מצפון ועד דרום: ההתבססות הזרה בסוריה מתרחבת
מקורות אופוזיציה סורית, העוקבים אחר ההתפתחויות במדינה, מצביעים על הרחבת ההתבססות הצבאית הזרה של איראן, רוסיה וגם של ארצות הברית. סקירה מיוחדת על מאבקי השליטה במדינה
פסח מלובני
| 04/10/2019
כוחות צבא ארה"ב וטורקיה בסיור בסוריה. צילום: AP
למרות שמלחמת האזרחים בסוריה הסתיימה, נראה כי מאבקי השליטה על המדינה עדיין ממשיכים ואף מתעצמים. מקורות אופוזיציה סוריים, שעוקבים אחר הנעשה, מצביעים על פעולות התרחבות של איראן, רוסיה וארה"ב ברחבי המדינה.
על פי דיווחים שונים של מקורות באופוזיציה הסורית, משתלטות המיליציות הפרו-איראניות על חלקו המזרחי של מחוז דיר א-זור, שבמזרח סוריה, חלק שנשלט בעבר על ידי המדינה האסלאמית (דאעש) עד לנפילתה באוקטובר 2017. מיליציות אלו כוללות כוחות מגיס קודס האיראני, מחיזבאללה העיראקי ומארגונים עיראקים אחרים, מיליציות אפגניות ופקיסטניות וכן של מיליציות מחיזבאללה הסורי והלבנוני. כל זאת, בהובלתו האישית של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, קאסם סולימאני. על פי המקורות, כוחן של מיליציות אלו לא עולה על 15,000 לוחמים. האיראנים מפלים בין המיליציות הזרות, שכל אחד מלוחמיהן מקבל שכר של 400$ לחודש, לבין המיליציות המקומיות, שכל אחד מלוחמיהן מקבל שכר של עד 150$ לחודש.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
על פי המקורות, מארגנת איראן בסוריה אזורים בעלי אידיאולוגיה ואפילו השתייכות דתית, שיעית, שהיא עוינת לרוב האוכלוסייה הסונית במדינה. פעילות איראנית זו במזרח המדינה אמורה להרחיב את אזורי ההשפעה האיראניים שבצד העיראקי של הגבול, לתוך השטח הסורי, שכן ההשתלטות נעשית על הישובים הסוריים הנמצאים לאורך נהר הפרת, מדיר א-זור לאבו כמאל, שמדרום-מזרח לה. אזורים אלה שולטים על הצירים המגיעים מעיראק דרך אבו כמאל, לדיר א-זור ולחלקה המזרחי של סוריה. על פי המקורות, מפעילים האיראנים מפקדות בשדה התעופה הצבאי של דיר א-זור, ובאבו כמאל. יצויין כי ממשלת עיראק פתחה בימים אלה את מעבר אל-קאא'ם שבצד העיראקי, המקביל למעבר אבו כמאל שבצד הסורי, למעבר נוסעים ולמסחר בין שתי המדינות, דבר שנמנעו לעשותו בשנים האחרונות.
מעבר לכך שמהלך זה ישרת את האיראנים הפועלים משני צידי הגבול, ויאפשר להם להניע ציוד ואמל"ח לסוריה, וממנה גם ללבנון, מהווה צעד זה סימן לנרמול היחסים בין עיראק לסוריה. זאת, בנוסף לכך שממשלת עיראק קוראת לאחרונה להחזיר את סוריה כחברה בליגה הערבית, ממנה הוצאה ב-2011, בעקבות הטבח שהמשטר ביצע באוכלוסייה האזרחית בתחילת המלחמה בינו לבין המורדים, ובמהלכה.
יצוין כי לאחרונה התפרסמו דיווחים על תקיפות אוויריות שבוצעו על ריכוזי המיליציות הפרו-איראניות באזור שבמרחב אבו כמאל, בהן מואשמת ישראל, זאת בנוסף לתקיפה אחת, המיוחסת לערב הסעודית, בה הותקף בסיס של משמרות המהפכה האיראניים. זאת, לכאורה, כתגובה לתקיפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט של חברת ערמקו במזרח הממלכה.
