במקום מטוסים – רקטות

כניסתם של הטילים והרקטות לטווחים שונים למערך הלוחם של צה"ל, מסייע להעביר את חיל התותחנים מהצד הטקטי – לאסטרטגי. " בעבר, התותחנים והחי"ר המתמרן לא ממש דיברו. מאז רקטת ה'רומח' נכנס הסיוע למתמרן", אומר מג"ד 334 בחיל התותחנים לישראל דיפנס. ראיון מיוחד

מתרגלים ירי (צילום: דו"צ)

ההחלטה של שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, במהלך שנת 2018 לקדם את רעיון "חיל הטילים" בצה"ל העלתה לשיח הביטחוני בישראל את השאלה לגבי מקומם של הרקטות והטילים במערך הלוחם של צה"ל בעימותים עתידיים. כניסת טילים ורקטות לטווחים של עשרות עד מאות ק"מ יכולה להעביר את חיל התותחנים מהצד הטקטי לאסטרטגי ולתת לזרוע היבשה עצמאות באספקת סיוע קרוב למתמרנים. מדובר בהזדמנות לעשות מהפכה של ממש בחשיבה הצבאית בחטיבת המבצעים שתספק לצה"ל יתרונות חדשים בשדה הקרב העתידי.

מגוון הטילים והרקטות עליו מדברים בצה"ל כולל את רקטת הרומח והמצרר (40 ק"מ), רקטות אקסטרה (150 ק"מ), נץ דורס (300 ק"מ) וטילי לורה (300 ק"מ). נזכיר כי שימוש ברקטות וטילים בצה"ל אינו חדש, אולם עד היום לא התגבשה בצה"ל חשיבה מסודרת על ניצול אמל"ח זה לצורך שינוי הפעלת צה"ל במלחמה. חשוב לזכור נקודה נוספת. בנקודת זמן זו, למרות ההחלטה וההצהרות בתקשורת, חיל הטילים עדיין לא קם רשמית וגם תקציבים ייעודים טרם הוקצו לנושא. ייתכן ויהיו כאלו בתר"ש גדעון פלוס אחד שיתחיל ב-2020.

חיל תותחנים משודרג

בזרוע היבשה הרקטות מופעלות על ידי חיל התותחנים והן נרכשות בעיקר מאלביט מערכות (לשעבר תעש). בשנים האחרונות נקלטו רקטות שונות ביניהן הרמ"ם, ה'רומח' ו'רעם-איתן' המופעלות על ידי גדוד 334. לגבי הרקטות ארוכות הטווח, ניסויים בוצעו בשיתוף התותחנים, אבל צה"ל שומר על שתיקה לגבי הגורם המפעיל בשגרה. ייתכן והצבא טרם הצטייד ברקטות כאלו, ולכן עדיין לא נקבע הגורם המפעיל.

ה'רומח' היא רקטה מדויקת לטווח של כ-40 ק"מ. ה'רעם-איתן' היא רקטת מצרר מדויקת מהדור החדש שפותחה על בסיס הרמ"ם. בנוסף לרקטות, חיל התותחנים משתמש גם בקיטי הנחיה לפגזי 155 מ"מ. קליטת אמצעי האש המדויקים היא חלק משינוי שעובר חיל התותחנים של צה"ל בשנתיים האחרונות בתפיסת הפעלת הכוח. מהות השינוי מתבססת על שלושה אלמנטים מרכזיים - דיוק, טווח ורשתיות. אם בעבר התותחים שימשו בעיקר ככוח רתק סטטיסטי, התפתחות האמל"ח בתחום, כולל הכנסת אמצעי מודיעין מתקדמים כדוגמת מל"טים ומערכות שו"ב מתקדמות מאפשרת הרחבת סט המשימות של החיל בכל הקשור לתמיכת אש בכוחות המתמרנים.

בעבר רקטות מדויקות סבלו ממספר מעכבי שימוש, ביניהם, מחיר גבוה, נזק אגבי גדול ואמינות נמוכה. במלחמת לבנון היו בשימוש צה"ל רקטות "מנתץ" שסופקו על ידי האמריקאים, בעלות כ-20 אחוז של נפלי תחמושת. אולם, מאז מלחמת לבנון השנייה, נראה כי חל שיפור משמעותי במרכיבים אלו בעיקר אודות לתעש מערכות שפיתחה סוגי רקטות חדשים בהם צה"ל מצטייד. פיתוחים אלו הביאו לירידה בכמות הנפלים.

סיוע קרוב לכוחות מתמרנים

גדוד 334 שמפעיל את הרומח ורקטות המצרר ביצע בחודש דצמבר האחרון אימון ירי במתאר צפוני, ככל הנראה לתרגל עימות מול חיזבאללה בלבנון. במסגרת התרגיל נורו מספר רקטות, כאשר מתווה התרגיל כלל דילוג מלא של הגדוד מרמת הגולן לבקעת בית שאן. "הדילוג הושת עלינו בהפתעה בתחילת התרגיל", מסביר סא"ל אור לוי, מג"ד 334. "מטרת התרגול הייתה לבחון כיצד אנחנו מתפקדים בתנאי ודאות קרובים לתרחיש מלחמה. לאחר הדילוג בוצע ירי רקטות אימון. תרגיל הירי מצטרף לתרגילי ירי קודמים שביצענו במהלך 2018 בגזרה הדרומית ליד עזה. המטרה היא לבחון את הגדוד בדילוגים גדולים בין הגזרות השונות".

