תכנית רק"ם העתיד של צה"ל – מבחן המציאות

במסגרת תוכנית "כרמל" נערכה תצוגת תכלית בה הודגמו פלטפורמות לרכב הקרב העתידי, אותן פיתחו שלוש התעשיות הביטחוניות. אחרי התצוגה, נשאלת השאלה כיצד משרד הביטחון מתכוון להפוך את התוכנית לכלי מציאותי? דעה

 
תכנית רק"ם העתיד של צה"ל – מבחן המציאות

המדגים של תעשייה אווירית, מבט מבפנים. צילום: משרד הביטחון

תצוגת התכלית של המדגים הטכנולוגי "כרמל" שפורסמה אתמול (א') מעלה שאלה לגבי תכנית מעשית של רק"ם עתידי במשרד הביטחון. מנהלת "הכרמל" אינה חדשה ותפקידה לפתח טכנולוגיות שונות שניתן להשתמש בהן ברכבים קרביים שונים, גלגליים או זחליים. בין אם בפיתוח כלי חדש או בשדרוג כלים קיימים. עד כאן המטרה ברורה. עם זאת, עולה שאלה כיצד משרד הביטחון מתכוון להפוך את המדגים הטכנולוגי לכלי מציאותי כלשהו?

לפי משרד הביטחון, אחד הפיתוחים מהפרויקט, הקסדה של אלביט לצוות הטנק, עתידה להיכנס לגרסת 'ברק' של המרכבה סימן 4. מדובר בגרסה חדשה שכוללת, בין היתר, גם את השימוש ב"מעיל רוח" לצורך תקיפת מטרות ולא רק למטרות הגנתיות. האם מערכת הקסדה מתאימה לטנק המרכבה 4? תלוי את מי שואלים. אפשר להתקין את המערכת, אך השאלה אם הצוות בטנק (שלא תוכנן לשימוש במערכת כזו) יפיק ממנה תועלת מבצעית בשעת קרב. לא ברור.

גם אם נלך על התזה החיובית שהמערכת אכן תכנס לגרסת 'ברק', האם כל פרויקט "הכרמל" נועד כדי לקחת ממנו קסדה של אלביט? אם כן, מדוע המשרד הקים מנהלת שלמה ושנים של פיתוח, במקום לתת כספי פיתוח לאלביט דרך מפא"ת עבור פיתוח ייעודי? לא ברור.

עלות הפיתוח בסימן שאלה

עוד נושא שאינו שקוף מצד משרד הביטחון ושלוש התעשיות (רפאל, תעשייה אווירית ואלביט) הוא עלות הפיתוח של מערכות "הכרמל". חלק מהמערכות פותחו בעבר על ידי החברות ונעשה בהן שימוש חוזר בכרמל. השאלה כאן מוכוונת להשקעה ישירה בכרמל . שלוש התעשיות, והמשרד, לא הסכימו לשתף סכומי מו"פ ייעודיים לפרויקט. יש לשער כי מדובר בעשרות מיליוני שקלים במצטבר לכל הפחות. חלקם מכספי מיסים וחלקם מהון עצמי של החברות (ששתיים מהן בבעלות הממשלה).

מדוע שאלת ההשקעה חשובה? מכיוון שגוף עסקי לא משקיע סתם כסף. וכן, גם מפא"ת היא גוף עסקי - קרן הון סיכון של המדינה דרך משרד הביטחון. מפרויקט "הכרמל" יכולים לצאת בהפשטה שני צירים מרכזיים - שדרוג רק"ם קיים (מרכבה, נמר או איתן) או פיתוח רק"ם חדש. ובכן, בחינה של תכניות ההצטיידות הקיימות של משרד הביטחון תראה כי יש תכניות ייצור ושדרוג לשלושה כלי רכב קרביים. תכנית טנק המרכבה, כיום סימן 4 , הכוללת גרסת שדרוג ל'ברק'. נגמ"ש הנמר ונגמ"ש האיתן. נכון להיום אין תכנית למרכבה סימן 5 או לפיתוח רק"מ אחר כלשהו. גלגלי או זחלי מעבר לשלוש התכניות האלו. (האיתן טרם נכנס לייצור סדרתי).

