תקנות מס חדשות עשויות לעודד ארגונים לשימוש בענן
עמי רוחקס דומבה
| 20/08/2019
bigstockphoto
תקנות מס חדשות שפרסמה רשות המסים האמריקאית ביחס לסיווג לצרכי מס אמריקאי של עסקאות ענן, לרבות עסקאות SAAS דוחפות ארגונים לשימוש בענן. התקנות משפיעות גם על חברות תוכנה הפועלות בישראל ומוכרות שירותי תוכנה. "תחום הענן לא היה מוסדר בתקנות מס בארה"ב. הייתה אי וודאות רבה ותקנות אלו רוצות לעשות סדר בתחום", מסביר ד״ר אמיר חנצ׳ינסקי, עו״ד, שותף מס בינ״ל בפירמת הייעוץ EY.
התקנות החדשות יכולות לעזור לחברות תוכנה הפועלות בישראל להמנע מתשלום מס במקור (כסף שיכול להתפנות לפעילות אחרת) וכן לתכנן את מבנה המכירות באמצעות חברות בנות ומיקום הIP בעולם בהתאם לאמנות מס במקרה של מכירת העתקי תוכנה (שלא דרך ענן). מדובר בשילוש מדינות בעסקה - ישראל כמדינת המקור, מיקום חברת הבת כמדינת המוכר ומדינת הרוכש. "בחלק ניכר מעסקאות התוכנה מדובר בחברות צעירות יחסית שמשלמות מס במקור במקום להשתמש בכסף הזה לפיתוח החברה", מסביר חנצ׳ינסקי. "מעבר לשימוש בענן לצורך מכירת תוכנה ושירותים עשוי לחסוך לחברה את תשלום המס במקור."
ראוי להדגיש כי מדובר בתקנות מס חדשות אשר עדיין נלמדות על ידי הקהילה העסקית בארץ. לפי פרסום של EY ישראל, טיוטת התקנות באה כתוספת והרחבה לתקנות התוכנה משנת 1998 שנתנו הנחיות בנוגע לסיווג ההכנסה מעסקאות תוכנה. תקנות אלו לא התייחסו למצבים בהן עותק תוכנה לא הועבר ללקוח. לדוגמא, מצבים בהם התוכנה הותקנה על ענן (פלטפורמה) והלקוח קיבל זכות שימוש בפלטפורמה.
"כאשר עושים עסקאות ענן הסיווג היותר נכון הוא סיווג כשירותים או שכירות. זה חשוב מכיוון שבעסקאות בינלאומיות אם מדובר במתן זכות שימוש בתוכנה יש תמלוגים ואלו גוררים מס במקור כתלות באמנת המס בין המדינות. האמנה מורידה את המס במקור, אבל לא בהכרח לאפס", מסביר חנצ׳ינסקי. "המס במקור משולם על ידי הרוכש במדינה שלו והמוכר מקבל את הסכום המופחת בניקוי המס."
כאשר מדובר במס במקור, כאמור, ישנה תלות באמנת המס בין ישראל לבין מדינת הרוכש. אמנות מס אלו מכונות גם "הרשת הישראלית", כאשר לכל מדינה ישנה רשת אמנות משלה. באופן יחסי, הרשת הישראלית פחות טובה משל מדינות אחרות, עובדה המעמידה את חברות התוכנה הישראליות בפני תשלום מס במקור בעסקאות תמלוגים. על בניית או שיפור הרשת הישראלית (האמנות) אחראי משרד האוצר. ניתן לקזז את המס במקור המשולם במדינה אחרת מול מס הכנסה בארץ, אולם לצורך כך החברה צריכה להציג רווחים. לא תמיד זה המצב בקרב חברות תוכנה צעירות בישראל. במקרים מסוימים חברת התוכנה מקבלת בארץ הטבות של מפעל מועדף שמורידות את רמת המס מתחת למס במקור ולא תמיד יש מה לקזז וזה כסף שלא חוזר לקופת החברה.
