חיל האוויר הסורי – תמונת מצב

חיל האוויר הסורי נפגע קשה במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה. אל"מ (דימ') פסח מלובני משרטט תמונת מצב של הזרוע האווירית של ממשל אסד. מיוחד

מטוז של חיל האוויר הסורי בגיחה (צילום: AP)

זרוע האוויר בצבא הסורי נפגעה קשה מאוד במהלך מלחמת האזרחים הארוכה, שנמשכה מאז 2011. על פי מקורות סורים, היה מצבה של זרוע זו בסוף שנת 2018 בכי רע, הן בשל האבדות הרבות שנגרמו לה במהלך המלחמה בכלי טיס ובכוח אדם, בעיקר בטייסים ונווטים, והקיפאון השורר בה מאז פרוץ המלחמה בתחום כוח האדם והכשרת טייסים חדשים.

לפי הנתונים שהתפרסמו באתר האופוזיציה "זמאן אל-וצל" בהקשר זה בתחילת השנה, איבד חיל האוויר הסורי מאז פרוץ המלחמה (או כפי שהאופוזיציה קוראת לה – המהפכה) ועד סוף 2018 אחוז ניכר מסך כלל המטוסים והמסוקים שהיו בחיל בתחילתה – כ-250 מטוסים וכ-200 מסוקים.

במהלך שנת 2018 איבד החיל 4 מטוסי קרב בלבד, מארבע חטיבות אוויריות שונות, מטוס לחטיבה. אחד מהם מדגם מיג 23 BN, מטייסת 946 מחטיבה 73, שבבסיס שעיראת, לאחר שמפקד הטייסת שהטיס אותו נאלץ לנטוש במהלך הטיסה (ב-11 בינואר 2018). בכך עלה שיעור האבדות במטוסים בחטיבה זו ל-33% מכלל המטוסים הכשירים שנמצאו בה. מטוס אחר מדגם סוחוי 22M3 מטייסת 54 בחטיבה 30, שהוטס על ידי מפקד הטייסת למשימת הפצצה באגן דמשק המזרחי (ב-9 במרס 2018) נפגע מאש נ"מ מהקרקע, והטייס נאלץ לנטוש אותו, לאחר שלא הצליח להנחית אותו בבסיס חיל האוויר בדמיר. בכך הגיעו אבדות חטיבה זו ל-15% מכלל המטוסים הכשירים שנמצאו בה.

מטוס סוחוי 24 MK מטייסת 696 של חטיבה אווירית 17, שהמריא מבסיס סייקל (19 במרס 2018) לתקיפת יעדים באזור קלמון המזרחי שבמרכז סוריה, נפגע גם הוא מאש נ"מ מהקרקע, דבר שאילץ את הצוות (טייס ונווט) לנטוש אותו באזור שנמצא בשליטת המשטר. בכך הגיעו אבדות חטיבה זו ל-25% מכלל המטוסים הכשירים שנמצאו בה. מטוס נוסף מדגם סוחוי 22M4 מטייסת 677 מחטיבה אווירית 50 שבבסיס שעיראת, המריא מבסיס דמיר למשימת תקיפת יעדים באזור שמדרום לקוניטרה (ב-24 ביולי 2018), חצה את הגבול עם ישראל לעומק של 2 ק"מ, והופל על ידי טיל קרקע-אוויר ישראלי מדגם פטריוט. הטייס נהרג. בכך הגיעו אבדות חטיבה זו ל-25% מכלל המטוסים הכשירים שנמצאו בה.

במהלך שנת 2018 איבד החיל גם שני מסוקים, אחד מהם מדגם מי-25 מחטיבה אווירית 64, שהמריא מבסיס בליי למשימת תקיפת יעדים באגן דמשק המזרחי (ב-16 במרס 2018), ונפגע מאש נ"מ מהקרקע. המסוק נאלץ לבצע נחיתת אונס ליד בסיס מרג' סולטאן, ובמהלכה התרסק וטייסיו נפצעו. בכך הגיעו אבדות חטיבה זו ל-20% מכלל המסוקים הכשירים שנמצאו בה.

המסוק השני מדגם מי-8 מחטיבה 59 שבבסיס עקרבה, ניסה להמריא ממנחת המסוקים שבאזור שמצפון לחמאת, כשהוא נושא עימו אנשי מיליציה איראנית לחלב. המסוק לא הצליח להמריא בשל המשקל העודף שנשא בתא המטען, והוא נפל לקרקע לאחר שהתרומם מספר מטרים, דבר שגרם להתרסקותו ולפציעת שני טייסיו. לא ידוע מה הייתה כמות הנפגעים בקרב אנשי המיליציה שהיו במסוק. בכך הגיעו אבדות חטיבה זו ל-100% מכמות המסוקים הכשירים מדגם זה שנמצאו בה, ול-25% מכלל המסוקים הכשירים שנמצאו בה. מספרים אלה הצטרפו לכלל אבדות חיל האוויר הסורי במלחמה, שהביאו לצמצום הסד"כ בסוף שנת 2018 לכ-60 מטוסים ומסוקים, שרובם ככולם במצב תחזוקתי ירוד מאוד, והגרוע ביותר, על פי המקור, בתולדות החיל.

