ברית הגנה עם ארה"ב: המחיר גבוה מהתועלת
הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הצהיר כי הוא מעוניין בקידום שיחות על ברית הגנה עם ישראל. מה היא בדיוק אומרת והאם היא טובה לירושלים? בכירים ומומחים בישראל נשמעים סקפטיים. אלה הסיבות
ישראל דיפנס
| 16/09/2019
טראמפ ונתניהו. למי הברית הזו תביא תועלת? צילום (ארכיון): AP
ביקורת רבה נשמעה מאז ההכרזה ההדדית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש הממשלה בנימין נתניהו, על קידום ברית הגנה משותפת לשתי המדינות. על פי דבריו של טראמפ, הוא "נלהב לדון עם נתניהו על הנושא במהלך עצרת האו"ם הצפויה בהמשך החודש".
האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: הצצה לגיליון החדש של מגזין ישראל דיפנס
לברית שכזו יש משמעויות רבות, בתוכן כאלה ביטחוניות, פוליטיות ועוד. רבים מבכירי מערכת הביטחון לשעבר ומומחים בתחום טוענים כי במהלך כזה בעיתיות רבה. "על פניו ובעיתוי הנוכחי מדובר בתעמולת בחירות מובהקת, שלא הבשילה למדיניות מגובשת, לא בארץ ולא בוושינגטון", כך אמר אלוף (מיל') עמוס ידלין, יו"ר מכון INSS וראש אמ"ן לשעבר.
"בעיתוי אחר ולגופו של עניין", מסביר ידלין, "חוזה הגנה עם ארה״ב יחזק ההרתעה הישראלית, אולם מחיריו גבוהים מתועלתו. הנושא נדון וירד מהפרק בעבר בשל 5 סיבות עיקריות: שימור עצמאותנו וחופש פעולתנו מבלי להכפיפם לאישורי ארה״ב; שימור עמימות היכולות המיוחדות המיוחסות לישראל בעולם; פגיעה בעקרון היסוד של הגנת ישראל: ״מגינים על עצמנו בעצמנו״. אל לנו לסכן חיילים אמריקאים בהגנתנו; צה״ל מגן על הבית, ולא נלחם ברחבי העולם. גולני באפגניסטאן? לא תודה; בחוזה הגנה מגדירים גבולות - האם ראש הממשלה מתכוון עתה לדון עם הסנאט האמריקני על גבולות ישראל?
"נושא כבד משקל כל כך ראוי שיידון לעומק, ולא יישלף ערב הבחירות ללא שהציבור מבין לעומק את משמעותו", סיכם אלוף (מיל') ידלין.
מודים אבל דוחים את היוזמה האמריקנית
במאמר שנכתב לאחרונה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, טוענים פרופסור אפרים ענבר וד"ר ערן לרמן, כי הסכם הגנה שכזה "הוא אינו רצוי". "ישראל רוצה להיות עצמאית", מסבירים השניים במאמר, "ואילו הסכם הגנה, יהא טיבו אשר יהא, יקצץ את חופש הפעולה שלה. ישראל לא יכולה לסבול מגבלות. היא חייבת להשתמש בכוח כמעט ללא דיחוי בהתאם להערכת המצב שהיא מבצעת באופן עצמאי. ייתכן גם שהרציונל שלה לא תמיד יהיה מקובל על ארה"ב. יתר על כן, אם תוכר ישראל כבעלת בריתה הרשמית של ארה"ב, שימוש שכיח כזה בכוח עלול להפוך לארה"ב לנטל".
