התקיפה בסעודיה: השיטה המפוכחת של איראן
הפעולה האיראנית נגד מתקני הנפט של סעודיה מעלה תהיות באשר למדיניותה. תקיפה כזו בהחלט יכולה להיתפס כחציית קו אדום, אך נראה שלאיראנים יש סיבות טובות מדוע להרחיק לכת עד פגיעה באויבת השכנה ובשוק הנפט העולמי. פרשנות
ד''ר אודי לוי
| 17/09/2019
רוחאני. התקיפה היא כנראה רק חלק מתוכנית סדורה. צילום (ארכיון): AP
המתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה מעלה שורה של תהיות באשר למגמת פניה של איראן. על פניו מדובר בהחלטה כבדת משקל שכן היקף המתקפה, וההשלכות העולמיות שלה יכולות להוות בהחלט חציית קו אדום ולעימות מלחמתי, לא רק מול סעודיה אלא גם מול ארה"ב. עיתוי המתקפה נראה תמוהה, שברקע קולות הפיוס, הקלה בסנקציות, וההכנות כביכול למפגש פסגה איראני- אמריקני. העיתוי רק מחריף את הדילמה באשר לכיוון אליו צועדת ההנהגה האיראנית.
האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: הצצה לגיליון החדש של מגזין ישראל דיפנס
להערכתי, ההנהגה האיראנית פועלת מתוך ראייה מפוכחת ומתוחכמת, ומתקפה זו הייתה חלק מתוכנית שדווקא קשורה לשרידותה הפוליטית. ההנהגה האיראנית נמצאת בחודשים האחרונים במצוקה הולכת וגוברת מבית, מצוקה הנובעת בראש ובראשונה מהסנקציות הכלכליות וההשלכות מרחיקות הלכת על הציבור באיראן. מדובר בסנקציות שהוטלו דווקא אחרי שהעם האיראני חש הקלה מסוימת בשנים האחרונות, ועל כן החזרה אחורה במצבו רק מגבירה את הייאוש והביקורת.
לביקורת זו נוספה גם משקולת נוספת של מיליארדי דולרים שהושקעו בפרויקט הנכשל של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, פרויקט שבתקופה האחרונה קרס לחלוטין במתקפות החוזרות ונשנות נגד יעדים איראניים ויעדי חיזבאללה.
ללכד את הבית
מציאות זו מעמידה את המשטר האיראני בפני איום מהותי באשר ליציבותו. המשטר מתקשה מאוד להסביר להמוני העם את מדיניותו ואת הכישלונות. החשש האיראני המרכזי הוא מהתסיסה מבית, שהיא האיום הגדול ביותר על המשטר. ותסיסה שכזו יכולה להתרחש בכל יום במידה והסנקציות ימשכו, אפילו במתכונתן הנוכחית.
על כן, הדרך היחידה לנטרל את הזעם והאיום מבית הוא לגבש את העם סביב המשטר. גיבוש שכזה יכול להתקיים באמצעות מערכה צבאית סביב הנושא העקרוני שהוא הסנקציות על שוק הנפט. המשטר באיראן יודע טוב מכולם את בני עמו ואת הגאווה הלאומית, ובונה על כך שבעת מערכה צבאית יתלכד האיראנים סביב מנהיגיו. בהתאם לזאת, בחודשים האחרונים חיממה איראן את הגזרה במפרץ הערבי במטרה ליצור פרובוקציה צבאית. האיראנים ציפו כביכול לתגובה כלשהי שתביא לעימות אך שזו בוששה לבוא, היא הלכה על מהלך, שמבחינתה הוא אפקטיבי הרבה יותר ודו-משמעי. היא פגעה באויבת המושבעת שלה - סעודיה, ובכך צברה נקודות מבית בקרב ההמונים באיראן. שנית, היא פגעה בציפור נפשה של הכלכלה העולמית – הנפט, ובעצם השתמשה בכלי המלחמה הכלכלית נגד ארה"ב והמערב.
מבחינת המשטר באיראן התקיפה, שהחלישה מאוד את הסעודים, מעלה את מפלס הלחץ הכלכלי על מדינות אירופה ודוחפת אותן ללחוץ עוד יותר על ארה"ב להגיע להידברות. מה גם, שהאיראנים מעריכים כי הנשיא טראמפ לא יצא להרפתקה צבאית, אין הם חוששים ממערכה שכזו, שכן בראייתם היא רק תחזק אותם מול העם האיראני, וגם תשפר בהמשך את תנאי הפתיחה למו"מ. ניתן לצפות עם כן, שככל שהלחץ על המשטר האיראני יגבר וחולשתו תלך ותגדל, באופן פרדוכסלי הם יגבירו את מעשי ההתגרות שלהם, ואולי אף יעלו את רף הפעילות המלחמתית.