הרוסים מרחיקים את איראן
גם הרוסים לא שוקטים על שמריהם, ולאחרונה דווח על ידי מקורות האופוזיציה הסורית על הקמת בסיס רוסי חדש באגן דמשק המערבי. נראה כי הרוסים אינם מסתפקים בבסיס האווירי בחמיימים ובבסיס הימי בטרטוס, שהועברו לשליטתם המלאה, אלא הקימו מאז תחילת מעורבותם בסוריה לפני ארבע שנים, מספר נוסף של בסיסים ברחבי המדינה. כל הבסיסים נמצאים מחוץ לתחום עבור הצבא הסורי והמשטר הסורי.
לאחרונה התפרסמו ידיעות באתרי האופוזיציה הסורית על הקמת בסיס רוסי חדש ממערב לבירה דמשק, בסמוך לכביש המוביל מצבורה לקדסיא, ובקרבת העיירה אל-בג'אע, במקום ששימש קודם לכן אזור אימונים של דיוויזיה 4 המפורסמת. האזור נחשב לאחד האזורים היקרים ביותר בסוריה מבחינת ערכו הנדל"ני.
פוטין, ארדואן ורוחאני. כל אחד רוצה את חלקו. צילום: AP
על פי אחד המקורות, הצליחה רוסיה להשתלט על מחנה זה כבר במחצית 2018, ולהקיפו בסוללות עפר גבוהות ובגדרות תיל, בנוסף לזו שהייתה קיימת במקום. הרוסים הציבו סביבו שומרים. על פי המקור, משמש בסיס זה את אנשי הכוחות המיוחדים הרוסים, וכן בסיס עבור כוחות קרקעיים נוספים, ובכלל זה מטל"רים מדגם אורגן 27-BM (Uragan 220 מ"מ), ומשגרי טילי 1-TOS - מטל"ר בן 30 קנים בקוטר 220 מ"מ, המותקן על שלדת טנק 72-T. כמו כן, גם רכבי טיהור מוקשים מדגם UR-77. בבסיס מצויים גם אמצעי האזנה ומודיעין אלקטרוני ולוחמה אלקטרונית, מפקדת שליטה ובסיס תחזוקה, וכן אמצעי הגנה אווירית להגנת המקום. בנוסף, הוקמו בבסיס מתקנים שונים לרווחת החיילים, ובכללם מגרש כדורגל, אולם ספורט, ברכת שחייה, חדר אוכל, וכן בית קולנוע, אולם הופעות ובידור וחדרי אמבטיה.
לפי המקור, הוקם הבסיס תוך פחות משנה, דבר העשוי להצביע על החשיבות שמייחסים לו הרוסים, המבקשים ככל הנראה לחזק את היערכותם באזור הבירה. על רקע זה ניתן לראות את פעילותם לאחרונה להביא לסילוק מיליציות פרו-איראניות הפועלות בעיירות שבאגן הדרומי של דמשק. זאת במסגרת מאבק בינם לבין האיראנים על השליטה על הצירים העיקריים באזור, והשליטה הביטחונית בו. האיראנים מצידם מנסים להרחיק את הרוסים מהאזור, ולפתוח את קטע הכביש בבילא-סת זינב (כביש 110) שמדרום-מזרח לדמשק.
הרוסים רוצים, על פי מקורות שונים, למנוע מהאיראנים לממש את תכניותיהם באזור ולהקים בו פרבר (דאחיה) בדומה לדאחיה שבביירות. בשל כך הם נוקטים בצעדים שונים בשטח, ובכלל זה חסימת אותו קטע של הציר המוזכר לעיל, שהוא בעל חשיבות מרכזית לשליטה האיראנית באזור. הם עושים זאת על ידי הפעלת סיורים. יצוין כי אזור זה קדוש וחשוב במיוחד לאיראנים ולכלל השיעים בשל קברה של זינב, הנמצא במקום.
כמו כן, הרוסים רוצים שהשליטה הביטחונית באזור תמצא בידי גורמי המודיעין והבטחון הסורים הנאמנים להם, ולהרחיק ממנו את הכוחות הנאמנים לאיראן. הרוסים חוששים גם מהתבססות מיליציות שיעיות הנאמנות לאיראן ביישובי האזור, מהם יגייסו את אנשיהם לשורותיהן, דבר שיכול להפוך את האזור כולו למטרה לתקיפות ישראליות עליו. נראה שנושא זה עוד יעמוד על הפרק בהתמודדות בין רוסיה לאיראן על אזורי השפעה בסוריה.