סעיף נוסף בברית הגנה שכזו הוא המחויבות של שתי המדינות לפעול זו לצד זו. "יהיה צורך להגדיר את המקרה הספציפי שבו ניתן להפעיל את האמנה (ה'קזוס פודריס'). ארה"ב לא תסכים, מן הסתם, לפעול לצד ישראל בתגובה לכל פיגוע. אם נקודת ההפעלה לא תוגדר, האמנה תאבד מהאפקטיביות שלה, ובמקום להניב תועלת תהפוך למוקד חיכוך. האם ניתן יהיה להפעיל את האמנה באופן אוטומטי? גם אז תשמור לעצמה ארה"ב את הזכות לפעול בהתאם להליכים החוקתיים שלה, ואלה עשויים להאריך את פרק הזמן שיחלוף עד לקבלת הסיוע הביטחוני. מצבים מסוימים מחייבים נקיטת פעולה מידית, ודקויות משפטיות כגון אלה עלולות להפוך את הסכם ההגנה למנגנון חסר תועלת", מסבירים פרופסור ענבר וד"ר לרמן.
השניים מזכירים גם את הבעיות הדיפלומטיות שיכולות להיוותר מברית כזו. "הסכם הגנה אמריקני-ישראלי יעורר גם קשיים במישור הדיפלומטי", כותבים פרופסור ענבר וד"ר לרמן, "מבחינת היחסים בין ישראל לרבות ממדינות העולם השלישי, המגלות חשד כלפי מעצמת העל, קיימת תועלת בהותרת מידה מסוימת של ריחוק פורמלי בין ירושלים לוושינגטון.
בנוסף, בכפוף להסכם הגנה תוגבל עוד יותר יכולתה של ישראל להתחרות בתעשיות הצבאיות של ארה"ב. כבעלת ברית רשמית, יש פחות סיכוי שירושלים תוכל לנהל מגעים מדיניים אפקטיביים עם מוסקבה, לא כל שכן להיתפס על ידי הרוסים כמקום נאות לקיים בו פסגה משולשת, ארה"ב-רוסיה-ישראל, בעניינים של ביטחון לאומי".
"לפיכך", מסכמים השניים, הסכם הגנה בין ישראל לארה"ב אכן משקף סנטימנט מדיני יאה וראוי, ויש לראות ביוזמיו ידידי אמת שכוונתם טובה, אבל מעבר לרמה ההצהרתית, הוא אינו רצוי".
הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הצהיר כי הוא מעוניין בקידום שיחות על ברית הגנה עם ישראל. מה היא בדיוק אומרת והאם היא טובה לירושלים? בכירים ומומחים בישראל נשמעים סקפטיים. אלה הסיבות
טראמפ ונתניהו. למי הברית הזו תביא תועלת? צילום (ארכיון): AP
ביקורת רבה נשמעה מאז ההכרזה ההדדית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש הממשלה בנימין נתניהו, על קידום ברית הגנה משותפת לשתי המדינות. על פי דבריו של טראמפ, הוא "נלהב לדון עם נתניהו על הנושא במהלך עצרת האו"ם הצפויה בהמשך החודש".
האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: הצצה לגיליון החדש של מגזין ישראל דיפנס
לברית שכזו יש משמעויות רבות, בתוכן כאלה ביטחוניות, פוליטיות ועוד. רבים מבכירי מערכת הביטחון לשעבר ומומחים בתחום טוענים כי במהלך כזה בעיתיות רבה. "על פניו ובעיתוי הנוכחי מדובר בתעמולת בחירות מובהקת, שלא הבשילה למדיניות מגובשת, לא בארץ ולא בוושינגטון", כך אמר אלוף (מיל') עמוס ידלין, יו"ר מכון INSS וראש אמ"ן לשעבר.
"בעיתוי אחר ולגופו של עניין", מסביר ידלין, "חוזה הגנה עם ארה״ב יחזק ההרתעה הישראלית, אולם מחיריו גבוהים מתועלתו. הנושא נדון וירד מהפרק בעבר בשל 5 סיבות עיקריות: שימור עצמאותנו וחופש פעולתנו מבלי להכפיפם לאישורי ארה״ב; שימור עמימות היכולות המיוחדות המיוחסות לישראל בעולם; פגיעה בעקרון היסוד של הגנת ישראל: ״מגינים על עצמנו בעצמנו״. אל לנו לסכן חיילים אמריקאים בהגנתנו; צה״ל מגן על הבית, ולא נלחם ברחבי העולם. גולני באפגניסטאן? לא תודה; בחוזה הגנה מגדירים גבולות - האם ראש הממשלה מתכוון עתה לדון עם הסנאט האמריקני על גבולות ישראל?
