שיעור לעתיד: מה ישראל לומדת מתקיפת סעודיה

התקיפה של איראן או שלוחותיה על מתקני הנפט של סעודיה מביאה עמה גם תובנות רבות למקבלי ההחלטות והאסטרטגים הצבאיים. מהצעדים הערמומיים של האויב, דרך הדיפלומטיה של המלחמה ועד לברית עם הידידה הטובה ביותר. פרשנות

הממצאים שהציגו הסעודים מהתקיפה על מתקני הנפט. צילום: AP

התקיפה נגד מתקני האנרגיה של סעודיה מציפה כמה היבטים בזווית הישראלית. בהתקפה או ההגנה. סעודיה אומנם לא נחשבת אויבת, אולם מצד שני אין עמה הסכם שלום או יחסים דיפלומטיים רשמיים. כלומר, מצב הלימבו הדיפלומטי הזה מחייב את מקבלי ההחלטות בישראל להכין תכנית תקיפה, באם יתפתח בעתיד עימות עם ריאד, מסיבה כלשהי. התקיפה על מתקני הנפט בהחלט יכולה ללמד אותנו משהו על היערכות כזו לעתיד.

אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

לא מדובר בתובנה חדשה, וסביר להניח כי תכניות כאלו מתעדכנות כל כמה שנים בשוטף מאז הקמת המדינה. עם זאת, האירוע האחרון דורש עדכון נוסף. בתחום ההגנה, ישראל מחזיקה גם היא תשתיות אנרגיה בים וביבשה ומתקנים אסטרטגיים, ואירוע כמו בסעודיה יכול לקרות גם אצלנו.

פגיעה מידתית במנוע כלכלי מהותי

בעיניים של תוקף, מדובר בתקיפה הכוללת מספר מרכיבים קריטיים. ראשית, מנוע כלכלי עיקרי של מדינה. התקיפה פגעה בחצי מתפוקת הנפט של סעודיה, מרכיב ההכנסה העיקרי של הממלכה. נכון הוא שחברת הנפט הסעודית מחזיקה מתקנים גם במדינות אחרות ובמכלים תת-קרקעיים למקרים של תקלות\אסונות, אך אלו לא הספיקו לגרום לאמון צרכני הנפט. מחיר הנפט קפץ ביותר מעשרה אחוזים וירד לרמתו המקורית לאחר עשרה ימים. וזו תקיפה יחסית קלה. מה תעשה תקיפה עוצמתית יותר?

בשונה מסעודיה, כלכלת ישראל אינה מבוססת על הפקת נפט, אלא על ייצוא מוצרי טכנולוגיה, חקלאות, תעשייה ואחרים. ככלכלה מבוססת ייצוא, היציאות והכניסות מהמדינה הן החמצן הפיננסי. קרי, פגיעה בשדות תעופה או נמלי ים יכולה לשתק את כלכלת ישראל.

סוללת פטריוט אמריקנית. צילום (ארכיון): AP

מלבד פגיעה פיזית בתשתיות, מחירי הביטוח יעלו וייתכן אפילו "חרם" זמני של חברות תעופה או הובלה ימית על ישראל, עד להרגעת הרוחות. מכאן, שתקיפה כמו שבוצעה בסעודיה על מתקני נפט, אם תצליח נגד תשתיות כניסה ויציאה מישראל, יכולה לגרום לנזק כלכלי מהותי למדינה. תקיפה ישירה נגד תשתיות אנרגיה בים או ביבשה תגרום כמובן גם היא לנזק כלכלי מהותי.

משחקי פולס פלאג

מרכיב שני הוא השימוש באמל"ח נשלט מרחוק על מנת למנוע ייחוס. כמו כן, השימוש באמל"ח כזה יותר זול מחלופת מטוסי קרב. עוד תשומת לב היא לשימוש באמל"ח שאינו מדינתי ומשויך לארגון פרוקסי (צד ג'). במקרה דנן, איראן דאגה לספק לחות'ים את האמל"ח בטרם עת, לפרסם אותו בריש גלי כאמל"ח חות'י, ורק כאשר נוצרה התשתית הציבורית המאפשרת ביצוע פולס פלאג, היא ביצעה את התקיפה בסעודיה עם אותם כלים. גם הזיהוי הכמעט וודאי בין טיל השיוט קודס החות'י לסומאר האיראני, לא הביא לייחוס וודאי כי איראן מאחורי התקיפה.

