הדילמה העיראקית
מדיניות רכש האמל"ח של עיראק משנה כיוון עם הגילוי על מגעים של בגדד לרכש מערכת ההגנה האווירית S-400 מרוסיה. מדוע חל השינוי? וכיצד זה עלול להשפיע על ישראל? מאמר מיוחד של פרופ' אמציה ברעם ואל"מ (דימ') פסח מלובני
אמציה ברעם ופסח מלובני
| 07/05/2019
משלחת רוסית במהלך דיונים בבגדד (צילום: AP)
לאחרונה נודע על תפנית חשובה במדיניות רכש האמל"ח על ידי עיראק, שנשענה מאז כיבושה על ידי מדינות הקואליציה המערבית בראשות ארצות הברית ב-2003, בעיקר על אמל"ח אמריקאי שסופק לה (טנקי "אברמס", מטוסי F-16 , מסוקי קרב ועוד). תפנית זו באה לידי ביטוי בסיכום עסקאות נשק לאחרונה עם רוסיה ומגעים להמשך רכישות אמל"ח ממנה.
חאכם אל-זאמלי, חבר פרלמנט עיראקי ששימש בעבר יושב ראש ועדת הביטחון של הפרלמנט העיראקי, חשף לאחרונה את דבר קיומו של משא ומתן בין ממשלת עיראק לבין רוסיה, בדבר רכישת מערכות טילי קרקע-אוויר מתקדמות מדגם S-400. דבריו אלה נחשפו בראיון שהעניק לאמצעי תקשורת רוסיים, כשאמר שבעיראק "קיימת היום גישה לחזק את שיתוף הפעולה בתחום החימוש עם רוסיה, וכי במסגרת זו נחתמה עסקה בשווי של 4 מיליארד דולר לרכישת מטוסי קרב בעלי כנף קבועה או משתנה, בנוסף להסכם לרכש רק"ם בשווי של מיליארד דולר". הוא הוסיף כי עיראק דנה עתה ברכישת מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400, תוך הבנה שזו מערכת חשובה מאוד, וכי אפשר שהיא תגיע לעיראק בתוך השנתיים הבאות.
קדמו לכך דבריו של השגריר הרוסי בעיראק בראיון לכלי תקשורת רוסי, ב-8 בפברואר 2018, במסגרתם הודיע כי ארצו מוכנה לבדוק את האפשרות למכור לעיראק מערכת הגנה אווירית מדגם S-400, והביע תקווה כי בגדד תענה לכך ותרכוש גם מערכות אמל"ח אחרות. כלומר: היוזמה באה מן הצד הרוסי. הוא גם הוסיף כי רוסיה כבר העבירה לידי שלטונות עיראק כמויות גדולות של אמל"ח וציוד צבאי, ששרתו את הכוחות העיראקים בלחימתם נגד המדינה האסלאמית (דאעש). אלה כללו מסוקי MI-35 ו-MI-28, מטוסי קרב מדגם סוחוי 25, טילי נ"ט מדגם קורנט TE, ואחרים, וכי רק לאחרונה הגיע לעיראק מרוסיה משלוח של טנקי T-90 מתקדמים. השגריר ציין כי המגעים עם בגדד נמשכים בתחום זה. הוא גם ציין כי רוסיה מקווה לקבל בקשות נוספות לרכישת נשק מעיראק, בהתכוונו למערכת ההגנה האווירית S-400, עליה מתקיימים כעת מגעים עם בעלות ברית נוספות של ארצות הברית באזור, כתורכיה, החברה בנאט"ו, וערב הסעודית. גם מצרים, קטאר ומדינות נוספות באזור, כאלג'יריה ומרוקו, הביעו לאחרונה עניין ברכישת מערכת זו.
אל-זאמלי, אמר כבר בסוף פברואר 2018, כאשר שימש יו"ר ועדת הביטחון של הפרלמנט העיראקי כי עיראק זקוקה למערכות הגנה אווירית כדי להגן על עצמה נגד תקיפות אוויריות, וכי יש לה מלוא הזכות לרכוש נשק חדשני כדי להגן על שטחה ועל שמיה מפני התקפות אוויריות. הוא גם התייחס לסיבה לכך, ותלה זאת בהתרעות לגבי האפשרות שגורמי טרור עשויים להשתמש במטוסים כדי לתקוף יעדים שהם קדושים לעיראקים, בדומה להתקפה שהייתה על המסגד השיעי הגדול, קבר האימאמים העשירי והאחד-עשר באל-סמארא בפברואר 2006, שפתחה את מלחמת האזרחים בעיראק.
