"מנהרת הזמן": מהסוכן "רסקו" ועד "הציפור הכחולה"
חודש אוגוסט כולל בתוכו אירועים היסטוריים ביטחוניים רבים. מהמבצעים הנועזים של סיירת מטכ"ל ועד המבצע להשגת המיג הרוסי לני ששת הימים. "מנהרת הזמן", פרויקט משותף של ישראל דיפנס ורואים מל"מ
גדעון מיטשניק
| 30/08/2019
המיג העיראקי. צילום: ארכיון צה" ל
במהלך חודש אוגוסט לאורך ההיסטוריה התרחשו מספר אירועים ביטחוניים חשובים. לצד ההצלחות של הפעלת סוכן כפול, מבצעים חשאיים בעומק מצרים ושיאו של מבצע "ציפור כחולה" - היה גם כישלונות. ההיסטוריה של חודש אוגוסט על קצה המזלג.
ראשית אוגוסט 1958 - מבצע "רסקו". מבצע מבוקר של השב"כ מול המודיעין הרומני. המבצע החל בקיץ 1958 לאחר שבשב"כ התייצב "עולה חדש" מרומניה, שהתוודה כי הוא מרגל של המודיעין הרומני. מאותו מפגש הופעל העולה ( "רסקו") כ"סוכן כפול" מול המודיעין הרומני במשך שנים רבות וסיפק מידע רב על שירותי המודיעין המזרח אירופאים ושיטות ההפעלה שלהם ופעילותם בארץ.
2 באוגוסט 2006 - מבצע "חד וחלק". מהמבצעים הבולטים והשנויים במחלוקת במלחמת לבנון השנייה, שיצא לפועל במטרה להבאת מידע על מצב החיילים החטופים אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל. המבצע כלל פשיטה מוסקת של כוח של כ-180 לוחמי סיירת מטכ"ל ו'שלדג' בשישה מסוקי "יסעור" וכוח אווירי משמעותי במהלך מלחמת לבנון השנייה, על יעד של חיזבאללה בבעלבק. המבצע הסתיים ללא הבאת מודיעין משמעותי. 19 אנשי חיזבאללה נהרגו ו-5 לבנונים הובאו לתחקור בארץ.
10 באוגוסט 1973 - מבצע "עמלק". יירוט מטוס אזרחי שהמריא מביירות לבגדד ע"י חיל האוויר, על בסיס מידע האזנה של אמ"ן, במטרה ללכוד את ג'ורג' חבש, ראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". בתחקור נוסעי המטוס, שהונחת ברמת דוד לא נמצא האובייקט. מבצע היירוט, שגרם לישראל נזק בין לאומי רב, בעיצומו של גל חטיפות המטוסים, אושר על ידי שר הביטחון דיין, והרמטכ"ל דדו, למרות התנגדותו המקצועית של ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהזהיר מפני מספר תוצאות שליליות כמו גינויים בין לאומיים – וצדק בכולן.
שר הביטחון משה דיין. צילום: מתוך אתר משרד הביטחון
הלילה שבין ה-10 ל-11 באוגוסט 1963 - "מבצע חלוץ". מהמבצעים הראשונים של סיירת מטכ"ל בעומק מצרים, ואחד משני מבצעי הכנה לטובת מבצע איסוף מודיעין בסוף 1964. מפקד המבצע היה סגן אהוד ברק, לימים מפקד היחידה, ראש אמ"ן, הרמטכ"ל וראש הממשלה. ראש אמ"ן אז, מאיר עמית, הצליח לשכנע את ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, להקצות לפרויקט האסופי תקציב עתק של 2 מיליון דולר.
12 אוג' 1973 – ביטול כוננות "כחול לבן". שלושה חודשים לאחר שהוכרזה הכוננות למלחמה מול מצרים וסוריה, גויסו כוחות מילואים והושקעו משאבים רבים לחיזוק צה"ל ולאחר שהמלחמה לא פרצה - בוטלה הכוננות. "ניצחון פירוס" טרגי של ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהעריך בדיונים עם הרמטכ"ל דדו, ושר הביטחון דיין (מהסיבות הלא נכונות), שלא צפויה מלחמה.
הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. צילום: לע"מ
הוא "צדק" בשל החלטה של סאדאת לדחות את מועד המלחמה מהקיץ לסוף השנה אך ה"הישג" המודיעיני לכאורה של ראש אמ"ן זעירא, וחיזוק מעמדו ושל המחקר באמ"ן הפך ל"קללה" בשישה באוקטובר.
והיו תוצאות לוואי נוספות: הערכות הרמטכ"ל ושר הביטחון לגבי הסבירות למלחמה התערערו. דיין עבר להערכת קיצון שבעשור הקרוב לא תפרוץ מלחמה.
16 באוגוסט 1966 – שיאו של מבצע "הציפור הכחולה". מטוס המיג 21 העיראקי נחת בבסיס חצור של חיל האוויר לאחר מבצע מורכב של "המוסד" בראשות מאיר עמית, שנמשך מספר שנים ובמספר יבשות.
המיג 21, המטוס הסובייטי המתקדם ביותר אז, הגיע לארץ מעיראק יחד עם טייסו וספר ההדרכה, והיווה שלב חשוב בהכנות טייסי חיל האוויר למלחמת ששת הימים.
המוסד הצליח לגייס את הטייס הנוצרי מוניר רדפא למבצע, שהחל כבר ב-1964 וכלל מעורבות גורמים רבים וביניהם: רחביה ורדי, יעקב נמרודי, זאב לירון, הסייען יוסף שמש, פילגשו ואחותה.
חילות האוויר של המערב לא הכירו את המטוס. ארה"ב הצליחה לקבל את המטוס אליה למרות התנגדויות רבות. קרנו של המוסד בראשות מאיר עמית עלתה פלאים, אך העתיד של הטייס העיראקי ומשפחתו היה פחות מזהיר.
22-26 אוגוסט 1973 – בדרך למלחמת יום. במסגרת התיאומים החשאיים בין מצרים לבין סוריה לקראת המלחמה, התכנסה בקהיר המועצה העליונה המשותפת של הכוחות המיוחדים של שתי המדינות לתיאום תכניות ומועד למלחמה. המודיעין הישראלי לא קיבל מידע על המפגש.
במסגרת "הסימנים המעידים" למלחמה החלו במהלך אוגוסט 1973 צעדים צבאיים חריגים בחזית רמת הגולן ובראשם פריסת 25 סוללות טק"א. היקף ואירוע חריג וצעד ראשון מסוגו של הסורים. הערכת אמ"ן (שנמשכה עד בוקר ה-6 אוק' 1973) הייתה שלא מדובר על הכנות למלחמה אלא על היערכות למגננה ע"ר חשש מפני תקיפה ישראלית. גם מודיעין חיל האוויר הוציא פרסום שלצד הדיווח על ההתרחשות החריגה והצגת המשמעויות על הגבלת פעילות מטוסי חיל האוויר, כלל הערכה שמדובר על צעדים הגנתיים. קמ"ן פצ"ן ראה בצעדים אלו, שלוו בהמשך גם בחיזוק הביצורים ברמה"ג, חלק מתוך היערכות למלחמה.
26-31 באוגוסט 2006 במסגרת מבצע "גן נעול" (כחלק ממבצע "גשמי קיץ") בשכונת סג'עייה בעזה, חשפו כוחות צה"ל מנהרת תופת במעבר קרני. במבצע נהרגו 20 מחבלים ועוד כ-20 נפגעו.
31 באוגוסט 1955 - "מבצע אלקיים" (פעולת חאן יונס). מהמבצעים הבולטים של הצנחנים (גדוד 890 בראשות אריק שרון) במסגרת פעולות התגמול מול ה"פדאין" בשנות ה-50. המטרה: כּיבוש ופיצוץ בניין המשטרה בחאן-יונס, מתחם מבוצר בתוך מחנה צבאי, ששימש כמפקדת הפדאין. המבצע הצריך מודיעין מדויק והוכן תיק יעד על הבניין ועל השטח. למעלה מ-70 חיילים מצרים נהרגו בפעולה.
