בגלל הסנקציות על איראן: חברות הנפט של סעודיה ואיחוד אמירויות הערביות הפכו למטרות הסייבר הכי 'חמות' במזרח התיכון
בתחילת מאי נגמרות ההקלות על יבוא נפט איראני, וארה"ב מגבירה את הלחץ להגיע לאפס יצוא נפט איראני. רשת הביטחון של הבית הלבן הן סעודיה ואיחוד אמירויות הערביות. בטהרן עלולים לנסות לשבש את התכנית האמריקאית באמצעות התקפות סייבר על חברות הנפט של שתי המדינות
עמי רוחקס דומבה
| 24/04/2019
חברת הנפט של סעודיה וזו של איחוד אמירויות הערביות הן אולי המטרות הכי ‘חמות’ שיש כיום במרחב הסייבר המזרח התיכוני. הסיבה לכך היא ההחלטה של ארה”ב לא להאריך את ההקלות שניתנו לשמונה מדינות ברכישת נפט איראני. מדובר בהקלות שניתנו למדינות מסוימות עד לתחילת מאי כדי לתת להן זמן להתארגן. המטרה של ארה”ב היא להוריד את יצוא הנפט האיראני לאפס. לפי מחלקת המדינה האמריקאית, מדובר בציר הכנסה של כ-40 אחוזים מהתל”ג האיראני בשנה.
המשמעות של ההחלטה היא שמישהו אחר יצטרך להחליף את איראן. כאן נכנסות סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. גם ארה"ב טוענת לפסגת ספקי הנפט בעולם עם כ-2 מליון חביות ביום אשתקד. גידול משמעותי בחלקה של ארה"ב בשוק הנפט העולמי.
עבור איראן המשמעות באפס ייצוא היא שהעולם יוכל להסתדר בלעדיה. במילים אחרות, הנזק שארה"ב תגרום לה החל ממאי לא ימדד רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך כאשר לקוחות שהתבססו על הנפט האיראני, יעברו להתבסס על מקורות אחרים. אמנם שוק הנפט דינמי, ולאיראן יש הרבה עתודות, אך בכל זאת, פגיעה באמינות האספקה של טהרן יכולה להצרב בזיכרון הלקוחות. זו חלק מהמטרה של הבית הלבן.
על מנת לסכל את מאמצי ארה"ב ניסתה איראן להקים ערוץ מימון 'עוקף דולר' לנפט שלה יחד עם אירופה. יוזמה שבינתיים לא צלחה ואיראן מתוך תסכול אפילו איימה על בריסל בהעשרת אוראניום. עם הערוץ הזה תקוע, איראן נשארה בלי הרבה ברירות. סין וטורקיה הן אמנם חלופה אפשרית, אך עולה השאלה כיצד הן יעקפו את ההמרה לדולרים או מעבר כספים בבנקים שעובדים עם ארה"ב. עולה גם השאלה עד כמה איראן רוצה להיות מריונטה של הלקוחות שיסכימו לקנות ממנה נפט. אין טובות בחינם. חלופה נוספת היא עירק שבינתיים עוד תוכל לקנות גז עד יוני, אבל בספק אם ארה"ב תתן יד לקשר איראן - עירק לאחר מכן.
לאור המלכוד שבו איראן נמצאת, חלופה אחת עולה כפתרון קסם - שיבוש פעילות חברות הנפט של סעודיה ואיחוד האמירויות. שיבוש קינטי לא בא בחשבון (כמו חסימת מיצרי הורמוז או ירי טילים לעבר מרכזי שאיבה והובלת נפט) כי הוא יתן לצבא האמריקאי סיבה להוריד את הכפפות מול הצבא האיראני ומשמרות המהפיכה. תיוג של משה"מ כגוף טרור כבר יש, אז המשוכה החוקית להשתמש נגדו בכוח הוסרה. חסר רק ניצוץ.
אם אין אפשרות קינטית לשיבוש, איראן יכולה לבחור באופציית הסייבר. חברות הנפט המדוברות, כמו אחרות בתחום, מתבססות על מערכות מחשוב. ארמקו כבר ספגה בעבר מחיקה של עשרות אלפי מחשבים והתוקפים לא שילמו מחיר. אז תקדים יש. באותה התקפה האצבע הופנתה לאיראן, אם זה נכון, אז איראן כבר יודעת שעל התקפת סייבר כזו לא יגבה מחיר. (בתנאי שתעשה בצורה מקצועית).
אולי במקרה, אולי לא, בסוף 2018 ארמקו שכרה את רייתאון להגן לה על נכסי המחשוב. רייתאון היא קבלן ביטחוני אמריקאי, ולא יהיה מוזר אם היא מקבלת תמיכה גם מהNSA בהגנה על רשת הביטחון של מחלקת המדינה. סעודיה.
