חשיפת פרויקט הדיוק: משחק מוחות מורכב
האסטרטגיה של כוח קודס, שעומדת מאחורי הפרויקט הסודי, נבנתה מתוך תחקור עמוק של לבנון השנייה. ההישג של חשיפת הפרויקט בידי צה"ל, חושף גם את היכולות המרשימות של האיראנים. פרשנות
אייל פינקו
| 30/08/2019
האנשים שעמדו מאחורי הפרויקט הסודי של איראן וחיזבאללה. צילום: דובר צה"ל
פרויקט הדגל של חיזבאללה לדיוק מערך טילי הקרקע-קרקע שלו, נוסד, כפי שחשף צה"ל, ב- 2013 מתוך תפיסה אסטרטגית כוללת, שמקורה בתהליך תחקור עמוק של מלחמת לבנון השנייה.
מטרת האסטרטגיה של חיזבאללה, אשר גובשה יחד עם כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, היא התמודדות מול חיל האוויר ומול מערך הגנת הטילים הישראלי (מערכות החץ ו"שרביט קסמים"), לשם פגיעה מדויקת במטרות איכות אסטרטגיות במדינת ישראל (בנק המטרות של חיזבאללה בישראל פורסם זה לא מכבר באמצעי התקשורת והוא כולל את התעשיות הביטחוניות, בסיסי צבא, אתרי תשתיות לאומיות ועוד).
הפרויקט החל בניסיונות איראניים להקמה חשאית של קווי ייצור, בהם יוסבו הרקטות לטילים מדויקים. כוונת הצדדים הייתה להסב את הרקטות ה"טפשות" שבידי חיזבאללה לטילים חכמים ומדויקים באמצעות הוספת מערכת ניווט וניהוג מדויקת בראש הרקטה, ובכך להופכה לטיל מדויק. אך העברות רקטות ובניית התשתיות סוכלו מעת לעת בתקיפות חיל האוויר על אדמת סוריה, ולכן ב- 2016 החליטו גורמי חיזבאללה ואיראן לשנות כיוון.
בשיתוף השלטון הסורי ובחסות הסיוע שהעניק השלטון האיראני לסוריה, החל תהליך שיפוץ והקמת תשתיות לייצור והסבת הרקטות לטילים מדויקים במכון סרס, מכון המחקר והפיתוח של אמצעי לחימה הסורי, אשר נפגע בתקיפות המורדים.
שיתוף הפעולה עם סרס סוכל במהרה גם הוא על ידי תקיפות שיוחסו לחיל האוויר, ולכן, הוחלט על ידי חיזבאללה וכוח קודס האיראני, להעביר את תשתיות הייצור ללבנון, מתוך תפיסה לפיה בלבנון, כשהוא מגובה בתשתית רחבה של מערכות הגנה אווירית מתקדמות, יהיה המיזם חסין.
כך עבדה השיטה
המיזם התבסס על העברת רקטות, חומרי גלם, מערכות ותשתיות ייצור בשלושה צירי הברחה. הציר הראשון הוא ציר ההברחות היבשתי, באמצעות שינוע על גבי רכבות ורכבים מותממים דרך השטחים שבשליטת איראן בעיראק (ראה מאמר אחר שלי).
ציר ההברחות השני הוא הציר האווירי, באמצעות משלוחים שבוצעו על ידי חברת התעופה האיראנית, מאיראן לשדה התעופה הבינלאומי בלבנון ואף לשדה התעופה הבינלאומי בסוריה, ומשם במשאיות אל המקום.
ציר ההברחות השלישי באמצעות אוניות סוחר במכולות מותממות (כדוגמת משלוחי הנשק שנתפסו על גבי אוניות הסוחר קארין-איי, פרנקופ, ויקטוריה והקלוס סי). ציר זה עבד, ככל הנראה, בהצלחה למרות אוניות הנשק אשר נתפסו על ידי חיל הים.
בתקופה האחרונה החלה עלייה משמעותית בנפח הפעילות של חיזבאללה במאמציו לייצור והסבת טילים מדויקים. הגדלת מאמצי ייצור הטילים הינה על רקע, ככל הנראה, ההתחממות במפרץ הפרסי וההכרזה לכאורה על הצטרפותה של ישראל לקואליציה האמריקאית מחד, ומאידך, כהכנת אמצעים לתגובה אפשרית משולבת של איראן וחיזבאללה נגד תקיפות חיל האוויר הישראלי על תשתיות ובסיסים בלבנון, סוריה ועיראק.
