האקדמיה לנוער עבריין. דעה
נתן פז
| 11/06/2019
bigstockphoto
המתיחות במזה"ת, אירועי ההסלמה מול איראן וסוריה ואפילו רוחות המלחמה הנושבות בין ארה"ב לאיראן, כולן יחד מקיימות סיכוי נמוך שיוכלו לפגוע אסטרטגית במדינת ישראל ולהביא להפסקת קיומה. הברחות בלתי פוסקות של סמים למדינת ישראל, המשך "פיגועי" ההתמכרות של הנוער הישראלי לסמים, עבירות נלוות לשימוש בסמים על ידי הנוער ופשיעת נוער גואה בשילוב עם חוסר טיפול מתאים, הם האיום ה"גרעיני" האמיתי על החברה הישראלית.
70 שנות קיום למדינה המתבגרת, הקווים האדומים ממשיכים ונחצים מידי יום ואם החסרנו פעימה חברתית כאשר שני נערים בני 13 רצחו את נהג המונית דרק רוט לפני כ- 25 שנה הרי שהיום אנחנו הרבה יותר כהים בחושינו. כבר לא מתרגשים כאשר האלימות גואה בבתי הספר, ה"שיימינג" הוא הכוכב העכשווי, מורים ותלמידים מאוימים, עבירות האונס והתקיפות המיניות יותר ויותר שכיחות. הפצצה הגרעינית האמיתית היא הפצצה החברתית. באם תתפוצץ מחוסר טיפול, הזנחה, זלזול, כבר לא נוכל לשוב לנקודת ההתחלה. מאמר זה סוקר את ההקשרים של סמים ופשיעת נוער, היבטים ביטחוניים של התופעה והצעות לשינוי גישה מתקנת.
פיגועים חברתיים
מדינת ישראל נחשבת למדינה צרכנית סמים. השימוש בקנאבואידים - המריחואנה והחשיש נפוץ מאד ונגיש כמעט לכל בית אב בישראל. ב-70 שנות קיום של המדינה הספקנו לא מעט "הישגים" בתחום. עד 1967 וכיבוש השטחים היו הברחות סמים למדינת ישראל בהיקפים מצומצמים יחסית. כיבוש השטחים לאחר מלחמת ששת הימים הוביל לנגישות מעשית לשוק רווחי מאד ולאפשרויות שיתוף פעולה פלילי של סוחרי הסמים יהודים וערבים כאחד.
מדובר במאות אלפי טונות של סמים שהוברחו מהגבולות הפרוצים לאורך השנים ללב ליבה של החברה הישראלית. בפועל סוחרי הסמים הפכו למיליונרים בשני צידי המתרס והחלה השחתה חברתית הדרגתית. התמונה המודיעינית המצויה בידי כוחות הביטחון כבר שנים מצביעה על כך שחלק ממטרות הטרור הן לפגוע בחברה הישראלית מ"בפנים" להשחית הנוער באמצעות הסמים וגרימת התמכרויות. חיילים ולוחמים בכוחות הביטחון שמשתמשים בסמים בעת שמירה על מוצבים ו/או בפעילות מבצעית הם כבר לא בבחינת מצב הזוי אלא לצערי עובדה מוכחת.
"חגיגת" מריחואנה
החוק מגדיר קטין בר עונשין החל מגיל 12. פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973, סעיף 6, מגדירה את העונש הקבוע להדחת קטינים לשימוש בסמים - עד 25 שנות מאסר. פרשיית ה"טלגראס" שבמסגרתה נעצרו עשרות חברי הרשת על ידי משטרת ישראל לא מזמן, ספק אם תוביל להכנסתם לכלא ל-25 שנה אם יורשעו בעתיד. שלושה רכיבים מרכזיים בהיווצרות התהליך המוביל לפשיעת נוער: שעמום, לחץ חברתי וריגוש. אין הלימה בין הגיל הצעיר אליו נחשפים הקטינים לסמים לבין הגיל הנקוב בחוק. כיום ילדים בני 8 ו-9 כבר יתחילו בחשיפה לסמי הפיצוציות בבית הספר ובשכונה.
הקלות הבלתי נסבלת שבה ה"חגיגת", "נייס גאי" וסמים אחרים נגישים לילדים צריכה להדאיג ולהדיר שינה מעינינו. שינוי המרכיבים הכימיים במעבדה ויצירת סם חדש שאינו מופיע בפקודת הסמים, מאפשרים לסוחרי הסמים להמשיך ולהפיץ את הרעל לילדינו.
השקית צבעונית, זמינה מאד וזה אפילו כולל כלי עישון. ההורים לא מודעים או גרוע מכך והנה לנו "פצצה מתקתקת". משם יעברו הנערים למריחואנה הנאמנה, אותה מקפידים נבחרינו להלל ולשבח בכל הזדמנות. בעצם השיח החברתי המופקר בתחום, אנחנו משחיתים את הנוער ומדרדרים יותר המצב. הנער אינו מבחין בין CBD החומר הפעיל בקנבואיד הרפואי לבין THC החומר ההזייתי הפעיל בקנבואיד הלא חוקי.
משם מדרגות השימוש רק הולכות ויורדות. המעבר לחומרים כמו קוקאין, "בולים", "אקסטות", "קריסטל" ואפילו "חומר" הוא הרואין הוא ממש קצר. לצערי, ברוב המקרים ההורים מתעשתים דקה אחת מאוחר מידי. הנער כבר עבריין, כזה שפורץ על מנת להשיג את סכומי הכסף הגבוהים על מנת לממן את השימוש בסם, חוטף תיקים מניצולת שואה בכפר סבא ונכנס ויוצא על בסיס קבוע ממוסדות לעבריינים צעירים עד שמגיע לכלא אופק. עתה הוא באמת באקדמיה לנוער עבריין. שם החיכוך עם עבריינים נוספים קטינים ובגירים, יכול שיקבעו ויקבעו את גורלו השלילי למורות ניסיונות הכנים של הסגל לשקמו. התוצאה - איבדנו את הילד/ה ומימנו את סוחרי הסמים וארגוני הטרור.
ללמוד מהאח הגדול
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז לאחרונה "מלחמה קרה" על ההברחות ממקסיקו. ברמה ההצהרתית המלחמה נועדה לבלום את ההגירה הבלתי חוקית מגבול ארה"ב-מקסיקו. בפועל המלחמה היא נגד קרטלי הסמים שסוחרים בבני אדם ובסמים, מציפים את ארה"ב בסמים, משחיתים את החברה מבפנים. מחקרים מוכיחים שההזנחה האמריקאית במהלך השנים הובילה לכך שמרבית מבני הנוער האמריקאים משתמשים בסמים חלקם אף מכורים ברמה קשה כבר בגלאי 12-13. לכל הישנוניים שבנינו, אני מציע ללכת לראות את סרט הקולנוע "טראפיק". סרט שמספר את סיפורו של סנטור אמריקאי שנלחם בקרטלי הסמים ובסופו של דבר מתמודד בעצמו עם ההתמכרות הקשה של ביתו לסמים. אנחנו רוצים להדמות לאח הגדול האמריקאי, נראה לי שקודם כדאי ללמוד מטעויות האסטרטגיות שלו ואחר כך לבחור מה לקחת ומה לא.
אז מה עושים
הפתרון לדעתי מצוי בשילוב שבין חינוך ללחימה אפקטיבית בסוחרים והמפיצים. הדבר הבסיסי, הוא הפסקת "עצימת העיניים" הממשלתית וירידה מ"עץ הפופולאריות" של לגליזציה למריחואנה. הדבר רק יחמיר את התופעה כפי שניתן ללמוד ממה שקורה אצל האח הגדול. הזרמת תקציבים למשרד החינוך ולמשרד לביטחון פנים והקמת תוכנית לאומית לטיפול בנגע הסמים ובדגש בקרב בני נוער. בניית תוכניות הדרכה להורים, יצירת מודעות לסכנות, הקמת מסגרות חינוכיות נוספות לנוער בסיכון לרבות הכשרה מקצועית, לימודי ליבה, נגישות לספורט, ועד שילוב במערך תעסוקה.
