ההתנהלות מול חמאס: הגיע הזמן לשנות אסטרטגיה

התקרית בגבול הרצועה בה נפצעו קצין ושני חיילים במסגרת חדירת מחבל לישראל, מהווה המשך לניסיונות חמאס להילחם "באזור אפור". ארגון הטרור צריך להבין שפעולות אלו יתקלו בתגובה קשה. דעה 

פעילות צה"ל במהלך התקרית. צילום: דובר צה"ל

התקרית בגבול רצועת עזה, שבה חדר פעיל חמאס וחלק ממערך "כח הריסון" של הארגון לשטח ישראל, וירה בקצין גולני ובשני לוחמים נוספים, מהווה המשך ישיר לניסיונות החוזרים והנשנים להתיש את ישראל במסגרת "הלוחמה באזור האפור" שאימץ ארגון הטרור בשנה האחרונה. במסגרת לוחמה זו, חמאס משתמש בכלים של לוחמה עקיפה ולא-סדירה, המאפשרים לו לפעול נגד ישראל, אך תוך עמימות ומרחב הכחשה. כך הוא פוגע בישראל, אך אינו עובר את סף הלחימה שמצדיק, כביכול, תגובה צבאית ישראלית תקיפה.

בין היתר, שולח חמאס מדי ימי שישי פעילים ותומכי טרור בכסות אזרחית בסמוך לגדר המערכת על-מנת להתפרע ולהתיש את כוחות צה"ל, מפעיל יחידה צבאית של מפריחי בלוני תבערה (בכסות אזרחית), שולח פעילי טרור ואזרחים תומכי טרור מעזה לנסות ולחצות את הגדר לישראל ולבצע פיגועים, ומנסה לעודד וליזום פיגועים בשטחי יהודה-ושומרון.

פעיל כח הריסון של חמאס שחדר לישראל, ניצל את חולשת ההגנה הישראלית בגבול עזה, שנעדרת מכשול משמעותי. צה"ל ממשיך לבנות את המכשול התת-קרקעי והעל-קרקעי, כשנכון להיום הושלמו כ-40 קילומטרים מתוך כ-60. המחבל חצה את הגבול מהשטח שבו הגדר טרם הושלמה.

בדומה לתקרית ב-11 ביולי 2019 שבה התנצל צה"ל על הרג בטעות של פעיל חמאס מכח הריסון של הארגון, מיהרו לאחר התקרית האחרונה בצה"ל "לנקות" את חמאס מאשמה לתקרית וטענו כי "מדובר בפעולה עצמאית של המחבל". גם אם יש ממש בטענות אלה, תגובות צה"ל לשני האירועים משדרות לאויב לחץ, הססנות וחולשה, ומכרסמות בהרתעה. טוב היו עושים בצה"ל אם היו מסתפקים בהודעה על כך כי כח צה"ל זיהה סכנה ולכן הגיב כפי שהגיב – כל מקרה לגופו.

טשטוש הגבול

ההתבטאויות המתנצלות של צה"ל מצטרפות לעצימת עין, לכאורה, לגבי טשטוש הגבולות והקווים האדומים סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה. מאז החלו ההתפרעויות הסמוכות לגבול ברצועה, צה"ל הפסיק לאכוף את ה"פרימטר" – אזור חיץ בן 300 מטרים מעבר לגדר המערכת – ואיפשר למתפרעים להתקרב יותר ויותר לכיוון הגבול. מציאות זו הובילה פעילי טרור רבים בכסות אזרחית להגיע לגדר ולנסות לחצות אותה במסגרת ההתפרעויות האלימות השבועיות הנערכות בימי שישי. התוצאה היא כי בשנה האחרונה – כולל בחודש האחרון -  דווח פעמים רבות על תפיסות של אזרחים ופעילי טרור שחצו את הגדר. חלקם נתפסו עם אמצעי-לחימה והודו כי חצו את הגדר במטרה לבצע פיגוע או להרוג חיילים.

אמנם, האינטרס של צה"ל – כתוצאה ממדיניות הממשלה הישראלית – הוא כי יש להימנע מהתדרדרות והיגררות למבצע צבאי ברצועת-עזה, ולמצות את האפשרות של הגעה להסדרה ארוכת-טווח עם חמאס. אינטרס זה נובע ממספר שיקולים, כשהעיקריים שבהם הם הרצון לסיים את בניית המכשול התת-קרקעי והעל-קרקעי בגבול עזה (בנייתו צפויה להסתיים בסוף שנת 2020) והצורך להתמקד ולהתרכז באיום האיראני בזירה הסורית ובתכנית הגרעין הצבאי האיראני. אולם, אין בכך כדי לטעון כי צה"ל צריך להמשיך ולהתנהל באופן הנוכחי.

על צה"ל להתחיל ולאכוף את אזור החיץ בגבול עזה זה באופן מלא, לחזק את נוכחות כוחותיו בסמוך לגדר המערכת עד להשלמת המכשול העל-קרקעי, להתחיל לסכל מפריחי בלונים באופן ישיר, ולגבש טקטיקה תקיפה יותר נגד פעילי חמאס ואזרחים תומכי טרור המנסים להסתנן לשטח ישראל.

חמאס צריך להבין כי גם פעולות הנעשות "באזור האפור" ייתקלו בתגובה ישראלית שתהיה חזקה מספיק בהתאם לכל אירוע, אך לא עוצמתית מדי על-מנת להימנע מהתדרדרות למבצע צבאי. המצב הנוכחי, בו צה"ל פועל בהיסוס בסמוך לגדר המערכת, מתנצל על הריגת פעילי חמאס, ומנסה "להלבין" פעולות מסוימות של ארגון הטרור, חייב להסתיים לטובת חיזוק רמת ההרתעה והעברת מסר לחמאס ולארגוני הטרור בדבר הקטלניות של הצבא ומטרת הניצחון במבצע הצבאי הבא.

הכותב משמש כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון