ארה"ב נמצאת בעמדת נחיתות במירוץ ה5G
הדי שגב
| 10/06/2019
bigstockphoto
בשנה האחרונה מתנהל מאבק חסר תקדים בין ארה"ב וסין באשר לשליטה בתשתיות התקשורת של הדור החמישי (5G). תשתיות אלו מאפשרות העברת נתונים בקצב של 1GB לשנייה, פי 10 מתשתיות ה-4G כיום. תשתיות ה-5G מאפשרות לטכנולוגיות מתקדמות כמו AI, IoT ו-Big Data לפעול באופן מהיר יותר. שליטה בתשתיות התקשורת היא נכס אסטרטגי בעל השפעה על מדינות, חברות טכנולוגיה ואינדיבידואלים שכן היא מאפשרת לשלוט בזרימת המידע, אופן אגירתו ומיצויו לצרכים מסחריים, ביטחוניים ואסטרטגיים.
לכן, ארה"ב וסין מעוניינות לקבוע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום ולשלוט על הגישה לתשתיות התקשורת. במסגרת המירוץ להטמעת טכנולוגיות ה-5G, ישנן בעולם כיום חמש חברות טלקומוניקציה המתמחות בבניית תשתיות 5G ואלו הן Huawei (סין), ZTE (סין), נוקיה (פינלנד), אריקסון (שבדיה) וסמסונג (דרום קוריאה).
מצב טכנולוגיות ה-5G בסין
סין רואה חשיבות עליונה בתשתיות 5G והצהירה על כוונתה להיות המובילה בעולם בתחום. בניגוד למצבה של ארה"ב, בסין, כאמור, קיימות שתי חברות העוסקות בבניית תשתיות דור חמש - Huawei ו-ZTE. הראשונה הנה אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות בעולם אשר סיימה את שנת 2018 עם הכנסות של למעלה מ-107.1 מיליארד דולר. חברת ZTE, לעומת זאת, סיימה את אותה שנה עם הפסד של למעלה ממיליארד דולר וזאת עקב מכה כלכלית שספגה לאחר שעקפה את הסנקציות האמריקאיות והתחייבה לשלם לה קנסות כספיים.
נכון ליוני 2019 חתמה Huawei על 46 חוזים מסחריים עם 30 מדינות לאספקת תשתיות 5G ובהן איחוד נסיכויות ערב, אינדונזיה, אוסטריה, בריטניה, ברזיל, גרמניה, דרום אפריקה, טורקיה, לבנון, ספרד, עומאן, פורטוגל, צרפת ורוסיה וכן סיפקה כ-100,000 תחנות בסיס של 5G. חברת ZTE, לעומת זאת, נכון לשנת 2018, חתמה על לפחות 6 חוזים מסחריים לאספקת תשתיות 5G - רובם בסין.
ביוני 2019 החל משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע בסין (MIIT) להנפיק לספקיות התקשורת המקומיות ובהן China Mobile, China Telecom ו-China Unicom רישיונות להפעלת טכנולוגיות 5G ואלו כבר החלו לבצע במספר ערים ברחבי סין בדיקות הטמעה של טכנולוגיה זו. בנוסף, חברת Huawei אף השיקה מכשירים ניידים מבוססי טכנולוגיית 5G ואלו יהיו ניתנים למכירה כבר בסוף השנה.
מצב טכנולוגיות ה-5G בארה"ב
לארה"ב, בניגוד לסין, אין חברות המתמחות בבניית תשתיות תקשורת ועל כן היא נמצאת בעמדת נחיתות במירוץ טכנולוגי זה. עם זאת, יש לציין כי החברות האמריקאיות אינטל וקוואלקום מייצרות רכיבים חיוניים עבור תשתיות ה-5G ויצרניות תשתיות התקשורת האחרות נשענות במידה מסוימת על רכיביהן. ממשל ארה"ב, מתוך הבנה כי הוא נמצא בפיגור מול סין, קרא כבר באוקטובר 2018 לתכנן אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בנושא תשתיות 5G וכן הפנטגון הודיע כי הוא בוחן יישומים של טכנולוגיות 5G לשימוש הצבאי מתוצרת נוקיה ואריקסון.
באפריל 2019 הכריז נשיא ארה"ב כי ה-5G הנו מירוץ בו "ארה"ב חייבת לנצח". בנוסף, ועדת התקשורת הפדראלית בארה"ב (FCC) הודיעה כי תשקיע כ-20.4 מיליארד דולר במשך עשור בקרן שתעסוק בהטמעת טכנולוגיות 5G במדינה.
במקביל לפיגור בהטמעת טכנולוגיות ה-5G בארה"ב, מנהל ממשל טראמפ מאבק רחב כנגד חברות התקשורת הסיניות. עיקר הטענה האמריקאית כנגד Huawei ניתן למצוא בדו"ח של הפנטגון מאפריל 2019 העוסק ב-5G. בדו"ח נטען כי "נמצאו ראיות ל'דלתות-אחוריות' וחולשות אבטחה במכשירי החברה. רובם של אלו קשורים לדרישות קהילת המודיעין הסינית הלוחצת על חברות לאסוף מידע אודות המשתמשים שלהן".
