חילופי גברי בראשות שירותי הביטחון והמודיעין בסוריה

בימים האחרונים נמסר כי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ביצע חילופי גברי נרחבים בשירותי הביטחון והמודיעין בסוריה, ובכלל זה החלפת ארבעה מראשיהם

בימים האחרונים נמסר כי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ביצע חילופי גברי נרחבים בשירותי הביטחון והמודיעין בסוריה, ובכלל זה החלפת ארבעה מראשיהם. יצויין כי שינויים אלה לא דווחו באופן רשמי על ידי גורמי המשטר.

השינוי הבולט ביניהם הוא החלפתו של לואא (אלוף. בסוריה ראשי השירותים נושאים דרגות צבאיות) ג'מיל חסן (בן 66), שעמד בראש מנהלת מודיעין חיל האוויר, שהוקמה על ידי הנשיא הקודם, חאפז אל-אסד, בתקופה ששימש מפקד חיל האוויר הסורי. גוף זה נודע בסוריה בנאמנותו לנשיא, וביחסו הקשה למתנגדי המשטר, דבר שבלט לאורך השנים, ובמיוחד במלחמת האזרחים בשנים האחרונות. בראשו עמדו בדרך כלל אישים שהיו מקורבים לנשיא, ודמויות שהתפרסמו במשטר הסורי, כמוחמד אל-ח'ולי, שעמד בראשו למעלה מ-20 שנה, ושמו עלה כמי שעמד מאחורי ניסיון הפיגוע במטוס אל-על בשדה התעופה הית'רו בלונדון ב-17 באפריל 1986, ארוע הידוע כפרשת הינדאווי, אבראהים חוייג'ה ואחרים. 

בשל מעמדו זה נחשב גוף זה לארגון המודיעין והביטחון החזק ביותר במשטר. חסן עמד בראש המנהלה כעשור שנים, וסיים את תפקידו לאחרונה בשל הדרדרות במצב בריאותו. זהו גוף המודיעין היחיד שלא חלו בו חילופי גברי לאורך שנות מלחמת האזרחים במדינה, כפי שהיה בארגוני הביטחון והמודיעין האחרים. בשל יחסו הקשה והברוטאלי למורדים, שלו ושל הארגון בראשו עמד (הכריז כי הוא מוכן להרוג מיליון סורים ואף יותר, למען בשאר), הוצאו נגדו צווי מאסר על ידי גרמניה וצרפת, אך הוא לא הוסגר ולא הועמד לדין בשל פשעיו.  

מחליפו הוא סגנו, לואא (אלוף) ע'סאן ג'ודת אסמאעיל (בן 60), שניהל בתקופה האחרונה את הארגון במקומו. הוא בא מכפר במחוז טרטוס, ונודע כבר ב-2011, כמי שדגל בדיכוי ההפגנות בתחילת מלחמת האזרחים "ביד ברזל ואש", וכי הורה לאנשיו ביחידה למבצעים מיוחדים של מנהלת המודיעין האווירי, עליה פיקד, לירות היישר לעבר המפגינים, ולא באוויר. הוא בא ממשפחה בעלת רקע צבאי, שבניה קצינים בכירים. שניים משלושת אחיו נהרגו במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. בשל יחוסו המשפחתי ושיוכו העדתי, התקדם מהר בסולם התפקידים והדרגות. 

חילופי גברי חלו גם במנהלת המודיעין הכללי, הידועה גם בשם – ביטחון המדינה. לראש המנהלה מונה לואא חסאם לוקא, נוצרי מאחד הכפרים הצ'רקסיים שבמחוז חלב. לוקא נחשב לאחד הבולטים בתחום הביטחון והמודיעין בסוריה, ושירת בתפקידים שונים בתחום זה, ובכללם ראש אגף הביטחון המדיני בדמשק, ראש ענף הביטחון המדיני בחומץ ועוזר לראש מנהלת המודיעין הכללי. גם הוא נכלל ברשימת העיצומים של ארצות הברית והאיחוד האירופאי על בכירים במשטר הסורי, עקב מעלליהם במלחמת האזרחים. לאיש קשרים עם בכירי העדה העלאוית, דבר שככל הנראה סייע לו בדרכו ובקריירה שלו. מבין הישגיו במלחמה, מילא תפקיד מרכזי בהחזרת שליטת המשטר על העיר חומץ, לאחר שהצליח להביא לסילוק אחרוני המורדים ממנה למחוז אדליב שבצפון סוריה. כן פעל נגד המורדים במחוז חלב, וסייע להחזיר את שליטת המשטר גם עליו.

בעקבות מינויו של לוקא, מונה לתפקיד ראש אגף הביטחון המדיני לואא נאצר אל-עלי, הידוע בשל מעלליו ופשעיו באזור חלב ובעיקר בעיר מנבג', האזור ממנו בא. היה האחראי על הפגזת העיר מנבג' בעת שכיהן כראש ענף הביטחון המדיני בחלב. הוא גם מונה על ידי בשאר לטפל במפגינים בדרעא בתחילת ארועי "המהפכה הסורית" ומלחמת האזרחים באביב 2011. אל-עלי שייך לשבט ממנו יצאו בכירים רבים בסוריה, ובכללם שר ההגנה הקודם, פהד ג'אסם אל-פריג'.

כן מונה לואא נאצר דיב, שמוצאו מכפר ליד עירו של חאפז אל-אסד, קרדחה, שבמחוז לאדקיה, לראש מנהלת הביטחון הפלילי. שימש לפני כן כראש ענף הביטחון המדיני בעיר חמאת וכסגן ראש אגף הביטחון המדיני בדמשק.

