קהילת המודיעין האמריקאית נמצאת בחקירה תחת אזהרה

פרק נוסף בסדרת הכתבות "בית הקלפים" על חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב, ומקומה של קהיליית המודיעין האמריקאית. והפעם - ארגוני המודיעין תחת חקירה

הנשיא טראמפ (צילום: AP)

נשיא ארה"ב הוציא הנחיה גורפת לקהילת המודיעין האמריקאית  לשתף פעולה באופן מלא ומהיר עם התובע הכללי בחקירה אותה הוא מנהל על המעקב אחר הנשיא טראמפ ואנשיו במהלך הבחירות לנשיאות ב- 2016. ההנחיה הופצה לכל ראשי קהילת המודיעין ולראשי משרדים וסוכנויות בהן יש יחידות מודיעין. ההנחיה ניתנה בהמשך לאמירות הנשיא והתובע הכללי כי "חוקרים את החוקרים" וכי "נעשו פעולות ריגול נגד הנשיא טראמפ".

הקביעה החשובה בהנחיה, החורגת מכל כללי הברזל הנהוגים עד כה בקהילת המודיעין, היא האצלת סמכויות כוללת לתובע הכללי לחשוף כל מסמך שיראה לנכון. ההנחיה בתוקף לכל אורך שירותו של התובע הכללי הנוכחי. היא מצביעה על כוונה לעשות בה שימוש נרחב ולאורך זמן. בכך מכינים הנשיא והתובע הכללי את הקרקע לגילויים הצפויים בהמשך החקירה. ההנחיה מכוונת לנטרל את טיעון ההגנה על "אמצעים ושיטות" בה משתמשים אנשי קהילת המודיעין.

על פי התבטאויות הנשיא, התובע הכללי ונבחרים אמריקאיים רפובליקנים, ה-FBI ביצע תרגילי הפללה בסיוע פעיל של סוכנויות מודיעין אחרות וארגוני מודיעין זרים. אלה נשענו על מידע מפוקפק שמומן ואולי אף הוזן על ידי פעילי מפלגה דמוקרטית, תומכי הילרי קלינטון, במהלך מערכת הבחירות.

ה-FBI נקט בשיטות חקירה אגרסיביות נגד מספר רב של אנשי צוותו של הנשיא (כעשרה איש) ובהם פריצה לבתים, חקירות מתישות והפללה בנושאים שוליים או כאלה שאינם קשורים לנשיא, וחתימה על הסכמי עד מדינה. כל אלה מלווים בהדלפות בלתי פוסקות לעיתונות. כל הפעילויות הסתיימו, לאחר שלוש שנים, בלא כלום "מחריש אוזניים" ומאוד מביך מבחינת ראשי קהילת המודיעין. 

עתה בוחנים במשרד המשפטים פעילויות עליהן ניתן להעמיד למשפט פלילי או פדרלי את המעורבים.

הנושאים הנבחנים הם הסתרת מידע מבתי המשפט הפדרליים המעניקים אישורי מעקב אחר אזרחים אמריקאים, שימוש במדינות זרות, בריטניה ואוסטרליה, כדי לעקוף את החוק האמריקאי ולקיים מעקב אחרי אזרחים אמריקאים, ניסיונות להפליל  אזרחים אמריקאים, הדלפות מגמתיות לתקשורת, כולל הזמנת תקשורת לכיסוי אירועי כניסה לבתים ומעצר אנשים. עוד בוחנים את השימוש המודע במידע מודיעיני מפוקפק כדי להצדיק פעולות חקירה ומניעים אישיים של בעלי תפקיד מרכזיים ב-FBI.

שאלת השאלות נוגעת לחוקיות פעילויות שבוצעו ישירות נגד הנשיא עצמו. במאי 2017, לאחר פיטוריו של ראש ה-FBI על ידי הנשיא, הורה סגן ראש ה-FBI על פתיחת חקירה ישירה נגד הנשיא עצמו. באותם ימים התנהלו דיונים במטה ה-FBI  על אפשרות הדחת הנשיא לפי סעיף 25, אי כשרות.  את זה מתארים הנשיא ותומכיו כניסיון הפיכה.   .

ב-FBI בוצע כבר תהליך אותו ניתן לתאר כ"טיהור". כל המעורבים בפרשה, ראש ה-FBI, סגנו, ואנשי מטה באגף הריגול הנגדי, פוטרו, הודחו מתפקידם או ביקשו לפרוש מיוזמתם. במקומם הובאו אנשים מ"השטח" ולא אנשי מטה שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות.

ראשי ארגוני מודיעין אחרים, ה-CIA, וראש המודיעין הלאומי, יידרשו להסביר, בין השאר, את הסתמכותם על מידע מפוקפק בעליל כדי להתניע את החקירה נגד טראמפ ואנשיו .

ככל שהחקירה מתקדמת, מתגלים בקיעים וחילוקי דעות בין ראשי ארגוני המודיעין באשר לשאלה מי דרש להכליל מידע זה ("מסמכי סטיל") בהערכת מצב המעורבות הרוסית. האצבע המאשימה מופנית אל ראש ה-CIA  בעבר, ג'ון ברנן.

אין זה מקרי שראש ה-  NSAדאז, מייק רוג'רס, סירב לחתום על מסמך בכירי קהילת המודיעין לדורותיהם המגנים את הנשיא על ביטול הסיווג הביטחוני של ג'ון ברנן.

ממשלות בריטניה ואוסטרליה נדרשות להסביר מדוע נטלו חלק במבצעי הפללה של אזרחים אמריקאים ובפעילויות נגד המועמד הנבחר דונלד טראמפ וייתכן גם בפעילויות שבוצעו במהלך כהונתו.  

ככל שייחשפו מסמכים ועובדות חדשים, ייתכן כי דוח התובע המיוחד רוברט מולר יועמד לבדיקה. מולר לא קיבל כנראה, ואולי לא דרש, את כל התיעוד הפנימי בארגוני המודיעין.

זהו אירוע ראשון מסוגו בהיסטוריה של ארה"ב. עם סיומו ייכתבו מחדש הרבה חוקים הנוגעים לעבודת קהילת המודיעין האמריקאית.