החות'ים בתימן.פרוקסי איראני. צילום: AP

תקיפה כזו על מרכז כלכלי מהותי במסגרת עמימות, מאפשרת לתוקף להקטין סבירות לתקיפת נגד. כמו כן, לסנקציות כלכליות או אחרות שיוטלו על ידי ארה"ב, אירופה או גופים בינלאומיים. בעגה מקצועית ניתן לייחס לאירוע את המושג "פולס פלאג" - ביצוע פעולה בשמו של מישהו אחר. במקרה דנן, כאמור, איראן ביצעה את התקיפה בשם החות'ים על מנת שאם תבוא תגובה סעודית, היא תובא נגד תימן ולא איראן.

שימוש בשיטת פולס פלאג יכול לתרום לתעוזה מבצעית התקפית בשל הקטנת הסבירות לתגובה חוזרת. עם זאת, היא מחייבת בנייה ותחזוקה של יחסים כאלו עם קבוצות פרוקסי לא מדינתיות, כפי שעושה איראן. האם בישראל עושים זאת? עד היום לא נצפו מל"טים מתאבדים ישראלים בידי גורם שאינו מדינתי כלשהו בעולם. ישראל עובדת על פי אמנות ייצוא ביטחוני (ווסנאר\MTCR). לכן, עבור פעילות כזו, אם תידרש, ישראל תצטרך לשכפל אמל"ח ישראלי "דומה" אך שאינו מקורי. לחילופין, ישנה אפשרות להזין ארגונים לא מדינתיים באמל"ח שנרכש ממדינה אחרת. כך או כך, מדובר בפעילות מורכבת תפעולית ודיפלומטית ויקרה, אך עם שכר בצידה, כפי שהראתה איראן באירוע האחרון.

אמל"ח כשחקן בהצגה

מרכיב שלישי הוא בחירת אמל"ח עם חתימה קטנה בעת שיגור. אם איראן הייתה משתמשת בטק"ק נגד מטרות סעודיות, עצם השיגור היה מסגיר את הייחוס בפני לוויינים אמריקניים ייעודיים לזיהוי שיגורים. השימוש בכטב"מ מתאבד, טילי שיוט, וכטב"מ תוקף עם טילים אינו משאיר עקבות גדולות, אם בכלל. כמו כן, חלק מכלים אלה ניתן לשגר מפלטפורמות ניידות. קרי, משגרים ומדלגים למיקום אחר ובכך מקטינים עוד יותר את האפשרות לזהות את נ"צ השיגור. לסיכום, באירוע בסעודיה הושקעה מחשבה רבה בבחירת האמל"ח ובהסתרת מיקום השיגור כחלק ממטרת שימור העמימות.

עוד נקודה חשובה היא בבחירת אמל"ח מתאים לנזק הכלכלי\דיפלומטי הרצוי. ניכר בפעולה זו כי האיראנים לא רצו לעורר מלחמה או לגרום לסעודיה נזק כלכלי ארוך טווח. לצורך כך, נבחר אמל"ח מדויק מאוד שיצר חורים במספר מכלי אחסון בודדים וכן בחלק מתשתיות ההפקה. כאמור, נזק שהביא את מחיר הנפט לעליה של כעשרה ימים. איראן באותה מידה הייתה יכולה לבחור אמל"ח שיעשה נזק גדול יותר. השימוש באמל"ח ליצירת נזק נסבל (בעיני האויב והקהילה הבינלאומית) מאפשר העברת מסר עם סיכון מינימלי לתגובת נגד.

חורים במערך ההגנ"א

מרכיב רביעי הוא התחמקות ממערך ההגנה האווירית הסעודי. אם נצא מנקודת הנחה שמערכות ההגנה לא היו כבויות, כמו שטענו חלק מהתזות, אזי התוקף ביצע מחקר לאורך זמן על הצבת המערכות. אילו מפתחים הן תופסות, לאן מופנים המכ"מים, אילו מערכות קיימות (במקרה דנן היו לפחות שלוש סוגי מערכות שונים), מי מפעיל את המערכות (גוף אחוד או גופים לא מסונכרנים), ועל פי כל אלו תוכנן המסלול. על פי פרסומים גלויים, המסלול של האמל"ח התוקף היה מצפון לדרום, עובדה ששללה שיגור מתימן הנמצאת מדרום.