כל אילו לצד חיזוק ואימון ההבנה של המושג "אחריות אישית" בקרב בני הנוער. הגדלת מחלקי הנוער במשטרה, החמרת הענישה בבימ"ש לסוחרי סמים, ללא אפשרות של "שיקול דעת מקל" כאשר מדובר בעבירה חוזרת. הגדלת מערך הטיפול והחינוך בכלא הקטינים "אופק" והגדלת היקפי תוכניות השיקום בשילוב משרדי הממשלה וצה"ל על ידי מתן הזדמנויות לקטינים שנמצאים במאסר. רק כך נצליח למנוע את ה"פצצה הגרעינית" החברתית שמאיימת על כולנו.
bigstockphoto
המתיחות במזה"ת, אירועי ההסלמה מול איראן וסוריה ואפילו רוחות המלחמה הנושבות בין ארה"ב לאיראן, כולן יחד מקיימות סיכוי נמוך שיוכלו לפגוע אסטרטגית במדינת ישראל ולהביא להפסקת קיומה. הברחות בלתי פוסקות של סמים למדינת ישראל, המשך "פיגועי" ההתמכרות של הנוער הישראלי לסמים, עבירות נלוות לשימוש בסמים על ידי הנוער ופשיעת נוער גואה בשילוב עם חוסר טיפול מתאים, הם האיום ה"גרעיני" האמיתי על החברה הישראלית.
70 שנות קיום למדינה המתבגרת, הקווים האדומים ממשיכים ונחצים מידי יום ואם החסרנו פעימה חברתית כאשר שני נערים בני 13 רצחו את נהג המונית דרק רוט לפני כ- 25 שנה הרי שהיום אנחנו הרבה יותר כהים בחושינו. כבר לא מתרגשים כאשר האלימות גואה בבתי הספר, ה"שיימינג" הוא הכוכב העכשווי, מורים ותלמידים מאוימים, עבירות האונס והתקיפות המיניות יותר ויותר שכיחות. הפצצה הגרעינית האמיתית היא הפצצה החברתית. באם תתפוצץ מחוסר טיפול, הזנחה, זלזול, כבר לא נוכל לשוב לנקודת ההתחלה. מאמר זה סוקר את ההקשרים של סמים ופשיעת נוער, היבטים ביטחוניים של התופעה והצעות לשינוי גישה מתקנת.
פיגועים חברתיים
מדינת ישראל נחשבת למדינה צרכנית סמים. השימוש בקנאבואידים - המריחואנה והחשיש נפוץ מאד ונגיש כמעט לכל בית אב בישראל. ב-70 שנות קיום של המדינה הספקנו לא מעט "הישגים" בתחום. עד 1967 וכיבוש השטחים היו הברחות סמים למדינת ישראל בהיקפים מצומצמים יחסית. כיבוש השטחים לאחר מלחמת ששת הימים הוביל לנגישות מעשית לשוק רווחי מאד ולאפשרויות שיתוף פעולה פלילי של סוחרי הסמים יהודים וערבים כאחד.
מדובר במאות אלפי טונות של סמים שהוברחו מהגבולות הפרוצים לאורך השנים ללב ליבה של החברה הישראלית. בפועל סוחרי הסמים הפכו למיליונרים בשני צידי המתרס והחלה השחתה חברתית הדרגתית. התמונה המודיעינית המצויה בידי כוחות הביטחון כבר שנים מצביעה על כך שחלק ממטרות הטרור הן לפגוע בחברה הישראלית מ"בפנים" להשחית הנוער באמצעות הסמים וגרימת התמכרויות. חיילים ולוחמים בכוחות הביטחון שמשתמשים בסמים בעת שמירה על מוצבים ו/או בפעילות מבצעית הם כבר לא בבחינת מצב הזוי אלא לצערי עובדה מוכחת.
"חגיגת" מריחואנה
החוק מגדיר קטין בר עונשין החל מגיל 12. פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973, סעיף 6, מגדירה את העונש הקבוע להדחת קטינים לשימוש בסמים - עד 25 שנות מאסר. פרשיית ה"טלגראס" שבמסגרתה נעצרו עשרות חברי הרשת על ידי משטרת ישראל לא מזמן, ספק אם תוביל להכנסתם לכלא ל-25 שנה אם יורשעו בעתיד. שלושה רכיבים מרכזיים בהיווצרות התהליך המוביל לפשיעת נוער: שעמום, לחץ חברתי וריגוש. אין הלימה בין הגיל הצעיר אליו נחשפים הקטינים לסמים לבין הגיל הנקוב בחוק. כיום ילדים בני 8 ו-9 כבר יתחילו בחשיפה לסמי הפיצוציות בבית הספר ובשכונה.
הקלות הבלתי נסבלת שבה ה"חגיגת", "נייס גאי" וסמים אחרים נגישים לילדים צריכה להדאיג ולהדיר שינה מעינינו. שינוי המרכיבים הכימיים במעבדה ויצירת סם חדש שאינו מופיע בפקודת הסמים, מאפשרים לסוחרי הסמים להמשיך ולהפיץ את הרעל לילדינו.