מבחן אמריקאי

ובכן, אם לא קיימת תכנית פיתוח לרק"ם ישראלי עתידי, והשדרוג למרכבה 4 מתוך הפרויקט כולל רק את הקסדה של אלביט (בהנחה כמובן), אז למה צריך את מנהלת "כרמל"? השאלה תישאר פתוחה מכיוון שתשובות במשרד הביטחון או צה"ל אין בנמצא. נקודת האור היחידה בכל הקשור לפרויקט "הכרמל" טמונה במנהלת רק"ם העתיד של ארה"ב, ה-Next-Generation Combat Vehicle.

הפרויקט האמריקאי הוא למעשה הנתיב היחיד, בשלב זה, שיכול לספק הצדקה למנהלת "הכרמל". ראשית, בגלל המימון - לפתח ולייצר רכב קרבי בייצור סדרתי של מאות עבור צה"ל עולה הרבה וישראל נמצאת בגרעון גדל, בקיטון המרת דולר - סיוע ובצרכים ביטחוניים גדלים הדורשים שקלים לפרויקטים אחרים שאינם רק"מ. במשוואה כזו, ההסתברות להביא שקלים מהאוצר למימון ייצור סדרתי שואפת לאפס. זאת על רקע טענות, חלקן מוצדקות, שבשלב הזה המרכבה סימן 4 מספיק לצה"ל לנצח. בהיעדר עודף כסף ותירוץ רציונאלי להגדלת הגרעון בשביל רק"ם חדש, המימון האמריקאי בסיוע חוץ הופך להיות המפלט הראשון של מפא"ת.

תכנית ה-NGCV נועדה לספק לצבא האמריקאי רכבים קרביים לשנים הקרובות. ככזו, היא כוללת הליך פיתוח והליך ייצור בקנה מידה אמריקאי. את הליך הפיתוח פתחו לחברות בינלאומיות, ולכן החברות הישראליות השקיעו "בכרמל" הון. מתוך מטרה לנסות להשתלב בפרויקט המדובר עם כמה שיותר מכלולים. מהלך כזה, אם יצליח, יספק רווחים עתידיים לטווח הארוך לאותה חברה. הן בשל הצריכה העצמית בארה"ב והן בגלל שארה"ב היא רכזת (HUB) לממכר אמל"ח לכל העולם (יצואנית הנשק הגדולה בעולם).

עבור משרד הביטחון, הכנסה של טכנולוגיות ישראליות הנדרשות עבור צה"ל לקווי הייצור של חברות אמריקאיות חיובית בשלושה מובנים - מחיר, מימון ואספקה. ככל שמייצרים יותר, מחיר יחידה יורד. ניתן לממן ציוד אמריקאי בסיוע חוץ (בשונה משקל ישראלי שמעמיס על האוצר) וקווי הייצור בארה"ב מסוגלים לייצר יותר כלים לפרק זמן נתון מאשר מנת"ק. עובדה שיכולה לעזור לצה"ל להחליף את הרק"מ הקיים בפרק זמן קצר יותר. במילים אחרות, ייצור בארה"ב יכול לאפשר מודרניזציה מהירה יותר של זרוע היבשה בהקשר רק"מ.

אין ספק כי תצוגת התכלית של הכרמל אתמול (א'), שנמשכת היום ומחר מול משלחות מחו"ל, כולל אמריקאיות, מטרתה לשווק יכולות במטרה למצוא נתיב מימון כלשהו שיהפוך את החזון הטכנולוגי למציאות. גם מועד התצוגה אינו מקרי לאור הפרסומים בארה"ב כי בקרוב יצא מכרז פומבי ל-NGCV. השאלה הרובצת לפתחו של משרד הביטחון היא מה יקרה עם "הכרמל" במידה והנתיב האמריקאי לא יצא לפועל. את השאלה הזו, כאמור, אשאיר פתוחה. לא מתוך ברירה, אלא מתוך כך שאין לה תשובות.