פוטין צופה מהצד: השת"פ הביטחוני בין טורקיה לאוקראינה

מול עיניו הבוחנות של הדוב הרוסי, נראה שהיחסים בין אנקרה לקייב מתחזקים על בסיס אינטרסים חשובים, שחלקם מתנגשים עם האינטרסים של היריבה של אוקראינה ובת הברית של טורקיה – רוסיה

 

נשיא אוקראינה זלנסקי ונציגים טורקים במפעל ביטחוני. צילום: מתוך טוויטר

יחסי החוץ של טורקיה ואוקראינה הולכים ופורחים בתקופה האחרונה, וזאת על אף ההתקרבות המשמעותית של אנקרה ומוסקבה, שנמצאת במצב של מלחמה עם אוקראינה מאז פלשה וסיפחה את חצי האי הקרים ב-2014. נראה שלפחות מבחינה זו, טורקיה יכולה לרשום  לעצמה נקודות חיוביות במדיניות החוץ שלה, ובינתיים היא מצליחה להלך יפה בין שתי האויבות.  

האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: גיליון חדש למגזין ישראל דיפנס

פריחת היחסים בין טורקיה ואוקראינה יושבת על שורה אינטרסים חופפים הקיימים בין המדינות. מן הפן הגיאופוליטי, למרות שאינן שכנות ולא חולקות גבול יבשתי, שתיהן יושבות לחופי הים השחור. אוקראינה חשובה לטורקים משום שבשטחה של אוקראינה עובר צינור הגז המספק חלק ניכר מן הגז הטבעי המגיע אליה מרוסיה. רוסיה היא יצואנית הגז הטבעי הגדולה ביותר לטורקיה, כאשר ב–2017 היא סיפקה קרוב ל–52 אחוזים מתצרוכת הגז הטבעי שלה. טורקיה ואוקראינה משתפות פעולה ותומכות אחת בשנייה בפורומים בין לאומיים ואזוריים כמו האו"ם, וקבוצת המשימה לשיתוף פעולה ימי של הים השחור (גוף החותר לשיתוף פעולה בין המדינות השוכנות לים השחור – רומניה, בולגריה, טורקיה, גיאורגיה ואוקראינה).

בין שתי המדינות ישנם גם הקשרים היסטוריים-תרבותיים. מבחינת טורקיה, אחד הנדבכים החשובים בשמירת הקשרים הטובים עם אוקראינה הוא המיעוט הטטארי. הטטארים הם מיעוט אתני היושב באופן היסטורי בחצי האי קרים. הם מוסלמים בדתם וטורקים מבחינה אתנית, וטורקיה רואה בהם כדם מדמם. טורקיה דאגה לשלומם של הטטארים בעקבות כיבושו של חצי האי קרים, והיא תמכה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. למעשה, עד היום טורקיה לא הכירה בסיפוחו הרוסי של חצי האי. יחד עם זאת, באנקרה השתדלו להיות זהירים ולא לתת לסוגייה זו לפגוע ביחסיה עם רוסיה. ארדואן סירב להעניק תמיכה לסנקציות המערביות נגד רוסיה. מן הצד השני, ארדואן זכה לשבחים מכיוונה של קייב, זאת לאחר ששימש כמתווך בינה לבין רוסיה והצליח לגרום להחזרתם באוקטובר 2017 של שני חברי הפרלמנט האוקראיני ששהו בכלא הרוסי.

מבחינה כלכלית, נפח המסחר בין טורקיה לאוקראינה גדל בצורה מרשימה בשנים האחרונות והגיע לכדי 3.7 מיליארד דולר בשנת 2016. ב–2017 קיבלו היחסים החמים ביניהן חיזוק נוסף, כשחתמו על הסכם מעבר חופשי בין המדינות ללא צורך בוויזה או בדרכון.  

