והיה אם ארה״ב תתקוף באיראן

כמה קרובה מלחמה ישירה בין איראן לישראל? מה עומד מאחורי השיבושים המסתוריים בנתב״ג? וגם: מה מעכב את פינוי מחנות המודיעין והמעבר שלהם לדרום? טור של עמיר רפפורט

דובר צה"ל

האם איראן וישראל עלולות לגלוש למלחמה נרחבת וישירה? התסריט הזה לחלוטין אינו מופרך. כדי להעלות את האפשרות שמלחמה כזאת כבר הייתה קרובה, למעשה, אפשר לחזור מעט לאחור. לתקרית בחודש יוני, שבה הפילה איראן מל״ט מתקדם של ארה״ב. לפי הפרסומים, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ עמד להורות על תקיפת תגמול נרחבת של מטרות באיראן, אך לבסוף ״הסתפק״ בתקיפת סייבר.

שימוש בחיזבאללה

מה היה קורה אילו ארה״ב הייתה שולחת גם טילים או מטוסים עמוסי פצצות? החוקר המומחה ללבנון, ד״ר איתן איתן עזאני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר כי ישנה סבירות גבוהה שבמקרה כזה חיזבאללה היה מבצע תקיפה נרחבת של מטרות אסטרטגיות בישראל, שהייתה פותחת חזית מקיפה בין שתי המדינות. הסיבה לכך פשוטה: איראן השקיעה בבניין הכוח של חיזבאללה עשרות מיליארדי דולרים, בדיוק כדי להשתמש בטילים שבלבנון כמענה על תקיפה בשטחה. מבחינת איראן, הפרובוקציות של חסן נסראללה שהובילו למלחמת לבנון השנייה ב-2006, וכתוצאה מכך להשמדת חלק גדול ממערך הטילים החיזבללאי על ידי ישראל, היו תקלה חמורה. 

מאז אותה מלחמה, וביתר שאת מאז חיסול המפקד הצבאי של הארגון עימד מורניה ב-2008, שולטת איראן בכוחות חיזבאללה שליטה ישירה ומוחלטת. לכן, אפשר לראות בטילים שבלבנון כמערך איראני לכל דבר. אגב, יכול מאוד להיות שבמקרה של תקיפה אמריקאית בשטחה, איראן הייתה מורה גם לארגון החסות הנוסף, הג׳יהאד האיסלאמי הפלשתיני, לשגר טילים לעבר ישראל. במקרה הזה, מרצועת עזה. 

וחזרה לצפון: חשוב לזכור כי גם ההפצצות התכופות המיוחסות לישראל על מטרות איראניות, סוריות ולבנוניות, בניסיון לעצור את הצטיידות החיזבאללה בטילים בעלי יכולות אסטרטגיות, עלולות לגלוש לחילופי אש כבדים בין איראן לישראל. הרבה מעבר למה שראינו עד כה. לכן, לא רק המתיחות האמריקאית - איראנית עלולה להביא למלחמה בין איראן לישראל. ככל שאיראן תסבול יותר מהסנקציות שמוטלות עליה, כך גדל הסיכוי שתשבור את הכלים ותיתן פקודת אש רחבה - במפרץ הפרסי ובגבולות ישראל. דבריו של איתן עזאני על חיזבאללה, נאמרו ביום שישי שעבר, בדיון על חיזבאללה ביוזמת המרכז למורשת המודיעין, המל״מ, וישראל דיפנס.

באותו דיון סקר תא״ל מיל׳ אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, את מצבו של חיזבאללה. לדבריו, בשנות המלחמה הארוכות בסוריה איבד הארגון 2500 לוחמים אך גם צבר ניסיון קרבי עשיר. האיום הגדול ביותר מבחינת ישראל הם עדיין 100-150 אלף טילים ורקטות שבידי חיזבאללה, מתוכם רק אלפים בודדים מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים המכסים את כל ישראל (כולל טילי סקאד שהועברו מסוריה ללבנון). הנסיון לייצר טילים ארוכי טווח בעלי יכולת דיוק נקודתית אמנם נתקל באינספור הפצצות, אבל איראן וחיזבאללה פיתחו דרך לייצר ״קיטים״ מדויקים המולבשים על רקטות בהנחיית ג׳י פי אס. ככל הנראה, יש להם כיום כ-200 טילים מדויקים כאלה. תהליך הפיתוח וההצטיידות הוא איטי, אבל היד נטויה.