"נושא כבד משקל כל כך ראוי שיידון לעומק, ולא יישלף ערב הבחירות ללא שהציבור מבין לעומק את משמעותו", סיכם אלוף (מיל') ידלין.
מודים אבל דוחים את היוזמה האמריקנית
במאמר שנכתב לאחרונה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, טוענים פרופסור אפרים ענבר וד"ר ערן לרמן, כי הסכם הגנה שכזה "הוא אינו רצוי". "ישראל רוצה להיות עצמאית", מסבירים השניים במאמר, "ואילו הסכם הגנה, יהא טיבו אשר יהא, יקצץ את חופש הפעולה שלה. ישראל לא יכולה לסבול מגבלות. היא חייבת להשתמש בכוח כמעט ללא דיחוי בהתאם להערכת המצב שהיא מבצעת באופן עצמאי. ייתכן גם שהרציונל שלה לא תמיד יהיה מקובל על ארה"ב. יתר על כן, אם תוכר ישראל כבעלת בריתה הרשמית של ארה"ב, שימוש שכיח כזה בכוח עלול להפוך לארה"ב לנטל".
סעיף נוסף בברית הגנה שכזו הוא המחויבות של שתי המדינות לפעול זו לצד זו. "יהיה צורך להגדיר את המקרה הספציפי שבו ניתן להפעיל את האמנה (ה'קזוס פודריס'). ארה"ב לא תסכים, מן הסתם, לפעול לצד ישראל בתגובה לכל פיגוע. אם נקודת ההפעלה לא תוגדר, האמנה תאבד מהאפקטיביות שלה, ובמקום להניב תועלת תהפוך למוקד חיכוך. האם ניתן יהיה להפעיל את האמנה באופן אוטומטי? גם אז תשמור לעצמה ארה"ב את הזכות לפעול בהתאם להליכים החוקתיים שלה, ואלה עשויים להאריך את פרק הזמן שיחלוף עד לקבלת הסיוע הביטחוני. מצבים מסוימים מחייבים נקיטת פעולה מידית, ודקויות משפטיות כגון אלה עלולות להפוך את הסכם ההגנה למנגנון חסר תועלת", מסבירים פרופסור ענבר וד"ר לרמן.
השניים מזכירים גם את הבעיות הדיפלומטיות שיכולות להיוותר מברית כזו. "הסכם הגנה אמריקני-ישראלי יעורר גם קשיים במישור הדיפלומטי", כותבים פרופסור ענבר וד"ר לרמן, "מבחינת היחסים בין ישראל לרבות ממדינות העולם השלישי, המגלות חשד כלפי מעצמת העל, קיימת תועלת בהותרת מידה מסוימת של ריחוק פורמלי בין ירושלים לוושינגטון.
בנוסף, בכפוף להסכם הגנה תוגבל עוד יותר יכולתה של ישראל להתחרות בתעשיות הצבאיות של ארה"ב. כבעלת ברית רשמית, יש פחות סיכוי שירושלים תוכל לנהל מגעים מדיניים אפקטיביים עם מוסקבה, לא כל שכן להיתפס על ידי הרוסים כמקום נאות לקיים בו פסגה משולשת, ארה"ב-רוסיה-ישראל, בעניינים של ביטחון לאומי".
"לפיכך", מסכמים השניים, הסכם הגנה בין ישראל לארה"ב אכן משקף סנטימנט מדיני יאה וראוי, ויש לראות ביוזמיו ידידי אמת שכוונתם טובה, אבל מעבר לרמה ההצהרתית, הוא אינו רצוי".