בהקשר זה אף ציין כי "ארצות הברית היא מדינה מפותחת, ולמרות זאת הצליחו מטוסים לתקוף את מרכז הסחר העולמי (בנייני התאומים בניו יורק)". הוא גם צוטט כמי שאמר שעל עיראק לחזור לאסטרטגיה הצבאית המזרחית, שכן האסטרטגיה האמריקאית, אותה היא החלה ליישם לאחר 2003 הוכחה כלא יעילה מבחינתה. לדבריו, מדינות המפרץ רוצות שעיראק תישאר תחת פיקוח אמריקאי, אך ארצות הברית אינה מוכנה לצייד את עיראק באמל"ח שיבטיח לה הגנה מקיפה על שטחה, מקדשיה ושמיה, ורוצה שעיראק תהייה זירה פתוחה, כדי שתוכל ליישם בה את תכניותיה שלה, ולכן עיראק מתכוונת להשיג מערכת כזו כמו ה-400-S. האמריקאים אינם רוצים שעיראק תרכוש מערכת זו מרוסיה, ותרכוש אמל"ח רק מארצות הברית, בהתאם להסכמים הקיימים בין שתי המדינות.
יו"ר ועדת הביטחון בפרלמנט ברוסיה, הגנרל ויקטור בונדארב, אמר באותו מועד, כי רוסיה רואה במדינות נוספות באזור כסוריה, עיראק, סודאן ומצרים, כקונות פוטנציאליות של מערכות הגנה רוסיות, וכי טורקיה, שהיא חברה בנאט"ו ובעלת ברית של ארצות הברית, כבר סיכמה על רכש מערכת 400-S, וגם ערב הסעודית מגלה בה עניין.
פרשנים ערבים מציינים כי ראש ממשלת עיראק הקודם, חיידר אל-עבאדי, מינה כבר ב-2018 צוות ממשרד ההגנה וממשרד היועץ לביטחון לאומי העיראקי, כדי להתחיל במגעים עם רוסיה במטרה לרכוש מערכת הגנה אווירית מתקדמת זו, וכי נושא זה עלה בדיונים שהתקיימו בבגדד ב-2018 בהשתתפות עיראק, סוריה, איראן ורוסיה. לפי מספר מקורות, תהו דיפלומטים אמריקאים ששרתו אז בבגדד אצל בכירים עיראקים בממשלת עבאדי, מה עומד מאחורי מניעיה של עיראק לרכוש מערכת זו, שכן אין לה צורך אמיתי בה, ואין מי שמאיים על עיראק מהאוויר. מקורות אחרים מציינים כי רוסיה היא זו שמנסה למכור את המערכת יחד עם מערכות אמל"ח אחרות, וכי בגדד הסכימה לבחון את העניין. הדבר מעלה כמובן שאלות ותהיות, שבשלב זה אין להן מענה ברור, ועד כמה יש בכך איתות לארצות הברית מצד גורמים שונים במשטר העיראקי.
פרשנים רואים בהצטיידות במערכת מתקדמת זו איום ישיר כלפי ארצות הברית, בעלת בריתה של עיראק, שמטוסיה הטסים כיום בשמי עיראק עשויים להיות חשופים לה בעתיד. יצוין כי בעקבות החתימה על הסכם רוסי-טורקי למכירת 400-S העביר הקונגרס האמריקאי החלטה, לפיה יוטלו עיצומים על מדינות שתרכושנה אמל"ח מתוצרת רוסיה. ההחלטה נועדה לבלום מגמה זו, בעיקר אצל בעלות בריתה של ארצות הברית.
המערכות המקבילות השולטות בעיראק
אין ספק שרכישת מערכת זו על ידי עיראק תיתן בידיה יכולות מתקדמות מאוד בתחום ההגנה האווירית, העשויה להשתוות עם אלו של שכנותיה – טורקיה וערב הסעודית, במידה וגם הן תרכושנה אותה עבור צבאותיהן. ההסבר העיראקי לרכישת ה- 400-S הוא בדיוק זה, דהיינו, הרצון להשתוות לשכנות מדרום ומצפון, וגם על רקע העובדה שארצות הברית דחתה בקשה עיראקית לרכש מערכת אמריקאית דומה.