נכתב ע"י סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, לשעבר רע"ן ההיסטוריה והמורשת של אמ"ן
חודש אוגוסט כולל בתוכו אירועים היסטוריים ביטחוניים רבים. מהמבצעים הנועזים של סיירת מטכ"ל ועד המבצע להשגת המיג הרוסי לני ששת הימים. "מנהרת הזמן", פרויקט משותף של ישראל דיפנס ורואים מל"מ
המיג העיראקי. צילום: ארכיון צה" ל
במהלך חודש אוגוסט לאורך ההיסטוריה התרחשו מספר אירועים ביטחוניים חשובים. לצד ההצלחות של הפעלת סוכן כפול, מבצעים חשאיים בעומק מצרים ושיאו של מבצע "ציפור כחולה" - היה גם כישלונות. ההיסטוריה של חודש אוגוסט על קצה המזלג.
ראשית אוגוסט 1958 - מבצע "רסקו". מבצע מבוקר של השב"כ מול המודיעין הרומני. המבצע החל בקיץ 1958 לאחר שבשב"כ התייצב "עולה חדש" מרומניה, שהתוודה כי הוא מרגל של המודיעין הרומני. מאותו מפגש הופעל העולה ( "רסקו") כ"סוכן כפול" מול המודיעין הרומני במשך שנים רבות וסיפק מידע רב על שירותי המודיעין המזרח אירופאים ושיטות ההפעלה שלהם ופעילותם בארץ.
2 באוגוסט 2006 - מבצע "חד וחלק". מהמבצעים הבולטים והשנויים במחלוקת במלחמת לבנון השנייה, שיצא לפועל במטרה להבאת מידע על מצב החיילים החטופים אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל. המבצע כלל פשיטה מוסקת של כוח של כ-180 לוחמי סיירת מטכ"ל ו'שלדג' בשישה מסוקי "יסעור" וכוח אווירי משמעותי במהלך מלחמת לבנון השנייה, על יעד של חיזבאללה בבעלבק. המבצע הסתיים ללא הבאת מודיעין משמעותי. 19 אנשי חיזבאללה נהרגו ו-5 לבנונים הובאו לתחקור בארץ.
10 באוגוסט 1973 - מבצע "עמלק". יירוט מטוס אזרחי שהמריא מביירות לבגדד ע"י חיל האוויר, על בסיס מידע האזנה של אמ"ן, במטרה ללכוד את ג'ורג' חבש, ראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". בתחקור נוסעי המטוס, שהונחת ברמת דוד לא נמצא האובייקט. מבצע היירוט, שגרם לישראל נזק בין לאומי רב, בעיצומו של גל חטיפות המטוסים, אושר על ידי שר הביטחון דיין, והרמטכ"ל דדו, למרות התנגדותו המקצועית של ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהזהיר מפני מספר תוצאות שליליות כמו גינויים בין לאומיים – וצדק בכולן.
שר הביטחון משה דיין. צילום: מתוך אתר משרד הביטחון
הלילה שבין ה-10 ל-11 באוגוסט 1963 - "מבצע חלוץ". מהמבצעים הראשונים של סיירת מטכ"ל בעומק מצרים, ואחד משני מבצעי הכנה לטובת מבצע איסוף מודיעין בסוף 1964. מפקד המבצע היה סגן אהוד ברק, לימים מפקד היחידה, ראש אמ"ן, הרמטכ"ל וראש הממשלה. ראש אמ"ן אז, מאיר עמית, הצליח לשכנע את ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, להקצות לפרויקט האסופי תקציב עתק של 2 מיליון דולר.
12 אוג' 1973 – ביטול כוננות "כחול לבן". שלושה חודשים לאחר שהוכרזה הכוננות למלחמה מול מצרים וסוריה, גויסו כוחות מילואים והושקעו משאבים רבים לחיזוק צה"ל ולאחר שהמלחמה לא פרצה - בוטלה הכוננות. "ניצחון פירוס" טרגי של ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהעריך בדיונים עם הרמטכ"ל דדו, ושר הביטחון דיין (מהסיבות הלא נכונות), שלא צפויה מלחמה.
הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. צילום: לע"מ
הוא "צדק" בשל החלטה של סאדאת לדחות את מועד המלחמה מהקיץ לסוף השנה אך ה"הישג" המודיעיני לכאורה של ראש אמ"ן זעירא, וחיזוק מעמדו ושל המחקר באמ"ן הפך ל"קללה" בשישה באוקטובר.
והיו תוצאות לוואי נוספות: הערכות הרמטכ"ל ושר הביטחון לגבי הסבירות למלחמה התערערו. דיין עבר להערכת קיצון שבעשור הקרוב לא תפרוץ מלחמה.
16 באוגוסט 1966 – שיאו של מבצע "הציפור הכחולה". מטוס המיג 21 העיראקי נחת בבסיס חצור של חיל האוויר לאחר מבצע מורכב של "המוסד" בראשות מאיר עמית, שנמשך מספר שנים ובמספר יבשות.
המיג 21, המטוס הסובייטי המתקדם ביותר אז, הגיע לארץ מעיראק יחד עם טייסו וספר ההדרכה, והיווה שלב חשוב בהכנות טייסי חיל האוויר למלחמת ששת הימים.
המוסד הצליח לגייס את הטייס הנוצרי מוניר רדפא למבצע, שהחל כבר ב-1964 וכלל מעורבות גורמים רבים וביניהם: רחביה ורדי, יעקב נמרודי, זאב לירון, הסייען יוסף שמש, פילגשו ואחותה.
חילות האוויר של המערב לא הכירו את המטוס. ארה"ב הצליחה לקבל את המטוס אליה למרות התנגדויות רבות. קרנו של המוסד בראשות מאיר עמית עלתה פלאים, אך העתיד של הטייס העיראקי ומשפחתו היה פחות מזהיר.
22-26 אוגוסט 1973 – בדרך למלחמת יום. במסגרת התיאומים החשאיים בין מצרים לבין סוריה לקראת המלחמה, התכנסה בקהיר המועצה העליונה המשותפת של הכוחות המיוחדים של שתי המדינות לתיאום תכניות ומועד למלחמה. המודיעין הישראלי לא קיבל מידע על המפגש.
במסגרת "הסימנים המעידים" למלחמה החלו במהלך אוגוסט 1973 צעדים צבאיים חריגים בחזית רמת הגולן ובראשם פריסת 25 סוללות טק"א. היקף ואירוע חריג וצעד ראשון מסוגו של הסורים. הערכת אמ"ן (שנמשכה עד בוקר ה-6 אוק' 1973) הייתה שלא מדובר על הכנות למלחמה אלא על היערכות למגננה ע"ר חשש מפני תקיפה ישראלית. גם מודיעין חיל האוויר הוציא פרסום שלצד הדיווח על ההתרחשות החריגה והצגת המשמעויות על הגבלת פעילות מטוסי חיל האוויר, כלל הערכה שמדובר על צעדים הגנתיים. קמ"ן פצ"ן ראה בצעדים אלו, שלוו בהמשך גם בחיזוק הביצורים ברמה"ג, חלק מתוך היערכות למלחמה.
26-31 באוגוסט 2006 במסגרת מבצע "גן נעול" (כחלק ממבצע "גשמי קיץ") בשכונת סג'עייה בעזה, חשפו כוחות צה"ל מנהרת תופת במעבר קרני. במבצע נהרגו 20 מחבלים ועוד כ-20 נפגעו.
31 באוגוסט 1955 - "מבצע אלקיים" (פעולת חאן יונס). מהמבצעים הבולטים של הצנחנים (גדוד 890 בראשות אריק שרון) במסגרת פעולות התגמול מול ה"פדאין" בשנות ה-50. המטרה: כּיבוש ופיצוץ בניין המשטרה בחאן-יונס, מתחם מבוצר בתוך מחנה צבאי, ששימש כמפקדת הפדאין. המבצע הצריך מודיעין מדויק והוכן תיק יעד על הבניין ועל השטח. למעלה מ-70 חיילים מצרים נהרגו בפעולה.
נכתב ע"י סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, לשעבר רע"ן ההיסטוריה והמורשת של אמ"ן