הכוח שמאחורי הפרויקט
החשיפה הצה"לית של פרויקט הדיוק של איראן וחיזבאללה שופכת אור נוסף על פעולתו של כוח קודס, אחת מזרועות משמרות המהפכה האיראניים. תפקידו של הכוח הינו ייצוא המהפכה האיראנית מחוץ לגבולות איראן. משמעות הדבר כי משימותיו של כוח קודס הינן ביצוע פעולות מותממות וחשאיות "מתחת לרדאר", שמטרתן קידום האינטרסים הביטחוניים, מדיניים וכלכליים של איראן, ביניהן, העברות חשאיות של אמצעי לחימה ונשק לכוחות התומכים את איראן, אימון כוחות טרור ברחבי העולם, ביצוע התנקשויות ופעולות מבצעיות ומודיעיניות אחרות.
כך למשל, כוח קודס הינו זה שהיה אחראי על העברות אמצעי הלחימה בספינות הנשק, הוא זה אשר סייע ומסייע להתחמשות, בניין הכוח, הפעלה ואימון של כוחות חמאס, חיזבאללה, המורדים החות'ים בתימן, והמיליציות השיעיות הפועלות בסוריה ובעיראק.
האיראנים הוכיחו יכולת גבוהה
פרויקט דיוק הטילים שנחשף על ידי צה"ל מציג את יכולותיו המרשימות של כוח קודס, גם אם נחשפו בחלקן על ידי צה"ל, לביצוע העברות אמצעי לחימה, באוויר, בים וביבשה ולהקמת תשתיות מדינתיות לפיתוח וייצור אמל"ח הרחק מגבולות איראן.
יכולות התשתית והלוגיסטיקה האלו אינן פשוטות ליישום, גלום בהן תחכום רב, והן כוללות מהלכים לוגיסטיים ומבצעיים מורכבים מאד, שעלותם גבוהה וזמן מימושם רב.
מורכבות התשתיות והלוגיסטיקה, אשר הושקעו בפרויקט, מצביעות על חשיבות הטילים בתפיסת הלחימה של חיזבאללה מול ישראל, אשר התעצבה כאמור לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, וההבנה כי פגיעה בתשתיות האזרחיות והצבאיות בעורף הישראלי, תשתק ואולי אף תכריע את ישראל במערכה הבאה, תוך התגברות על מעגלי ההגנה האווירית וחיל האוויר.
בנוסף, מדגישה החשיפה הצה"לית את התפיסה האסטרטגית שבמהלכי איראן, הכוללים יצירת מסדרון יבשתי בשליטה איראנית במרחב שבין איראן לסוריה ולבנון, העובר דרך עיראק, באמצעותו יכולה איראן לממש את שאיפותיה האסטרטגיות ואת פעולותיה המבצעיות.
אין ספק שחשיפת פרויקט דיוק הטילים המשותף לאיראן ולחיזבאללה, ודיוק התקיפות שבוצעו או יוחסו לחיל האוויר (במקום ובזמן), מצביעים על יכולות איסוף ומחקר מודיעיניות איכותיות מאד של ישראל.
יכולות איסוף וניתוח מודיעין כאלו משלבות לרוב מספר אמצעי איסוף שונים במקביל ולאורך זמן (דוגמת צילום לוויינים, הפעלת סוכנים, מודיעין אותות אלקטרוני וסייבר), המאפשרים קבלת תמונת מודיעין מהימנה, איכותית ורלוונטית, באמצעותה ניתן לקבל החלטות ולהוציא מהכוח אל הפועל פעולות מבצעיות כירורגיות ובזמן אמת.
במזרח התיכון, אומר פרופ' רמי גינת מאוניברסיטת בר אילן, ניתן לנבא ולהעריך רק את אשר היה. מה יביאו איתן תקיפות חיל האוויר בסוריה, והתקיפות שיוחסו לישראל בלבנון ועיראק, יחד עם החשיפה הישראלית על פרוייקט דיוק הטילים, נאלץ לחכות ולראות.
