בכיסא החם
פרק נוסף בסדרת הכתבות "בית הקלפים" על חקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב, והפעם - התובע המיוחד רוברט מולר במוקד החקירות
חנן גפן
| 06/06/2019
צילום: AP
פרשת "בית הקלפים" - המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארה"ב - גוררת לתוך היורה הרותחת את כל העוסקים בה, גם התובע המיוחד מולר ואנשיו נסחפים לתוכה.
הפרשה חגה כעת סביב שני צירים עיקריים. הציר הפוליטי – בו דנים נבחרים דמוקרטים בשאלה האם ניתן וצריך לפעול להדחת הנשיא בגלל שיבוש הליכי החקירה. הציר המודיעיני – בו בודקים חוקרי משרד המשפטים את חוקיות פעולות ארגוני קהילת המודיעין והמניעים לפתיחת החקירה נגד הנשיא ואנשיו.
התקוות הגדולות אותן תלו כולם בשנתיים האחרונות בדוח התובע המיוחד מולר - התרסקו אל מול מסקנות פושרות מנוסחות בצורה משפטית מעורפלת. פרקי הדוח נראים כאסופה של לקטי עיתונות, מיילים וקטעי חקירות, מנותקים מהקשרם, כאילו חוברו יחד בצורה כמעט אקראית.
ראשי המודיעין, אגף הריגול הנגדי ב- FBI, חברי מפלגה דמוקרטים וחלק גדול מהתקשורת דנו במשך שלוש שנים בקשרים החשודים בין טראמפ ואנשיו לבין הרוסים. ידיעות על כך הוזרמו לגורמי הממשל ולתקשורת על ידי גורמי המפלגה הדמוקרטית והסוכן הבריטי שכתב את "מסמכי סטיל". בדוח התובע יש התעלמות מוחלטת מהתיק.
התוכן המקצועי הרציני היחיד בדוח מולר, דן בהתקפות הסייבר ובהפצת ידיעות סרק ברשתות החברתיות אשר בוצעו על ידי יחידות המודיעין הרוסי. אין להם קשר לטראמפ ואנשיו. חקירות אלה הושלמו עוד לפני מינוי התובע המיוחד, על ידי ה-NSA וה- FBI. המסקנות ברובן הוצגו כבר לנשיא אובמה בשלהי כהונתו. התובע מולר ואנשיו הכלילו את הפרק הזה כאילו הוא בוצע על ידם, בבחינת עלה תאנה כדי לכסות על התוצאה הדלה של הדוח בתחומים העיקריים אותם היה אמור לבדוק.
תחום נוסף אותו מציגים אנשי התובע המיוחד כהישג הם הסכמי עד המדינה והתביעות המשפטיות שהגישו נגד אנשי הנשיא. אולם כל התביעות היו לא יותר מתרגילי חקירה והפללה טיפוסיים - האשמה באי אמירת אמת, עבירות כלכליות ואי רישום כסוכן זר. אף לא עבירה אחת קשורה לנושאי החקירה הראשיים של שיתוף פעולה עם הרוסים. הנושא יחזור ויצוץ בהמשך סדרת "בית הקלפים" כאשר ייחשפו תרגילי ההפללה שביצעו סייענים של ה- FBI ושירותי מודיעין אחרים כנגד אנשים מצוותו של המועמד והנשיא טראמפ.
המחנות הפוליטיים בארה"ב מעוניינים לזמן לשימוע את התובע המיוחד. הדמוקרטים ינסו להוציא ממנו אמירות ברורות באשר לשיבוש הליכים שביצע הנשיא. הרפובליקנים ירצו לדעת מתי ידע התובע המיוחד כי סיפור הקשרים עם הרוסים הוא עלילה, ומדוע לא הודיע זאת מיד לציבור האמריקאי.
ראשי ועדות דמוקרטים ניסו כבר לזמנו לשימוע, מולר סירב לשימוע פתוח, דחה הצעה לשימוע סגור ולבסוף כינס מסיבת עיתונאים בה הקריא שוב את השורות התחתונות של הדוח והודיע כי הוא פורש לחיים הפרטיים ואיננו מתכוון להופיע לשימוע. את אשר היה לו אמר בדוח.
אם יזומן בכל זאת לחקירה בצו, נראה מחזה מביך שבו התובע המיוחד מולר מקריא תשובות מתוך הדוח. הוא לא יעשה זאת במחאה, הדבר נובע מהאופן בו מילא את תפקידו. הוא היה מנצח על תזמורת אבל לא נגן בעצמו, הוא איננו מכיר את הפרטים במידה מספקת ולא יסתכן בעדות לא נכונה.
רוברט מולר הוא מנהל משפטן וככזה עסק בניהול מלמעלה עם דגש רב לסוגיות משפטיות. את עבודת חקירת פרק המעורבות הרוסית השאיר לאנשי ה-FBI. ממילא רוב עבודתם הושלמה עוד לפני מינויו לתובע. הם ייבאו את העבודה אל משרדי התובע המיוחד עם הקמתו. גם לאחר שחלק מהם הודחו, כאמור, לא חזר לבחון את עבודתם. את סוגיית שיבוש ההליכים הוא השאיר למשפטנים שבצוותו. חלק גדול מחילוקי הדעות בעת סיכום העבודה היה באשר להחלטות על חומרת השיבושים.
הוא עצמו "ריחף" מעל כל הנושאים. יש כבר כאלה הטוענים כי מולר יהיה התובע המיוחד האחרון.
בפרק הבא יתחילו להיחשף ממצאי החוקרים המיוחדים "החוקרים את החוקרים". אם כותב הוליוודי היה מעז להציע תסריט דומה - הוא היה מודח.
פרק נוסף בסדרת הכתבות "בית הקלפים" על חקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב, והפעם - התובע המיוחד רוברט מולר במוקד החקירות
צילום: AP
פרשת "בית הקלפים" - המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארה"ב - גוררת לתוך היורה הרותחת את כל העוסקים בה, גם התובע המיוחד מולר ואנשיו נסחפים לתוכה.
הפרשה חגה כעת סביב שני צירים עיקריים. הציר הפוליטי – בו דנים נבחרים דמוקרטים בשאלה האם ניתן וצריך לפעול להדחת הנשיא בגלל שיבוש הליכי החקירה. הציר המודיעיני – בו בודקים חוקרי משרד המשפטים את חוקיות פעולות ארגוני קהילת המודיעין והמניעים לפתיחת החקירה נגד הנשיא ואנשיו.
התקוות הגדולות אותן תלו כולם בשנתיים האחרונות בדוח התובע המיוחד מולר - התרסקו אל מול מסקנות פושרות מנוסחות בצורה משפטית מעורפלת. פרקי הדוח נראים כאסופה של לקטי עיתונות, מיילים וקטעי חקירות, מנותקים מהקשרם, כאילו חוברו יחד בצורה כמעט אקראית.
ראשי המודיעין, אגף הריגול הנגדי ב- FBI, חברי מפלגה דמוקרטים וחלק גדול מהתקשורת דנו במשך שלוש שנים בקשרים החשודים בין טראמפ ואנשיו לבין הרוסים. ידיעות על כך הוזרמו לגורמי הממשל ולתקשורת על ידי גורמי המפלגה הדמוקרטית והסוכן הבריטי שכתב את "מסמכי סטיל". בדוח התובע יש התעלמות מוחלטת מהתיק.
התוכן המקצועי הרציני היחיד בדוח מולר, דן בהתקפות הסייבר ובהפצת ידיעות סרק ברשתות החברתיות אשר בוצעו על ידי יחידות המודיעין הרוסי. אין להם קשר לטראמפ ואנשיו. חקירות אלה הושלמו עוד לפני מינוי התובע המיוחד, על ידי ה-NSA וה- FBI. המסקנות ברובן הוצגו כבר לנשיא אובמה בשלהי כהונתו. התובע מולר ואנשיו הכלילו את הפרק הזה כאילו הוא בוצע על ידם, בבחינת עלה תאנה כדי לכסות על התוצאה הדלה של הדוח בתחומים העיקריים אותם היה אמור לבדוק.
תחום נוסף אותו מציגים אנשי התובע המיוחד כהישג הם הסכמי עד המדינה והתביעות המשפטיות שהגישו נגד אנשי הנשיא. אולם כל התביעות היו לא יותר מתרגילי חקירה והפללה טיפוסיים - האשמה באי אמירת אמת, עבירות כלכליות ואי רישום כסוכן זר. אף לא עבירה אחת קשורה לנושאי החקירה הראשיים של שיתוף פעולה עם הרוסים. הנושא יחזור ויצוץ בהמשך סדרת "בית הקלפים" כאשר ייחשפו תרגילי ההפללה שביצעו סייענים של ה- FBI ושירותי מודיעין אחרים כנגד אנשים מצוותו של המועמד והנשיא טראמפ.
המחנות הפוליטיים בארה"ב מעוניינים לזמן לשימוע את התובע המיוחד. הדמוקרטים ינסו להוציא ממנו אמירות ברורות באשר לשיבוש הליכים שביצע הנשיא. הרפובליקנים ירצו לדעת מתי ידע התובע המיוחד כי סיפור הקשרים עם הרוסים הוא עלילה, ומדוע לא הודיע זאת מיד לציבור האמריקאי.
ראשי ועדות דמוקרטים ניסו כבר לזמנו לשימוע, מולר סירב לשימוע פתוח, דחה הצעה לשימוע סגור ולבסוף כינס מסיבת עיתונאים בה הקריא שוב את השורות התחתונות של הדוח והודיע כי הוא פורש לחיים הפרטיים ואיננו מתכוון להופיע לשימוע. את אשר היה לו אמר בדוח.
אם יזומן בכל זאת לחקירה בצו, נראה מחזה מביך שבו התובע המיוחד מולר מקריא תשובות מתוך הדוח. הוא לא יעשה זאת במחאה, הדבר נובע מהאופן בו מילא את תפקידו. הוא היה מנצח על תזמורת אבל לא נגן בעצמו, הוא איננו מכיר את הפרטים במידה מספקת ולא יסתכן בעדות לא נכונה.
רוברט מולר הוא מנהל משפטן וככזה עסק בניהול מלמעלה עם דגש רב לסוגיות משפטיות. את עבודת חקירת פרק המעורבות הרוסית השאיר לאנשי ה-FBI. ממילא רוב עבודתם הושלמה עוד לפני מינויו לתובע. הם ייבאו את העבודה אל משרדי התובע המיוחד עם הקמתו. גם לאחר שחלק מהם הודחו, כאמור, לא חזר לבחון את עבודתם. את סוגיית שיבוש ההליכים הוא השאיר למשפטנים שבצוותו. חלק גדול מחילוקי הדעות בעת סיכום העבודה היה באשר להחלטות על חומרת השיבושים.
הוא עצמו "ריחף" מעל כל הנושאים. יש כבר כאלה הטוענים כי מולר יהיה התובע המיוחד האחרון.
בפרק הבא יתחילו להיחשף ממצאי החוקרים המיוחדים "החוקרים את החוקרים". אם כותב הוליוודי היה מעז להציע תסריט דומה - הוא היה מודח.
