"לארה"ב אין מענה הגנתי לטילים היפרסונים"
סגן אדמירל ג'ון היל, מנהל סוכנות ההגנה בפני טילים של ארה"ב (MDA) אומר בראיון כי לארה"ב יקחו עוד שנים להגיע ליכולת יירוט של טילים היפרסונים
עמי רוחקס דומבה
| 20/08/2019
https://youtu.be/1O6B8etOub0
סגן אדמירל ג'ון היל, מנהל סוכנות ההגנה בפני טילים של ארה"ב (MDA) טוען שאין לארה"ב מענה לטילים היפרסונים כמו שמפתחות סין ורוסיה. "וגם לא יהיה בשנים הקרובות", כך לפי פרסום של defensenews. עוד עולה מהרעיון הפוליטיקה הפנימית בין MDA לצבא סביב תקציב הפיתוח של מערכת הTHAAD. כאשר התכנית עוברת מהMDA לצבא, התקציבים לגבי פיתוח וייצור המערכת נשלטים על ידי הצבא ולא על ידי MDA.
לפי פרסום נוסף של defensenews, הקונגרס רצה להעביר את המערכת לצבא כבר בשנה הבאה. "הצבא מפעיל את המערכת רשמית, אך MDA מבצעת את הפיתוח ואת המודרניזציה. קיים חשש שתוכניות שהועברו לשירותים הן המקום בו הן הולכות למות, אם בשלמותן או לפחות הסיכוי לגבי המשך המודרניזציה של המערכת. למשל, יכולה להיות תוכנית בהמשך הדרך להרחיב את טווח המיירט של הTHAAD. מבחינה היסטורית, לפעמים, כאשר מעבירים תוכניות, יש קניבליזציה בין המימון שנועד לשפר מערכות אלו לבין צורך דחוף ומיידי יותר בשירותים המזוינים", כותבים בפרסום.
נושא נוסף שעלה בראיון הוא הצורך בהעברת עול זיהוי שיגורי טילים ביניבשתיים ומעקב אחריהם לחלל במטרה לפנות מקום בספינות הצי (מכ"מים) ומחסור באיים להתקין עליהם מכ"מים. "אנו מיושרים עם האסטרטגיה, אנו מיושרים עם הארכיטקטורה. אנו מביאים את היכולת למעקב היפרסוני ובליסטי. יש לנו תמיכה מהקונגרס לעשות את זה. המחלקה רוצה וצריכה שנלך לעשות את זה", אמר היל לגבי בנייה של קונסטלציית לווינים שמטרתה מעקב אחרי שיגורי טילים.
סקירת ההגנה מפני טילים שפורסמה בינואר מציגה חיישני הגנה מפני טילים בחלל ומל"טים עם לייזרים כחלק מרשימת המשאלות שלה ליכולות להגנה מפני טילים. למרות זאת, רצונות חדשים אלה אינם מודגשים בסיכום FY20 של הסוכנות בבקשת התקציב שלה.
"כשאתה מסתכל על טיסה בליסטית יש לך דברים כמו V-Bands ומנגנוני הפרדה, יש לך שלבים, יש לך כלי רכב לאחר ההאצה, ויש לך את האובייקט הקטלני; זה מבולגן מבחינת מכ"ם. אז כשהרדאר בוהה בכל הבלגן הזה - פירוש המילה הבחנה "היי, אני צריך להבחין בין כל הבלגן ולוודא שאני מצביע על הדבר הנכון", מסביר היל.
"הרעיון הוא לצמצם את כמות אנרגיית הרדאר שאני שם על דברים לא חשובים. אז עלי להבחין במהירות רבה בין עיקר לטפל. ההבחנה חשובה. וככל שהטילים הופכים מורכבים יותר, הרדאר, במובן מסוים של הארכיטקטורה שיש לנו כיום, אינו מוכן לקבל מספרים גדולים יותר של טילים מורכבים שנכנסים (למרחב ההגנה). כשיש רדאר גדול באי (הוואי) הוא מאפשר לראות רחוק. כך שככל שהצמצם גדול יותר, כך גם הוא מקבל פרטים מדויקים יותר."
היל מציין כי "נגמרו לנו האיים להרכיב עליהם מכ"מים והספינות שיש לחיל מצוידות ברדארים 360 מעלות, מכ"מים חזקים מאוד שיכולים להבחין. אבל אנחנו צריכים לשחרר את הספינות האלו ככל שניתן ולקבל כיסוי חיישנים מתמשך ככל האפשר. והחלל באמת עונה על הדרישה בכל ההיבטים הללו. הוא משחרר את אותם נכסים אחרים שנוכל להשתמש בהם למשימות אחרות."
עוד עלה בראיון עתיד תכניות הRKV ופיתוח גרסת המיירט SM-3 Block IIA שכרגע לא ברור לו"ז הפיתוח שלהן.