האסטרטגיה של כוח קודס, שעומדת מאחורי הפרויקט הסודי, נבנתה מתוך תחקור עמוק של לבנון השנייה. ההישג של חשיפת הפרויקט בידי צה"ל, חושף גם את היכולות המרשימות של האיראנים. פרשנות
האנשים שעמדו מאחורי הפרויקט הסודי של איראן וחיזבאללה. צילום: דובר צה"ל
פרויקט הדגל של חיזבאללה לדיוק מערך טילי הקרקע-קרקע שלו, נוסד, כפי שחשף צה"ל, ב- 2013 מתוך תפיסה אסטרטגית כוללת, שמקורה בתהליך תחקור עמוק של מלחמת לבנון השנייה.
מטרת האסטרטגיה של חיזבאללה, אשר גובשה יחד עם כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, היא התמודדות מול חיל האוויר ומול מערך הגנת הטילים הישראלי (מערכות החץ ו"שרביט קסמים"), לשם פגיעה מדויקת במטרות איכות אסטרטגיות במדינת ישראל (בנק המטרות של חיזבאללה בישראל פורסם זה לא מכבר באמצעי התקשורת והוא כולל את התעשיות הביטחוניות, בסיסי צבא, אתרי תשתיות לאומיות ועוד).
הפרויקט החל בניסיונות איראניים להקמה חשאית של קווי ייצור, בהם יוסבו הרקטות לטילים מדויקים. כוונת הצדדים הייתה להסב את הרקטות ה"טפשות" שבידי חיזבאללה לטילים חכמים ומדויקים באמצעות הוספת מערכת ניווט וניהוג מדויקת בראש הרקטה, ובכך להופכה לטיל מדויק. אך העברות רקטות ובניית התשתיות סוכלו מעת לעת בתקיפות חיל האוויר על אדמת סוריה, ולכן ב- 2016 החליטו גורמי חיזבאללה ואיראן לשנות כיוון.
בשיתוף השלטון הסורי ובחסות הסיוע שהעניק השלטון האיראני לסוריה, החל תהליך שיפוץ והקמת תשתיות לייצור והסבת הרקטות לטילים מדויקים במכון סרס, מכון המחקר והפיתוח של אמצעי לחימה הסורי, אשר נפגע בתקיפות המורדים.
שיתוף הפעולה עם סרס סוכל במהרה גם הוא על ידי תקיפות שיוחסו לחיל האוויר, ולכן, הוחלט על ידי חיזבאללה וכוח קודס האיראני, להעביר את תשתיות הייצור ללבנון, מתוך תפיסה לפיה בלבנון, כשהוא מגובה בתשתית רחבה של מערכות הגנה אווירית מתקדמות, יהיה המיזם חסין.
כך עבדה השיטה
המיזם התבסס על העברת רקטות, חומרי גלם, מערכות ותשתיות ייצור בשלושה צירי הברחה. הציר הראשון הוא ציר ההברחות היבשתי, באמצעות שינוע על גבי רכבות ורכבים מותממים דרך השטחים שבשליטת איראן בעיראק (ראה מאמר אחר שלי).
ציר ההברחות השני הוא הציר האווירי, באמצעות משלוחים שבוצעו על ידי חברת התעופה האיראנית, מאיראן לשדה התעופה הבינלאומי בלבנון ואף לשדה התעופה הבינלאומי בסוריה, ומשם במשאיות אל המקום.
ציר ההברחות השלישי באמצעות אוניות סוחר במכולות מותממות (כדוגמת משלוחי הנשק שנתפסו על גבי אוניות הסוחר קארין-איי, פרנקופ, ויקטוריה והקלוס סי). ציר זה עבד, ככל הנראה, בהצלחה למרות אוניות הנשק אשר נתפסו על ידי חיל הים.
בתקופה האחרונה החלה עלייה משמעותית בנפח הפעילות של חיזבאללה במאמציו לייצור והסבת טילים מדויקים. הגדלת מאמצי ייצור הטילים הינה על רקע, ככל הנראה, ההתחממות במפרץ הפרסי וההכרזה לכאורה על הצטרפותה של ישראל לקואליציה האמריקאית מחד, ומאידך, כהכנת אמצעים לתגובה אפשרית משולבת של איראן וחיזבאללה נגד תקיפות חיל האוויר הישראלי על תשתיות ובסיסים בלבנון, סוריה ועיראק.
