מעבר צה"ל לנגב: מרכיב חיוני בביטחון הלאומי

סכנה אמיתית מרחפת מעל הפרויקט הלאומי הגדול ביותר בישראל - העברת יחידות אמ"ן לנגב. למה זה קורה, איך ניתן למנוע זאת ומה יש לעשות כדי להבטיח את מימושו? דעה

חלק מפרויקט מעבר צה"ל דרומה. צילום: מתוך אתר משרד הביטחון

כניסתו של רא"ל אביב כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל בינואר השנה, סימנה לא רק שינוי בסגנון המנהיגות, בדגשים המבצעיים ובתורת הלחימה של קודמו, רא"ל (מיל.) גדי אייזנקוט, אלא גם ניתוק מאחד הפרויקטים הלאומיים המרכזיים של ישראל ב-20 השנים האחרונות, שאייזנקוט וכל קודמיו תמכו בו וקידמו אותו - פרויקט מעבר יחידות המודיעין של צה"ל לנגב.

לאחרונה התברר לתושבי הנגב ולפרנסי האזור, כי הרמטכ"ל פועל בקרב מקבלי ההחלטות כדי למנוע את יישום הפרויקט, שנמצא כבר בשלב סופי. התנגדותו של כוכבי לפרויקט איננה סוד. הוא שלל אותו עוד כשעמד בראש אמ"ן, אלא שעכשיו מתוקף תפקידו יש לו יותר מנופי השפעה על הממשלה, ועם כניסתו לתפקיד הוא למעשה עצר כל התקדמות במעבר המודיעין. קיים חשש אמיתי שאכן הפרויקט החשוב הזה, החיוני כל כך לצמיחת הנגב, יטורפד.

הנימוק הרשמי להתנגדות כיום, הוא היעדר רכבת לקריית המודיעין החדשה, שאמורה לקום באזור ליקית-עומר שבנגב. אך כל מי שמעיין לעומק בנתונים מבין שהנימוק הזה לא מחזיק מים. ראשית, מדובר ב-7 ק"מ של מסילת רכבת מהתחנה הקיימת בבאר-שבע עד לפתח הקרייה החדשה. כמו כן, קיים תכנון לקו רכבת נוסף מדבירה ישירות לליקית (כ-10 ק"מ) שעבר את כל האישורים הסטטוטוריים. לכולם ברור שניתן ואפשר לבנות מסילת ברזל באורך של 7 או 10 ק"מ עד 2025 – מועד כניסת חיילי המודיעין לקרייה החדשה.

שנית, לא הגיוני שמדינה שמשקיעה עשרות מיליארדי שקלים בפיתוח תשתיות תחבורה לא תמצא את הכסף הלא-גדול, שנדרש לסלילת המסילה האמורה. לפי כל התחשיבים, שערכו מומחי תחבורה, מדובר בכ-350 עד 400 מיליון שקלים. רק לשם השוואה, בהקמת שני קווים של הרכבת הקלה בת"א הממשלה משקיעה כ-55.5 מיליארד שקלים.

נראה אפוא שההתנגדות של הרמטכ"ל נשענת על יסודות אחרים ובראשם סירובם של חלק מקציני ומשרתי הקבע של המודיעין להגיע לדרום.

פרויקט מחולל שינוי

כדאי לחזור ולהזכיר את הרציונל העומד מאחורי פרויקט העברת המודיעין לנגב. למעשה מדובר ברציונל משולש:

מבצעי - הקמת קריית מודיעין חדשה, מודרנית ומשוכללת בנגב, אליה יועתקו כל בסיסי המודיעין המפוזרים כיום במרכז הארץ, הוגדרה על ידי הצבא עצמו כצורך מבצעי חיוני.

טכנולוגי - הפרויקט הוא הנדבך המרכזי במהלך הכולל והגדול של העברת בסיסי צה"ל לנגב. הקמת קריית המודיעין נועדה ליצור מוקד כלכלי-טכנולוגי בנגב, תוך חיבור סינרגטי בין הצבא, האקדמיה, התעשייה והחברות הרב-לאומיות, חיבור שיהווה מנוע צמיחה קריטי לנגב המצוי בתנופת פיתוח

כלכלי - שחרור קרקעות יקרות במרכז הארץ עליהן שוכנים כיום בסיסי המודיעין השונים. אין צורך להכביר מילים עד כמה נדרשת כיום המדינה לקרקעות זמינות לבנייה למגורים.