סגן אדמירל ג'ון היל, מנהל סוכנות ההגנה בפני טילים של ארה"ב (MDA) אומר בראיון כי לארה"ב יקחו עוד שנים להגיע ליכולת יירוט של טילים היפרסונים
https://youtu.be/1O6B8etOub0
סגן אדמירל ג'ון היל, מנהל סוכנות ההגנה בפני טילים של ארה"ב (MDA) טוען שאין לארה"ב מענה לטילים היפרסונים כמו שמפתחות סין ורוסיה. "וגם לא יהיה בשנים הקרובות", כך לפי פרסום של defensenews. עוד עולה מהרעיון הפוליטיקה הפנימית בין MDA לצבא סביב תקציב הפיתוח של מערכת הTHAAD. כאשר התכנית עוברת מהMDA לצבא, התקציבים לגבי פיתוח וייצור המערכת נשלטים על ידי הצבא ולא על ידי MDA.
לפי פרסום נוסף של defensenews, הקונגרס רצה להעביר את המערכת לצבא כבר בשנה הבאה. "הצבא מפעיל את המערכת רשמית, אך MDA מבצעת את הפיתוח ואת המודרניזציה. קיים חשש שתוכניות שהועברו לשירותים הן המקום בו הן הולכות למות, אם בשלמותן או לפחות הסיכוי לגבי המשך המודרניזציה של המערכת. למשל, יכולה להיות תוכנית בהמשך הדרך להרחיב את טווח המיירט של הTHAAD. מבחינה היסטורית, לפעמים, כאשר מעבירים תוכניות, יש קניבליזציה בין המימון שנועד לשפר מערכות אלו לבין צורך דחוף ומיידי יותר בשירותים המזוינים", כותבים בפרסום.
נושא נוסף שעלה בראיון הוא הצורך בהעברת עול זיהוי שיגורי טילים ביניבשתיים ומעקב אחריהם לחלל במטרה לפנות מקום בספינות הצי (מכ"מים) ומחסור באיים להתקין עליהם מכ"מים. "אנו מיושרים עם האסטרטגיה, אנו מיושרים עם הארכיטקטורה. אנו מביאים את היכולת למעקב היפרסוני ובליסטי. יש לנו תמיכה מהקונגרס לעשות את זה. המחלקה רוצה וצריכה שנלך לעשות את זה", אמר היל לגבי בנייה של קונסטלציית לווינים שמטרתה מעקב אחרי שיגורי טילים.
סקירת ההגנה מפני טילים שפורסמה בינואר מציגה חיישני הגנה מפני טילים בחלל ומל"טים עם לייזרים כחלק מרשימת המשאלות שלה ליכולות להגנה מפני טילים. למרות זאת, רצונות חדשים אלה אינם מודגשים בסיכום FY20 של הסוכנות בבקשת התקציב שלה.
"כשאתה מסתכל על טיסה בליסטית יש לך דברים כמו V-Bands ומנגנוני הפרדה, יש לך שלבים, יש לך כלי רכב לאחר ההאצה, ויש לך את האובייקט הקטלני; זה מבולגן מבחינת מכ"ם. אז כשהרדאר בוהה בכל הבלגן הזה - פירוש המילה הבחנה "היי, אני צריך להבחין בין כל הבלגן ולוודא שאני מצביע על הדבר הנכון", מסביר היל.
"הרעיון הוא לצמצם את כמות אנרגיית הרדאר שאני שם על דברים לא חשובים. אז עלי להבחין במהירות רבה בין עיקר לטפל. ההבחנה חשובה. וככל שהטילים הופכים מורכבים יותר, הרדאר, במובן מסוים של הארכיטקטורה שיש לנו כיום, אינו מוכן לקבל מספרים גדולים יותר של טילים מורכבים שנכנסים (למרחב ההגנה). כשיש רדאר גדול באי (הוואי) הוא מאפשר לראות רחוק. כך שככל שהצמצם גדול יותר, כך גם הוא מקבל פרטים מדויקים יותר."
היל מציין כי "נגמרו לנו האיים להרכיב עליהם מכ"מים והספינות שיש לחיל מצוידות ברדארים 360 מעלות, מכ"מים חזקים מאוד שיכולים להבחין. אבל אנחנו צריכים לשחרר את הספינות האלו ככל שניתן ולקבל כיסוי חיישנים מתמשך ככל האפשר. והחלל באמת עונה על הדרישה בכל ההיבטים הללו. הוא משחרר את אותם נכסים אחרים שנוכל להשתמש בהם למשימות אחרות."
עוד עלה בראיון עתיד תכניות הRKV ופיתוח גרסת המיירט SM-3 Block IIA שכרגע לא ברור לו"ז הפיתוח שלהן.
