"מנהרת הזמן - ספטמבר": מאסון השייטת ועד האינתיפאדה השנייה

במהלך חודש ספטמבר אירעו בהיסטוריה של ישראל כמה אירועים מהחשובים שידעה המדינה. מהפעולה שהביאה למות 12 לוחמים בדרום לבנון ועד אירועי "גאות ושפל" - מבט לעבר

 

גדעון מיטשניק | 27/09/2019

ציר הזמן של חודש ספטמבר מעלה אירועים מרכזיים מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל. בחודש זה, לאורך השנים, אירעו כמה אירועים שחרוטים בתודעה וגרמו לזעזועים רבים בצה"ל ובמערכת הפוליטית. זאת, לצד אירועים חיוביים שהביאו לתוצאות טובות לישראל

ליל ה-4-5 ספטמבר-1997 - "שירת הצפצפה"

פעולת שייטת 13 בדרום לבנון (על בסיס מידע מודיעיני) הסתיימה ב"אסון השייטת" ומותם של רוב אנשי הכוח במסגרת מארב ומטעני חבלה של החיזבאללה בציר התנועה. ועדת החקירה לבדיקת האירוע בדקה בין השאר את התהליך המודיעיני, בניסיון להבין אם הייתה דליפת מידע בערוץ יומינטי או עקב כשל בטחוני-טכני שאיפשר מארב מתוכנן.

ספטמבר 1970 - "ספטמבר השחור"

שיא המשבר בין ממלכת ירדן לבין הארגונים הפלסטיניים. צבא ירדן פתח במתקפה רחבת היקף על בסיסי ארגוני המחבלים הפלסטיניים בירדן לאחר נסיון התנקשות בחיי המלך חוסיין ב-1 בספטמבר 1970. לצד הקרבות בין צבא ירדן לארגונים הפלסטינים, נקמו המחבלים בגל חטיפות מטוסים, שהונחתו בירדן (החזית העממית לשחרור פלסטין 6 בספטמבר), ובמקביל הצבא הסורי פלש לירדן (17 ספטמבר).

לחץ אמריקני-בריטי ומהלכים מאיימים ישראליים הביאו לנסיגת הכוחות הסוריים. המודיעין הישראלי מילא תפקיד חשוב, כולל העברת מידע לירדנים. אלפי מחבלים פלסטיניים נהרגו והמלך חוסיין, שהוכיח נחישות, אילץ את ארגוני המחבלים להעתיק פעילותם ללבנון וביסס שלטונו. בעקבות הארועים הוקם ארגון "ספטמבר השחור".

9 בספטמבר 1969 - "מבצע רביב"

מבצע ימי-יבשתי רחב היקף להנחתת כח משוריין בחוף המערבי של מפרץ סואץ. למבצע, שכלל השתלטות למספר שעות על רצועה של 50 ק"מ ללא תגובה מצרית, קדמה מלאכת איסוף מל"מ (מודיעין למבצע) – שלא כולו היה מדוייק - ונלוו אליו אנשי סיירת מטכ"ל וחקש"בים. במסגרת המבצע הושמדו מספר מתקנים מצריים ונהרגו בו למעלה מ-100 חיילים מצריים. בעקבות המבצע הודחו הרמטכ"ל המצרי ורבים ממפקדי צבא מצרים.

16 בספטמבר 1977 – המפגש החשאי במרוקו

ביום זה התקיים במרוקו מפגש חשאי בין סגנו של סאדאת לבין שר החוץ הישראלי, משה דיין, בחסות ובהשתתפות מלך מרוקו. החשאיות נשמרה בקפידה והיו למפגש שותפי סוד בודדים. אנשי אמ"ן ומשרד החוץ מודרו מהמהלך עקב "חשש מהדלפות". הפגישה סללה את הדרך לביקור ההיסטורי של סאדאת בירושלים ב-19 בנובמבר 1977, שקדמו לו שורת מהלכים שלמוסד היתה מעורבות חשובה בהם (ואמ"ן מודר מרובם).

אנואר סאדאת. הפגישה שהובילה בסוף לביקור בישראל. צילום (ארכיון): AP

היוזמה לשילוב מרוקו בתהליך היתה של ראש המוסד דאז, יצחק חופי, שלאחר פנייתו של ראה"מ בגין לנשיא רומניה, צ'אוצ'סקו לסיוע בפניה למנהיגי ערב, הציע את הערוץ החשאי והקשרים הטובים שהיו למוסד עם מרוקו במשך שנים רבות. בגין נענה והצעד הראשון היה פגישה בין המלך חסן השני לבין שר החוץ משה דיין. בהמשך פנה מלך מרוקו לסאדאת ותוך זמן קצר סוכם על קיום מפגש ההכנה עם דיין.  

16 בספטמבר 1982- טבח סברה ושתילה:

הטבח בפלסטינים במחנות הפליטים ע"י הפלנגות הנוצריות. ועדת כהן, שהוקמה לחקירת האירועים, התייחסה במסקנותיה בין השאר לראש אמ"ן, האלוף יהושע שגיא (בגין אי העברת המידע שקיבל על הטבח לדרג המדיני) וכן לשר הבטיחון, אריק שרון. שניהם נאלצו להתפטר.

