המלחמה בממשלה על לוויין תקשורת במימון עצמי

לפי מידע שהגיע לידי ישראל דיפנס, במשרד שאמון על תקצוב הפרויקט חלוקים בדעתם על המתווה הכספי - מימון מלא של המדינה או רכישת רוחב פס של לוויינים אמריקאים בכספי סיוע

שיגור עמוס 17 לחלל. צילום: SpaceX

סאגת לוויין התקשורת ממתינה כנראה לממשלה הבאה שתקום לקראת סוף שנה, אך כוללת אי הסכמות בתוך משרד מסוים שאחראי בסופו של יום על תקצובו (לא משרד האוצר). לפי מידע שהגיע לישראל דיפנס, מדובר בשתי דעות שונות - האחת רוצה לרכוש רוחב פס על לוויינים אמריקאים בכספי סיוע, ואילו על פי ההצעה השנייה ימומן לוויין תקשורת ישראלי באופן מלא מתקציב המדינה. נזכיר כי מדובר בלוויין שיעלה ככל הנראה בין 100-150 מיליוני דולרים. זאת בשעה שהגרעון התקציבי של ממשלת ישראל נמצא במגמת גידול.

עבור אלה שהצטרפו זה עתה לסאגה, נזכיר כי מדובר בגלגולים של הלוויין עמוס 8, שהיה אמור להיבנות על ידי חלל תקשורת במימון חלקי של הממשלה ועם מימון עיקרי של אגרות חוב. סיפור ארוך בזמן קצר: יס החליטה שהיא עוברת לתשתיות קרקעיות במקום לוויין, חלל תקשורת אמרה שהיא לא מוכנה לשלם על לוויין ישראלי יקר ופחות איכותי מאשר לוויין אמריקאי מתקדם בפחות כסף, והפרויקט נתקע. ממשלת ישראל לחצה על חלל תקשורת לבטל חוזה עם חברה אמריקאית ללוויין תקשורת, ומאז הכל בהמתנה.

בינתיים, התעשייה האווירית מפעילה לחץ על הממשלה לממן לבדה לוויין תקשורת תחת השם "דרור" (שיבוסס על תצורה קודמת של העמוס עם שינויים קלים). במקביל, ישנם קולות בממשלה שלא מבינים למה משלם המיסים הישראלי צריך לממן לוויין תקשורת כה יקר רק עבור הממשלה. במקום זאת, אפשר לרכוש רוחב פס מחברות אמריקאיות (חלקן משרתות של הממשל הפדרלי) בחוזה ארוך טווח מכספי סיוע. נזכיר כי לאחרונה הופץ מכרז לקונסטלציית לווייני תצפית עבור משרד הביטחון בארה"ב במטרה לממן אותו מכספי סיוע וגם לזכות בטכנולוגיה האמריקאית הכי חדשה שיש.

עבור אלה שחוששים שארה"ב "תחסום" את ממשלת ישראל בעת מלחמה, אומר כי כדאי לבחון כמה מהאמל"ח האסטרטגי של מדינת ישראל תלוי בפסי ייצור אמריקאים. החל בכיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ (פיתוח עם רייתאון ובואינג בהתאמה), מעיל רוח, עוד מעט גם רק"מ לזרוע היבשה ועוד מגוון סוגים. רוצה לומר, אם ארה"ב תחליט לסגור לישראל את הברז בעת מלחמה, לוויין התקשורת כנראה לא יהיה הדאגה הראשונה של צה"ל (יש מטוסי משימה ומל"טים שיכולים לשמש כממסרי תקשורת). כמו גם, כדאי להוסיף את השאלה מה יקרה אם יחסמו את לווייני התקשורת הישראליים במלחמה (סביר שישראל תלך לחכור לרוחב פס מהאמריקאים).

אין ספק כי לוויין התקשורת חשוב למפעל החלל של התעשייה האווירית. אמר את זה המנהל הקודם של המפעל עופר דורון, ויגיד את זה גם המנהל החדש שיבחר במהלך החודש הקרוב. מאידך, השאלה אם נכון להשקיע סכום עתק מתקציב המדינה (כאמור לכל הפחות 100-150 מיליוני דולרים), בלוויין שכל תפוקתו תלך לממשלה וספק אם הוא יגיע לאפקטיביות של מעל חצי על ציר הזמן. זאת, לצד חלופה של שימוש בלווייני תקשורת אמריקאים. בשונה מישראל, משלם המיסים האמריקאי משקיע הון בפיתוח דורות חדשים של לוויינים, וישראל כלקוח חוכר יכולה לקבל תמיד את הטכנולוגיה הכי מתקדמת בתחום.

מהתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה.