שילוביות בין הים, האוויר והקרקע

בשנים האחרונות מתאר האיומים בזירה הימית משתנה. ראש מחלקת מערכות לחימה בחיל הים, אל"מ אלי פרידמן, בראיון מיוחד על אמצעי חימוש חדישים והיתרונות בשילוביות בין הכוח הימי, האווירי והקרקעי בשדה הקרב המודרני

 

צילום: דו"צ

חיל הים עובר שינוי תפיסת הפעלה בשנים האחרונות אודות לכניסת רקטות וטילים ושינויים במתאר האיומים בזירה הימית. ספינות הטילים שבעבר היו מצוידות בטילי ים-ים לצורך לחימה מול חילות ים של מדינות, הופכות לאמצעי שיגור טילים מהים למטרות חוף. בעיקר מאז מלחמת לבנון השנייה שחשפה כי ארגוני גרילה כמו חיזבאללה יכולים לאיים על כלי שיט של צה"ל.

שילוביות כמכפיל כוח

"בלבנון השנייה ראינו את היכולות של חיזבאללה כולל טיל C-802 לירי מהחוף לעבר מטרות ימיות. זה שבר את המשוואה כי האויב עבר לחוף. יש לו טילאות גם לטווחים ארוכים, כולל ה'יאחונט' שמגיע למקומות אסטרטגיים", מסביר אל"מ אלי פרידמן, ראש מחלקת מערכות לחימה בחיל הים. "כנגד האירוע הזה חיל הים בנה את עצמו בעשור האחרון. כאשר האויב עולה לחוף יש לו גמישות בהפעלת אש. הוא לא צריך להוציא כלי שיט לים והוא יכול לירות במתארים גמישים. מצד שני הוא נחשף ופגיע. אחד היתרונות מול תרחיש כזה הוא שילוביות בין כוח ימי, קרקעי ואווירי. ישנן מערכות שו"ב משותפות בצה"ל להשיג סנכרון כוח אש בין הזרועות השונות. באמצעות סנסורים ותקשורת שיודעת לתמוך בנתק, אתה רוצה תמונה אחודה - ימית ויבשתית".

היות ועם הקרבה לחוף עולה הסיכון לכלי השיט, אמצעי תקיפה ארוכי טווח עוזרים לחיל הים לפעול במרחק Stand-off, מחוץ לאזור הפגיעה של האיום. "שאתה נמצא במקום מחוץ לאזור מוכה טילים, ומנהל תקיפה בסטנד-אופ, אתה יחסית נסתר. כלי השיט נייד, והאויב צריך לחפש אותם. מהחוף אי אפשר לראות אותו. אויב שרוצה למצוא כלי שיט צריך להפעיל אמצעים מורכבים. בחלק מהאזורים בהם צה"ל פועל, אנחנו זוכים לחופש פעולה יחסית גדול. לא פשוט לגלות ולזהות ספינה צבאית בים".

בחיל הים מתמודדים גם עם אתגר שבסיסו איזון בין אמצעי הגנה להתקפה בכלי השיט. המקום בכלי השיט מצומצם, המכ"ם תופס את החלק הארי מהשטח הפנוי, ומשאיר מעט שטח למערכות טילים. מחד, כלי השיט צריך מערכות הגנה אווירית וימית כדוגמת ה'ברק-'8 ו'כיפת ברזל'. מאידך, כלי השיט צריך מערכות תקיפה שמגיעות ליבשה כדי להישאר רלוונטי בלחימה. אחד הרעיונות הוא להשתמש בכוורת שיגור אנכית אחת לסוגים שונים של טילים - תוקפים או מגנים.

כדי להצליח בכך, חיל הים נדרש לסטנדרטיזציה ככל הניתן בחימושים ובמכ"מ על מנת להגיע ליעילות מירבית בניצול שטח הספינה לביצוע משימות. ואכן, חיל הים יחד עם תעשייה אווירית שיפרו את מכ"ם האדיר כך שידע לתמוך גם בברק וגם בכיפת ברזל.  כמו כן, התעשיות יודעות להתאים סוגי מיירטים שונים לאותה כוורת שיגור אנכית. גם בהיבט התקיפה, החימושים צריכים להתאים לאמצעי שיגור סטנדרטים בכלי השיט.

טקטי או אסטרטגי?

היבט נוסף לכוח תקיפה הוא הרקטות והטילים לטווחים ארוכים. טילי לורה ורקטות מדויקות לטווחים של מאות ק"מ יכולים לתת לכלי שיט מסגרת פעולה גדולה משמעותית מזו כיום. עם זאת, ירי טילי לורה מספינה אינה אירוע פשוט היות והטילים גדולים. אם רוצים לירות טילים כאלו מסטי"ל, יש צורך לשים את מכולת הטילים על המנחת בסיפון על חשבון נוכחות מסוק. בהיבט הרקטות, ייתכן וניתן יהיה להתאים אותן לאותה כוורת שיגור אנכית.

התאמת תורת ההפעלה של חיל הים לטובת אש מהים כחלק מהרצון לאמץ טילים ורקטות מגדילה את האפשרויות של צה"ל בהיבט פיזור מוקדי שיגור בים, ביבשה ובאוויר במקביל. עם זאת, בשלב זה נראה כי רכש האמל"ח המעופף בחיל הים ברובו נועד לטווחים טקטיים של עשרות ק"מ לכל היותר. ולא במקרה. הקרבות של חיל הים נערכים בעיקר במסגרות טקטיות. מטרתו העיקרית של חיל הים היא לשמור על נתיבי שיט פתוחים, להגן על נכסים בים כמו אסדות קידוח ולהתמודד עם מטרות חופיות המאיימות על ביצוע משימות אלו. בכל שלושת המתארים הללו, חיל הים לא נדרש לירי טילים או רקטות לטווחים של מעל 100 ק"מ (מלבד צוללות שנשאיר אותן כמקרה קצה מחוץ לדיון).

עם זאת, חימוש ספינות במעופפים לטווחים כאלו יכול לתת לצה"ל יתרון במשימות נגד טרור הדורשות הפצצת יעדים נבחרים ביבשה במקומות בהם ניתן להגיע מהחוף בחשאיות רבה יותר מאשר להגיע לאותן מטרות באמצעות מטוסים. לפחות בתיאוריה, יותר קשה לזהות ספינת קרב מרחוק מאשר מטוס. היכולת של כלי שיט להישאר בעמדת Standoff חשאית מול חוף של מדינה עם טילים למרחק 300 ק"מ ואולי יותר, יכולה לתת לזרוע הים של צה"ל יכולות אסטרטגיות ללחימה בטרור בדומה לאלו של מעצמות.

אין ספק כי הטילים והרקטות משנים את המחשבה והשיח לגבי המשימות שניתן להטיל על חיל הים הישראלי. למרות זאת, עולה השאלה האם הצטיידות באמצעי תקיפה יקרים וכאלו הדורשים שחלוף עם יכולות אחרות של כלי השיט שווים את המאמץ. בעידן שבו הזרועות עובדות יחד, כולל על בנק מטרות משותף בזמן אמת באמצעות מכרז אש, צריך לחפש את הנישות בהן ירי מספינה נותן ערך מוסף על פני ירי ממקור אחר, קרקעי או אווירי.