בוטל מכרז לטיפול בנכי צה"ל של משרד הביטחון. בית המשפט: "פגיעה בנכים"
לצד פגיעה באיכות הטיפול בנכים, עולה מהמכרז גם כשל בתכנון נושא הפרטיות על ידי משרד הביטחון. "בתנאי המרכז נקבע כי על המטפלים הסיעודיים לבצע דיווחי נוכחות באמצעות החתמה ממוחשבת שתפעל באמצעות טלפון קווי או סלולארי מבוססי מיקום", נכתב בפסק הדין.
עמי רוחקס דומבה
| 23/07/2019
פרסום באתר nevo.co.il חושף מחדל של משרד הביטחון סביב מכרז לטיפול בנכי צה"ל. בפסק הדין בתיק "עתמ (ת"א) 28857-06-17 עמותת חברות הסיעוד נ' משרד הביטחון" הגישו העותרים מספר עתירות שעניינן במכרז במסגרתו מבקש משרד הביטחון להתקשר עם ספקים אשר יפעילו את מערך שירותי הסיעוד לנכים זכאי אגף השיקום. המשפט התקיים בפני השופטת מיכל אגמון-גונן ועסק באיכות הטיפול בנכים הנובעת מתנאי המכרז וכן בשאלת ההגנה על הפרטיות של המטפלים והנכים. היקף המכרז עמד על 450 מליוני ש"ח בשנה.
משרד הביטחון לא מכבד פרטיות
לצד פגיעה באיכות הטיפול בנכים, עולה מהמכרז גם כשל בתכנון נושא הפרטיות על ידי משרד הביטחון. "בתנאי המרכז נקבע כי על המטפלים הסיעודיים לבצע דיווחי נוכחות באמצעות החתמה ממוחשבת שתפעל באמצעות טלפון קווי או סלולארי מבוססי מיקום", נכתב בפסק הדין.
העותרים טענו כי "עצם איסוף מידע בנוגע למיקומם של הנכים ושמירתו במחשבי משרד הביטחון, חברת הסיעוד וחברת הבקרה מהווה פגיעה אסורה בפרטיות הנכים והינו בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). לטענתם, המיקום יכול להעיד על נתונים המהווים פגיעה בפרטיות (ומביאים כדוגמא טיפולים בבית חולים פסיכיאטרי)."
עוד טענו העותרים כי: "למשרד הביטחון יש עבר "שלילי" של עשיית שימוש פסול בנתוני הנכים שברשותו. לפיכך, התחייבות משרד הביטחון שלא ייעשה שימוש במידע זה אין בה ולא כלום. [...] לטענת נכי צה"ל, בניגוד לטענת משרד הביטחון מטרת דרישה זו אינה לדאוג לכך שהמלווה לא יזנח את הנכה אלא להקשות על הנכים "לרמות" את משרד הביטחון בשל חמישה מקרי מירמה שקרו בעבר מתוך אלפי נכים שקיבלו שירות ממשרד הביטחון."
חברת תגבור (עותרת) הוסיפה וטענה לעניין זה כי הדרישה שהחברה תעקוב אחר המלווים הינה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, ולפיכך חושפת את החברות לתביעות בגין פגיעה בפרטיות הן מצד המטפלים הסיעודיים, הן מצד נכי צה"ל הזכאים, ולפיכך נטען כי יש לדרוש ממשרד הביטחון לקבוע מנגנון לשיפוי ולפיצוי החברות בגין כל תביעה שתוגש נגדן שעילתה פגיעה בפרטיות המטפלים הסיעודיים או הנכים.
השופטת סיכמה את פרק הפרטיות בפסק הדין : "אני סבורה כי פגיעה בפרטיות מתקיימת גם כאשר נחשפים נתוני מיקום של אדם בניגוד לרצונו ולהסכמתו. מדובר, כאמור, הן בפגיעה חוקתית, ולטעמי, יש להוסיף קטגוריה נוספת של פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות (בקטגוריית הטרדה אחרת), והיא, חשיפת מידע לגבי אדם, שלא מרצונו וללא הסכמתו (ומבלי שחושף המידע מוסמך לעשות כן בחוק). כיון שבעתירות שלפניי טענו הן נכי צה"ל הן החברות לפגיעה בפרטיות הנכים מזה והעובדים מזה, יש לבחון האם מדובר בפגיעה מידתית." בסוף פרק 16 קובעת השופטת כי "הפתרון: הנדסת פרטיות ((Privacy by Design - תכנון טכנולוגי שיאפשר דיווח של המלווים על שעות עבודתם ללא פגיעה בפרטיות." (לא היה תכנון כזה במכרז של משרד הביטחון).