סופרין ציין עוד כי השמדת שש מנהרות חודרות לישראל על ידי צה״ל הייתה מכה מבצעית קשה לחיזבאאלה וגם העלתה בארגון את החשש כבד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל בקרבם. אלא שהנושא המטריד ביותר כיום מבחינת חיזבאללה הוא המצב הכלכלי החמור עקב משבר הסנקציות באיראן, שכבר הביא לקיצוץ של 30-40 אחוז בתקציב השנתי של הארגון (מתוך כמיליארד דולר). וכך, למרות קיצוצים כבדים במשכורות ובתמיכה למוסדות רווחה, לצד מגבית ציבורית נרחבת, הקופה של נסראללה עדיין ריקה.

בהמשך לדבריו של סופרין אמר אלוף פיקוד הצפון וסגן הרמטכ״ל לשעבר (והפולטיקאי הטרי) יאיר גולן, כי הטילים ארוכי הטווח והמדוייקים הם אכן האיום הגדול ביותר מלבנון, בעיקר בגלל שכל אחד מהם נושא ראש נפץ של מאות ק״ג. באותה נשימה הרגיע גולן: ככל שטווח הטילים ארוך יותר כך גדל הסיכוי שמערכות ההגנה הישראליות - החץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל - יירטו את האיום.

ולגבי הסיכוי שאיראן לא תבליג על תקיפה פיסית שאולי תתרחש בשטחה, הציע המומחה האסטרטגי איש משרד החוץ לשעבר, ערן עציון, להתייחס בשיא הרצינות לדברים שצייץ בשישי שעבר בטוויטר שר החוץ האיראני מוחמד זריף. לפיהם, איראן לא תהיה הראשונה שתפתח במלחמה, אך כל מלחמה שתיכפה עליה לא תהיה קצרה. ״זריף שקל כל מילה, ולכן כדאי להתייחס לדברים כפשוטם״, אמר. ואם איראן תיגרר למלחמה, ישראל תהיה חלק ממנה, כמעט בכל תרחיש.

מרוסיה באהבה

והאם גם השיבושים המסתוריים, המפריעים לנחיתות ולהמראות מנתב״ג, קשורים למתיחות מול איראן? כנראה שלא. השיבושים הביאו השבוע לישיבות בהשתתפות אנשי חיל האוויר, השב״כ, המוסד, מערך הסייבר ורשויות התעופה - שבהן נחשף עומק המבוכה: אין הסבר חד משמעי מדוע מטוסים מקבלים אותות משובשים ממערכות ניווט הלוויין.

עם זאת, ככל שחולף הזמן גוברת ההערכה, שמקור השיבושים מצוי באותות אקלטרוניים רבי עוצמה, המשוגרים מספינות רוסיות באיזור. האותות גורמים לשיבושים בשטחים נרחבים עד איראן, ומפריעים גם לניווט של אוניות בלב ים, אבל רק כאשר מדובר במטוסים הסכנה היא, כמובן, עצומה. מדוע גורמים הרוסים לשיבושים הכבדים? האם הם רוצים לשגר מסר סמוי בתגובה לתקיפות סייבר המבוצעות על ידי ארה״ב? האם ניסו להסתיר מהמכ״מים תנועה של מטוסים במשימות סודיות? האם הם מבצעים ניסויים ״חיים״ בלוחמה אלקטרונית וסייבר? התשובה על שאלות אלה עדיין אינה ברורה.

