תביעות הנזיקין של קורבנות פיגועים: המנצחים הם המחבלים
במציאות הישראלית הנוכחית שהתגבשה בשנים האחרונות, תביעת נזיקין של קורבן פיגוע הופכת ללא כדאית. הסיבות העיקריות: הסתברות אפסית לגבייה והצורך להתקזז עם ביטוח לאומי. סקירה מיוחדת
עמי רוחקס דומבה
| 13/08/2019
"ללא הרתעה כלכלית הפעילות של המחבלים נהיית כדאית". אילוסטרציה: AP
חשבתם שמדינת ישראל פועלת נגד טרור? ובכן, זה נכון חלקית. כן, למדינת ישראל יש שירותי ביטחון שתפקידם לסכל פיגועי טרור והם עושים זאת בהצלחה. אולם, אם בכל זאת התבצע פיגוע, ויש נפגעים, אלו יחשבו פעמיים אם לתבוע נזיקין ממי שפגע בהם או מהרשות הפלסטינית שאחראית לסכל פיגועים מיו"ש. במציאות שהתגבשה בשנים האחרונות, תביעה כזו הופכת ללא כדאית משתי סיבות עיקריות - הסתברות אפסית לגבייה והצורך להתקזז עם ביטוח לאומי.
ייסורי הגביה
אם אי פעם שמעתם או קראתם על משפט נגד מבצעי טרור בישראל שבו נפסק פיצוי כספי לטובת הטרור בפסק הדין, לפעמים מיליוני שקלים, תדעו שהקורבן כנראה לא יראה מזה שקל. מדוע? בשל כמה סיבות. ראשית, הרשות הפלסטינית לא מכבדת (בלשון המעטה) פסקי דין של בתי משפט בארץ. להיפך, הרשות משלמת למשפחות המחבלים. אז תשלומי פיצויים לישראלים? הצחקתם את אבו מאזן (או מחליפו לעתיד). בפועל, אי אפשר ללכת לרשות עם פסק הדין ולהמיר אותו לכסף. בהצלחה עם הניסיון.
החלופה שעומדת בפני קורבן הטרור היא לפנות למשרד או ארגון ממשלתי ולבקש לחלט את כספי פסק הדין מכסף פלסטיני שכלוא בישראל. בין הרשות הפלסטינית לממשלת ישראל מתקיימים מגוון ממשקי עבודה פיננסיים כחלק מהסכמי אוסלו, ביניהם איסוף מיסים, אספקת חשמל, מים ועוד. כלומר, כסף ששייך לרשות הפלסטינית נמצא תחת אחזקה ישראלית (חנייה) טרם העברתו לרשות. מהכסף הזה, תיאורטית, ניתן לחלט כספי פיצויים. תיאורטית. בפועל, אין מדיניות משפטית תומכת בארץ למהלך כזה. הסיבה בעיקר פוליטית. בירושלים לא רוצים להפיל את הרשות הפלסטינית.
אזכיר, כי במסגרת השיח סביב חוק קיזוז משכורות מחבלים הועלה סעיף, שרצה לקבע מנגנון שיאפשר קיזוז סכומי פיצויים שנקבעו בפסק דין חלוט, מתוך הכסף שיקוזז לרשות בגין תשלום למחבלים. הסעיף נפל בסופו של יום.
"חשוב להבין כי הרשות הפלסטינית יצרה מנגנון של תמריצים כלכליים לביצוע מעשי טרור, כך שלמעשה מלבד מוטיבציה אידיאולוגית המתאפשרת 'בזכות' מנגנוני שטיפת המוח המוסדיים שמנהלת הרשות כמעט בכל תחומי החיים, ישנה גם מוטיבציה כלכלית משמעותית מאוד. המשכורות המשולמות למחבלים ומשפחותיהם, בכוחן לשפר את איכות החיים של מרבית מתושבי הרשות באופן ניכר. לכן, קיימת חשיבות גדולה ביצירת מנגנון הרתעה כלכלי שיהפוך את הקערה על פיה", מסבירה עו"ד יפעה סגל, מנכ"ל הפורום המשפטי הבינלאומי.
