מחקר מגלה: השיפור שחל בנתב"ג בשל השינויים הביטחוניים

מחקר אקדמי שנערך באוניברסיטה העברית חשף כי אזרחים ערבים מגלים עמדות חיוביות יותר בנוגע לתחום הביטחון. הסיבה: שינויים שבוצעו בשנים האחרונות במערך הביטחון של נתב"ג

מחקר מגלה: השיפור שחל בנתב"ג בשל השינויים הביטחוניים

נמל התעופה בן גוריון (ארכיון). צילום: AP

בתחילת חודש אוגוסט פרסם שגריר ישראל בפנמה, רדא מנצור, פוסט בפייסבוק  בו טען כי הוא ובני משפחתו חוו אפליה על רקע גזעני בבידוק הביטחוני בנתב"ג. השגריר כתב כי המאבטחת במחסום הכניסה לנתב"ג התנהגה כלפיו וכלפי בני משפחתו בתקיפות. "בא לי להקיא", כתב בפוסט הזועם בפייסבוק. התחושה הזו של השגריר בפנמה, מבטאת תלונות חוזרות ונישנות לאורך שנים רבות כלפי תהליכי הבידוק בנמל התעופה בן גוריון.

אבל מחקר חדש באוניברסיטה העברית מביע דווקא על מגמה טובה. על פי המחקר, חל שיפור בתחושת הנוסעים הערבים בנתב"ג בעקבות השינויים הטכנולוגיים. המחקר נערך על רקע השינויים שחלו באמצע העשור האחרון בהליך הבידוק הביטחוני. ראש המכון לקרימינולוגיה פרופ' באדי חסייסי, ממובילי המחקר, התייחס לממצאים ואמר: "שימוש נרחב בחידושים טכנולוגיים בבידוק ביטחוני בזירת שיטור יביא לשיפור בעמדותיהם של אזרחים, בייחוד קבוצות מיעוט".

נמל התעופה בן גוריון מהווה זירה ביטחונית רגישה במיוחד, שנתונה תחת איום ביטחוני מתמיד מצד גורמים החותרים לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. תרחישים אפשריים הם חטיפה או פיצוץ של מטוס הממריא מישראל או חוזר למדינה. מדובר בפיגוע איכות שעלולים להביא לפגיעה חמורה בתיירות, בכלכלה ואף להוביל לפרוץ מערכה.

כנגזרת מהאיומים הביטחוניים שקיימים בעיקר מארגוני הטרור הפלסטיניים או ארגוני הטרור הגדולים יותר דוגמת חיזבאללה או שלוחותיה של איראן, האזרחים והנוסעים הערבים מהווים, הלא עוול בכפם, יעד לחשד מסוים מצד ארגוני הביטחון. החשד הזה מתבטא בבידוק קפדני ביותר, פולשני, וברוב המקרים מדובר במעמד מעליב ומביש לאותו אדם. נדגיש, שוב, כי לבסוף המטרה של עצירת טרור היא חשובה ביותר, ולפעמים נדרשים אנשי הביטחון לבצע בידוק לא נעים.

במהלך המחקר נבדק הליך הבידוק הביטחוני בנמל התעופה לפני ואחרי יישום הרפורמה האחרונה והחדשה יחסית. עבודה זו נמצאת בשלביה האחרונים לפני פרסום בכתב עת. החוקרים יצאו מנקודת הנחה שפרקטיקת הבידוק הכוללת פתיחת הכבודה של הנוסעים ובידוק ידני של המזוודות מעוררת תגובות שליליות וקשות, בעיקר בקרב הנוסעים הערבים. בנוסף, החוקרים הניחו כי פעולת הבידוק הידני למזוודות הנוסעים תגרור פגיעה משמעותית בהערכתן של קבוצת הנוסעים הערבים את לגיטימיות והוגנות הבדיקה הביטחונית.

הרפורמה בביטחון סייעה לשינוי

תוצאות הבדיקה שהתקבלו הראו כי הנוסעים הערבים שהשתתפו בסקר לאחר יישום הרפורמה התאפיינו בעמדות חיוביות יותר, בהשוואה לנוסעים הערבים שהשתתפו בסקר טרם יישום הרפורמה, בהתייחס לאמון במערך הביטחון, הוגנות הבודקים הביטחוניים והוגנות מערך הבידוק הביטחוני בנתב"ג. בהמשך הניתוח נוצרה התאמה בין נוסע ערבי שנפתחה מזוודתו לפני הרפורמה לבין נוסע ערבי החולק מאפיינים דומים ("התאום" שלו) אולם לא נפתחה מזוודתו במהלך הבידוק. הממצאים הראו כי הלגיטימציה בבידוק הביטחוני בקרב נוסעים ערבים שנפתחה מזוודתם לפני הרפורמה עמד על 66% בעוד המדד בקרב נוסעים "תאומים" עלה ל-84% אחרי הרפורמה. "פער זה משקף את האפקט הנקי ("נטו") של הרפורמה כאשר יש לנו שליטה על המאפיינים השונים של הנוסעים לפני ואחרי הרפורמה", קובע פרופ' חסייסי.

על פי ממצאי הסקר, הימנעות משימוש בשיטות בידוק פוגעניות תרמה להשפעה חיובית על עמדות הנוסעים הערבים כלפי הבודקים הביטחוניים בפרט ומערך האבטחה בכלל. מצד שני, הסקר הראה כי למעט השינוי לגבי פתיחת המזוודות של הנוסעים, שאר שיטות הבידוק לא השתנו לאחר הרפורמה.

"בהתבוננות רחבה יותר, אנו מציעים כי שימוש נרחב בחידושים טכנולוגיים בבידוק ביטחוני בשדות תעופה או בזירת השיטור יביא לשיפור בעמדותיהם של אזרחים, בייחוד קבוצות מיעוט", קובע פרופ' חסייסי. "מצד שני, אסור להזניח את היחס והמגע האנושי. חשוב שבמקביל להשקעה בטכנולוגיה בבידוק הביטחוני ניקח בחשבון גם את הגורם האנושי באינטראקציות רגישות מעין אלה".