"התקנות החדשות עשויות לייצר עדיפות לעסקאות תוכנה ושירותים במודל ענן", מסכם חנצ׳ינסקי. "אלו שעדיין רוצים להמשיך למכור העתקי תוכנה או זכויות שימוש בתוכנה באופן מסורתי יצטרכו לתכנן את מיקום החברות הבנות והIP בעולם בהתאם לאמנת המס בין ישראל לאותה מדינה ובין אותה מדינה למדינת הרוכש."
bigstockphoto
תקנות מס חדשות שפרסמה רשות המסים האמריקאית ביחס לסיווג לצרכי מס אמריקאי של עסקאות ענן, לרבות עסקאות SAAS דוחפות ארגונים לשימוש בענן. התקנות משפיעות גם על חברות תוכנה הפועלות בישראל ומוכרות שירותי תוכנה. "תחום הענן לא היה מוסדר בתקנות מס בארה"ב. הייתה אי וודאות רבה ותקנות אלו רוצות לעשות סדר בתחום", מסביר ד״ר אמיר חנצ׳ינסקי, עו״ד, שותף מס בינ״ל בפירמת הייעוץ EY.
התקנות החדשות יכולות לעזור לחברות תוכנה הפועלות בישראל להמנע מתשלום מס במקור (כסף שיכול להתפנות לפעילות אחרת) וכן לתכנן את מבנה המכירות באמצעות חברות בנות ומיקום הIP בעולם בהתאם לאמנות מס במקרה של מכירת העתקי תוכנה (שלא דרך ענן). מדובר בשילוש מדינות בעסקה - ישראל כמדינת המקור, מיקום חברת הבת כמדינת המוכר ומדינת הרוכש. "בחלק ניכר מעסקאות התוכנה מדובר בחברות צעירות יחסית שמשלמות מס במקור במקום להשתמש בכסף הזה לפיתוח החברה", מסביר חנצ׳ינסקי. "מעבר לשימוש בענן לצורך מכירת תוכנה ושירותים עשוי לחסוך לחברה את תשלום המס במקור."
ראוי להדגיש כי מדובר בתקנות מס חדשות אשר עדיין נלמדות על ידי הקהילה העסקית בארץ. לפי פרסום של EY ישראל, טיוטת התקנות באה כתוספת והרחבה לתקנות התוכנה משנת 1998 שנתנו הנחיות בנוגע לסיווג ההכנסה מעסקאות תוכנה. תקנות אלו לא התייחסו למצבים בהן עותק תוכנה לא הועבר ללקוח. לדוגמא, מצבים בהם התוכנה הותקנה על ענן (פלטפורמה) והלקוח קיבל זכות שימוש בפלטפורמה.
"כאשר עושים עסקאות ענן הסיווג היותר נכון הוא סיווג כשירותים או שכירות. זה חשוב מכיוון שבעסקאות בינלאומיות אם מדובר במתן זכות שימוש בתוכנה יש תמלוגים ואלו גוררים מס במקור כתלות באמנת המס בין המדינות. האמנה מורידה את המס במקור, אבל לא בהכרח לאפס", מסביר חנצ׳ינסקי. "המס במקור משולם על ידי הרוכש במדינה שלו והמוכר מקבל את הסכום המופחת בניקוי המס."
כאשר מדובר במס במקור, כאמור, ישנה תלות באמנת המס בין ישראל לבין מדינת הרוכש. אמנות מס אלו מכונות גם "הרשת הישראלית", כאשר לכל מדינה ישנה רשת אמנות משלה. באופן יחסי, הרשת הישראלית פחות טובה משל מדינות אחרות, עובדה המעמידה את חברות התוכנה הישראליות בפני תשלום מס במקור בעסקאות תמלוגים. על בניית או שיפור הרשת הישראלית (האמנות) אחראי משרד האוצר. ניתן לקזז את המס במקור המשולם במדינה אחרת מול מס הכנסה בארץ, אולם לצורך כך החברה צריכה להציג רווחים. לא תמיד זה המצב בקרב חברות תוכנה צעירות בישראל. במקרים מסוימים חברת התוכנה מקבלת בארץ הטבות של מפעל מועדף שמורידות את רמת המס מתחת למס במקור ולא תמיד יש מה לקזז וזה כסף שלא חוזר לקופת החברה.
"התקנות החדשות עשויות לייצר עדיפות לעסקאות תוכנה ושירותים במודל ענן", מסכם חנצ׳ינסקי. "אלו שעדיין רוצים להמשיך למכור העתקי תוכנה או זכויות שימוש בתוכנה באופן מסורתי יצטרכו לתכנן את מיקום החברות הבנות והIP בעולם בהתאם לאמנת המס בין ישראל לאותה מדינה ובין אותה מדינה למדינת הרוכש."