היא מוסיפה כי "במידה ומחבל פוטנציאלי יידע שלצד ההטבות הכלכליות שהוא עתיד לקבל מהרשות במידה ויבצע פיגוע ישנה סבירות גבוהה לסנקציה נזיקית שעולה עשרות מונים על התועלת האפשרית, הרי שכך תושג הרתעה. כמו גם לגבי הרשות. כך ניכר מתגובותיה לאירועי עבר. כגון, פסקי דין נגדה בארה"ב, חוק ה-Tylor Force שעבר בארה"ב לפני כשנתיים (מעין מקבילה של חוק הקיזוז שלנו) וכן חוק הקיזוז שעבר בשנה שעברה בכנסת".
ביטוח לאומי כחרב פיפיות
לצד היעדר תשתית חקיקה מסודרת לחילוט כספים ממחבלים, או מהרשות הפלסטינית בגין פיגועי טרור, ישנה ההתקזזות עם ביטוח לאומי. מדובר במנגנון שמהותו צודקת, אך בפועל מקטין את הכדאיות לתבוע את המפגע או הרשות בגין אירוע טרור. המנגנון קובע כי נפגע טרור שהוכר ככזה ומקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי, יצטרך להחזיר את הכסף רטרואקטיבית ויפסקו התשלומים לעתיד במידה ויקבל כסף בתביעה אזרחית.
מכאן, שאם קורבן טרור גיבש רצון לתבוע בגין אירוע הטרור שחווה, הוא צריך לעבור את תלאות התביעה (זמן, כסף ועצבים), לזכות בפסק דין לטובתו ולגבות את הכסף מהמפגע או מהרשות הפלסטינית. אם הצליח לעשות את כל זה, הוא יצטרך לעמוד בפני ביטוח לאומי שידרוש את כל הכסף ששולם לו בתגמולים חודשיים עד כה, וגם יפסיד תשלומים עתידיים. הסיבה לכך היא שעל הנזקים בפיגוע טרור צריך לשלם מי שיזם ועשה את הטרור, ולא הציבור הישראלי. ביטוח לאומי במקרה זה ממלא את התפקיד של המפגע ומשלם לקורבן עד שהקורבן יקבל כסף מהמפגע האמיתי. למדינה יש אפשרות בחוק לתבוע בהליך של שיפוי את המפגע או הרשות בגין כספי הפיצויים, אך המנגנון הזה נדיר שמופעל.
הבעיה נובעת מכך שסכום הפיצוי לא ידוע בתחילת המשפט, וגם אם הוא ידוע בסופו, לא ברור כמה קורבן הטרור יצליח לגבות בסופו של דבר מהמפגע או הרשות. אם נניח, לצורך הדיון, שהקורבן חווה אירוע טרור, ונכנס למשפט של חמש שנים במהלכן קיבל נניח 300,000 שקלים, ובסופו יצא עם פסק דין על סך סכום זהה וגם הצליח לחלט אותו בפועל, הוא יצטרך להחזיר את כל הסכום לביטוח לאומי וגם יישאר ללא קצבה חודשית עתידית. אין הרבה עו"ד שימליצו ללקוח שלהם ללכת במסלול כזה. כלומר, כדאיות התביעה של יוזמי הטרור אפסית.
המחבלים יוצאים ברווח
קשיי הגבייה הכמעט בלתי אפשריים בארץ או ברשות, לצד חובת ההתקזזות עם ביטוח לאומי בעת קבלת תגמול בפועל, יוצרים מציאות שבה המרוויחים הם המחבלים. אלו יוצאים לבצע פיגוע. אם הם מתים, המשפחות שלהם מקבלות תשלום מהרשות. אם הם יוצאים חיים, הם יושבים בכלא הישראלי, המשפחות שלהם מקבלות פיצויים, ואחרי כמה שנים הם משתחררים. בשני המצבים, קורבן הטרור הישראלי לא יכול לגעת להם בכסף.
גם הרשות הפלסטינית מרוויחה. היא יכולה לעודד טרור לצרכים פוליטיים, לשלם משכורות למשפחות המחבלים, ולא לשלם פיצויים לקורבנות הטרור בישראל. והכל חוקי. גם חוק ההתקזזות בגין המשכורות למחבלים לא פוגע בה בפועל. למה? כי בישראל לא רוצים להפיל את הרשות פיננסית. אפילו החוק שעבר לאחרונה מתיר למקבלי ההחלטות בירושלים להעביר את הכספים שקוזזו בגין העברת משכורות למחבלים בגלל הנהגות טובה (אם הרשות לא תשלם כספים עם זיקה לטרור במשך שנה).