ד"ר אודי לוי, בכיר לשעבר בקהיליית המודיעין ובמועצה לביטחון לאומי, וכיום הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
הפעולה האיראנית נגד מתקני הנפט של סעודיה מעלה תהיות באשר למדיניותה. תקיפה כזו בהחלט יכולה להיתפס כחציית קו אדום, אך נראה שלאיראנים יש סיבות טובות מדוע להרחיק לכת עד פגיעה באויבת השכנה ובשוק הנפט העולמי. פרשנות
רוחאני. התקיפה היא כנראה רק חלק מתוכנית סדורה. צילום (ארכיון): AP
המתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה מעלה שורה של תהיות באשר למגמת פניה של איראן. על פניו מדובר בהחלטה כבדת משקל שכן היקף המתקפה, וההשלכות העולמיות שלה יכולות להוות בהחלט חציית קו אדום ולעימות מלחמתי, לא רק מול סעודיה אלא גם מול ארה"ב. עיתוי המתקפה נראה תמוהה, שברקע קולות הפיוס, הקלה בסנקציות, וההכנות כביכול למפגש פסגה איראני- אמריקני. העיתוי רק מחריף את הדילמה באשר לכיוון אליו צועדת ההנהגה האיראנית.
האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: הצצה לגיליון החדש של מגזין ישראל דיפנס
להערכתי, ההנהגה האיראנית פועלת מתוך ראייה מפוכחת ומתוחכמת, ומתקפה זו הייתה חלק מתוכנית שדווקא קשורה לשרידותה הפוליטית. ההנהגה האיראנית נמצאת בחודשים האחרונים במצוקה הולכת וגוברת מבית, מצוקה הנובעת בראש ובראשונה מהסנקציות הכלכליות וההשלכות מרחיקות הלכת על הציבור באיראן. מדובר בסנקציות שהוטלו דווקא אחרי שהעם האיראני חש הקלה מסוימת בשנים האחרונות, ועל כן החזרה אחורה במצבו רק מגבירה את הייאוש והביקורת.
לביקורת זו נוספה גם משקולת נוספת של מיליארדי דולרים שהושקעו בפרויקט הנכשל של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, פרויקט שבתקופה האחרונה קרס לחלוטין במתקפות החוזרות ונשנות נגד יעדים איראניים ויעדי חיזבאללה.
ללכד את הבית
מציאות זו מעמידה את המשטר האיראני בפני איום מהותי באשר ליציבותו. המשטר מתקשה מאוד להסביר להמוני העם את מדיניותו ואת הכישלונות. החשש האיראני המרכזי הוא מהתסיסה מבית, שהיא האיום הגדול ביותר על המשטר. ותסיסה שכזו יכולה להתרחש בכל יום במידה והסנקציות ימשכו, אפילו במתכונתן הנוכחית.
על כן, הדרך היחידה לנטרל את הזעם והאיום מבית הוא לגבש את העם סביב המשטר. גיבוש שכזה יכול להתקיים באמצעות מערכה צבאית סביב הנושא העקרוני שהוא הסנקציות על שוק הנפט. המשטר באיראן יודע טוב מכולם את בני עמו ואת הגאווה הלאומית, ובונה על כך שבעת מערכה צבאית יתלכד האיראנים סביב מנהיגיו. בהתאם לזאת, בחודשים האחרונים חיממה איראן את הגזרה במפרץ הערבי במטרה ליצור פרובוקציה צבאית. האיראנים ציפו כביכול לתגובה כלשהי שתביא לעימות אך שזו בוששה לבוא, היא הלכה על מהלך, שמבחינתה הוא אפקטיבי הרבה יותר ודו-משמעי. היא פגעה באויבת המושבעת שלה - סעודיה, ובכך צברה נקודות מבית בקרב ההמונים באיראן. שנית, היא פגעה בציפור נפשה של הכלכלה העולמית – הנפט, ובעצם השתמשה בכלי המלחמה הכלכלית נגד ארה"ב והמערב.
מבחינת המשטר באיראן התקיפה, שהחלישה מאוד את הסעודים, מעלה את מפלס הלחץ הכלכלי על מדינות אירופה ודוחפת אותן ללחוץ עוד יותר על ארה"ב להגיע להידברות. מה גם, שהאיראנים מעריכים כי הנשיא טראמפ לא יצא להרפתקה צבאית, אין הם חוששים ממערכה שכזו, שכן בראייתם היא רק תחזק אותם מול העם האיראני, וגם תשפר בהמשך את תנאי הפתיחה למו"מ. ניתן לצפות עם כן, שככל שהלחץ על המשטר האיראני יגבר וחולשתו תלך ותגדל, באופן פרדוכסלי הם יגבירו את מעשי ההתגרות שלהם, ואולי אף יעלו את רף הפעילות המלחמתית.
ד"ר אודי לוי, בכיר לשעבר בקהיליית המודיעין ובמועצה לביטחון לאומי, וכיום הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