ניתן להציע הסבר נוסף, הקשור לעמדתה של עיראק בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה. עיראק נשלטת היום על ידי שתי מערכות מקבילות. האחת היא הממשלה, הנבחרת על ידי הפרלמנט, וראש הממשלה השולט בצבא הסדיר ובכלכלה. מולם ניצבות המיליציות השיעיות או "הגיוס העממי" (אל-חשד אל-שעבי - במקור),שכמעט כולן פרו-איראניות. בנוסף לסיוע מאיראן, המיליציות הללו מקבלות משכורות נאות על חשבון משלם-המיסים העיראקי, תנאי-שרות נדיבים וציוד צבאי מלא, אך למעשה אינן נמצאות תחת פיקודה של הממשלה. מפקדי המיליציות מצייתים רק להנחיותיו של הגנרל קאסם סולימאני, מפקד גייס "אל-קודס" של משמרות המהפכה האיראניים. למעשה, המיליציות הפרו-איראניות הן השולטות בביטחון הפנים בעיראק, ויש להן גם ייצוג נכבד בפרלמנט. הפרלמנט עצמו חצוי. אמנם, יש ממשלת אחדות לאומית אך שתי הקואליציות שמרכיבות אותה הן יריבות קשות, למרות ששתיהן הן בהגמוניה שיעית.
הקואליציה הגדולה קצת יותר היא בהנהגת איש-הדת השיעי הזוטר (אך המנהיג הפוליטי החשוב) מוקתדא אל-צדר. צדר הוא "עיראקיסט", משמע: בעד עצמאות אמיתית עיראקית, ונגד תלות מוגזמת באיראן ובארצות הברית כאחת. הוא מחפש קשר טוב לערב הסעודית ולמפרציות וסבור שהתלות של עיראק באיראן רבה מדי, אך גם הוא אינו חושב שאפשר לנתק את הקשרים עמה. כמי שעצמאות עיראקית, כולל זו הביטחונית, יקרה ללבו, קשה לראות אותו מתנגד לשיפור יכולת ההגנה האווירית, וגיוון מקורות האמל"ח עבור חיל-האוויר והשריון של ארצו, גם אם הדבר יטריד את ארצות הברית. בה בשעה, צדר גם לא יסכים למשל להצבת טילים בליסטיים איראניים על אדמת עיראק כדי לאיים על ישראל. הוא רואה בישראל אויב, אך לא ירצה להפוך את עיראק לבסיס צבאי איראני. אך אין זה ברור כלל שהוא יהיה מסוגל למנוע התפתחות כזו.
זאת מכיוון שלעומתו הקואליציה הפרו-איראנית בפרלמנט, שכוחה כמעט שקול לכוחו של צדר, והמונהגת על ידי האדי אל-עאמרי, מפקד המיליציות ותומך קנאי של איראן, ביחד עם המיליציות, יתמכו בצעד איראני שכזה. היום הם כבר דורשים את פינוי 5,200 חיילי-הצבא האמריקאי מעיראק שהרי, הם טוענים, דאעש כבר הובס.
רכישת מערכת ה-400-S מרוסיה על ידי עיראק היא אינטרס איראני מובהק, שכן היא עשויה להקשות על ישראל לפעול נגד סוללות טילים בליסטיים איראניים, במידה ויוצבו במערב עיראק, כשם שהיא תשמש להתראה נגד תקיפה ישראלית על יעדים באיראן, אם תבוא מכיוון ערב הסעודית. היא גם תוכל להגביל פעילות אווירית אמריקאית מעל כל עיראק, המתבצעת היום ללא הפרעה. באופן הכללי ביותר, נשק רוסי יחליש את ההשפעה האמריקאית ועל-כן יגביר את ההשפעה האיראנית בעיראק.
נראה כי ההחלטה האמריקאית להטיל עיצומים על מי שירכוש מערכת זו ומערכות נשק רוסיות אחרות אינה מרתיעה את המדינות השונות המעוניינות לרכוש אותה, והאמריקאים צופים כי מדינות נוספות בעולם, כולל כאלה שהן ידידותיה של ארצות הברית, עשויות לרצות לרכוש אותה, וייתכן שרק חלק מהן עשוי להתקפל תחת לחץ דיפלומטי אמריקאי. תורכיה, כידוע, לא התקפלה. הדבר מהווה גם מכה כלכלית לחברות האמריקאיות שפיתחו מערכות הגנה אווירית מתקדמות, שתתקשנה למצוא קונים להן, וזאת בשל יתרונות טכניים ומבצעיים המצויים במערכת ה-400-S מתוצרת רוסיה, על פני המערכות האמריקאיות, וגם בשל נוהלים נוחים יותר לרכש אמל"ח מרוסיה, מאשר מארצות הברית.
מדיניות רכש האמל"ח של עיראק משנה כיוון עם הגילוי על מגעים של בגדד לרכש מערכת ההגנה האווירית S-400 מרוסיה. מדוע חל השינוי? וכיצד זה עלול להשפיע על ישראל? מאמר מיוחד של פרופ' אמציה ברעם ואל"מ (דימ') פסח מלובני
משלחת רוסית במהלך דיונים בבגדד (צילום: AP)
לאחרונה נודע על תפנית חשובה במדיניות רכש האמל"ח על ידי עיראק, שנשענה מאז כיבושה על ידי מדינות הקואליציה המערבית בראשות ארצות הברית ב-2003, בעיקר על אמל"ח אמריקאי שסופק לה (טנקי "אברמס", מטוסי F-16 , מסוקי קרב ועוד). תפנית זו באה לידי ביטוי בסיכום עסקאות נשק לאחרונה עם רוסיה ומגעים להמשך רכישות אמל"ח ממנה.
חאכם אל-זאמלי, חבר פרלמנט עיראקי ששימש בעבר יושב ראש ועדת הביטחון של הפרלמנט העיראקי, חשף לאחרונה את דבר קיומו של משא ומתן בין ממשלת עיראק לבין רוסיה, בדבר רכישת מערכות טילי קרקע-אוויר מתקדמות מדגם S-400. דבריו אלה נחשפו בראיון שהעניק לאמצעי תקשורת רוסיים, כשאמר שבעיראק "קיימת היום גישה לחזק את שיתוף הפעולה בתחום החימוש עם רוסיה, וכי במסגרת זו נחתמה עסקה בשווי של 4 מיליארד דולר לרכישת מטוסי קרב בעלי כנף קבועה או משתנה, בנוסף להסכם לרכש רק"ם בשווי של מיליארד דולר". הוא הוסיף כי עיראק דנה עתה ברכישת מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400, תוך הבנה שזו מערכת חשובה מאוד, וכי אפשר שהיא תגיע לעיראק בתוך השנתיים הבאות.
קדמו לכך דבריו של השגריר הרוסי בעיראק בראיון לכלי תקשורת רוסי, ב-8 בפברואר 2018, במסגרתם הודיע כי ארצו מוכנה לבדוק את האפשרות למכור לעיראק מערכת הגנה אווירית מדגם S-400, והביע תקווה כי בגדד תענה לכך ותרכוש גם מערכות אמל"ח אחרות. כלומר: היוזמה באה מן הצד הרוסי. הוא גם הוסיף כי רוסיה כבר העבירה לידי שלטונות עיראק כמויות גדולות של אמל"ח וציוד צבאי, ששרתו את הכוחות העיראקים בלחימתם נגד המדינה האסלאמית (דאעש). אלה כללו מסוקי MI-35 ו-MI-28, מטוסי קרב מדגם סוחוי 25, טילי נ"ט מדגם קורנט TE, ואחרים, וכי רק לאחרונה הגיע לעיראק מרוסיה משלוח של טנקי T-90 מתקדמים. השגריר ציין כי המגעים עם בגדד נמשכים בתחום זה. הוא גם ציין כי רוסיה מקווה לקבל בקשות נוספות לרכישת נשק מעיראק, בהתכוונו למערכת ההגנה האווירית S-400, עליה מתקיימים כעת מגעים עם בעלות ברית נוספות של ארצות הברית באזור, כתורכיה, החברה בנאט"ו, וערב הסעודית. גם מצרים, קטאר ומדינות נוספות באזור, כאלג'יריה ומרוקו, הביעו לאחרונה עניין ברכישת מערכת זו.
אל-זאמלי, אמר כבר בסוף פברואר 2018, כאשר שימש יו"ר ועדת הביטחון של הפרלמנט העיראקי כי עיראק זקוקה למערכות הגנה אווירית כדי להגן על עצמה נגד תקיפות אוויריות, וכי יש לה מלוא הזכות לרכוש נשק חדשני כדי להגן על שטחה ועל שמיה מפני התקפות אוויריות. הוא גם התייחס לסיבה לכך, ותלה זאת בהתרעות לגבי האפשרות שגורמי טרור עשויים להשתמש במטוסים כדי לתקוף יעדים שהם קדושים לעיראקים, בדומה להתקפה שהייתה על המסגד השיעי הגדול, קבר האימאמים העשירי והאחד-עשר באל-סמארא בפברואר 2006, שפתחה את מלחמת האזרחים בעיראק.
