האדם והמפקד: הסיפור האישי והצבאי של מתן וילנאי

ספרו החדש של וילנאי מאפשר היכרות מעמיקה עם הצבא בארבעת העשורים האחרונים, ומשלב בתוכו בחוויות המבצעיות והאישיות של האיש שנתן רבות למדינת ישראל

 
האדם והמפקד: הסיפור האישי והצבאי של מתן וילנאי

ספר "ידעתי את ארצי" בהוצאת "ידיעות אחרונות"

"ידעתי את ארצי", מאת מתן וילנאי ויניב מגל, הוצאת ידיעות ספרים, 2019

"ידעתי את ארצי" הוא ספר על האיש מתן וילנאי, "ילד טוב ירושלים" של לפני 75 שנה. הוא עשה את כל הדרך מתלמיד בגימנסיה העברית ברחביה, הפך לבוגר הפנימיה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה ולצבא, שם עלה בסולם הדרגות. הוא שירת בצנחנים - מחייל פשוט עד לתפקיד מח"ט הצנחנים, פיקד על בה"ד 1, על אוגדת הגולן, כיהן כמפקד פיקוד דרום, עד שהגיע לתפקיד סגן הרמטכ"ל. הציפייה הייתה (כמעט בטוחה בעיני כולם) להגיע לקצה הפירמידה, לתפקיד הרמטכ"ל, אך כאן נתקל בפוליטיקה שסיכלה את מינויו. שר הביטחון איציק מרדכי, תמרן את וילנאי להשתלמות בארה"ב, ומינה ב-1998 את שאול מופז לרמטכ"ל.

רק שלושה עמודים בספר (פרק 36 - "מי בכלל מתחרה בך?") מוקדשים לסיפור העצוב איך אלוף מוערך, עם ניסיון תפקידים למופת, מוזז הצידה ע"י שר הביטחון איציק מרדכי, אפילו בניגוד לדעתו של ראש הממשלה נתניהו. הכאב (וגם הבוז לשר הממנה) מורגש שם בכל מילה.

עם שחרורו הצטרף למפלגת העבודה ודרכה נבחר לתפקיד סגן שר הביטחון והשר להגנת העורף, כך שמארג התפקידים הצבאיים-ביטחוניים היה כמעט מושלם. שתי תוספות אזרחיות נעימות היו לו כשר המדע, התרבות והספורט ושגריר ישראל בסין. כך מסכם מתן בספר מפורט, זורם לקריאה, ערוך בפרקים קצרים, את ההיסטוריה הפרטית שלו עם הרקע הכללי של מדינת ישראל בשבעים וחמש השנים האחרונות.

הספר שזור במאות שמות של אנשים שהיו בסביבתו במהלך השנים – כל כך אופייני למתן, איש של אנשים. בין כל אלה בולטים כמה, אשר מתן מעריך במיוחד – רס"ן יצחק בן מנחם ("גוליבר"), לוחם אמיץ שנפל במבצע כנרת ב-1955, ולוחם מדור צעיר יותר, רס"ן אורי אזולאי, שמתן הכיר ביחידת המסתערבים "שמשון", שהייתה תחת פיקודו בפיקוד הדרום, ונפל אחר כך בלבנון. שני לוחמים בני 26 בנופלם משמשים בספר דוגמה ומופת לגבורה מתמשכת שנקטעה באיבה.

מתוך הניסיון הקרבי-מבצעי הרחב והאישי, מוקדש בספר פירוט רב במיוחד לשלושה מבצעים בהם לחם במסגרת חטיבת הצנחנים: מבצע "מגרסה" בסמוע בדרום הר חברון בנובמבר 1966, שם הוא נפצע; מבצע "הלם", פעולה בנג'ע חמאדי בעומק מצרים  באוקטובר 1968; ומבצע "יונתן" באנטבה ביולי 1976, כאשר היה מח"ט 35.

תובנה חשובה שמשתף מתן בספר היא "מה מבדיל בין הצלחה לכישלון?". אחרי ניפוי תשובות אפשריות שונות, מסקנתו היא כי ההבדל בין הישג מזהיר לכישלון מחפיר הוא מידת הנחישות והגמישות המחשבתית, וגם לא יזיקו כמה טיפות מזל.

כסגן שר הביטחון הוא גאה במיוחד על שני חוקים שהוא הביא לכנסת: חוק המילואים, אשר הסדיר את מעמדם של משרתי המילואים; חוק אלמנות המלחמה, אשר התיר להמשיך לשלם קצבה לנשים אלה גם לאחר שנישאו בשנית. שני חוקים אלה מייצגים היטב את תפיסת העולם החברתית של מתן.

בחיים האישיים נתונה כל אהבתו והערצתו לאשתו, ענת, חיילת יפה שהכיר בשירות הצבאי, לימים עורכת דין ואם שלושת ילדיהם. ענת בולטת בספר (ובחייו, כמובן) כנבונה ומתוחכמת, שידעה לתת גם עצות טובות במיוחד לאורך החיים המשותפים.

זה הוא ספר מצוין להיכרות עם הצבא בארבעת העשורים המעצבים, 2000-1960, מנקודת מבט של מפקד נדיר שמילא את קשת התפקידים הכי נחשקת. מדריך לחיים, מניסיונו של איש מצליח, הגון וערכי. הספר משדר אופטימיות "עם רגליים על הקרקע".

אולי יעניין אותך גם