"הפרהוד" – חג הקציר ההיסטורי של יהודי עיראק ב-1941

חג שבועות נטוע בתולדות יהודי עיראק לדורותיהם ב"פרהוד" של שנת 1941. תזכורת לקהילה היהודית העתיקה ביותר מחוץ לארץ ישראל מאת ציונית פתאל קופרווסר בטור השבועי של אפרים לפיד

 

"הפרהוד" –  חג הקציר ההיסטורי של יהודי עיראק ב-1941

צילום: אתר וויקיפדיה

חג השבועות נקשר בזיכרון הקולקטיבי של יהודי עיראק עם ה"פרהוד" (שוד, ביזה), שם שניתן לפרעות ביהודי בגדאד במהלך ימי החג ביוני 1941, לאחר כישלון הפיכת רשיד עלי אלכילאני, הפרו נאצי, נגד השלטון המלוכני בעיראק. ה"פרהוד" הינו אירוע מכונן וטראומטי בחייה של הקהילה היהודית הבגדאדית לדורותיה, מכיוון שבמהלכו נרצחו 179 יהודים, אלפים נפצעו, נשים נאנסו ורכוש רב נבזז מהבתים, מבתי הכנסת ומהחנויות. יתר על כן - הוא המחיש ליהודי בבל שביטחונם ומעמדם שוב אינם מובנים מאליהם, והיה לו תפקיד חשוב שחולל את השינוי בקהילה שסופו ביציאה מעיראק ובעליה לישראל.

הפרעות התרחשו כתוצאה מהסתה שיטתית וממושכת נגד הבריטים והיהודים, שהחלה עשור קודם לכן, לאחר שעיראק קיבלה את עצמאותה. השגרירות הגרמנית בעיראק, בראשות ד"ר פריץ גרובה, הובילה הסתה בהפצת האידיאולוגיה הנאצית באמצעי התקשורת ובמועדוני האינטלקטואלים הלאומניים. לאומנים ערביים סורים ופלסטיניים, שניהלו את מערכת החינוך בעיראק והושפעו מהתפיסות הנאציות, הפיצו אותן בקרב בני הנוער באמצעות ארגון נוער סמי צבאי ("אלפתוה"), שהוקם לפי דגם התנועות הפשיסטיות באירופה והנוער ההיטלראי. ב-1939 הצטרף אליהם גם חאג' אמין אלחוסייני, שגורש מארץ ישראל. ההסתה נגד הבריטים והיהודים לובתה גם באמצעות שידורי רדיו ברלין בערבית.

לאחר כיבושה מחדש של עיראק בידי הבריטים ובריחת ראשי ההפיכה, ביניהם אלכילאני והמופתי הירושלמי לאיראן, חזרו ראשי השלטון המלוכני לבגדאד, ובאותו יום החלו הפרעות נגד היהודים. הבריטים היו מודעים לטבח שנעשה ביהודים, אך לא פעלו לעצור אותו. ועדת חקירה שהקימה ממשלת עיראק הטילה את האחריות על התעמולה הנאצית ועל כל הגורמים שנמנו מעלה.    

בראיונות שאני מקיימת בשנים האחרונות עם יהודים שנולדו בעיראק ועלו לישראל, הם שבים ומעלים את מוראות אותם יומיים ביוני 1941, כאירועים מזעזעים וטראומטיים. בולטים במיוחד תיאורי הפחד וחוסר האונים בהם היו נתונים והזדקקותם לרחמי שכניהם כדי להינצל. גם לאחר 78 שנים, הם עדיין שומעים את קולות הירי, זעקות השבר וקריאות "אט'בחו אליהוד", מריחים את ריח השריפה, זוכרים את עצמם מסתתרים מאחורי הווילונות, ורואים את הפורעים, כולל שוטרים וחיילים, האוחזים בידיהם נשק, מקלות וגרזנים ואת הבוזזים הנושאים על ראשיהם את הרכוש שנלקח.  

עו"ד יצחק נתן (בן 95, יליד בגדאד), שסבו סלמן ג'נגנה נרצח ב"פרהוד" ושהיה עד לרצח שותפו של אביו, ששון סעאתי, בידי אחד החיילים, אמר לי: "היומיים האלה לא מרפים ממני. במשך שנים חלמתי על ערבים שרודפים אחריי ואני כל הזמן בורח מפניהם. גם היום, לאחר עשרות שנים, אני מוצא את עצמי מתעורר באמצע הלילה מסיוטים". הוא ביקש ממני שאספר את סיפורו כדי שבארץ ילמדו על מה שקרה ליהודים בעיראק. פרסמתי את דבריו לאחרונה גם ביומון "אלעאלם" (26 מאי) היוצא לאור בעיראק כדי שגם בעיראק, שבה מחקו את סיפורה של יהדות עיראק, ילמדו על ה"פרהוד". נזכור גם שבשנת 1961 נחרב קבר האחים שבו נטמנו נרצחי ה"פרהוד" עם הריסתו של בית הקברות היהודי הישן בבגדאד.

הדור הזה הולך ומתמעט וראוי שסיפורם ילמד במסגרת לימודי ההיסטוריה בבתי הספר. מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה ליד תל אביב, המשמר ומתעד את ההיסטוריה והמורשת של יהודי עיראק, מקיים כל שנה, סמוך לחג השבועות, טקס לזכרם של הנרצחים ב"פרהוד". חשוב שיינתן לאירוע זה גם נופך ממלכתי רשמי כדי שגם הדורות הבאים יזכרו ולא ישכחו.

אולי יעניין אותך גם