אגב, מטוסים שאינם מצויידים בגיבוי למערכות ניווט ג׳י פי אס, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר כתוצאה משיבושי הלוויין. על כך יכול להעיד גם מקרה, שארע בחודש מרס ונחשף כאן בראשונה: באותה עת היו שיבושים דומים, שנמשכו זמן קצר בלבד. כתוצאה מאותם שיבושים, נערך מטוס לנחיתה, ואז גילו הטייסים, לתדהמתם, שהם נמצאים מעל שמי שכם ולא מעל נתב״ג כפי שהראו מכשירי הניווט בקוקפיט. הצוות התעשת, משך את אף המטוס כלפי מעלה, וביצע נחיתה ללא מכשירי ניווט בשדה התעופה בן גוריון, כמו פעם.

התקשוב עובר, המודיעין מתמהמה

תשומת לב ציבורית עצומה ניתנה השבוע גם לפינוי שדה דב בתל אביב, אך למרות משמעותו מרחיקת הלכת יש פינוי בעל משמעות כלכלית הרבה יותר גדולה: מעבר מחנות צה״ל מאיזורי הביקוש של המרכז. כאן מדובר בפינוי מחנות השלישות הראשית ושטחים נרחבים מתל השומר, פינוי מפקדת זרוע היבשה ממחנה קסטינה ועוד, והעברת כל היחידות האלה למחנה חדש ועצום אשר יוקם ליד רמלה. שם הפרויקט הזה הוא ״אופק רחב״, אך גם מהלך ״אופק רחב״ המובל על ידי מנהלת מיוחדת של משרד הביטחון הוא שולי לעומת מעבר יחידות הטכנולוגיה העצומות מאגף התקשוב ומאגף המודיעין לנגב.

בהקשר הזה כדאי לעשות הפרדה: הקמת קרית תקשוב בתוך באר שבע כבר נמצאת בתנופה, ומשרד הביטחון מפרסם מכרזי ענק כדי לקדם פרויקט זה. בניין מרכזי אחד של קרית התקשוב כבר עומד על תילו, וממנו ינוהלו עבודות הבינוי הבאות. לעומת זאת, המעבר של יחידות המודיעין מגלילות אל הנגב, מתמהמה. כאשר היה ראש אמ״ן וסגן רמטכ״ל התנגד אביב כוכבי למעבר, בעיקר בגלל שאין תחבורה ציבורית אל האיזור המיועד לקריית המודיעין - בקרבת צומת שוקת, כ-14 ק״מ מזרחית לבאר שבע. החשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים מאוד לא ירצו לשרת במקום שהוא גם מרוחק וגם מנותק, ויברחו לאזרחות.

למרות זאת ובניגוד לדעתו של כוכבי, הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בעד צומת שוקת כמיקום החדש לקריית המודיעין. נתניהו רואה במעבר אגף המודיעין אבן יסוד בחזונו להפוך את הנגב למרכז סייבר עולמי. אלא שבהתאם לרוח כוכבי, אגף המודיעין גורר רגליים כבר שנים, ומשום כך נדחה המעבר משנה לשנה (עד שכעת כבר ברור כי לא יקרה לפני 2024, במקרה הטוב). 

ולחדשות הטובות: כיום, בנימין נתניהו הוא גם שר ביטחון, ואביב כוכבי רמטכ״ל. המרחק בין לשכותיהם התקצר לכדי גשרון אחד בקומה ה-14 בבניין המרכזי של מערכת הביטחון בקריה בתל אביב (לפחות בימי חמישי, שבהם נתניהו נמצא שם). הגשרון מקרב פתרון: בימים אלה נבחנות שלוש חלופות חדשות למיקום קריית המודיעין, במקום צומת שוקת. התנאי לכל החלופות הוא נגישות תחבורתית גבוהה. כאשר יוחלט סופית על מיקום חדש, יתחדשו ההכנות לפינוי מחנות המודיעין מהמרכז. אולי.

אולי יעניין אותך גם

טנק מרכבה 4 (ארכיון): צילום: AP

עקב תאונה: נעצרו כל האימונים בגזרת הצפון

אלוף אמיר ברעם, מפקד פיקוד הצפון, החליט על עצירת כלל האימונים בכל הגזרה לאחר אירוע התהפכות טנק. לאחר כמה שעות הם שבו לסדרם. באירוע אחר בפיקוד הצפון נפצע לוחם גולני באורח קשה מפגיעת ברק