השקית צבעונית, זמינה מאד וזה אפילו כולל כלי עישון. ההורים לא מודעים או גרוע מכך והנה לנו "פצצה מתקתקת". משם יעברו הנערים למריחואנה הנאמנה, אותה מקפידים נבחרינו להלל ולשבח בכל הזדמנות. בעצם השיח החברתי המופקר בתחום, אנחנו משחיתים את הנוער ומדרדרים יותר המצב. הנער אינו מבחין בין CBD החומר הפעיל בקנבואיד הרפואי לבין THC החומר ההזייתי הפעיל בקנבואיד הלא חוקי.
משם מדרגות השימוש רק הולכות ויורדות. המעבר לחומרים כמו קוקאין, "בולים", "אקסטות", "קריסטל" ואפילו "חומר" הוא הרואין הוא ממש קצר. לצערי, ברוב המקרים ההורים מתעשתים דקה אחת מאוחר מידי. הנער כבר עבריין, כזה שפורץ על מנת להשיג את סכומי הכסף הגבוהים על מנת לממן את השימוש בסם, חוטף תיקים מניצולת שואה בכפר סבא ונכנס ויוצא על בסיס קבוע ממוסדות לעבריינים צעירים עד שמגיע לכלא אופק. עתה הוא באמת באקדמיה לנוער עבריין. שם החיכוך עם עבריינים נוספים קטינים ובגירים, יכול שיקבעו ויקבעו את גורלו השלילי למורות ניסיונות הכנים של הסגל לשקמו. התוצאה - איבדנו את הילד/ה ומימנו את סוחרי הסמים וארגוני הטרור.
ללמוד מהאח הגדול
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז לאחרונה "מלחמה קרה" על ההברחות ממקסיקו. ברמה ההצהרתית המלחמה נועדה לבלום את ההגירה הבלתי חוקית מגבול ארה"ב-מקסיקו. בפועל המלחמה היא נגד קרטלי הסמים שסוחרים בבני אדם ובסמים, מציפים את ארה"ב בסמים, משחיתים את החברה מבפנים. מחקרים מוכיחים שההזנחה האמריקאית במהלך השנים הובילה לכך שמרבית מבני הנוער האמריקאים משתמשים בסמים חלקם אף מכורים ברמה קשה כבר בגלאי 12-13. לכל הישנוניים שבנינו, אני מציע ללכת לראות את סרט הקולנוע "טראפיק". סרט שמספר את סיפורו של סנטור אמריקאי שנלחם בקרטלי הסמים ובסופו של דבר מתמודד בעצמו עם ההתמכרות הקשה של ביתו לסמים. אנחנו רוצים להדמות לאח הגדול האמריקאי, נראה לי שקודם כדאי ללמוד מטעויות האסטרטגיות שלו ואחר כך לבחור מה לקחת ומה לא.
אז מה עושים
הפתרון לדעתי מצוי בשילוב שבין חינוך ללחימה אפקטיבית בסוחרים והמפיצים. הדבר הבסיסי, הוא הפסקת "עצימת העיניים" הממשלתית וירידה מ"עץ הפופולאריות" של לגליזציה למריחואנה. הדבר רק יחמיר את התופעה כפי שניתן ללמוד ממה שקורה אצל האח הגדול. הזרמת תקציבים למשרד החינוך ולמשרד לביטחון פנים והקמת תוכנית לאומית לטיפול בנגע הסמים ובדגש בקרב בני נוער. בניית תוכניות הדרכה להורים, יצירת מודעות לסכנות, הקמת מסגרות חינוכיות נוספות לנוער בסיכון לרבות הכשרה מקצועית, לימודי ליבה, נגישות לספורט, ועד שילוב במערך תעסוקה.
כל אילו לצד חיזוק ואימון ההבנה של המושג "אחריות אישית" בקרב בני הנוער. הגדלת מחלקי הנוער במשטרה, החמרת הענישה בבימ"ש לסוחרי סמים, ללא אפשרות של "שיקול דעת מקל" כאשר מדובר בעבירה חוזרת. הגדלת מערך הטיפול והחינוך בכלא הקטינים "אופק" והגדלת היקפי תוכניות השיקום בשילוב משרדי הממשלה וצה"ל על ידי מתן הזדמנויות לקטינים שנמצאים במאסר. רק כך נצליח למנוע את ה"פצצה הגרעינית" החברתית שמאיימת על כולנו.