אין ספק כי המצב המשפטי והפוליטי שהתגבש בין הרשות הפלסטינית לישראל יוצר מלכוד 22 עבור קורבנות הטרור המבקשים פיצוי כספי ממחבלים. בפועל, לא שווה לתבוע את המפגע או את הרשות. מצב כזה באופן פרדוקסלי מעודד טרור בשל העדר הצורך לשלם פיצויים כספיים בגינו.
"לאחר הרכבת הממשלה ותחילת עבודה מסודרת של כנסת חדשה, תוכל להיווצר שוב הזדמנות למחוקק הישראלי ולקברניטי הממשלה לתקן את העוול שנוצר. ישנה מערכת חוקים קיימת בארץ המאפשרת התנהלות נכונה וצודקת יותר כלפי נפגעי הטרור. לצד יישום נכון יותר של החוקים הקיימים, ניתן גם להעביר מספר תיקונים אשר יעגנו בצורה מסודרת ונכונה יותר את המצב הקיים. למשל, הוספת הסעיף שנפל בגין מימוש פסקי דין אל מול כספי הקיזוז מהרשות, יצירת מנגנון מאוזן יותר עם ביטוח לאומי וכן הלאה", מסכמת סגל.
בברור מול משרד המשפטים עולה כי רשות האכיפה והגבייה פותחת תיקי הוצאה לפועל לעיקול כספי הרשות הפלסטינית החונים בישראל במשרד האוצר. עם זאת, משרד האוצר טרם ענה לשאלה מה היקף הכספים ששולמו לקורבנות טרור בישראל במהלך 2018 בגין תיקי הוצאה לפועל מסוג זה.
תגובת רשות האכיפה והגבייה: "הרשות אחראית, כחלק מתפקידה על גביית סכומים שנפסקו על ידי בתי משפט בישראל לחובת הרשות הפלסטינית".
במציאות הישראלית הנוכחית שהתגבשה בשנים האחרונות, תביעת נזיקין של קורבן פיגוע הופכת ללא כדאית. הסיבות העיקריות: הסתברות אפסית לגבייה והצורך להתקזז עם ביטוח לאומי. סקירה מיוחדת
"ללא הרתעה כלכלית הפעילות של המחבלים נהיית כדאית". אילוסטרציה: AP
חשבתם שמדינת ישראל פועלת נגד טרור? ובכן, זה נכון חלקית. כן, למדינת ישראל יש שירותי ביטחון שתפקידם לסכל פיגועי טרור והם עושים זאת בהצלחה. אולם, אם בכל זאת התבצע פיגוע, ויש נפגעים, אלו יחשבו פעמיים אם לתבוע נזיקין ממי שפגע בהם או מהרשות הפלסטינית שאחראית לסכל פיגועים מיו"ש. במציאות שהתגבשה בשנים האחרונות, תביעה כזו הופכת ללא כדאית משתי סיבות עיקריות - הסתברות אפסית לגבייה והצורך להתקזז עם ביטוח לאומי.
ייסורי הגביה
אם אי פעם שמעתם או קראתם על משפט נגד מבצעי טרור בישראל שבו נפסק פיצוי כספי לטובת הטרור בפסק הדין, לפעמים מיליוני שקלים, תדעו שהקורבן כנראה לא יראה מזה שקל. מדוע? בשל כמה סיבות. ראשית, הרשות הפלסטינית לא מכבדת (בלשון המעטה) פסקי דין של בתי משפט בארץ. להיפך, הרשות משלמת למשפחות המחבלים. אז תשלומי פיצויים לישראלים? הצחקתם את אבו מאזן (או מחליפו לעתיד). בפועל, אי אפשר ללכת לרשות עם פסק הדין ולהמיר אותו לכסף. בהצלחה עם הניסיון.