השת"פ הביטחוני  

במקביל למגמה החיובית בין המדינות במישורים אלה, נראה שההתפתחות החשובה והמשמעותית ביותר בין השתיים מתקיימת בתחום הביטחוני. החל משנת 2016 נחתמו שורה של עסקאות לשיתופי פעולה ביטחוניים בין המדינות. בחודש אוקטובר של אותה השנה נחתם הסכם ראשון לייצור משותף של רדארים בין חברת 'האבלסאן' הטורקית לחברת 'אוקרובורונפרום' האוקראינית. ביולי 2018 נחתם גם פרוטוקול לשיתוף פעולה בין 'אוקרובורונפרום' לבין 'אסלסאן', החברה הגדולה ביותר בתעשייה הביטחונית של טורקיה. ביוני 2019 דווח בתקשורת הטורקית כי השתיים פיתחו עמדת נשק בעלת שליטה מרחוק (RWS) בשם 'סרדאר' (Serdar), וכי היא מוכנה כבר לשלב ייצור המוני.     

 בספטמבר 2018 זכתה אוקראינה במכרז בשווי של כ–40 מיליון דולר לתחזוקת 17 מסוקי Mi-17 של זרוע הז'נדרמה של טורקיה. אוקראינה ירשה מברית המועצות לשעבר ידע ויכולת פיתוח של תעשייה ביטחונית, אך יחד עם זאת בצל המלחמה עם רוסיה, היא נתקלה בקשיים מסוימים לרכישת נשק ממדינות המערב. באופן טבעי, ובמיוחד על רקע מצב המלחמה המתמשך בו היא נמצאת, שואפת אוקראינה לפתח את יכולותיה הצבאיות העצמאיות ולגוון ככל הניתן את מקורות אספקת הנשק שלה.

הבעיה היא שחלק מן המדינות חוששות מהתגובה הרוסית למכירת נשק לאוקראינה, וחלק אינן רוצות להראות כמי ששופכות דלק נוסף למלחמה בין המדינות.  

נשיא טורקיה ארדואן ומקבילו הרוסי פוטין במהלך ביקור במוסקבה. צילום: AP

טורקיה, מצידה, שואפת להפוך להיות בין יצואניות הנשק המובילות בעולם, והיא צמאה לחדור לשווקים חדשים. בחמש עשרה השנים האחרונות עשתה התעשייה הביטחונית של טורקיה התקדמות עצומה. לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום של שטוקהולם, דורגה המדינה במקום ה–13 בין יצואניות הנשק הגדולות בעולם, ובכך קפצה שבעה מקומות בדירוג בעשר שנים בלבד. כיום, טורקיה מייצרת מערכות ביטחוניות וצבאיות רבות שלא הייתה מסוגלת לייצר בעבר כמו רובי סער, אקדחים, טנקים, מערכות רדאר שונות, פריגטות ומסוקי קרב. בין היתר, החלה המדינה גם לייצר בעצמה כטבמ"ים. בשנת 2014 נכנס לשימוש הצבא הטורקי 'באיראקטאר' TB2  (Bayraktar TB2), כטב"ם טקטי לסיור ואיסוף מודיעין, שהיה לכטב"ם הראשון שיוצר באופן עצמאי על ידי מדינתו של ארדואן.

בינואר 2019 הפכה אוקראינה למדינה השנייה שרכשה מטורקיה את 'באיראקטאר' TB2 , זאת לאחר שקטאר כבר רכשה 6 כטבמ"ים מסוג זה במרץ 2018. מעבר לכך, טורקיה נמצאת גם עם אוקראינה בתוכנית שת"פ לפיתוחו של כטב"ם חדש בשם 'אקינג'י' (Akıncı), אשר לפי הדיווחים בתקשורת הטורקית אמור להיות פעיל במהלך שנת 2020. ה'אקינג'י' הוא כטב"ם תקיפה בעל משקל של 4.5 טונות, אשר מחזיק ביכולת טיסה של 24 שעות ונשיאת חימוש של מעל 1000 ק"ג.

נראה שהמטרות והצרכים המשלימים של טורקיה ואוקראינה בתחום התעשייה הביטחונית הביאו אותן לשיאים חדשים ביחסיהם ולברית אסטרטגית של ממש. כעת, עם התקרבותה המואצת של טורקיה לרוסיה, יהיה מעניין לראות האם הדוב הרוסי ינסה להתערב ביחסים ביניהן ולבלום עסקאות ביטחוניות עתידיות של השתיים. ואולי, גם עוד יותר מעניין יהיה לראות כיצד הטורקים יגיבו במקרה כזה. 

הכותב הוא אנליסט טורקיה ודוקטורנט במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן

אולי יעניין אותך גם