונים של עצורים, עצורי ימים הם אילו שנעצרו בגין חשד מסוים ובית המשפט הורה על החזקתם במעצר לכמה ימים עד להגשת הצהרת תובע, שזו בעצם הצהרת כוונות מטעם רשויות המדינה על כוונה להגיש כתב אישום. עצורי החלטה אחרת ועצורי תום ההליכים הם אלה שבית המשפט סבור שיש להחזיקם במעצר גם לאחר הגשת כתב אישום ועד להחלטה סופית בעניינם. כל זאת עקרונית, עד לשנה ולאור רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם, מאופי וחומרת העבירה שביצעו והחשש שימלטו מהדין ו/או ינסו לשבש הליכי משפט ולפגוע באחרים. עצורי ימים יוחזקו באגפים נפרדים מעצורים אחרים. בנוסף, קיימת הפרדה מוחלטת בין אוכלוסיות כך שפליליים לא יוחזקו עם ביטחוניים.
טיפול רפואי – ערך הצלת חיים
במתקני הכליאה קיימת הקפדה יתרה, נוהלית ומקצועית על הטיפול הרפואי הניתן לכלל אוכלוסיית האסירים השוהים, ולעניין זה לרבות לאוכלוסיית עצורים. בכל מתקן קיים מערך רפואי סדור, מרפאה, חובשי משמרת 24/7, אנשי רפואה מקצועיים כגון רופא יחידה ורופאים מקצועיים נוספים.
כל קליטה של עצור במתקן כליאה מחייבת בדיקת גורם רפואי בנוסף לכל הבדיקות ביטחוניות המדוקדקות. כך גם מתודרכים ומונחים המפקדים והסוהרים לשימת לב על תיעוד יציאתו וחזרתו של עצור למתקני החקירה, ועל דיווח מידי על כל חריג בהיבט זה. יכול שעצור יפונה למרפאת המתקן עקב התמוטטות בזמן שהותו באגף לאחר חקירה, התמוטטות בחקירה בתוך המתקן ו/או בזמן חקירה מחוץ למתקן. יכול להיות שעצור גם יחזור מחקירה ויופנה לטיפול רפואי, משום שסגל הסוהרים יזהה חבורות בגופו או תלונות של העצור עצמו לפיהן היכו אותו ופגעו בו בחקירה.
חשוב להדגיש ולציין, כי כאשר עצור מועבר לרשות משטרת ישראל/גורם ביטחוני אחר לצורכי חקירה, אותו גורם הוא האחראי בפועל על הטיפול הרפואי המידי הניתן בזמן שהעצור באחריותו. באירוע בו יחזור עצור ויתלונן בפני הסגל על הכאה בזמן חקירה יופנה להגיש בכתב מכתב לגורם האמון על החקירה. דיווח יועבר על ידי מפקד בית הכלא בערוצי הדיווח שלו על קרות האירוע ולרשות הממונה על חקירת מקרים שכאלה. אנשי הסגל מתודרכים ומונחים להקפיד ולטפל באירועים מסוג זה באופן מידי. יותר מכך, כמות הביקורות הנעשות, בין אם על ידי פיקוד המשמרת ובין על ידי פיקוד האגף ופיקוד בית הכלא, מובילות לכך שאירועים אלה מטופלים מידית וללא שיהוי.
גבולות גזרה
עצורי ימים יבלו את מרבית היום במתקני החקירות באשר יהיו. משטרת ישראל וגורמי הביטחון מוגבלים בזמן הניתן להם בצו שיפוטי, על מנת להעמיק ולבסס החקירה של העצור ולהחליט האם להגיש הצהרת תובע. קיים מתח מובנה בין רשות הכליאה הלאומית לבין רשויות החקירה. בעוד ששירות בתי הסוהר, האמון על פי חוק על החזקת העצורים, יקפיד על שמירה שלהם במשמורת בטוחה ומשמורת נאותה, רשויות החקירה מעוניינות לפענח את החקירה בטווח זמנים קצר, ולעיתים קרובות מצויות במירוץ אחר השעון כדי לסכל ולמנוע את העבירות הצפויות מאותם העצורים. במילים אחרות, בעוד שהאחד מנסה למנוע מהם לברוח, למנוע מהם לפגוע בעצמם ובאחרים, למנוע מהם לפגוע בחקירה ולשבש אותה בזמן מעצרם במתקן, הרי שהשני מנסה, למנוע פגיעה שלהם בחברה והמשך ביצוע עבירות פליליות וביטחוניות שיסכנו את שלום הציבור.
למרות שקרו בעבר מקרים חריגים בהם עצורים הוכו במהלך חקירות באופן שחורג מהחוק והסמכויות, הרי שניתן לומר שאלה מקרים חריגים שבחריגים והם מטופלים בצורה מקצועית ורצינית בין הארגונים, ובשילוב מי שאמון על הפיקוח החוקי בהיבטים אלה. בלי להתייחס לגופו של אירוע, הרי שמניסיוני בתפקידי פיקוד, הן במתקני כליאה לעצורים פליליים והן לביטחוניים, אוכל לומר שקיים שיתוף פעולה הדוק בין הארגונים ובין המפקדים בכל הקשור לפיקוח על הטיפול הרפואי לעצורים, ובפרט בזמן חקירות.
פרשת "קו 300" חלפה מן העולם
ניתן לומר שתקופת פרשת "קו 300" חלפה מן העולם ובאשר להתנהלות המקצועית של רשויות החקירה, הרי שלרוב אלה מקפידות על אישורים סדורים בהתאם לסמכויות, ועל הקפדה בדבר שמירת החוק. מותו של עצור בכלל ובפרט עצור ביטחוני בזמן חקירה, מהווה אירוע נפיץ. אירוע שכזה יכול שיבעיר את בתי הכלא ויגרום להפרות סדר, ניסיונות פגיעה בסגל והפרות סדר המוניות ברחוב הפלסטיני ובתוך הקו הירוק.
לאף גורם ביטחוני ודאי אין רצון לגרום לאירוע שכזה לקרות בצורה מכוונת. מאידך, כאשר מדובר ב"פצצה מתקתקת" ו/או סכנה מידית לחיי אדם ראוי ורצוי שגורמי הביטחון יפעילו את סמכויותיהם ואת מלוא הכלים החוקיים העומדים לרשותם, על מנת למנוע פגיעה בחפים מפשע.
דמוקרטיה במיטבה
יש להביט על המתרחש מנקודת מבט מאוזנת. רק מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל יכולה להפעיל רשות כליאה לאומית שאנשיה יעשו מאמצים כבירים, לשמור על שלומם וביטחונם של אותם אלה, שיצאו באופן פעיל ומודע לפגוע באותה הדמוקרטיה. במקביל, יופעלו רשויות חקירה ויפעילו את כלל הכלים החוקיים העומדים לרשותם על מנת לפענח ולפצח חקירת רצח מתועבת של נערה ישראלית חפה מפשע ופגיעה במשפחתה, למנוע המשך פגיעה באזרחים, גם במחיר של פגיעה קשה פיסית בנחקר, עד כדי סכנת חיים. כל אלה, כאשר האירועים הללו עומדים לבחינה ציבורית ובדיקות מקצועיות ומשפטיות על מנת לוודא עמידה בכללי וברוח החוק. טעויות וחריגות קורות, המלחמה בטרור ובפשיעה אינה סטרילית, כל עוד רשויות המדינה מקפידות לבצע תפקידן בהתאמה לערכי החוק - החוסן הלאומי רק גובר.