החלופה שעומדת בפני קורבן הטרור היא לפנות למשרד או ארגון ממשלתי ולבקש לחלט את כספי פסק הדין מכסף פלסטיני שכלוא בישראל. בין הרשות הפלסטינית לממשלת ישראל מתקיימים מגוון ממשקי עבודה פיננסיים כחלק מהסכמי אוסלו, ביניהם איסוף מיסים, אספקת חשמל, מים ועוד. כלומר, כסף ששייך לרשות הפלסטינית נמצא תחת אחזקה ישראלית (חנייה) טרם העברתו לרשות. מהכסף הזה, תיאורטית, ניתן לחלט כספי פיצויים. תיאורטית. בפועל, אין מדיניות משפטית תומכת בארץ למהלך כזה. הסיבה בעיקר פוליטית. בירושלים לא רוצים להפיל את הרשות הפלסטינית.
אזכיר, כי במסגרת השיח סביב חוק קיזוז משכורות מחבלים הועלה סעיף, שרצה לקבע מנגנון שיאפשר קיזוז סכומי פיצויים שנקבעו בפסק דין חלוט, מתוך הכסף שיקוזז לרשות בגין תשלום למחבלים. הסעיף נפל בסופו של יום.
"חשוב להבין כי הרשות הפלסטינית יצרה מנגנון של תמריצים כלכליים לביצוע מעשי טרור, כך שלמעשה מלבד מוטיבציה אידיאולוגית המתאפשרת 'בזכות' מנגנוני שטיפת המוח המוסדיים שמנהלת הרשות כמעט בכל תחומי החיים, ישנה גם מוטיבציה כלכלית משמעותית מאוד. המשכורות המשולמות למחבלים ומשפחותיהם, בכוחן לשפר את איכות החיים של מרבית מתושבי הרשות באופן ניכר. לכן, קיימת חשיבות גדולה ביצירת מנגנון הרתעה כלכלי שיהפוך את הקערה על פיה", מסבירה עו"ד יפעה סגל, מנכ"ל הפורום המשפטי הבינלאומי.
היא מוסיפה כי "במידה ומחבל פוטנציאלי יידע שלצד ההטבות הכלכליות שהוא עתיד לקבל מהרשות במידה ויבצע פיגוע ישנה סבירות גבוהה לסנקציה נזיקית שעולה עשרות מונים על התועלת האפשרית, הרי שכך תושג הרתעה. כמו גם לגבי הרשות. כך ניכר מתגובותיה לאירועי עבר. כגון, פסקי דין נגדה בארה"ב, חוק ה-Tylor Force שעבר בארה"ב לפני כשנתיים (מעין מקבילה של חוק הקיזוז שלנו) וכן חוק הקיזוז שעבר בשנה שעברה בכנסת".
ביטוח לאומי כחרב פיפיות
לצד היעדר תשתית חקיקה מסודרת לחילוט כספים ממחבלים, או מהרשות הפלסטינית בגין פיגועי טרור, ישנה ההתקזזות עם ביטוח לאומי. מדובר במנגנון שמהותו צודקת, אך בפועל מקטין את הכדאיות לתבוע את המפגע או הרשות בגין אירוע טרור. המנגנון קובע כי נפגע טרור שהוכר ככזה ומקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי, יצטרך להחזיר את הכסף רטרואקטיבית ויפסקו התשלומים לעתיד במידה ויקבל כסף בתביעה אזרחית.
מכאן, שאם קורבן טרור גיבש רצון לתבוע בגין אירוע הטרור שחווה, הוא צריך לעבור את תלאות התביעה (זמן, כסף ועצבים), לזכות בפסק דין לטובתו ולגבות את הכסף מהמפגע או מהרשות הפלסטינית. אם הצליח לעשות את כל זה, הוא יצטרך לעמוד בפני ביטוח לאומי שידרוש את כל הכסף ששולם לו בתגמולים חודשיים עד כה, וגם יפסיד תשלומים עתידיים. הסיבה לכך היא שעל הנזקים בפיגוע טרור צריך לשלם מי שיזם ועשה את הטרור, ולא הציבור הישראלי. ביטוח לאומי במקרה זה ממלא את התפקיד של המפגע ומשלם לקורבן עד שהקורבן יקבל כסף מהמפגע האמיתי. למדינה יש אפשרות בחוק לתבוע בהליך של שיפוי את המפגע או הרשות בגין כספי הפיצויים, אך המנגנון הזה נדיר שמופעל.