איום מל"טים על רוסיה
בינתיים ממשיכים הרוסים לסבול מהטרדות של כלי טיס בלתי מאוישים ורקטות ששוגרו לעבר בסיסם האווירי בחמיימים, שבצפון מערב סוריה. דובר משרד ההגנה הרוסי מסר לאחרונה כי בשנתיים האחרונות הפילו אמצעי ההגנה האווירית של הכוחות הרוסים הפועלים בבסיס, 118 כלי טיס בלתי מאוישים, מהם 58 בשנת 2019, ו-27 רקטות, ששוגרו לעברו על ידי גורמים חמושים, מאתרים שבמחוז אדליב. לדבריו, למרות שכלי טיס אלה נראים פרימיטיביים, הרי שהם פועלים היטב, ונראה כי הם הולכים ומשתפרים.
מטוס קרב רוסי בבסיס חמיימים. צילום: AP
עם זאת, בניגוד להודעות הרשמיות על הצלחת מערכות ההגנה האווירית בסיכול מתקפות כלי הטיס הבלתי מאוישים, ישנם דיווחים כי אלה גרמו נזקים לכלי הטיס של חיל האוויר הרוסי בבסיס. בנוסף, בשבועות האחרונים החלה בבסיס פעילות מואצת להקמת האנגרים עיליים להגנה פיסית על המטוסים והמסוקים. הרוסים גם הודיעו על כוונתם להתחיל בזמן הקרוב בעבודות להקמת מסלול נחיתה נוסף בבסיס חמיימים, כדי שיוכל לקלוט גם מפציצים כבדים נושאי טילי שיוט.
באשר לנמל טרטוס, הרוסים משקיעים במקביל מאמצים לשפר את התשתיות בנמל, כדי לאפשר להגדיל את מספר כלי השיט שיוכלו לעגון בו, ולהרחיב את שירותי התחזוקה והשיפוצים לכלי שיט שטח וצוללות של הצי הרוסי. לאחרונה נחנך בנמל מתקן תחזוקה ענק לכלי שיט, שאמור להגדיל פי 10 את היקף עבודות התחזוקה שלהם. בשנה החולפת הוכרז במוסקבה על תכנית שאפתנית להעמיק את נמל טרטוס, אך בשלב זה לא ברור האם העבודות בהקשר זה החלו בפועל.
הצהרות אמריקניות לחוד, מציאות לחוד
מנתונים חדשים שנאספו בשנתיים האחרונות על הנוכחות הצבאית האמריקאית בסוריה, נראה כי למרות כוונת הנשיא טראמפ בסוף 2018 להוציא את כוחותיו ממדינה זו, הלכה נוכחותם בה והתחזקה. תמונת המצב היום שונה מזו שהייתה בסוף שנת 2017. על פי מחקרים שנעשו בנושא, מפרסם אתר האופוזיציה זמאן אל-וצל כי בשנים 2019-2018 חלה התפתחות חשובה במערך הבסיסים של ארצות הברית ושל בעלות בריתה האחרים בסוריה. ההתפחות הזו כוללת: הקמת בסיסים חדשים, שלא היו קיימים עד אז; הרחבת חלק מהבסיסים הקיימים ותגבורם; פינוי של מספר בסיסים, והעברת חלק מהם למקומות אחרים.
המחקר המצוטט על ידי האתר מתייחס לכ-20 בסיסים הנמצאים בצפון ובצפון-מזרח סוריה, באזור הנשלט על ידי הכוחות הכורדיים, ובו רוצה טורקיה להקים "אזור ביטחון" לעצמה בתוך השטח הסורי. דבר זה עומד בסתירה למצב פריסת בסיסים אלה בשטח, שחלקם נמצאים בתוך השטח שטורקיה רוצה להשתלט עליו. יצוין כי המחקר מתבסס בעיקרו על השוואה בין תצלומי לוויין שנעשו בסוף שנת 2017 לבין אלה שבוצעו השנה.
מקריאת נתוני המחקר ניתן להגיע למסקנה כי ארצות הברית מכינה את בסיסיה לשהייה ממושכת במקום, וכי אין היא מתכוונת לצאת מהם בזמן הקרוב. נראה שהכוחות האמריקנים יישארו באזור לפרק זמן בלתי ידוע, בדומה לכוחות הרוסיים והאיראניים הנמצאים כעת על אדמת סוריה.
חלק מהבסיסים אינם בסיסים צבאיים באופיים, כי אם מרכזי "ניהול אזרחי", שנועדו לסייע ולייעץ לכוחות הכורדים הפועלים באזור, בניהולו השוטף והתקין. לכך יש להוסיף גם את הבסיסים הקטנים שהוקמו במרבית שדות הנפט שבאזור, הכוללים כוחות אבטחה קטנים בסדר גודל של 50 חיילים אמריקנים.