בנוסף, עולה הטענה לפיה חברות התקשורת הסיניות מקושרות למפלגה הקומוניסטית של סין וכן לרשויות הביטחון במדינה ועל כן לא ניתן לסמוך על ציוד התקשורת שלה שלא יעביר מידע הנאסף בו לרשויות בסין.
המישור המדיני-ביטחוני
מתוקף הנימוקים שלעיל, פועל הממשל האמריקאי מול Huawei בשני מישורים: במישור המדיני-ביטחוני לוחצת ארה"ב על בעלות בריתה שלא להסכים לבניית תשתיות תקשורת סיניות, דבר שימנע ממנה לשתף איתן פעולה בסוגיות ביטחוניות-מודיעיניות. מישור זה כבר הוביל למספר תקריות בינלאומיות, לרבות פיטוריו של שר ההגנה הבריטי בחשד שהדליף את המדיניות הבריטית בנושא Huawei וכן מעצרם של אזרחים קנדים כתגובה למעצרה של סמנכ"לית הכספים של Huawei בדצמבר.
המישור השני בו פועל הממשל הנו המישור הכלכלי ובמסגרתו הכניס משרד הסחר האמריקאי לאחרונה את Huawei לרשימה השחורה. בכך, נאסר על חברות אמריקאיות למכור לחברת Huawei סחורות ושירותים אמריקאיים ללא אישור ממשלתי מיוחד. בעקבות צעד זה, החלו עשרות חברות בארה"ב, בהן גוגל ופייסבוק ואף חברות אירופאיות ואסייתיות, להחרים את Huawei ולהפסיק להעניק את שירותיהם לחברה – צעד בעל השלכות כלכליות נרחבות על מוצריה של Huawei.
לסיכום, ארה"ב, בעודה משתרכת מאחורי סין במירוץ טכנולוגי זה, מודעת היטב להשלכות של הפסד בו ועל כן מבצעת מהלכים דיפלומטיים וכלכליים בכדי למנוע מסין מלקבוע את הסטנדרטים של ה-5G. ישראל הרשמית לא התבטאה פומבית במסגרת מאבק זה אולם אותתה לאחרונה כי לא תאפשר בניית תשתיות 5G סיניות בשטחה. בהנחה שאכן כך, נותר רק לתהות כיצד דחייתה של חברה סינית נעשית מבלי שזו תגרור תגובה ממשלתית סינית שתפגע ביחסינו הכלכליים המתפתחים עימה.
הדי שגב הנו חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי
bigstockphoto
בשנה האחרונה מתנהל מאבק חסר תקדים בין ארה"ב וסין באשר לשליטה בתשתיות התקשורת של הדור החמישי (5G). תשתיות אלו מאפשרות העברת נתונים בקצב של 1GB לשנייה, פי 10 מתשתיות ה-4G כיום. תשתיות ה-5G מאפשרות לטכנולוגיות מתקדמות כמו AI, IoT ו-Big Data לפעול באופן מהיר יותר. שליטה בתשתיות התקשורת היא נכס אסטרטגי בעל השפעה על מדינות, חברות טכנולוגיה ואינדיבידואלים שכן היא מאפשרת לשלוט בזרימת המידע, אופן אגירתו ומיצויו לצרכים מסחריים, ביטחוניים ואסטרטגיים.
לכן, ארה"ב וסין מעוניינות לקבוע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום ולשלוט על הגישה לתשתיות התקשורת. במסגרת המירוץ להטמעת טכנולוגיות ה-5G, ישנן בעולם כיום חמש חברות טלקומוניקציה המתמחות בבניית תשתיות 5G ואלו הן Huawei (סין), ZTE (סין), נוקיה (פינלנד), אריקסון (שבדיה) וסמסונג (דרום קוריאה).
מצב טכנולוגיות ה-5G בסין
סין רואה חשיבות עליונה בתשתיות 5G והצהירה על כוונתה להיות המובילה בעולם בתחום. בניגוד למצבה של ארה"ב, בסין, כאמור, קיימות שתי חברות העוסקות בבניית תשתיות דור חמש - Huawei ו-ZTE. הראשונה הנה אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות בעולם אשר סיימה את שנת 2018 עם הכנסות של למעלה מ-107.1 מיליארד דולר. חברת ZTE, לעומת זאת, סיימה את אותה שנה עם הפסד של למעלה ממיליארד דולר וזאת עקב מכה כלכלית שספגה לאחר שעקפה את הסנקציות האמריקאיות והתחייבה לשלם לה קנסות כספיים.
נכון ליוני 2019 חתמה Huawei על 46 חוזים מסחריים עם 30 מדינות לאספקת תשתיות 5G ובהן איחוד נסיכויות ערב, אינדונזיה, אוסטריה, בריטניה, ברזיל, גרמניה, דרום אפריקה, טורקיה, לבנון, ספרד, עומאן, פורטוגל, צרפת ורוסיה וכן סיפקה כ-100,000 תחנות בסיס של 5G. חברת ZTE, לעומת זאת, נכון לשנת 2018, חתמה על לפחות 6 חוזים מסחריים לאספקת תשתיות 5G - רובם בסין.