הבעיה נובעת מכך שסכום הפיצוי לא ידוע בתחילת המשפט, וגם אם הוא ידוע בסופו, לא ברור כמה קורבן הטרור יצליח לגבות בסופו של דבר מהמפגע או הרשות. אם נניח, לצורך הדיון, שהקורבן חווה אירוע טרור, ונכנס למשפט של חמש שנים במהלכן קיבל נניח 300,000 שקלים, ובסופו יצא עם פסק דין על סך סכום זהה וגם הצליח לחלט אותו בפועל, הוא יצטרך להחזיר את כל הסכום לביטוח לאומי וגם יישאר ללא קצבה חודשית עתידית. אין הרבה עו"ד שימליצו ללקוח שלהם ללכת במסלול כזה. כלומר, כדאיות התביעה של יוזמי הטרור אפסית.
המחבלים יוצאים ברווח
קשיי הגבייה הכמעט בלתי אפשריים בארץ או ברשות, לצד חובת ההתקזזות עם ביטוח לאומי בעת קבלת תגמול בפועל, יוצרים מציאות שבה המרוויחים הם המחבלים. אלו יוצאים לבצע פיגוע. אם הם מתים, המשפחות שלהם מקבלות תשלום מהרשות. אם הם יוצאים חיים, הם יושבים בכלא הישראלי, המשפחות שלהם מקבלות פיצויים, ואחרי כמה שנים הם משתחררים. בשני המצבים, קורבן הטרור הישראלי לא יכול לגעת להם בכסף.
גם הרשות הפלסטינית מרוויחה. היא יכולה לעודד טרור לצרכים פוליטיים, לשלם משכורות למשפחות המחבלים, ולא לשלם פיצויים לקורבנות הטרור בישראל. והכל חוקי. גם חוק ההתקזזות בגין המשכורות למחבלים לא פוגע בה בפועל. למה? כי בישראל לא רוצים להפיל את הרשות פיננסית. אפילו החוק שעבר לאחרונה מתיר למקבלי ההחלטות בירושלים להעביר את הכספים שקוזזו בגין העברת משכורות למחבלים בגלל הנהגות טובה (אם הרשות לא תשלם כספים עם זיקה לטרור במשך שנה).
אין ספק כי המצב המשפטי והפוליטי שהתגבש בין הרשות הפלסטינית לישראל יוצר מלכוד 22 עבור קורבנות הטרור המבקשים פיצוי כספי ממחבלים. בפועל, לא שווה לתבוע את המפגע או את הרשות. מצב כזה באופן פרדוקסלי מעודד טרור בשל העדר הצורך לשלם פיצויים כספיים בגינו.
"לאחר הרכבת הממשלה ותחילת עבודה מסודרת של כנסת חדשה, תוכל להיווצר שוב הזדמנות למחוקק הישראלי ולקברניטי הממשלה לתקן את העוול שנוצר. ישנה מערכת חוקים קיימת בארץ המאפשרת התנהלות נכונה וצודקת יותר כלפי נפגעי הטרור. לצד יישום נכון יותר של החוקים הקיימים, ניתן גם להעביר מספר תיקונים אשר יעגנו בצורה מסודרת ונכונה יותר את המצב הקיים. למשל, הוספת הסעיף שנפל בגין מימוש פסקי דין אל מול כספי הקיזוז מהרשות, יצירת מנגנון מאוזן יותר עם ביטוח לאומי וכן הלאה", מסכמת סגל.
בברור מול משרד המשפטים עולה כי רשות האכיפה והגבייה פותחת תיקי הוצאה לפועל לעיקול כספי הרשות הפלסטינית החונים בישראל במשרד האוצר. עם זאת, משרד האוצר טרם ענה לשאלה מה היקף הכספים ששולמו לקורבנות טרור בישראל במהלך 2018 בגין תיקי הוצאה לפועל מסוג זה.
תגובת רשות האכיפה והגבייה: "הרשות אחראית, כחלק מתפקידה על גביית סכומים שנפסקו על ידי בתי משפט בישראל לחובת הרשות הפלסטינית".