הדולר חזק מהידידות. טראמפ ויורש העצר הסעודי בין סלמן. צילום: AP

בחלק מהתזות נטען כי ייתכן וכלי הטיס היו כאלו שיכלו לטוס מספיק זמן כדי לעשות מעקף של המכ"מים מדרום ולהגיע מצפון. אין לטענה זו הוכחות. הכלים שנמצאו שרידים שלהם אינם מחזיקים ביכולת זו. עוד היבט שאינו ידוע לגבי האירוע בסעודיה הוא השימוש בלוחמה אלקטרונית מצד התוקף. ייתכן ובתקיפה לקח חלק גם מטוס ייעודי לשיבוש המכ"מים של המערך הסעודי. המשמעות לישראל היא כי ייתכן ואויב עתידי ישתמש גם הוא במתודולוגיית מחקר דומה, באמל"ח ובאמצעים דומים על מנת להתל במערך הגילוי והיירוט של צה"ל. אצל סעודיה וישראל ישנן סוללות פטריוט (אם כי לאו דווקא באותן גרסאות).

פרסום של מכון דדו בעקבות התקיפה בסעודיה מציע להקים מערך הגנה אווירית מרובד, ייעודי לאתרים אסטרטגיים, על בסיס מתודולוגיה רוסית או סינית. כזה שיכלול אמל"ח קני, טילי ואמצעי לוחמה אלקטרונית.

בת ברית חשובה, אבל הדולר יותר

מרכיב חמישי לאירוע בסעודיה הוא תפיסת הברית בין ארה"ב לסעודיה, ששם בסימן שאלה את התמיכה הצבאית האמריקנית בעת חירום. סעודיה היא בת ברית טובה של ארה"ב וכזו המחזיקה לובי בוושינגטון שאינו מבייש את איפא"ק היהודי. ככזו, סעודיה גם רכשה לא מעט אמל"ח הגנתי אמריקני, והוא לא עבד באירוע. האם הכשל נובע מהפעלה לקויה או מהיעדר יכולת? מהפרסומים הגלויים אין תשובה ברורה. עבור ישראל, זו שאלה לעתיד. צה"ל רוכש חלק לא מבוטל מהאמל"ח שלו בארה"ב. חלק ניכר ממנו הוא אמל"ח בפיתוח ישראלי במימון אמריקני, אולם ייתכן והאמריקנים ירצו בעתיד לדחוף לצה"ל יותר מוצרים שלהם. כאמור, לישראל ולסעודיה כדוגמא יש פטריוט.

טראמפ ונתניהו. הברית תהיה חזקה במקרה של ישראל? צילום: AP

נקודה נוספת היא ברית הגנה. רשמית או לא רשמית. באירוע בסעודיה הוכיחה ארה"ב כי היא פועלת צבאית רק לפי אינטרסים שלה. האם גורל ישראל יהיה שונה מגורל סעודיה? זו שאלה פתוחה. בסעודיה, כמו בישראל, ניסו לדחוף את ארה"ב לפעולה מול איראן ללא הצלחה בינתיים. אזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שמתקני נפט סעודים מותקפים על ידי פרוקסי איראני. באירוע האחרון, ארה"ב דווקא נהנתה ממחירי הנפט הגואים ומכך שלקוחות נפט סעודי פנו לעטין אמריקני. בת ברית חשובה, אבל הדולר יותר. אותה מסקנה נכונה גם לישראל. אין ספק כי הקשר האמריקני עם ישראל שונה מזה שיש לבית הלבן עם סעודיה. עם זאת, ישנם קווים מקבילים שראוי לשים אליהם לב כתוצאה מהאירוע.

לסיכום, ההתקפה על מתקני הנפט הסעודים בידי איראן, או ארגונים תחת השפעתה, כוללת מגוון תובנות עבור מקבלי ההחלטות וקובעי האסטרטגיה הצבאית בארץ. מהמחשבה על אויב חכם וערמומי, השימוש האפקטיבי באמל"ח למטרות פוליטיות, השמירה על מרחב הכחשה ועד שאלת הברית עם ארה"ב. כל ההיבטים האלו רלוונטיים היום מתמיד לביטחון הלאומי הישראלי בשל העוינות עם איראן, שייתכן וצפויה להימשך גם בעתיד הקרוב.