"הידיד" של היום והלילה

בשבוע שעבר נקרא בסיס גולני ליד איילת השחר בשם חדש: "בית הספר הכשרות סיירת גולני ע"ש פלגות הלילה אורד וינגייט". לכבוד האירוע ניזכר בתרומתו של וינגייט לביטחון הישוב העברי בטור השבועי של אפרים לפיד

טקס חנוכת בסיס גולני על שם פלגות הלילה של וינגייט (צילום: באדיבות בית שטורמן, עין חרוד)

צ'רלס וינגייט נולד בהודו ב-1903 למשפחתו של איש צבא בריטי, נוצרי אדוק ששירת שם. אביו קרא לו אורד על שם ארד בתנ"ך, בנו של בנימין בן יעקב. עוד בנעוריו נחשף ליחס משפיל בבריטניה וכאשר התגייס לצבא הבריטי ולחם בסודאן, באתיופיה ובהודו כקצין תותחנים נטה לסייע לעזרתם של מדוכאים.

הוא היה קצין מוכשר וכריזמטי, והתמחה בלוחמה זעירה. בזכות בקיאותו בענייני ערבים וידיעת השפה הערבית ובענייני יהודים על רקע התעניינותו הרבה בתנ"ך הוצב בספטמבר 1936 לשירות כקצין מודיעין בארץ-ישראל עם פרוץ המרד הערבי. הוא הגיע לכאן לאחר תדרוך שהערבים הם המדוכאים, נתונים ללחץ מצד היהודים, אשר כידוע היו אז מיעוט בפלסטינה. עד מהרה הבין כי המצב הפוך ממש – הערבים הם אלה שפוגעים ביהודים בתקופת ההתקוממות (מה שהיום היינו קוראים אינתיפאדה ואז – המרד הערבי הגדול) של 1939-1936. בהגיעו לכאן המשיך ללמוד עברית.

מקום מושבו הראשון היה במפקדת הדיביזיה החמישית בחיפה. כאן הוא התוודע למספר פעילים בישוב היהודי ובהגנה ובראשם אדריכל עמנואל וילנסקי –ילן שהיה שירות מודיעין של איש אחד, ראש משרד שירות הידיעות (ש"י) בחיפה. כך נתפס וינגייט לציונות, ועל רקע זה זיכו אותו בן-גוריון ואחרים בכינוי  "הידיד". כקמ"ן הוא התמיד להכיר גם את המגזר הערבי, בקר אצל האמיר עבדאללה בעבר הירדן ותקופה ארוכה היה "חשוד" בעיני יהודים רבים שמא הוא מתחזה המנסה לחדור לשורות ההגנה. וינגייט היה מוכן לסייע בעצה ולהביע דעתו באיזה קו על היהודים לנקוט.

את ההשראה לפעילותו ספג מגיבורי התנ"ך ובראשם גדעון השופט. ליד עין חרוד אמר וינגייט בהתרגשות כי שאול המלך היה צריך לקבוע את מפקדתו בראש הגבעה. שם ולא ליד המעיין וכך הכל היה אחרת. וינגייט קבע את מפקדתו בעין חרוד, ובמקום זה הושקה לפני מספר שנים חטיבת הקומנדו החדשה בצה"ל.

בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול, עודד וינגייט את "היציאה מהגדר" ו"כיבוש הלילה" ויזם את הקמתן של "פלגות הלילה" (פלגות - לא פלוגות - Special Night Squads- S.N.S).

סגנו של וינגייט, קולונל טומי סימונדס, גם הוא אוהד מובהק של הישוב העברי, עמד בראש בית ספר שהקימה מנהלת הפעולות המיוחדות , SOE (Special Operations Executive) , על הכרמל להכשרת אנשי ההגנה בחבלה ובלוחמה זעירה. שטחי האימונים היו בין חיפה ובית אורן. בנוסף סייעו הבריטים להכשיר באלחוט ובימאות בקורסים של ההגנה לחוף הירקון בתל-אביב.

הגוף הבריטי SOE בקש בקיץ 1940 להיעזר בסוכנות היהודית בשלושה תחומים : מודיעין ותעמולה בסוריה; פעילות חתרנית באיטליה וארגון רשתות מודיעין ומבצעי חבלה בבלקן. השת"פ עם הסוכנות היה שנוי במחלוקת בין הגופים הבריטיים, כי הדבר חרג מהקו המדיני של הרשויות האזרחיות והצבאיות במזרח התיכון.

בארץ פעלו אז כמאה אלף חיילים בריטיים. וינגייט שימש מופת למצביאות אחרת. בשל תמיכתו הרבה ביישוב היהודי החזירו הבריטים את וינגייט לבריטניה במאי 1940. משם הוא נשלח למאמץ המלחמתי של הבריטים במזרח אסיה, וב-1944 נהרג בהתרסקות מטוס בהודו, מדינה בה נולד 41 שנים קודם לכן.

משנתו של אורד וינגייט, דמותו ומנהיגותו היו לאבן פינה לרבים ממפקדי ה"הגנה" וגם בתפיסת הלחימה של צה"ל ניכרים אותותיו. בבית שטורמן בעין חרוד הוא מונצח בהערכה רבה.

על שמו של וינגייט קרוי המכון לחינוך גופני ליד נתניה, כפר הנוער ימין אורד בחוף הכרמל, המעיין עין הידיד ויער וינגייט בגלבוע וגם לאחת מספינות המעפילים ניתן, לאחר מותו, השם "אורד וינגייט". רחובות רבים בארץ קרויים על שמו. פינה גדולה לזכרו מוקדשת ב"מוזאון ידידי הציונות" שנפתח לפני מספר שנים בירושלים ועתה נוספה הנצחה צבאית מובהקת בקריאת בסיס גולני על שם פלגות הלילה.

אולי יעניין אותך גם

אחד ממטוסי ה"אדיר" נוחת בבסיס נבטים. צילום: דובר צה"ל

שני מטוסי "אדיר" חדשים נחתו בישראל

חיל האוויר ממשיך להצטייד במטוסי החמקן האמריקניים F-35. שני מטוסים חדשים נחתו בבסיס נבטים ויצטרפו לטייסת המבצעית "נשר הזהב". לאחרונה פורסם כי דגמי המטוס המועברים לישראל יכללו יותר ויותר מערכות כחול-לבן