דיפלומטיית הנשק של ישראל

ענף "מתחת לרדאר" של הדיפלומטיה נועד לסייע בשיווק מוצרים צבאיים ישראליים למדינות שונות. בטור השבועי של אפרים לפיד

 

צילום: אתר וויקיפדיה

שאול איזנברג פתח ב-1979 בסין את הדלת עבור ישראל עוד לפני ששתי המדינות קשרו יחסים דיפלומטיים. הוא היה מאנשי העסקים הראשונים במערב אשר עשו עסקים עם סין, יפן וקוריאה הדרומית, וניצל קשרים אלה כדי לעניין את סין בנשק ישראלי.

באותם ימים חששה סין להרגיז את בעלי בריתה בברית המועצות ובעולם הערבי, ועל כן נדרשה לפעול בזהירת רבה. משלוח ראשון של פגזי טנקים הועבר לסין ב-1981, באישור הדרג הבכיר בישראל ראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון עזר וייצמן. יחסים דיפלומטיים עם סין כוננו רק ב-1992 לאחר קריסת ברית המועצות וועידת השלום במדריד ב-1991.

לימים, הייתה סין גם לזירת אסון בקשרי היצוא הביטחוני של ישראל. עוד לפני מיסוד היחסים בשלהי שנות ה- 80 החלו שיחות של ישראלים עם סינים למכירת "פלקון", מערכת מוטסת לבקרה ולהתרעה מוקדמת ("סיגינט"), בהיקף של כשני מיליארד דולר, עסקת הנשק הגדולה ביותר  של ישראל אי פעם. מערכת הפלקון פותחה באלתא, חברת בת של התעשייה האווירית, והייתה אחת המערכות המוטסות המתקדמות ביותר בעולם למעקב אחר עשרות מטרות בו זמנית. לסין זו הייתה אמצעי התרעה על הנעשה לאורך גבולותיה הימיים הארוכים ומסר של עוצמה לשכנותיה ברחבי אסיה. בישראל ראו בעסקה צעד מדיני חשוב מעבר לתועלת הכלכלית.

ב-1993, שנה לאחר פתיחת הנציגות הישראלית בסין, היה יצחק רבין לראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בסין. לצורך העסקה בקשו הסינים להתקין את המערכת על מטוס תובלה רוסי, איליושין. לישראל לא היה עניין לרכוש חומרה מרוסיה, ובפרט שרוסיה גם הפסידה במכרז הסיני. האינטרס הישראלי גבר ורבין אישית פנה למנהיג הרוסי ילצין וקבל את הסכמתו.

בינתיים נבחר נתניהו לראש הממשלה, לאחר רצח רבין, והוא השלים עם הרוסים את המכירה. ככל הנראה, כדי להסתיר את הזווית הסינית הוא הצהיר פומבית כי המטוס מיועד לישראל. נתניהו גם דאג לעדכן את הנשיא קלינטון. ב-1999, עם בחירתו של אהוד ברק לראש הממשלה, הגיע שר ההגנה של סין, צ'י האוטיאן, לביקור היסטורי ראשון גלוי בישראל. אז כבר נפתחה ביקורת קשה מצד האמריקנים מתוך התפיסה כי מכירת טכנולוגיה מתקדמת לסין "תסייע בפוטנציה לסין להפיל יום אחד מטוסים אמריקניים".

ביוני 2000 קבל הקונגרס החלטה לא מחייבת של התנגדות למכירה, אך הממשל היה נחרץ וישראל נאלצה לבטל את העסקה, גם כי הואשמה בשימוש בטכנולוגיה אמריקנית לשדרוג מל"טים שמכרה לסין שנים קודם.

למזלה, הצליחה ישראל למכור שלוש מערכות פלקון בעסקה להודו באותם ימים, עוד לפני כינון יחסים דיפלומטיים עם מדינה זו. עוד בשנות ה-70 וה-80 בקרו קצינים הודיים בישראל כדי לבקש סיוע בידע ובציוד במלחמה שניהלו בקשמיר נגד פקיסטן. העסקאות הקטנות שנרקמו בוצעו באמצעות מוכרים מצד שלישי. העסקה הגדולה עם הודו נעשתה בידיעת ארה"ב ולימים הפכה ישראל לספקית הנשק הבכירה להודו אחרי רוסיה.

בדומה לסין והודו, הייתה סינגפור הקטנה מדינה נוספת, שאיתה קיימה ישראל קשרים צבאיים עוד מ-1965, כאשר השיגה עצמאות ממלזיה, וכל זאת לפני קיום יחסים דיפלומטיים. לי קואן יו, האב המייסד של סינגפור, ראה בישראל מודל לחיקוי כמעט בכל תחומי הפעילות של מדינה זו.

שלוש מדינות אלה הן רק חלק קטן מתחום פעילות ביטחוני-מדיני-כלכלי שישראל ניהלה ברחבי העולם לקדם את התעשיות הביטחוניות ואת האינטרסים המדיניים שלה. מכירת אמצעי לחימה ישראליים לעולם הייתה יעד חשוב לכלכלה ולמדיניות הישראלית.

הוצאות הפיתוח והייצור של התעשיות הביטחוניות היו כבדות ומכירת המוצרים לצה"ל בלבד פירושה נשק יקר במחיר גבוה. על כן נדרשה מערכת יצוא ביטחוני נרחבת, רובה בנתיבים חשאיים עם מדינות רבות בעולם. בעסקות האלה נדרש אישור ראש הממשלה והקבינט בנוסף לתיאום בין משרדי הביטחון, החוץ, המל"ל ואחרים. במשרד הביטחון הוקם לפני שנים אגף לסיוע ליצוא הביטחוני – סיב"ט. ב-2005, לאחר משבר המכירות לסין, הקים המשרד מנגנון חדש לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י). בנוסף לאגף החדש הסכימה ישראל גם להגביר את התיאום עם ארצות הברית.

***

תודה ליעקב כץ ואמיר בוחבוט בספרם "קוסמי הנשק – כיצד הפכה ישראל למעצמת-על של חדשנות צבאית", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2017.

 

אולי יעניין אותך גם

תא"ל מנליס בטקס חילופי דובר צה"ל. צילום: יחידת דובר צה"ל 

דו"צ היוצא: "הבאנו לשינוי בהיערכות האויב"

לאחר שטקס החילופים נדחה עקב המצב בצפון, נכנס לתפקידו דובר חדש לצה"ל. הקצין היוצא, תא"ל רונן מנליס: "דוברות אחראית הצליחה להרחיק מלחמות". הדובר הנכנס, תא"ל הדי זילברמן: "המערך הוא כלי מבצעי חשוב בצה"ל"