הבסיסים עוברים מתיחת פנים
על פי הנתונים שהתפרסמו, עברו מספר בסיסים הרחבה ושינויים, ובכללם הבסיס בתל בידר, שמצפון-מערב לחסכה, בו הוארך מסלול הנחיתה, וייתכן ואף יוארך יותר, כדי שיוכלו לנחות בו מטוסי קרב ומטוסי תובלה. שינויים בוצעו גם בבסיס המשותף לאמריקנים ולצרפתים, הנמצא בקרבת מפעל המלט הגדול שמצפון לרקה (ח'ראב עשק). בבסיס נמצאים כוחות קרקעיים אמריקנים וצרפתים וכן מסוקים של שני הצבאות ומתקנים לוגיסטיים, והוא נחשב לבסיס לוגיסטי חשוב.
חייל אמריקני בסוריה. צילום: AP
שינויים ושיפורים נעשו גם בבסיס עין עיסא, הנמצא גם הוא מצפון לרקה וממזרח לבסיס הקודם, ומשמש בעיקר כבסיס לוגיסטי. כך גם בבסיס הרקלה, שממערב לרקה, המשמש בסיס ל"ניהול אזרחי" עבור האוכלוסייה הכורדית שבאזור. גם הבסיס בתל אל-סמן, שמצפון לרקה, הורחב ובו מסלול נחיתה עבור מטוסי קרב ותובלה. הוא גם משמש בסיס חשוב עבור כוחות הקרקע האמריקנים, ובו נמצא גם כוח שריון, וכן יחידות מודיעין אלקטרוני ולוחמה אלקטרונית.
שיפורים והרחבות נעשו גם בבסיס הנמצא ליד העיירה צרין שמצפון לטבקה וממזרח למנבג'. בסיס זה נחשב לאחד הבסיסים החשובים של הכוחות האמריקנים בסוריה, הכולל מסלול נחיתה למטוסי קרב ותובלה, ובו מצויים גם כוחות קרקעיים גדולים וכוחות הנחתה אווירית, בנוסף למפקדה לוגיסטית.
בנוסף לבסיסים שצויינו לעיל, מפעילים האמריקאים בסיסים וכוחות קטנים בתנף, שעל הגבול עם עיראק וירדן, יחד עם כוח בריטי. המשמעות של תנף רבה לאמריקה ועוד יותר לישראל. הכוח האמריקני שם, אף שהוא קטן, מהווה "פקק" על הציר הדרומי, שהוא הטוב ביותר המוביל מאיראן, דרך עיראק לסוריה וללבנון. ישראל פנתה לארה"ב שלא לפנות את הכוח הזה. הישארותו בתנף מסבירה את המאמץ האיראני לפתוח את הציר המרכזי – זה שלאורך הפרת, מה שמצריך לפרוס בו את המיליציות הנאמנות להם כדי לשלוט על האוכלוסייה הסונית המתגוררת בו. בנוסף, ישנם עוד כוחות אמריקנים קטנים במספר מנחתים המצויים בקצה הצפוני-מזרחי של סוריה, ובאתרים נוספים המצויים בקרבת שדות הנפט שבמקום, במטרה לאבטחם. כמו כן, מצויים אנשי מארינס אמריקנים במחנות של הכוחות הכורדים באזור, במשימות של הדרכה, פיקוח ותכנון.
תמונה זו על הנעשה בשטח על ידי הגורמים הזרים הפועלים כיום בסוריה, ומפעילים בה כוחות צבא, מצביעה בבירור על מגמותיהן באשר להמשך הישארותן ופעילותן במדינה זו. לכך יש להוסיף גם את תכניותיו של נשיא טורקיה, ארדואן, שרוצה להשתלט על חלקים בצפון סוריה, במסווה של הקמת "אזור ביטחון". נראה כי מצב זה עשוי להמשך גם להבא, שכן לא נראה בנקודת זמן זו, שהאינטרסים של גורמים אלה עשויים להשתנות בעתיד הנראה לעין. כל אחד מהם יבקש לממש את תכניותיו, ולהפיק את מירב הרווח ממדינה זו, שהפכה להיות מקור לניצול נרחב על ידי מי שפעלו להציל את המשטר השולט בה מפני קריסה. כעת הם מבקשים תמורה לעמידתן לצידו במלחמת האזרחים, ולהמשך קיומו.