חברה אחרת היא ADNOC מאיחוד האמירויות. לפי פרסומים ברשת, החברה רוכשת שירותים, ביניהם גם כאלו הקשורים לסייבר, מחברת IBM ו-Etisalat. נזכיר כי לאיחוד האמירויות יש חברת סייבר ממשלתית שנחשבת איכותית מאד בשם DarkMatter. כך שנראה שאת ההובלה על תשתיות הנפט לוקחת החברה המקומית. לאחרונה נחשף כי החברה שכרה שירותים של 'לשעברים' בNSA. אז נראה כי ייתכן וגם כאן האמריקאים דואגים לתשתיות הנפט. ואולי לא סתם. כאמור, סעודיה ואיחוד האמירויות הן ספקיות נפט גדולות שמגבות החלטות גיאו-פוליטיות של הבית הלבן.
מול צוותי ההגנה בסייבר של חברות הנפט המזרח תיכוניות עומדים ההאקרים האיראנים. חלקם עובדים עבור שירות הביון האיראני, הMOIS, כפי שנחשף על ידי האקרים בשם Lab Dookhtegan. בערוץ הטלגרם שדרכו הודלפו הנתונים אודות הMOIS היו גם הוכחות לתקיפה של מטרות בסעודיה ואיחוד האמירויות.
שיבוש מוצלח של אסקפת הנפט של מדינות אלו באמצעות פגיעה במערכות מחשוב יוכל לשבש את מהלך הסנקציות האמריקאי ולהחזיר לקוחות לנפט האיראני. עם זאת, מדובר במבצע לא פשוט טכנית, וגם לא פשוט פוליטית. מתקפה כזו על מגזר הנפט של סעודיה ואיחוד האמירויות בתזמון כזה, יפנה את האצבע לייחוס איראני ויתן לגיטימציה למערב בראשות ארה"ב לפגוע ביכולות הסייבר של איראן ביתר שאת.
אין ספק כי חודש מאי הקרוב הולך להיות נקודת מבחן לשימוש איראני במרחב הסייבר לצורך התמודדות עם משברים גיאו-פוליטים. לפי פרסומים גלויים, לאיראן יש יכולות טובות בסייבר, והיא , לכאורה, תקפה בעבר תשתיות נפט של סעודיה. עכשיו נראה שיש לה צורך פיננסי מהותי ביכולות כאלו על מנת לשבש את המהלכים של ארה"ב בשוק הנפט.
בתחילת מאי נגמרות ההקלות על יבוא נפט איראני, וארה"ב מגבירה את הלחץ להגיע לאפס יצוא נפט איראני. רשת הביטחון של הבית הלבן הן סעודיה ואיחוד אמירויות הערביות. בטהרן עלולים לנסות לשבש את התכנית האמריקאית באמצעות התקפות סייבר על חברות הנפט של שתי המדינות
חברת הנפט של סעודיה וזו של איחוד אמירויות הערביות הן אולי המטרות הכי ‘חמות’ שיש כיום במרחב הסייבר המזרח התיכוני. הסיבה לכך היא ההחלטה של ארה”ב לא להאריך את ההקלות שניתנו לשמונה מדינות ברכישת נפט איראני. מדובר בהקלות שניתנו למדינות מסוימות עד לתחילת מאי כדי לתת להן זמן להתארגן. המטרה של ארה”ב היא להוריד את יצוא הנפט האיראני לאפס. לפי מחלקת המדינה האמריקאית, מדובר בציר הכנסה של כ-40 אחוזים מהתל”ג האיראני בשנה.
המשמעות של ההחלטה היא שמישהו אחר יצטרך להחליף את איראן. כאן נכנסות סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. גם ארה"ב טוענת לפסגת ספקי הנפט בעולם עם כ-2 מליון חביות ביום אשתקד. גידול משמעותי בחלקה של ארה"ב בשוק הנפט העולמי.
עבור איראן המשמעות באפס ייצוא היא שהעולם יוכל להסתדר בלעדיה. במילים אחרות, הנזק שארה"ב תגרום לה החל ממאי לא ימדד רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך כאשר לקוחות שהתבססו על הנפט האיראני, יעברו להתבסס על מקורות אחרים. אמנם שוק הנפט דינמי, ולאיראן יש הרבה עתודות, אך בכל זאת, פגיעה באמינות האספקה של טהרן יכולה להצרב בזיכרון הלקוחות. זו חלק מהמטרה של הבית הלבן.