בהקשר זה אף ציין כי "ארצות הברית היא מדינה מפותחת, ולמרות זאת הצליחו מטוסים לתקוף את מרכז הסחר העולמי (בנייני התאומים בניו יורק)". הוא גם צוטט כמי שאמר שעל עיראק לחזור לאסטרטגיה הצבאית המזרחית, שכן האסטרטגיה האמריקאית, אותה היא החלה ליישם לאחר 2003 הוכחה כלא יעילה מבחינתה. לדבריו, מדינות המפרץ רוצות שעיראק תישאר תחת פיקוח אמריקאי, אך ארצות הברית אינה מוכנה לצייד את עיראק באמל"ח שיבטיח לה הגנה מקיפה על שטחה, מקדשיה ושמיה, ורוצה שעיראק תהייה זירה פתוחה, כדי שתוכל ליישם בה את תכניותיה שלה, ולכן עיראק מתכוונת להשיג מערכת כזו כמו ה-400-S. האמריקאים אינם רוצים שעיראק תרכוש מערכת זו מרוסיה, ותרכוש אמל"ח רק מארצות הברית, בהתאם להסכמים הקיימים בין שתי המדינות.
יו"ר ועדת הביטחון בפרלמנט ברוסיה, הגנרל ויקטור בונדארב, אמר באותו מועד, כי רוסיה רואה במדינות נוספות באזור כסוריה, עיראק, סודאן ומצרים, כקונות פוטנציאליות של מערכות הגנה רוסיות, וכי טורקיה, שהיא חברה בנאט"ו ובעלת ברית של ארצות הברית, כבר סיכמה על רכש מערכת 400-S, וגם ערב הסעודית מגלה בה עניין.
פרשנים ערבים מציינים כי ראש ממשלת עיראק הקודם, חיידר אל-עבאדי, מינה כבר ב-2018 צוות ממשרד ההגנה וממשרד היועץ לביטחון לאומי העיראקי, כדי להתחיל במגעים עם רוסיה במטרה לרכוש מערכת הגנה אווירית מתקדמת זו, וכי נושא זה עלה בדיונים שהתקיימו בבגדד ב-2018 בהשתתפות עיראק, סוריה, איראן ורוסיה. לפי מספר מקורות, תהו דיפלומטים אמריקאים ששרתו אז בבגדד אצל בכירים עיראקים בממשלת עבאדי, מה עומד מאחורי מניעיה של עיראק לרכוש מערכת זו, שכן אין לה צורך אמיתי בה, ואין מי שמאיים על עיראק מהאוויר. מקורות אחרים מציינים כי רוסיה היא זו שמנסה למכור את המערכת יחד עם מערכות אמל"ח אחרות, וכי בגדד הסכימה לבחון את העניין. הדבר מעלה כמובן שאלות ותהיות, שבשלב זה אין להן מענה ברור, ועד כמה יש בכך איתות לארצות הברית מצד גורמים שונים במשטר העיראקי.
פרשנים רואים בהצטיידות במערכת מתקדמת זו איום ישיר כלפי ארצות הברית, בעלת בריתה של עיראק, שמטוסיה הטסים כיום בשמי עיראק עשויים להיות חשופים לה בעתיד. יצוין כי בעקבות החתימה על הסכם רוסי-טורקי למכירת 400-S העביר הקונגרס האמריקאי החלטה, לפיה יוטלו עיצומים על מדינות שתרכושנה אמל"ח מתוצרת רוסיה. ההחלטה נועדה לבלום מגמה זו, בעיקר אצל בעלות בריתה של ארצות הברית.
המערכות המקבילות השולטות בעיראק
אין ספק שרכישת מערכת זו על ידי עיראק תיתן בידיה יכולות מתקדמות מאוד בתחום ההגנה האווירית, העשויה להשתוות עם אלו של שכנותיה – טורקיה וערב הסעודית, במידה וגם הן תרכושנה אותה עבור צבאותיהן. ההסבר העיראקי לרכישת ה- 400-S הוא בדיוק זה, דהיינו, הרצון להשתוות לשכנות מדרום ומצפון, וגם על רקע העובדה שארצות הברית דחתה בקשה עיראקית לרכש מערכת אמריקאית דומה.