סייע בהכנת המאמר נחמיה בורגין
מקורות אופוזיציה סורית, העוקבים אחר ההתפתחויות במדינה, מצביעים על הרחבת ההתבססות הצבאית הזרה של איראן, רוסיה וגם של ארצות הברית. סקירה מיוחדת על מאבקי השליטה במדינה
כוחות צבא ארה"ב וטורקיה בסיור בסוריה. צילום: AP
למרות שמלחמת האזרחים בסוריה הסתיימה, נראה כי מאבקי השליטה על המדינה עדיין ממשיכים ואף מתעצמים. מקורות אופוזיציה סוריים, שעוקבים אחר הנעשה, מצביעים על פעולות התרחבות של איראן, רוסיה וארה"ב ברחבי המדינה.
על פי דיווחים שונים של מקורות באופוזיציה הסורית, משתלטות המיליציות הפרו-איראניות על חלקו המזרחי של מחוז דיר א-זור, שבמזרח סוריה, חלק שנשלט בעבר על ידי המדינה האסלאמית (דאעש) עד לנפילתה באוקטובר 2017. מיליציות אלו כוללות כוחות מגיס קודס האיראני, מחיזבאללה העיראקי ומארגונים עיראקים אחרים, מיליציות אפגניות ופקיסטניות וכן של מיליציות מחיזבאללה הסורי והלבנוני. כל זאת, בהובלתו האישית של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, קאסם סולימאני. על פי המקורות, כוחן של מיליציות אלו לא עולה על 15,000 לוחמים. האיראנים מפלים בין המיליציות הזרות, שכל אחד מלוחמיהן מקבל שכר של 400$ לחודש, לבין המיליציות המקומיות, שכל אחד מלוחמיהן מקבל שכר של עד 150$ לחודש.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
על פי המקורות, מארגנת איראן בסוריה אזורים בעלי אידיאולוגיה ואפילו השתייכות דתית, שיעית, שהיא עוינת לרוב האוכלוסייה הסונית במדינה. פעילות איראנית זו במזרח המדינה אמורה להרחיב את אזורי ההשפעה האיראניים שבצד העיראקי של הגבול, לתוך השטח הסורי, שכן ההשתלטות נעשית על הישובים הסוריים הנמצאים לאורך נהר הפרת, מדיר א-זור לאבו כמאל, שמדרום-מזרח לה. אזורים אלה שולטים על הצירים המגיעים מעיראק דרך אבו כמאל, לדיר א-זור ולחלקה המזרחי של סוריה. על פי המקורות, מפעילים האיראנים מפקדות בשדה התעופה הצבאי של דיר א-זור, ובאבו כמאל. יצויין כי ממשלת עיראק פתחה בימים אלה את מעבר אל-קאא'ם שבצד העיראקי, המקביל למעבר אבו כמאל שבצד הסורי, למעבר נוסעים ולמסחר בין שתי המדינות, דבר שנמנעו לעשותו בשנים האחרונות.
מעבר לכך שמהלך זה ישרת את האיראנים הפועלים משני צידי הגבול, ויאפשר להם להניע ציוד ואמל"ח לסוריה, וממנה גם ללבנון, מהווה צעד זה סימן לנרמול היחסים בין עיראק לסוריה. זאת, בנוסף לכך שממשלת עיראק קוראת לאחרונה להחזיר את סוריה כחברה בליגה הערבית, ממנה הוצאה ב-2011, בעקבות הטבח שהמשטר ביצע באוכלוסייה האזרחית בתחילת המלחמה בינו לבין המורדים, ובמהלכה.
יצוין כי לאחרונה התפרסמו דיווחים על תקיפות אוויריות שבוצעו על ריכוזי המיליציות הפרו-איראניות באזור שבמרחב אבו כמאל, בהן מואשמת ישראל, זאת בנוסף לתקיפה אחת, המיוחסת לערב הסעודית, בה הותקף בסיס של משמרות המהפכה האיראניים. זאת, לכאורה, כתגובה לתקיפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט של חברת ערמקו במזרח הממלכה.
הרוסים מרחיקים את איראן
גם הרוסים לא שוקטים על שמריהם, ולאחרונה דווח על ידי מקורות האופוזיציה הסורית על הקמת בסיס רוסי חדש באגן דמשק המערבי. נראה כי הרוסים אינם מסתפקים בבסיס האווירי בחמיימים ובבסיס הימי בטרטוס, שהועברו לשליטתם המלאה, אלא הקימו מאז תחילת מעורבותם בסוריה לפני ארבע שנים, מספר נוסף של בסיסים ברחבי המדינה. כל הבסיסים נמצאים מחוץ לתחום עבור הצבא הסורי והמשטר הסורי.