יצוין כי במהלך המלחמה, הוטל עיקר המאמץ האווירי בלחימה בחיל האוויר הסורי על טייסות המסוקים, שתקפו יעדי אופוזיציה ואוכלוסייה אזרחית באמצעות הטלת חביות נפץ, שיוצרו במפעלי התעשייה הצבאית בסוריה ובירי ממקלעים.

עיכוב באספקת אמל"ח חדש

על פי אתר "זמאן אל-וצל" דחתה רוסיה לאחרונה פעם נוספת את מועד אספקת עסקאות הנשק לחיל האוויר הסורי, עליהן כבר הוסכם בין שני הצדדים בעבר, שנועדו לשקם ולחדש את החיל הפגוע והמותש בשל המלחמה. על פי המקור עליו מתבסס האתר, הודיעו הרוסים לאחרונה למשטר הסורי על דחיית מימוש העסקאות עליהן הוסכם למועד לא ידוע. על פי המידע שהתקבל, הסיבה העומדת מאחורי צעד זה, הוא המשך העיצומים שהטילה ארצות הברית על המשטר הסורי, מאז שהחל להפעיל את כוחות הצבא שלו נגד האוכלוסייה האזרחית ב-2011, במטרה למנוע מהם אספקת אמל"ח וציוד צבאי.

ההודעה על כך נמסרה על ידי גורמי משרד ההגנה הרוסי בעת פגישותיהם עם גורמים סורים, הן במוסקבה והן בבסיס חיל האוויר חמיימים שבסוריה, הנמצא בשליטתם. פגישות אלה, שערכו בכירים בצבא הסורי, ובכללם מפקד חיל האוויר הסורי, לואא' (אלוף) טייס אחמד בלול, התקיימו מאז ששלטונות רוסיה החליטו ב-25 בספטמבר 2018 למסור לסורים את מערכת ההגנה האווירית 300-S, בעקבות הפלת מטוס האיליושין 20 הרוסי בעת התקיפה האווירית הישראלית על יעדים באזור לאדקיה (ב-17 בספטמבר 2018), ואשר רוסיה הטילה את האשמה לכך על ישראל, שגרמה למותם של אנשי צבא רוסים שהיו בו בעת הארוע. למרות זאת, החליטו הרוסים שלא לממש את העסקה עבור חיל האוויר הסורי בשלב הזה, ונראה כי גם מערכת ה-S-300 טרם הועברה לידי הסורים, ולא פעלה נגד המטוסים שתקפו יעדים באזור באזור מציאף שבצפון-מערב סוריה.  

על פי המקור, הייתה רוסיה קרובה ב-2012 לממש עסקה של מטוסים ומסוקים מול צבא סוריה, אלמלא המהלך של ארצות הברית, שהטילה עיצומים אזרחיים וצבאיים על המשטר הסורי, בשל השימוש בכוח שעשה נגד האוכלוסייה האזרחית במדינה. רוסיה אמנם התכוונה לממש מהלך זה למרות העיצומים הללו, עוד לפני שהיא נדרשה על ידי ארצות הברית להסיר את ציוד הניווט הלווייני מתוצרת אמריקאית, שהותקן במטוסים אלה, היכול לעבוד הן מול לווייני ה-GPS האמריקאים והן מול לוויני הניווט הרוסיים GLONASS, ובנוסף לאיומים אמריקאים עליה, למקרה שהיא תמסור למשטר הסורי אמל"ח זה במסגרת העסקאות האמורות, עד לסיום העיצומים, או עד לפיתוחו של מכשיר ניווט רוסי שיורכב על מטוסים אלה במקום הציוד האמריקאי. על רקע זה, על פי המקור, הודיעה רוסיה לסוריה בפברואר 2012 על החלטתה לעכב את מימוש העסקה המתוכננת.

הסורים, שהתכוננו לקראת מימוש העסקה, שלחו לרוסיה בתחילת שנת 2012 משלחת של חיל האוויר הסורי, שכללה צוותי אוויר בדרגות בכירות (אל"מ-תא"ל) מחטיבה אווירית 17 (בבסיס סייקל), מהמכללה האווירית (בבסיס קווייריס) ומחטיבת מסוקי הקרב 64 (בבסיס בליי). צוותים אלה ערכו טיסות ניסוי על המטוסים שנכללו בעסקה. אלה כללו את מפקד טייסת 699 המצוידת במטוסי מיג 29 וטייס בכיר נוסף מטייסת זו, שטסו במטוס מיג 29UB דו מושבי, בדומה למיג 29SMT, ואילו שאר אנשי הצוות טסו במטוס יאק 130 ומסוק מי-28. בנוסף, החלו הסורים בהכנת התשתית הדרושה לקליטת המטוסים והמסוקים החדשים שיגיעו, וכן להציב עבורם את הטייסים והטכנאים, שיישלחו לרוסיה כדי לעבור קורסי הדרכה על שלושת הדגמים האלה, שנכללו בעסקה.