17 בספטמבר 1971 - הפלת מטוס ה"סטרטוקרוזר"

המטוס של חיל האוויר הופל במשימת צילום מודיעינית מול דוור-סואר ע"י טק"א מצרי. המטוס, ועליו 8 אנשי צוות, היה בגיחת צילום באיזור תעלת סואץ לאיתור סוללות טילים סובייטיות חדשות. היתה זו גיחה מסוכנת לאזור מוכה טילים. זמן קצר לאחר שהגיעו ליעד נורו על המטוס שני טילי ס.א 2. רק אחד מאנשי הצוות נותר בחיים.

ליל 27-18 בספטמבר 1969 - מבצע "בוסתן 39":

מהמבצעים הבולטים בעומק מצרים במלחמת ההתשה והמבצע הראשון בסדרת מבצעים משולבים של חיל האוויר וכוחות מיוחדים, בהם הונחתו כוחות להפגזת מחנות צבאיים בעומק מצרים. למבצע קדמה מלאכת הכנה מודיעינית נרחבת.

במסגרת המבצע הובילו מסוקי חיל האוויר כוח צנחנים לעומק מצרים על מנת להפגיז מחנה צבאי מצרי (מרגמות 120 מ"מ). הייתה זו פעולת הכוחות המיוחדים העמוקה ביותר עד אז במצרים, והצלחתה הביאה לפעולות נוספות. מפקד הכוח היה סרן יצחק מרדכי.

אריאל שרון ז"ל כשר הביטחון. נאלץ להתפטר בעקבות אירועי סברה ושתילה. צילום (ארכיון): Aפ

21 בספטמבר 1955 כשל ההתרעה האסטרטגי המשמעותי הראשון

המודיעין הישראלי הופתע מהכרזת נשיא מצרים נאצר על עסקת אמל"ח רחבת היקף עם צ'כולסלובקיה (בריה"מ הייתה הספק בפועל, אך לא רצתה להצטייר כמתערבת במזה"ת). העסקה כללה ציוד מתקדם שכלל בין השאר: כ-270 מטוסים, מאות טנקים, תותחים ונגמ"שים והיו לה השלכות משמעותיות על מאזן הכוחות במזה"ת. העסקה הייתה בין הסיבות המרכזיות למבצע קדש ב-1956.

25 בספטמבר 1973 - הפגישה החשאית עם המלך חוסיין

בפגישה החשאית של המלך חוסיין עם גולדה, מעדכן המלך הירדני על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה אם לא תחול תזוזה מדינית משמעותית. לפגישה, שהתקיימה ב"מדרשה" ואורגנה ע"י המוסד, האזין רע"ן ירדן במחקר, זיזי קניאזר. האחרון העביר את תכני השיחה גם לראש ענף 5 (ללא הרשאה) וננזף על כך.

גולדה מאיר. צילום : משה פרידן, לע"מ

גם ע', עוזר ראש אמ"ן למבצעים, אל"מ מאיר אלרן, נכח באירוע (לא כשומע) וציין כי חוסיין סייג דבריו לגבי צבא סוריה: "הצבא הסורי אכן בהיערכות מלאה ובעמדות זינוק להתקפה... יש לי את הספקות שלי ואיש לא יכול להיות בטוח". תוכן הפגישה דווח בתפוצה מצומצמת במודיעין ובדרג בכיר בלבד. (לא דווח לאלוף פיקוד הצפון או לקמ"ן פצ"ן).

28 בספטמבר 1970 - פטירתו במפתיע של גמאל עבד אל נאצר, מנהיג מצרים. גם עבור גורמי המודיעין הישראליים היתה זו הפתעה.

29 בספטמבר 2000 - פרוץ האינתיפאדה השנייה ("אירועי גאות ושפל)

למרות שבידי המודיעין הצטבר מידע, והוצגו הערכות לגבי כוונות ערפאת ליצור גל מהומות לאחר כישלון שיחות קמפ דיוויד, הרי שגורמי הביטחון לא היו ערוכים למהומות בהיקף רחב. בהמשך פרצו מהומות אוקטובר האלימות גם ברחוב הערבי, במסגרתן נהרגו 13 בני אדם.

29 בספטמבר 1973 – דיווחים על מתקפה סורית בגולן

שירות מודיעין זר התריע כי בסוף ספטמבר צפויה מתקפה סורית לכיבוש רמת הגולן. בידיעה נמסר גם פירוט תכנית התקיפה וההכנות. הידיעה התייחסה לסוריה בלבד ולא הביאה לשינוי בהערכת אמ"ן. גם ידיעה זו לא דווחה לקמ"ן פצ"ן.

30 ספטמבר 1973 – הערכות חיל הים למלחמה

ראש מחלקת מחקר בחיל הים, אל"מ רמי לונץ, מציג בפני מפקד ומטה חיל הים הערכתו כי צפויה מלחמה, וזאת בניגוד להערכת אמ"ן. למחרת, מח"י הציג הערכה זו לראש אמ"ן, אלי זעירא, ששלל אותה. למרות זאת, בחיל הים ירדה ההתרעה באותו יום לכל יחידות החיל, שנערך לקדם פני המלחמה ובניגוד לאחרים היה מוכן לה.

הטור מפורסם במסגרת שיתוף פעולה עם "רואים מל"מ" של המרכז למורשת המודיעין

הכותב הוא גדעון מיטשניק, סא"ל (מיל') ולשעבר רע"ן היסטוריה ומורשת בחיל המודיעין.

 

 

 

שיתוף