לאחרונה התפרסמו ידיעות באתרי האופוזיציה הסורית על הקמת בסיס רוסי חדש ממערב לבירה דמשק, בסמוך לכביש המוביל מצבורה לקדסיא, ובקרבת העיירה אל-בג'אע, במקום ששימש קודם לכן אזור אימונים של דיוויזיה 4 המפורסמת. האזור נחשב לאחד האזורים היקרים ביותר בסוריה מבחינת ערכו הנדל"ני.
פוטין, ארדואן ורוחאני. כל אחד רוצה את חלקו. צילום: AP
על פי אחד המקורות, הצליחה רוסיה להשתלט על מחנה זה כבר במחצית 2018, ולהקיפו בסוללות עפר גבוהות ובגדרות תיל, בנוסף לזו שהייתה קיימת במקום. הרוסים הציבו סביבו שומרים. על פי המקור, משמש בסיס זה את אנשי הכוחות המיוחדים הרוסים, וכן בסיס עבור כוחות קרקעיים נוספים, ובכלל זה מטל"רים מדגם אורגן 27-BM (Uragan 220 מ"מ), ומשגרי טילי 1-TOS - מטל"ר בן 30 קנים בקוטר 220 מ"מ, המותקן על שלדת טנק 72-T. כמו כן, גם רכבי טיהור מוקשים מדגם UR-77. בבסיס מצויים גם אמצעי האזנה ומודיעין אלקטרוני ולוחמה אלקטרונית, מפקדת שליטה ובסיס תחזוקה, וכן אמצעי הגנה אווירית להגנת המקום. בנוסף, הוקמו בבסיס מתקנים שונים לרווחת החיילים, ובכללם מגרש כדורגל, אולם ספורט, ברכת שחייה, חדר אוכל, וכן בית קולנוע, אולם הופעות ובידור וחדרי אמבטיה.
לפי המקור, הוקם הבסיס תוך פחות משנה, דבר העשוי להצביע על החשיבות שמייחסים לו הרוסים, המבקשים ככל הנראה לחזק את היערכותם באזור הבירה. על רקע זה ניתן לראות את פעילותם לאחרונה להביא לסילוק מיליציות פרו-איראניות הפועלות בעיירות שבאגן הדרומי של דמשק. זאת במסגרת מאבק בינם לבין האיראנים על השליטה על הצירים העיקריים באזור, והשליטה הביטחונית בו. האיראנים מצידם מנסים להרחיק את הרוסים מהאזור, ולפתוח את קטע הכביש בבילא-סת זינב (כביש 110) שמדרום-מזרח לדמשק.
הרוסים רוצים, על פי מקורות שונים, למנוע מהאיראנים לממש את תכניותיהם באזור ולהקים בו פרבר (דאחיה) בדומה לדאחיה שבביירות. בשל כך הם נוקטים בצעדים שונים בשטח, ובכלל זה חסימת אותו קטע של הציר המוזכר לעיל, שהוא בעל חשיבות מרכזית לשליטה האיראנית באזור. הם עושים זאת על ידי הפעלת סיורים. יצוין כי אזור זה קדוש וחשוב במיוחד לאיראנים ולכלל השיעים בשל קברה של זינב, הנמצא במקום.
כמו כן, הרוסים רוצים שהשליטה הביטחונית באזור תמצא בידי גורמי המודיעין והבטחון הסורים הנאמנים להם, ולהרחיק ממנו את הכוחות הנאמנים לאיראן. הרוסים חוששים גם מהתבססות מיליציות שיעיות הנאמנות לאיראן ביישובי האזור, מהם יגייסו את אנשיהם לשורותיהן, דבר שיכול להפוך את האזור כולו למטרה לתקיפות ישראליות עליו. נראה שנושא זה עוד יעמוד על הפרק בהתמודדות בין רוסיה לאיראן על אזורי השפעה בסוריה.