השימוש ברקטות מדויקות בתותחנים מאפשר לזרוע היבשה לספק תמיכת אש קרובה בצורה עצמאית לכוחות מתמרנים ללא תלות בחיל האוויר. נדגיש כי בעימותים קודמים של צה"ל עלו טענות על זמן התגובה של חיל האוויר בסיוע קרוב לכוחות התמרון. ולא סתם. חיל האוויר ממוקד במשימות שלו כאשר סיוע קרוב לחי"ר היא עוד משימה בלוח, בעוד עבור זרוע היבשה, התמרון הוא העיקר. "רקטות הרומח מדויקות מאוד ויודעות לפגוע בדיוק רב במבנים ולתת סיוע בטווחים קצרים", מסביר סא"ל לוי.

"הכוח המתמרן יכול לקבל כוח אש מדויק מרחוק. זה משנה את הדינמיקה עם החי"ר. בעבר, התותחנים והחי"ר המתמרן לא ממש דיברו. מאז רקטת הרומח נכנס הסיוע למתמרן. לא במקרה הסיסמא של הגדוד היא 'אחים לאש ביחד ננצח'. פעם אחת אחים בתוך הגדוד, ופעם נוספת אחים שנמצאים בתמרון. כדי שלא נשכח את זה".

לוחמי הגדוד מבצעים גם תעסוקה מבצעית במהלך השירות, בעיקר ביהודה ושומרון. הגדוד פעל במגוון תעסוקות בשנים האחרונות, לרבות מעצרים ומארבים, חלקן כללו היתקלויות עם מחבלים. החיכוך של לוחמי הגדוד עם השטח בשגרה, עוזר לקשר של מערך הרקטות עם הכוח המתמרן במלחמה.

מוכנים לאש אויב

אחד האתגרים העיקריים של המערך הרקטי במהלך מלחמה הוא להתמודד עם אש אויב לאחר ירי. בעוד לפני הירי המשגרים הניידים יכולים לפעול באופן חשאי יחסית, לאחר הירי, הם נחשפים בשל חתימת הירי. "הגדוד מתרגל גם מגננים. אנו מבינים היטב שגם לאויב יש אש תלולת מסלול לטווחים שונים, ומיגון יעיל יכול למנוע אבידות מיותרות. בלבנת האימון נערכנו ותרגלו זאת, כולל חפירת שוחות אישיות", מסביר סא"ל לוי.

היבט נוסף להפעלת אש מדויקת היא הצורך במודיעין מדויק. "הפעלת אש אפקטיבית היא נוסחה של מודיעין משולב עם אמצעי אש בקצה. אנחנו מחוברים למשואה ושו"ב (צי"ד) ומקבלים נתונים מודיעינים במפקדת הגדוד ובסוללה. מדובר בתהליך קריטי שמטרתו ייצור מטרות לאש מדויקת. בשונה מאש סטטיסטית, עם רקטות מדויקות אתה מחפש מטרות מסוימות", אומר סא"ל לוי.

"משימת האש הרקטית והסטטיסטית הן משימות שונות וצריך את שתיהן. בעידן הרומח, תותחנים יודעים לנתב את אמצעי האש הנכון לפי הצורך. רקטת הרומח נותנת מענה בעיקר ללחימה במתאר אורבני. היעילות של סוג האמל"ח לא נמדדת בכמות הירי, אלא בייעוד של האמל"ח".

רס"ן אביתר גולדשטיין, רמ"ד רקטות בענף חיל התותחנים, מחלקת אמל"ח, מוסיף כי המשגרים של רקטות ה-270 מ"מ יודעים לשגר מגוון חימושים בהתאם למשימה. "אלו רקטות המתקרבות ליכולות של טיל. יש מארז שונה לכל סוג חימוש כאשר הלוחמים יודעים לטעון מה שצריך במשגר לפי המשימה. בלבנון השנייה היו כמות נפלים גדולה. יצאנו לפיתוח ישראלי כדי לשפר את האמל"ח, וכיום אין כמעט נפלים, הדיוק גדול יותר והנזק האגבי קטן".

בחיל התותחנים הכניסו גם סימולטורים מתקדמים לדימוי ירי רקטות וכן רקטות אימון מגבס המאפשרות תרגילי ירי תכופים יותר. לגבי פיתוחים עתידיים, אומרים בזרוע היבשה כי בימים אלו שוקדים על פיתוח הרומח דור ב' שתכלול שיפור שיטות ניהוג, הוספת כנפיים לשיפורי תיקון מסלול וציון לייזר ברקטה. "מחזור פיתוח יכול לנוע מחודש עד חמש שנים, תלוי מה דרישות מהמערכת", מסביר רס"ן גולדשטיין. "מסתכלים על תרחישי הייחוס ולפיהם בונים את הכוח ואת המערכות".

***

תמונה: מתוך תרגיל גדוד התותחנים, צילום: דו"צ