על פי אותו מקור, כללה העסקה 24 מטוסי מיג 29 כטייסת שכללה 20 מטוסי מיג 29SMT וארבעה מטוסי הדרכה מדגם מיג 29UB דו מושבי, שהיו אמורים להיות מוצבים בבסיס שעיראת. בנוסף להם, נכללו בעסקה 30 מטוסי יאק 130 דו מושבי, להדרכה אווירית מתקדמת של טייסים חדשים במכללת חיל האוויר שבקוויריס, וכן 20 מסוקי קרב מדגם מי-28, שהיו אמורים להיערך בבסיס בליי, כחלק מעסקת מסוקים גדולה יותר, שכמותה לא נקבעה סופית.

על פי המקור, הודיעו הרוסים לסורים כי הם עושים מאמצים רבים ופועלים מול כדי לממש את עסקאות הנשק שנחתמו עם סוריה, וטרם מומשו. עם זאת, ההודעה האחרונה על הדחייה במימוש עסקאות אלה עשויה להצביע כי עד כה לא הצליחה רוסיה באותם מאמצים שהיא עושה, או שלא התכוונה לכך.

כוח אדם

בנוסף לנזקים ולאובדן כלי טיס, סובל כיום חיל האוויר הסורי, כמו שאר הצבא, מבעיה קשה בתחום כוח האדם. המחסור בכוח אדם – הן בטייסים חדשים והן בטכנאים וצוותי קרקע, בא לידי ביטוי בין השאר, במצב התחזוקתי של האמל'ח והציוד המופעל על ידי החיל, כפי שצוין לעיל.

כמו כן ממשיך החיל לסבול מבעיה נוספת והיא אי התחדשות בכוח אדם במערך הטייס. המצב בטייסות השונות הוא שמשרתים בהן טייסים מבוגרים, רובם בדרגות בכירות - אל"מ ותא"ל, המהווים למעלה מ-80% מסך הטייסים בכל טייסת. זאת כתוצאה מהפסקת הכשרת טייסים חדשים בשנים האחרונות, ואי הגעת כוח אדם חדש לטייסות מבעלי הדרגות הנמוכות יותר, וכן אי יכולתן של הטייסות להכשיר טייסים בשל הדרדרות המצב הטכני של המטוסים הפעילים שנשארו אצלן, והפעילות המבצעית בה היו עסוקים במהלך שנות המלחמה.  

המלחמה גם גרמה לפגיעה משמעותית בכוח האדם ששירת בחיל. לפי נתונים שפורסמו כבר ב-2015 יצאו משירות כ-300 טייסים, חלקם ערקו, וחלקם נהרגו או נפצעו על ידי גורמי אופוזיציה, שביצעו נגדם תקיפות מכוונות וחיסולים. בנוסף, יצאו משירות יותר מ-700 נווטים וטכנאים, מאותן סיבות. מצב זה הביא בין השאר למעורבות הרוסית במלחמה באותה שנה, שהתמקדה בעיקר בתחום האווירי. גורמי אופוזיציה בסוריה ומחוצה לה, רואים במרבית טייסי חיל האוויר שפעלו נגדם, והפציצו ללא אבחנה יעדים אזרחיים בערים ובכפרים, פושעי מלחמה, שגם זכו בהטבות כספיות ניכרות של המשטר, וזאת בשל "העבודה הקשה שביצעו" במהלך המלחמה.   

ההחלטה הרוסית לדחות שוב את מימוש העסקה לאספקת מטוסי קרב לסורים, עשויה להיות כלי בו רוסיה עושה שימוש כדי ללחוץ על המשטר הסורי כדי שייענה לדרישותיה בתחומים שונים, כפי שנעשה בעבר על ידי ההנהגה הסובייטית בתקופת ברית המועצות מול מצרים וסוריה. ייתכן גם שהרוסים נוקטים בצעד כזה כדי להבטיח את המשך הישארותו של הכוח האווירי שלהם בסוריה כמגן על המשטר, בשעה שחיל האוויר הסורי ממשיך להיות חלש וחסר יכולות, כפי שתואר לעיל.

בנוסף, החלטה זו עשויה להיות קשורה למצב היחסים השורר בתקופה האחרונה בין רוסיה למשטר הסורי, והעמקת המתחים ביניהם מסיבות שונות, ובכללן בשל  חוסר ההיענות הסורית לדרישתה של מוסקבה להשלים את כינונה של הועדה לגיבוש חוקה חדשה למדינה; הפעילות הרוסית המופגנת מול המשטר להרחיב את שליטתה בצמרת הצבאית הסורית, והמאמץ הרוסי לצמצם ככל הניתן את האחיזה הכלכלית והמדינית של איראן בסוריה. לכך גם ניתן להוסיף, את העובדה כי במסגרת הגברת הלחצים על הנשיא אסד, נמנעים הרוסים במופגן מאספקת נפט לסוריה, תוך ניצול מצוקתה הכלכלית,  ומבליטים בגלוי את השיפור בקשרים המדיניים והצבאיים עם ישראל, למורת רוחה של דמשק.

אולי יעניין אותך גם