איום מל"טים על רוסיה
בינתיים ממשיכים הרוסים לסבול מהטרדות של כלי טיס בלתי מאוישים ורקטות ששוגרו לעבר בסיסם האווירי בחמיימים, שבצפון מערב סוריה. דובר משרד ההגנה הרוסי מסר לאחרונה כי בשנתיים האחרונות הפילו אמצעי ההגנה האווירית של הכוחות הרוסים הפועלים בבסיס, 118 כלי טיס בלתי מאוישים, מהם 58 בשנת 2019, ו-27 רקטות, ששוגרו לעברו על ידי גורמים חמושים, מאתרים שבמחוז אדליב. לדבריו, למרות שכלי טיס אלה נראים פרימיטיביים, הרי שהם פועלים היטב, ונראה כי הם הולכים ומשתפרים.
מטוס קרב רוסי בבסיס חמיימים. צילום: AP
עם זאת, בניגוד להודעות הרשמיות על הצלחת מערכות ההגנה האווירית בסיכול מתקפות כלי הטיס הבלתי מאוישים, ישנם דיווחים כי אלה גרמו נזקים לכלי הטיס של חיל האוויר הרוסי בבסיס. בנוסף, בשבועות האחרונים החלה בבסיס פעילות מואצת להקמת האנגרים עיליים להגנה פיסית על המטוסים והמסוקים. הרוסים גם הודיעו על כוונתם להתחיל בזמן הקרוב בעבודות להקמת מסלול נחיתה נוסף בבסיס חמיימים, כדי שיוכל לקלוט גם מפציצים כבדים נושאי טילי שיוט.
באשר לנמל טרטוס, הרוסים משקיעים במקביל מאמצים לשפר את התשתיות בנמל, כדי לאפשר להגדיל את מספר כלי השיט שיוכלו לעגון בו, ולהרחיב את שירותי התחזוקה והשיפוצים לכלי שיט שטח וצוללות של הצי הרוסי. לאחרונה נחנך בנמל מתקן תחזוקה ענק לכלי שיט, שאמור להגדיל פי 10 את היקף עבודות התחזוקה שלהם. בשנה החולפת הוכרז במוסקבה על תכנית שאפתנית להעמיק את נמל טרטוס, אך בשלב זה לא ברור האם העבודות בהקשר זה החלו בפועל.
הצהרות אמריקניות לחוד, מציאות לחוד
מנתונים חדשים שנאספו בשנתיים האחרונות על הנוכחות הצבאית האמריקאית בסוריה, נראה כי למרות כוונת הנשיא טראמפ בסוף 2018 להוציא את כוחותיו ממדינה זו, הלכה נוכחותם בה והתחזקה. תמונת המצב היום שונה מזו שהייתה בסוף שנת 2017. על פי מחקרים שנעשו בנושא, מפרסם אתר האופוזיציה זמאן אל-וצל כי בשנים 2019-2018 חלה התפתחות חשובה במערך הבסיסים של ארצות הברית ושל בעלות בריתה האחרים בסוריה. ההתפחות הזו כוללת: הקמת בסיסים חדשים, שלא היו קיימים עד אז; הרחבת חלק מהבסיסים הקיימים ותגבורם; פינוי של מספר בסיסים, והעברת חלק מהם למקומות אחרים.
המחקר המצוטט על ידי האתר מתייחס לכ-20 בסיסים הנמצאים בצפון ובצפון-מזרח סוריה, באזור הנשלט על ידי הכוחות הכורדיים, ובו רוצה טורקיה להקים "אזור ביטחון" לעצמה בתוך השטח הסורי. דבר זה עומד בסתירה למצב פריסת בסיסים אלה בשטח, שחלקם נמצאים בתוך השטח שטורקיה רוצה להשתלט עליו. יצוין כי המחקר מתבסס בעיקרו על השוואה בין תצלומי לוויין שנעשו בסוף שנת 2017 לבין אלה שבוצעו השנה.
מקריאת נתוני המחקר ניתן להגיע למסקנה כי ארצות הברית מכינה את בסיסיה לשהייה ממושכת במקום, וכי אין היא מתכוונת לצאת מהם בזמן הקרוב. נראה שהכוחות האמריקנים יישארו באזור לפרק זמן בלתי ידוע, בדומה לכוחות הרוסיים והאיראניים הנמצאים כעת על אדמת סוריה.
חלק מהבסיסים אינם בסיסים צבאיים באופיים, כי אם מרכזי "ניהול אזרחי", שנועדו לסייע ולייעץ לכוחות הכורדים הפועלים באזור, בניהולו השוטף והתקין. לכך יש להוסיף גם את הבסיסים הקטנים שהוקמו במרבית שדות הנפט שבאזור, הכוללים כוחות אבטחה קטנים בסדר גודל של 50 חיילים אמריקנים.