סיכום השופטת
"דין העתירות להתקבל. אני סבורה כי מחויבותנו כחברה לטיפול המיטבי בנכי צה"ל אינה באה לידי ביטוי כנדרש בהוראות המכרז, הן מבחינת תנאי המטפלים הסיעודיים, שעלולים להביא לירידה ברמת העובדים וממילא לפגיעה בנכים, הן בהוראות נוספות המביאה לפגיעה בנכים, כגון דרישה להחתמה סלולרית מבוססת מיקום בעלולה להביא לפגיעה בפרטיותם. בנוסף, תנאי המכרז אינם מבטיחים, כפי שאמורה המדינה לעשות, כי זכויות עובדי הקבלן, המטפלים הסיעודיים לא יפגעו", אמרה השופטת מיכל אגמון-גונן.
"כיון שמדובר בהוראות מרכזיות כגון המבנה הכלכלי, אופן ביצוע התחשיב והיחס בין מרכיב האיכות למחיר, המכרז בנוסחו הנוכחי אינו יכול לעמוד. כיון שמדובר בהוראות הקשורות אלו באלו, הרי שאין מקום להסתפק בהוראות לתיקון סעיפים מסוימים. עם זאת, אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע הוראות אחרות תחתיהן.
"על כן, המכרז בנוסחו זה יבוטל. ככל שמשרד הביטחון מעוניין להוציא מכרז חדש בעניין יהיה עליו לבחון את עקרונות המכרז כולו, ובעיקר את ההוראות לעניין היחס בין המרכיב לאיכות, ביצוע התחשיב השעתי והמבנה הכלכלי, וכן את ההוראות הנוגעות לפרטיות הנכים, פיקוח על העובדים וחברת הבקרה ולהטמיע את קביעות בית המשפט.
"והערה לפני סיום: הן בסיכומים הן בבקשות שהוגשו הועלו טענות ע"י משרד הביטחון לגבי המניעים להגשת העתירות. אני סבורה כי לא היה מקום לטענות אלו, הן לאור העובדה שמשרד הבטחון הוציא את המכרז הראשון בעניין זה (שלא צלח) רק 16 שנה לאחר שהיה מחובתו לעשות כן, ובעיקר כאשר מרבית טענות העותרים נמצאו מוצדקות."
לצד פגיעה באיכות הטיפול בנכים, עולה מהמכרז גם כשל בתכנון נושא הפרטיות על ידי משרד הביטחון. "בתנאי המרכז נקבע כי על המטפלים הסיעודיים לבצע דיווחי נוכחות באמצעות החתמה ממוחשבת שתפעל באמצעות טלפון קווי או סלולארי מבוססי מיקום", נכתב בפסק הדין.
פרסום באתר nevo.co.il חושף מחדל של משרד הביטחון סביב מכרז לטיפול בנכי צה"ל. בפסק הדין בתיק "עתמ (ת"א) 28857-06-17 עמותת חברות הסיעוד נ' משרד הביטחון" הגישו העותרים מספר עתירות שעניינן במכרז במסגרתו מבקש משרד הביטחון להתקשר עם ספקים אשר יפעילו את מערך שירותי הסיעוד לנכים זכאי אגף השיקום. המשפט התקיים בפני השופטת מיכל אגמון-גונן ועסק באיכות הטיפול בנכים הנובעת מתנאי המכרז וכן בשאלת ההגנה על הפרטיות של המטפלים והנכים. היקף המכרז עמד על 450 מליוני ש"ח בשנה.
משרד הביטחון לא מכבד פרטיות
לצד פגיעה באיכות הטיפול בנכים, עולה מהמכרז גם כשל בתכנון נושא הפרטיות על ידי משרד הביטחון. "בתנאי המרכז נקבע כי על המטפלים הסיעודיים לבצע דיווחי נוכחות באמצעות החתמה ממוחשבת שתפעל באמצעות טלפון קווי או סלולארי מבוססי מיקום", נכתב בפסק הדין.
העותרים טענו כי "עצם איסוף מידע בנוגע למיקומם של הנכים ושמירתו במחשבי משרד הביטחון, חברת הסיעוד וחברת הבקרה מהווה פגיעה אסורה בפרטיות הנכים והינו בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). לטענתם, המיקום יכול להעיד על נתונים המהווים פגיעה בפרטיות (ומביאים כדוגמא טיפולים בבית חולים פסיכיאטרי)."
עוד טענו העותרים כי: "למשרד הביטחון יש עבר "שלילי" של עשיית שימוש פסול בנתוני הנכים שברשותו. לפיכך, התחייבות משרד הביטחון שלא ייעשה שימוש במידע זה אין בה ולא כלום. [...] לטענת נכי צה"ל, בניגוד לטענת משרד הביטחון מטרת דרישה זו אינה לדאוג לכך שהמלווה לא יזנח את הנכה אלא להקשות על הנכים "לרמות" את משרד הביטחון בשל חמישה מקרי מירמה שקרו בעבר מתוך אלפי נכים שקיבלו שירות ממשרד הביטחון."
חברת תגבור (עותרת) הוסיפה וטענה לעניין זה כי הדרישה שהחברה תעקוב אחר המלווים הינה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, ולפיכך חושפת את החברות לתביעות בגין פגיעה בפרטיות הן מצד המטפלים הסיעודיים, הן מצד נכי צה"ל הזכאים, ולפיכך נטען כי יש לדרוש ממשרד הביטחון לקבוע מנגנון לשיפוי ולפיצוי החברות בגין כל תביעה שתוגש נגדן שעילתה פגיעה בפרטיות המטפלים הסיעודיים או הנכים.
השופטת סיכמה את פרק הפרטיות בפסק הדין : "אני סבורה כי פגיעה בפרטיות מתקיימת גם כאשר נחשפים נתוני מיקום של אדם בניגוד לרצונו ולהסכמתו. מדובר, כאמור, הן בפגיעה חוקתית, ולטעמי, יש להוסיף קטגוריה נוספת של פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות (בקטגוריית הטרדה אחרת), והיא, חשיפת מידע לגבי אדם, שלא מרצונו וללא הסכמתו (ומבלי שחושף המידע מוסמך לעשות כן בחוק). כיון שבעתירות שלפניי טענו הן נכי צה"ל הן החברות לפגיעה בפרטיות הנכים מזה והעובדים מזה, יש לבחון האם מדובר בפגיעה מידתית." בסוף פרק 16 קובעת השופטת כי "הפתרון: הנדסת פרטיות ((Privacy by Design - תכנון טכנולוגי שיאפשר דיווח של המלווים על שעות עבודתם ללא פגיעה בפרטיות." (לא היה תכנון כזה במכרז של משרד הביטחון).
סיכום השופטת
"דין העתירות להתקבל. אני סבורה כי מחויבותנו כחברה לטיפול המיטבי בנכי צה"ל אינה באה לידי ביטוי כנדרש בהוראות המכרז, הן מבחינת תנאי המטפלים הסיעודיים, שעלולים להביא לירידה ברמת העובדים וממילא לפגיעה בנכים, הן בהוראות נוספות המביאה לפגיעה בנכים, כגון דרישה להחתמה סלולרית מבוססת מיקום בעלולה להביא לפגיעה בפרטיותם. בנוסף, תנאי המכרז אינם מבטיחים, כפי שאמורה המדינה לעשות, כי זכויות עובדי הקבלן, המטפלים הסיעודיים לא יפגעו", אמרה השופטת מיכל אגמון-גונן.
"כיון שמדובר בהוראות מרכזיות כגון המבנה הכלכלי, אופן ביצוע התחשיב והיחס בין מרכיב האיכות למחיר, המכרז בנוסחו הנוכחי אינו יכול לעמוד. כיון שמדובר בהוראות הקשורות אלו באלו, הרי שאין מקום להסתפק בהוראות לתיקון סעיפים מסוימים. עם זאת, אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע הוראות אחרות תחתיהן.
"על כן, המכרז בנוסחו זה יבוטל. ככל שמשרד הביטחון מעוניין להוציא מכרז חדש בעניין יהיה עליו לבחון את עקרונות המכרז כולו, ובעיקר את ההוראות לעניין היחס בין המרכיב לאיכות, ביצוע התחשיב השעתי והמבנה הכלכלי, וכן את ההוראות הנוגעות לפרטיות הנכים, פיקוח על העובדים וחברת הבקרה ולהטמיע את קביעות בית המשפט.
"והערה לפני סיום: הן בסיכומים הן בבקשות שהוגשו הועלו טענות ע"י משרד הביטחון לגבי המניעים להגשת העתירות. אני סבורה כי לא היה מקום לטענות אלו, הן לאור העובדה שמשרד הבטחון הוציא את המכרז הראשון בעניין זה (שלא צלח) רק 16 שנה לאחר שהיה מחובתו לעשות כן, ובעיקר כאשר מרבית טענות העותרים נמצאו מוצדקות."