יצויין כי בחודש שעבר נערכו חילופי גברי גם באגף המודיעין הצבאי, ולואא כפאח מלחם מונה לתפקיד. בן אותו כפר במחוז טרטוס, ממנו בא גם ראש מנהלת מודיעין חיל האוויר החדש, ע'סאן ג'ודת אסמאעיל. אביו שירת גם הוא בדרגת אלוף אצל הנשיא הקודם, חאפז אל-אסד, והוא שירת תחת פיקודו של באסל, בנו של הנשיא שנהרג ואחיו הבכור של בשאר, בכוחות משמר הרפובליקה. לאחר מכן עבר לשרת במודיעין הצבאי. גם הוא הצטיין במעשיו ומעלליו במהלך המלחמה נגד מפגינים בתחילת הארועים באזור דמשק, ובהמשך נגד המורדים במהלך מלחמת האזרחים, ולכן נכלל שמו גם כן ברשימת העיצומים של האיחוד האירופאי, וגם של בריטניה וקנדה. לפני כן מילא שורה של תפקידים – ראש ענף הביטחון הצבאי בחלב וגם בלאדקיה, וסגן ראש אגף המודיעין הצבאי. פיקד על לחימה נגד המורדים במחוזות הצפון – חומץ, חמאת וחלב, וגם במחוז לאדקיה. פעל גם בדרום סוריה באזורי דרעא, סווידא וקוניטרה.

חילופי גברי אלה התרחשו כשנה לאחר שהמשטר השלים את שליטתו על מרבית האזורים במדינה, שנמצאו בידי האופוזיציה, והכריז שדמשק נקייה מכוחות המורדים. ייתכן שלכל אחד מהמינויים האלה יש סיבות משלו, אך העיתוי המשותף ויוצא הדופן לביצועם מעלה תהיות אצל פרשנים העוקבים אחר הנעשה במדינה זו, הרואים בכך סימן לאי שקט פנימי – פוליטי ובטחוני - המתרחש בימים אלה במדינה ברמות בכירות, לאור התוהו ובוהו הכלכלי והבטחוני השורר בחלקיה השונים. יצויין כי כל הארגונים האלה אחראים בעדיפות ראשונה על בטחון המשטר מפני יריביו, וכאלה המתכוונים לפעול נגדו בצורה כזאת או אחרת.

בתוך כך מצביעים המקורות גם על מינויו של עלי ממלוכ, ראש משרד הביטחון הלאומי בסוריה, וכיום אחד האנשים החזקים במשטר, לסגנו של בשאר לענייני ביטחון. כל שירותי הביטחון והמודיעין בסוריה קשורים למשרד הביטחון הלאומי הכפוף ישירות למשרד הנשיאות, דבר ההופך אותו לגורם היחידי במדינה המפקח על הנעשה בה, והוא שקובע את המהלכים והתכניות לניהולה. 

ייתכן שמינויים אלה ועיתויים המשותף מצביעים לדעת פרשנים כי המשטר מבקש לחזק את מערך הבטחון שלו, ולמנות אישים בעלי נאמנות מוחלטת למשטר ולעומד בראשו, מחשש שהוא עשוי לאבד את שליטתו על הקורה במדינה, מסיבות שעדיין לא הובהרו דיין. 

יצויין כי ב-1 ביולי נערכו גם מינויים חדשים בצבא, אחד משני המועדים הקבועים בשנה בצבא הסורי (השני הוא ב-1 בינואר) בהם מתבצעים מינויים חדשים. לדברי הפרשנים מונו בהם מספר קצינים בכירים בדרגות תא"ל ואלוף, מרביתם מהעדה העלאווית ומאזור החוף בסוריה, שהתפרסמו בהתנהלותם האכזרית במלחמה נגד המורדים. עם זאת, שינויים נרחבים במערכת הביטחון והמודיעין, כפי שמדווח באתרי ידיעות סורים שונים הוא יוצא דופן ומעלה תהיות וסימני שאלה לגבי מה שעומד מאחוריהם.

פרשנים, בדרך כלל מהאופוזיציה, אף מרחיקים לכת ורואים במהלך זה של מינויים חדשים נרחבים במערכת המודיעין את תחילת הסוף של משטר אסד ואת שלטון משפחת אסד בסוריה. אחרים רואים בכך תגובה או מהלך הקשור למעורבותה ההולכת וגוברת של רוסיה בענייני השלטון בסוריה, ואולי לכוונותיה להביא לשינוי במשטר בסוריה בעתיד הקרוב, ולסילוקו של בשאר מהשלטון. יש הרואים במהלך זה גם היערכות לקראת מהלכים איראנים בסוריה, למימוש תכניותיהם ליצור ציר תנועה ישיר ורצוף מאיראן לים התיכון, דבר העשוי להעמיד את המשטר בפני דילמה בעייתית מאוד באשר לעמדתו בסוגיה זו, וביחס להרחבת הנוכחות האיראנית בסוריה, העשויה להתקל בהתנגדות מצד ישראל וארצות הברית.

יש כאלה הרואים במהלך זה, צעדים הננקטים להשרדות המשטר והעומד בראשו בלבד, ולחיזוק חומת המגן שלו, לאור ההתפתחויות הצפויות בעתיד הקרוב בסוריה, הן בשל התגברות בעיות הביטחון, והן בשל הדרדרות המצב הכלכלי בגלל העיצומים הכלכליים המוטלים עליה כיום. לדעתם, בשאר נמצא כיום בין הפטיש והסדן, בין האינטרסים הסורים, לבין אלה של איראן ורוסיה, והוא מנסה למצוא דרך כדי לעמוד מול הלחצים מצד כל אחד מהם ולשרוד. רק ימים יגידו מה באמת קורה שם, וכיצד ייראו הדברים בסוריה בעתיד הקרוב.

אולי יעניין אותך גם