על מנת לסכל את מאמצי ארה"ב ניסתה איראן להקים ערוץ מימון 'עוקף דולר' לנפט שלה יחד עם אירופה. יוזמה שבינתיים לא צלחה ואיראן מתוך תסכול אפילו איימה על בריסל בהעשרת אוראניום. עם הערוץ הזה תקוע, איראן נשארה בלי הרבה ברירות. סין וטורקיה הן אמנם חלופה אפשרית, אך עולה השאלה כיצד הן יעקפו את ההמרה לדולרים או מעבר כספים בבנקים שעובדים עם ארה"ב. עולה גם השאלה עד כמה איראן רוצה להיות מריונטה של הלקוחות שיסכימו לקנות ממנה נפט. אין טובות בחינם. חלופה נוספת היא עירק שבינתיים עוד תוכל לקנות גז עד יוני, אבל בספק אם ארה"ב תתן יד לקשר איראן - עירק לאחר מכן.
לאור המלכוד שבו איראן נמצאת, חלופה אחת עולה כפתרון קסם - שיבוש פעילות חברות הנפט של סעודיה ואיחוד האמירויות. שיבוש קינטי לא בא בחשבון (כמו חסימת מיצרי הורמוז או ירי טילים לעבר מרכזי שאיבה והובלת נפט) כי הוא יתן לצבא האמריקאי סיבה להוריד את הכפפות מול הצבא האיראני ומשמרות המהפיכה. תיוג של משה"מ כגוף טרור כבר יש, אז המשוכה החוקית להשתמש נגדו בכוח הוסרה. חסר רק ניצוץ.
אם אין אפשרות קינטית לשיבוש, איראן יכולה לבחור באופציית הסייבר. חברות הנפט המדוברות, כמו אחרות בתחום, מתבססות על מערכות מחשוב. ארמקו כבר ספגה בעבר מחיקה של עשרות אלפי מחשבים והתוקפים לא שילמו מחיר. אז תקדים יש. באותה התקפה האצבע הופנתה לאיראן, אם זה נכון, אז איראן כבר יודעת שעל התקפת סייבר כזו לא יגבה מחיר. (בתנאי שתעשה בצורה מקצועית).
אולי במקרה, אולי לא, בסוף 2018 ארמקו שכרה את רייתאון להגן לה על נכסי המחשוב. רייתאון היא קבלן ביטחוני אמריקאי, ולא יהיה מוזר אם היא מקבלת תמיכה גם מהNSA בהגנה על רשת הביטחון של מחלקת המדינה. סעודיה.
חברה אחרת היא ADNOC מאיחוד האמירויות. לפי פרסומים ברשת, החברה רוכשת שירותים, ביניהם גם כאלו הקשורים לסייבר, מחברת IBM ו-Etisalat. נזכיר כי לאיחוד האמירויות יש חברת סייבר ממשלתית שנחשבת איכותית מאד בשם DarkMatter. כך שנראה שאת ההובלה על תשתיות הנפט לוקחת החברה המקומית. לאחרונה נחשף כי החברה שכרה שירותים של 'לשעברים' בNSA. אז נראה כי ייתכן וגם כאן האמריקאים דואגים לתשתיות הנפט. ואולי לא סתם. כאמור, סעודיה ואיחוד האמירויות הן ספקיות נפט גדולות שמגבות החלטות גיאו-פוליטיות של הבית הלבן.
מול צוותי ההגנה בסייבר של חברות הנפט המזרח תיכוניות עומדים ההאקרים האיראנים. חלקם עובדים עבור שירות הביון האיראני, הMOIS, כפי שנחשף על ידי האקרים בשם Lab Dookhtegan. בערוץ הטלגרם שדרכו הודלפו הנתונים אודות הMOIS היו גם הוכחות לתקיפה של מטרות בסעודיה ואיחוד האמירויות.
שיבוש מוצלח של אסקפת הנפט של מדינות אלו באמצעות פגיעה במערכות מחשוב יוכל לשבש את מהלך הסנקציות האמריקאי ולהחזיר לקוחות לנפט האיראני. עם זאת, מדובר במבצע לא פשוט טכנית, וגם לא פשוט פוליטית. מתקפה כזו על מגזר הנפט של סעודיה ואיחוד האמירויות בתזמון כזה, יפנה את האצבע לייחוס איראני ויתן לגיטימציה למערב בראשות ארה"ב לפגוע ביכולות הסייבר של איראן ביתר שאת.
אין ספק כי חודש מאי הקרוב הולך להיות נקודת מבחן לשימוש איראני במרחב הסייבר לצורך התמודדות עם משברים גיאו-פוליטים. לפי פרסומים גלויים, לאיראן יש יכולות טובות בסייבר, והיא , לכאורה, תקפה בעבר תשתיות נפט של סעודיה. עכשיו נראה שיש לה צורך פיננסי מהותי ביכולות כאלו על מנת לשבש את המהלכים של ארה"ב בשוק הנפט.