ביוני 2019 החל משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע בסין (MIIT) להנפיק לספקיות התקשורת המקומיות ובהן China Mobile, China Telecom ו-China Unicom רישיונות להפעלת טכנולוגיות 5G ואלו כבר החלו לבצע במספר ערים ברחבי סין בדיקות הטמעה של טכנולוגיה זו. בנוסף, חברת Huawei אף השיקה מכשירים ניידים מבוססי טכנולוגיית 5G ואלו יהיו ניתנים למכירה כבר בסוף השנה.
מצב טכנולוגיות ה-5G בארה"ב
לארה"ב, בניגוד לסין, אין חברות המתמחות בבניית תשתיות תקשורת ועל כן היא נמצאת בעמדת נחיתות במירוץ טכנולוגי זה. עם זאת, יש לציין כי החברות האמריקאיות אינטל וקוואלקום מייצרות רכיבים חיוניים עבור תשתיות ה-5G ויצרניות תשתיות התקשורת האחרות נשענות במידה מסוימת על רכיביהן. ממשל ארה"ב, מתוך הבנה כי הוא נמצא בפיגור מול סין, קרא כבר באוקטובר 2018 לתכנן אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בנושא תשתיות 5G וכן הפנטגון הודיע כי הוא בוחן יישומים של טכנולוגיות 5G לשימוש הצבאי מתוצרת נוקיה ואריקסון.
באפריל 2019 הכריז נשיא ארה"ב כי ה-5G הנו מירוץ בו "ארה"ב חייבת לנצח". בנוסף, ועדת התקשורת הפדראלית בארה"ב (FCC) הודיעה כי תשקיע כ-20.4 מיליארד דולר במשך עשור בקרן שתעסוק בהטמעת טכנולוגיות 5G במדינה.
במקביל לפיגור בהטמעת טכנולוגיות ה-5G בארה"ב, מנהל ממשל טראמפ מאבק רחב כנגד חברות התקשורת הסיניות. עיקר הטענה האמריקאית כנגד Huawei ניתן למצוא בדו"ח של הפנטגון מאפריל 2019 העוסק ב-5G. בדו"ח נטען כי "נמצאו ראיות ל'דלתות-אחוריות' וחולשות אבטחה במכשירי החברה. רובם של אלו קשורים לדרישות קהילת המודיעין הסינית הלוחצת על חברות לאסוף מידע אודות המשתמשים שלהן".
בנוסף, עולה הטענה לפיה חברות התקשורת הסיניות מקושרות למפלגה הקומוניסטית של סין וכן לרשויות הביטחון במדינה ועל כן לא ניתן לסמוך על ציוד התקשורת שלה שלא יעביר מידע הנאסף בו לרשויות בסין.
המישור המדיני-ביטחוני
מתוקף הנימוקים שלעיל, פועל הממשל האמריקאי מול Huawei בשני מישורים: במישור המדיני-ביטחוני לוחצת ארה"ב על בעלות בריתה שלא להסכים לבניית תשתיות תקשורת סיניות, דבר שימנע ממנה לשתף איתן פעולה בסוגיות ביטחוניות-מודיעיניות. מישור זה כבר הוביל למספר תקריות בינלאומיות, לרבות פיטוריו של שר ההגנה הבריטי בחשד שהדליף את המדיניות הבריטית בנושא Huawei וכן מעצרם של אזרחים קנדים כתגובה למעצרה של סמנכ"לית הכספים של Huawei בדצמבר.
המישור השני בו פועל הממשל הנו המישור הכלכלי ובמסגרתו הכניס משרד הסחר האמריקאי לאחרונה את Huawei לרשימה השחורה. בכך, נאסר על חברות אמריקאיות למכור לחברת Huawei סחורות ושירותים אמריקאיים ללא אישור ממשלתי מיוחד. בעקבות צעד זה, החלו עשרות חברות בארה"ב, בהן גוגל ופייסבוק ואף חברות אירופאיות ואסייתיות, להחרים את Huawei ולהפסיק להעניק את שירותיהם לחברה – צעד בעל השלכות כלכליות נרחבות על מוצריה של Huawei.
לסיכום, ארה"ב, בעודה משתרכת מאחורי סין במירוץ טכנולוגי זה, מודעת היטב להשלכות של הפסד בו ועל כן מבצעת מהלכים דיפלומטיים וכלכליים בכדי למנוע מסין מלקבוע את הסטנדרטים של ה-5G. ישראל הרשמית לא התבטאה פומבית במסגרת מאבק זה אולם אותתה לאחרונה כי לא תאפשר בניית תשתיות 5G סיניות בשטחה. בהנחה שאכן כך, נותר רק לתהות כיצד דחייתה של חברה סינית נעשית מבלי שזו תגרור תגובה ממשלתית סינית שתפגע ביחסינו הכלכליים המתפתחים עימה.
הדי שגב הנו חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי
