סיום ההתשה בחזית המצרית שהביאה לפתיחה רעה ביום כיפור

סיום מלחמת ההתשה לפני כמעט יובל שנים היה כרוך בהישג מודיעיני, במניפולציה מצרית שהעניקה להם מצב פתיחה טוב למלחמת יום הכיפורים. קצין המודיעין המנוסה עמוס גלבוע בטור השבועי של אפרים לפיד

סיום ההתשה בחזית המצרית שהביאה לפתיחה רעה ביום כיפור

גולדה ובר לב בתעלת סואץ אחרי כניסת ההסכם לתוקפו. צילום: באדיבות עמות ידידי חיל האוויר

לפני 49 שנים , ב-7 באוגוסט 1970, שעה 23:59,  נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל למצרים בתיווכה של ארה"ב. בכך באה לסיומה "מלחמת ההתשה" בחזית המצרית שארכה שלוש שנים, מ-1967. את הכינוי "התשה" (בערבית איסתינזאף, הקזת דם) נתן פורמאלית הנשיא המצרי עבד א-נאצר ב-8 במרץ 1969. במלחמה זו נפלו 367 חיילים, נפצעו כ-1000 וחיל האוויר איבד 15 מטוסים, מספר טייסים נהרגו ואחרים נפלו בשבי.

הנקודה החשובה ביותר בהסכם הפסקת האש הייתה "הקפאת המצב". כלומר, החל מחצות  7 -8 אוגוסט אסור היה למצרים להזיז ממקומו כל טיל קרקע-אוויר או כל מערכת נשק אחרת. תזכורת: מאז  חודש יוני 1970 עשו המצרים מאמץ אדיר, בסיוע רוסי פעיל ומאסיבי, לקדם טילי קרקע-אוויר למרחק של כ-30  ק"מ ממערב לתעלה במטרה להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי במרחב תעלת סואץ. במהלך מאמץ הבלימה של חיל האוויר למנוע את קידום הטילים הופלו 5 מטוסי קרב מוטסים ע"י טייסים רוסים, לכשעצמו הישג חשוב בתקופת המלחמה הקרה – מטוסים מערביים-אמריקאיים מפילים מטוסים סובייטיים.

 לקראת חצות של בין ה-7- 8 באוגוסט (בין יום שישי לשבת ) זיהה המודיעין הישראלי את תמונת המצב כך: במרחק  של כ-30 ק"מ ממערב לתעלה מוקמה רק סוללה אחת של טילי קרקע-אוויר, ועשרות סוללות דמה (לא אמיתיות). במרחק של קצת למעלה מ-50 ק"מ היו שני ריכוזים של עשרות סוללות טילים. האמריקאים היו צריכים לפקח על קיום ההסכם, וליבתו: המצרים לא יקדמו טילים לאזור התעלה מהריכוזים המרוחקים למעלה מ-50 ק"מ ממערב לתעלה. גולדה מאיר, ראש הממשלה, עמדה להודיע לעם ישראל ברדיו, ביום שבת, 8 אוגוסט , על הפסקת האש.

באותה שבת, 8 באוגוסט, היה תורן ההתראה ב"בור" של חיל האוויר סגן יואב דייגי, הידוע כ"פישי",  ראש המדור המצרי במודיעין חיל האוויר, "האורים והתומים" המודיעיני על חיל האוויר וההגנה האווירית  של מצרים.  בשעה 15:00 קיבל "פישי" דיווח מיחידה 8200  על פעילות קצרצרה של מכ"מ המשרת סוללת טילי קרקע אויר מסוג סא-2; ולאחר זמן מה עוד דיווח דומה. יחידה 8200 לא יכלה לאתר את מיקום המכ"מים. לאחר שעשה חישובים דיווח "פישי" לבכירים בחיל האוויר ולמרכז הדיווח של אמ"ן. בחיל האוויר שקלו לבצע גיחת צילום, אך הדבר לא התאפשר בגלל עננות. ראש אמ"ן, אלוף אהרון (אהרל'ה) יריב התקשר אישית ל"פישי" להיות בטוח כי אכן המצרים קדמו טילים לתעלה.

אותו רגע חש "פישי" שגורל הפסקת האש מוטל על כתפיו ורק עליהם. לא היה לו עם מי להתייעץ, כי למעשה הוא המומחה מספר אחת בחיל האוויר לנושא הטילים. הוא הבין שזה רגע בו אסור לפקפק, להסס, אלא להשיב מידית ובהחלטיות ."כן אני בטוח ", הוא השיב.

יריב לא המשיך להציק בשאלות, אמר: "תודה פישי ותמשיך לעקוב", סגר הטלפון, וטלפן לרמטכ"ל, חיים בר לב. עוד 3 שעות גולדה עמדה לבשר לעם ישראל השמח על הפסקת האש, וכבר היא מופרת. כל הפניות לאמריקאים לפעול להחזרת הטילים העלו חרס, וחיל האוויר היה "עייף" וחלש מכדי לנסות לבלום את קידום הטילים.

התוצאה ממהלך קריטי זה הייתה: מערך הטילים המצרי, אשר נפרש באזור התעלה הוא זה שמנע את חופש הפעולה האווירי של ישראל עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שלוש שנים אחר כך, ואפשר את הצליחה המצרית. .

אולי יעניין אותך גם