ניתן להציע הסבר נוסף, הקשור לעמדתה של עיראק בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה. עיראק נשלטת היום על ידי שתי מערכות מקבילות. האחת היא הממשלה, הנבחרת על ידי הפרלמנט, וראש הממשלה השולט בצבא הסדיר ובכלכלה. מולם ניצבות המיליציות השיעיות או "הגיוס העממי" (אל-חשד אל-שעבי - במקור),שכמעט כולן פרו-איראניות. בנוסף לסיוע מאיראן, המיליציות הללו מקבלות משכורות נאות על חשבון משלם-המיסים העיראקי, תנאי-שרות נדיבים וציוד צבאי מלא, אך למעשה אינן נמצאות תחת פיקודה של הממשלה. מפקדי המיליציות מצייתים רק להנחיותיו של הגנרל קאסם סולימאני, מפקד גייס "אל-קודס" של משמרות המהפכה האיראניים. למעשה, המיליציות הפרו-איראניות הן השולטות בביטחון הפנים בעיראק, ויש להן גם ייצוג נכבד בפרלמנט. הפרלמנט עצמו חצוי. אמנם, יש ממשלת אחדות לאומית אך שתי הקואליציות שמרכיבות אותה הן יריבות קשות, למרות ששתיהן הן בהגמוניה שיעית.
הקואליציה הגדולה קצת יותר היא בהנהגת איש-הדת השיעי הזוטר (אך המנהיג הפוליטי החשוב) מוקתדא אל-צדר. צדר הוא "עיראקיסט", משמע: בעד עצמאות אמיתית עיראקית, ונגד תלות מוגזמת באיראן ובארצות הברית כאחת. הוא מחפש קשר טוב לערב הסעודית ולמפרציות וסבור שהתלות של עיראק באיראן רבה מדי, אך גם הוא אינו חושב שאפשר לנתק את הקשרים עמה. כמי שעצמאות עיראקית, כולל זו הביטחונית, יקרה ללבו, קשה לראות אותו מתנגד לשיפור יכולת ההגנה האווירית, וגיוון מקורות האמל"ח עבור חיל-האוויר והשריון של ארצו, גם אם הדבר יטריד את ארצות הברית. בה בשעה, צדר גם לא יסכים למשל להצבת טילים בליסטיים איראניים על אדמת עיראק כדי לאיים על ישראל. הוא רואה בישראל אויב, אך לא ירצה להפוך את עיראק לבסיס צבאי איראני. אך אין זה ברור כלל שהוא יהיה מסוגל למנוע התפתחות כזו.
זאת מכיוון שלעומתו הקואליציה הפרו-איראנית בפרלמנט, שכוחה כמעט שקול לכוחו של צדר, והמונהגת על ידי האדי אל-עאמרי, מפקד המיליציות ותומך קנאי של איראן, ביחד עם המיליציות, יתמכו בצעד איראני שכזה. היום הם כבר דורשים את פינוי 5,200 חיילי-הצבא האמריקאי מעיראק שהרי, הם טוענים, דאעש כבר הובס.
רכישת מערכת ה-400-S מרוסיה על ידי עיראק היא אינטרס איראני מובהק, שכן היא עשויה להקשות על ישראל לפעול נגד סוללות טילים בליסטיים איראניים, במידה ויוצבו במערב עיראק, כשם שהיא תשמש להתראה נגד תקיפה ישראלית על יעדים באיראן, אם תבוא מכיוון ערב הסעודית. היא גם תוכל להגביל פעילות אווירית אמריקאית מעל כל עיראק, המתבצעת היום ללא הפרעה. באופן הכללי ביותר, נשק רוסי יחליש את ההשפעה האמריקאית ועל-כן יגביר את ההשפעה האיראנית בעיראק.
נראה כי ההחלטה האמריקאית להטיל עיצומים על מי שירכוש מערכת זו ומערכות נשק רוסיות אחרות אינה מרתיעה את המדינות השונות המעוניינות לרכוש אותה, והאמריקאים צופים כי מדינות נוספות בעולם, כולל כאלה שהן ידידותיה של ארצות הברית, עשויות לרצות לרכוש אותה, וייתכן שרק חלק מהן עשוי להתקפל תחת לחץ דיפלומטי אמריקאי. תורכיה, כידוע, לא התקפלה. הדבר מהווה גם מכה כלכלית לחברות האמריקאיות שפיתחו מערכות הגנה אווירית מתקדמות, שתתקשנה למצוא קונים להן, וזאת בשל יתרונות טכניים ומבצעיים המצויים במערכת ה-400-S מתוצרת רוסיה, על פני המערכות האמריקאיות, וגם בשל נוהלים נוחים יותר לרכש אמל"ח מרוסיה, מאשר מארצות הברית.