הכוח שמאחורי הפרויקט
החשיפה הצה"לית של פרויקט הדיוק של איראן וחיזבאללה שופכת אור נוסף על פעולתו של כוח קודס, אחת מזרועות משמרות המהפכה האיראניים. תפקידו של הכוח הינו ייצוא המהפכה האיראנית מחוץ לגבולות איראן. משמעות הדבר כי משימותיו של כוח קודס הינן ביצוע פעולות מותממות וחשאיות "מתחת לרדאר", שמטרתן קידום האינטרסים הביטחוניים, מדיניים וכלכליים של איראן, ביניהן, העברות חשאיות של אמצעי לחימה ונשק לכוחות התומכים את איראן, אימון כוחות טרור ברחבי העולם, ביצוע התנקשויות ופעולות מבצעיות ומודיעיניות אחרות.
כך למשל, כוח קודס הינו זה שהיה אחראי על העברות אמצעי הלחימה בספינות הנשק, הוא זה אשר סייע ומסייע להתחמשות, בניין הכוח, הפעלה ואימון של כוחות חמאס, חיזבאללה, המורדים החות'ים בתימן, והמיליציות השיעיות הפועלות בסוריה ובעיראק.
האיראנים הוכיחו יכולת גבוהה
פרויקט דיוק הטילים שנחשף על ידי צה"ל מציג את יכולותיו המרשימות של כוח קודס, גם אם נחשפו בחלקן על ידי צה"ל, לביצוע העברות אמצעי לחימה, באוויר, בים וביבשה ולהקמת תשתיות מדינתיות לפיתוח וייצור אמל"ח הרחק מגבולות איראן.
יכולות התשתית והלוגיסטיקה האלו אינן פשוטות ליישום, גלום בהן תחכום רב, והן כוללות מהלכים לוגיסטיים ומבצעיים מורכבים מאד, שעלותם גבוהה וזמן מימושם רב.
מורכבות התשתיות והלוגיסטיקה, אשר הושקעו בפרויקט, מצביעות על חשיבות הטילים בתפיסת הלחימה של חיזבאללה מול ישראל, אשר התעצבה כאמור לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, וההבנה כי פגיעה בתשתיות האזרחיות והצבאיות בעורף הישראלי, תשתק ואולי אף תכריע את ישראל במערכה הבאה, תוך התגברות על מעגלי ההגנה האווירית וחיל האוויר.
בנוסף, מדגישה החשיפה הצה"לית את התפיסה האסטרטגית שבמהלכי איראן, הכוללים יצירת מסדרון יבשתי בשליטה איראנית במרחב שבין איראן לסוריה ולבנון, העובר דרך עיראק, באמצעותו יכולה איראן לממש את שאיפותיה האסטרטגיות ואת פעולותיה המבצעיות.
אין ספק שחשיפת פרויקט דיוק הטילים המשותף לאיראן ולחיזבאללה, ודיוק התקיפות שבוצעו או יוחסו לחיל האוויר (במקום ובזמן), מצביעים על יכולות איסוף ומחקר מודיעיניות איכותיות מאד של ישראל.
יכולות איסוף וניתוח מודיעין כאלו משלבות לרוב מספר אמצעי איסוף שונים במקביל ולאורך זמן (דוגמת צילום לוויינים, הפעלת סוכנים, מודיעין אותות אלקטרוני וסייבר), המאפשרים קבלת תמונת מודיעין מהימנה, איכותית ורלוונטית, באמצעותה ניתן לקבל החלטות ולהוציא מהכוח אל הפועל פעולות מבצעיות כירורגיות ובזמן אמת.
במזרח התיכון, אומר פרופ' רמי גינת מאוניברסיטת בר אילן, ניתן לנבא ולהעריך רק את אשר היה. מה יביאו איתן תקיפות חיל האוויר בסוריה, והתקיפות שיוחסו לישראל בלבנון ועיראק, יחד עם החשיפה הישראלית על פרוייקט דיוק הטילים, נאלץ לחכות ולראות.