הבסיסים עוברים מתיחת פנים
על פי הנתונים שהתפרסמו, עברו מספר בסיסים הרחבה ושינויים, ובכללם הבסיס בתל בידר, שמצפון-מערב לחסכה, בו הוארך מסלול הנחיתה, וייתכן ואף יוארך יותר, כדי שיוכלו לנחות בו מטוסי קרב ומטוסי תובלה. שינויים בוצעו גם בבסיס המשותף לאמריקנים ולצרפתים, הנמצא בקרבת מפעל המלט הגדול שמצפון לרקה (ח'ראב עשק). בבסיס נמצאים כוחות קרקעיים אמריקנים וצרפתים וכן מסוקים של שני הצבאות ומתקנים לוגיסטיים, והוא נחשב לבסיס לוגיסטי חשוב.
חייל אמריקני בסוריה. צילום: AP
שינויים ושיפורים נעשו גם בבסיס עין עיסא, הנמצא גם הוא מצפון לרקה וממזרח לבסיס הקודם, ומשמש בעיקר כבסיס לוגיסטי. כך גם בבסיס הרקלה, שממערב לרקה, המשמש בסיס ל"ניהול אזרחי" עבור האוכלוסייה הכורדית שבאזור. גם הבסיס בתל אל-סמן, שמצפון לרקה, הורחב ובו מסלול נחיתה עבור מטוסי קרב ותובלה. הוא גם משמש בסיס חשוב עבור כוחות הקרקע האמריקנים, ובו נמצא גם כוח שריון, וכן יחידות מודיעין אלקטרוני ולוחמה אלקטרונית.
שיפורים והרחבות נעשו גם בבסיס הנמצא ליד העיירה צרין שמצפון לטבקה וממזרח למנבג'. בסיס זה נחשב לאחד הבסיסים החשובים של הכוחות האמריקנים בסוריה, הכולל מסלול נחיתה למטוסי קרב ותובלה, ובו מצויים גם כוחות קרקעיים גדולים וכוחות הנחתה אווירית, בנוסף למפקדה לוגיסטית.
בנוסף לבסיסים שצויינו לעיל, מפעילים האמריקאים בסיסים וכוחות קטנים בתנף, שעל הגבול עם עיראק וירדן, יחד עם כוח בריטי. המשמעות של תנף רבה לאמריקה ועוד יותר לישראל. הכוח האמריקני שם, אף שהוא קטן, מהווה "פקק" על הציר הדרומי, שהוא הטוב ביותר המוביל מאיראן, דרך עיראק לסוריה וללבנון. ישראל פנתה לארה"ב שלא לפנות את הכוח הזה. הישארותו בתנף מסבירה את המאמץ האיראני לפתוח את הציר המרכזי – זה שלאורך הפרת, מה שמצריך לפרוס בו את המיליציות הנאמנות להם כדי לשלוט על האוכלוסייה הסונית המתגוררת בו. בנוסף, ישנם עוד כוחות אמריקנים קטנים במספר מנחתים המצויים בקצה הצפוני-מזרחי של סוריה, ובאתרים נוספים המצויים בקרבת שדות הנפט שבמקום, במטרה לאבטחם. כמו כן, מצויים אנשי מארינס אמריקנים במחנות של הכוחות הכורדים באזור, במשימות של הדרכה, פיקוח ותכנון.
תמונה זו על הנעשה בשטח על ידי הגורמים הזרים הפועלים כיום בסוריה, ומפעילים בה כוחות צבא, מצביעה בבירור על מגמותיהן באשר להמשך הישארותן ופעילותן במדינה זו. לכך יש להוסיף גם את תכניותיו של נשיא טורקיה, ארדואן, שרוצה להשתלט על חלקים בצפון סוריה, במסווה של הקמת "אזור ביטחון". נראה כי מצב זה עשוי להמשך גם להבא, שכן לא נראה בנקודת זמן זו, שהאינטרסים של גורמים אלה עשויים להשתנות בעתיד הנראה לעין. כל אחד מהם יבקש לממש את תכניותיו, ולהפיק את מירב הרווח ממדינה זו, שהפכה להיות מקור לניצול נרחב על ידי מי שפעלו להציל את המשטר השולט בה מפני קריסה. כעת הם מבקשים תמורה לעמידתן לצידו במלחמת האזרחים, ולהמשך קיומו.
סייע בהכנת המאמר נחמיה בורגין