כאשר מדברים על "מנוע צמיחה לנגב" צריך לצלול לתוך המספרים כדי להבין את עומק וחשיבות הפרויקט. לפי כל המומחים, מדובר בתוספת אנושית של אלפי משרתי קבע, שיתגוררו באזור ויאכלסו אלפי יחידות דיור חדשות וקיימות. הדבר יזרים לנגב דם חדש, ירחיב את הפעילות הכלכלית בו ויגדיל את כוח הקנייה שלו. לפי דו"ח מבקר המדינה, הפרויקט אמור להזרים לנגב היקף של פעילות כלכלית בסך 60 מיליארד שקלים במשך 20 שנה. זאת, לפני שהזכרנו את השיפור הצפוי בתשתיות פיזיות, בחינוך, בבריאות, בתעסוקה ובידור בנגב.

פגיעה חמורה באקו-סיסטם הטכנולוגי

מעבר להיבט המבצעי, לטרפוד המהלך האסטרטגי של העברת המודיעין לנגב צפויות השלכות עומק, רובן כלכליות. בראשן אובדן אלפי מקומות תעסוקה באופן ישיר ועקיף, הן בשלב הבינוי והן בשלב הפעילות השוטפת, תוך פגיעה באמון הציבור ובאמון המשקיעים הזרים.

זאת ועוד, באם תבוטל ההחלטה להעביר את המודיעין לליקית-עומר, הדבר ייפגע חמורות באקו-סיסטם הטכנולוגי הנוצר בנגב, הודות לשיתוף הפעולה בין האקדמיה, התעשייה והצבא. כבר עתה הודיעו כמה חברות רב-לאומיות, הפועלות בפארק ההיי-טק בבאר-שבע, כי הן חוששות לעתיד הפארק אם לא יתבצע המעבר ואחרות נמנעות מלהשקיע. הקשר והזיקה בין הצבא, האקדמיה והתעשייה הוא חיבור אסטרטגי לישראל. זהו המקור לחלק גדול מהפיתוחים הטכנולוגיים של מערכת הביטחון, זוהי התשתית עליה נבנתה "אומת הסטארט-אפ" וזהו מקור יתרונה היחסי של ישראל בזירה הגלובלית. לכן כל פגיעה במרקם החשוב הזה היא פיגוע אסטרטגי.

הירתמות הצבא למשימות לאומיות

כאזרחים במדינת ישראל יש לנו כבוד גדול לרמטכ"ל כוכבי ולכל אנשי המודיעין. אנו רואים את תוצאות העבודה החשובה שלהם בימים אלה ממש. אבל במדינה דמוקרטית הממשלה היא זו שמכריעה בנושאים אסטרטגיים-לאומיים. ולכן מוטלת חובה על הממשלה, שקיבלה את ההחלטה על הקמת הפרויקט, מימנה אותו, תקצבה אותו וקידמה אותו במשך שני עשורים, להשלים את המלאכה ולהביא ליישום הפרויקט בפועל.

עם זאת, מצופה גם מהרמטכ"ל לגלות מנהיגות ולרתום את אנשי המודיעין לפרויקט לאומי כה חשוב ואסטרטגי. הירתמות הצבא למימוש פרויקט שהוא גם בעל מאפיינים אזרחיים ולא רק צבאיים נטו, תעמוד בהלימה עם המסורת הצבאית וערכי צה"ל מאז תקופת בן-גוריון.

ומילה לקציני ואנשי הקבע של המודיעין. להערכתי הם אינם מודעים לשינוי העצום שהתחולל בנגב בשנים האחרונות. מכל הבחינות האפשרויות - חינוך, בריאות, תעסוקה, תרבות פנאי, מקומות בילוי וקניות, איכות חיים ורווחה, שקט וסביבה - הנגב מציע כיום איכות חיים שאיננה נופלת מזו של המרכז ואף עולה עליה. אני קוראת מכאן לאנשי המודיעין להירתם למשימה הלאומית של פיתוח הנגב ו"לבנות ולהיבנות" בו, כמאמר השיר. גם לבנות וגם להיבנות.

הכותבת היא אשת ציבור ופעילה חברתית בנגב. מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר וחברת המועצה מזה 20 שנה, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמכללה הטכנולוגית ע"ש סמי שמעון ויו"ר עמותת "יחדיו" מייסודה של קרן רש"י - העמותה החברתית הגדולה ביותר בדרום הארץ.

ד"ר אסתר לוצאטו. צילום: יורם רשף

אולי יעניין אותך גם