הברית שנוסדה להגנה ממתקפה הלכה וגדלה לקראת פיוס

בימים אלה לפני 70 שנה נוסדה הברית הצפון אטלנטית (NATO) עם נציגים ממדינות מערב אירופה, ארה"ב וקנדה כדי להגן על החברות מפני ברית המועצות. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד

 

צילום: AP

באפריל 1949 נוסד ארגון הברית הצפון אטלנטית נאט"ו במטרה לסייע למדינות חברות במקרה של מתקפה חמושה כנגד אחת או כנגד יותר מהן, באירופה או בצפון אמריקה. סעיף זה בא כהיערכות להתקפה מצד ברית המועצות, אך סכנה זו לא התממשה. סעיף זה הופעל פעמיים, בפעם הראשונה ב-12 בספטמבר 2001, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ובפעם השנייה ב-14 בנובמבר 2015 בעקבות פיגועי נובמבר 2015 בפריז. כמענה לברית נאט"ו הוקמה על ידי מדינות מזרח אירופה ב-1955 ברית ורשה.  כיום חברות בו 30 מדינות.

במהלך השנים היה מעורב האגון בפעילות מבצעית שעיקריה: ב-1991 פלישה לעיראק ביוזמת ארה"ב; ב-1999 הפצצות נרחבות ביוגוסלביה כדי לאלץ את ממשלת סרביה להביא לקץ מלחמת האזרחים בקוסובו. בשנים 2001 – 2014 השתתפו כוחות נאט"ו במיגור שלטון הטליבאן באפגניסטן; ב-2003 כוחות נאט"ו סייעו לארה"ב בעיראק.

יש בנאט"ו שני מרכזי פיקוד אסטרטגיים – האחד בנורפורק, וירג'יניה, ארה"ב והשני בעיר מונס בבלגיה. על שניהם מפקדים גנרלים צרפתים כגמול על חזרתה של צרפת לנאט"ו. האתגר עתה הוא להתארגן לטכנולוגיות חדשות ומנסה לחזות מגמות עולמיות נרחבות. ברוח זו נערכו בשנה שעברה 20 ניסויים, שבחנו קיצוץ במספר החיילים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

בדו"ח אסטרטגיית ההגנה הלאומית שפרסם הפנטגון ב-2018 נכתב כי מדינות יריבות מחזיקות בטכנולוגיות חיוניות חדשות רבות שפותחו במגזר הפרטי, נתון השוחק את העליונות הטכנולוגית שארה"ב רגילה לה. היכולות החדשות של רוסיה בתחום ההיברידי הובילו לתוצאות הרסניות באוקרינה וטשטשו את ההבדל בין שלום ומלחמה. סין שואפת להשיג עליונות גלובלית בתחומי בינה מלאכותית, ביג דאטה ומחשוב קוונטי – כולם בעלי פוטנציאל לשימוש צבאי. חשיבתה העתידית של סין מציבה אתגר לנאט"ו, כיוון שארה"ב נדרשת להקדיש לה יותר ויותר תשומת לב ומשאבים.

ישראל אינה חברה בברית נאט"ו, אך מקיימת יחסים מיוחדים עם הארגון וזכתה ב- 1989 למעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו. מדינת ישראל הוזמנה לראשונה לדיוני פורום הדיאלוג הים-תיכוני של נאט"ו בשנת 1995, שנה אחרי שפורום זה נוסד. בינואר 2002 הוזמן צה"ל לראשונה להשתתף בתרגיל נאט"ו. מאז ישראל השתתפה במספר תרגילי חילוץ והצלה של נאט"ו בים התיכון במעמד של "שותפה", אך בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010 הטילה טורקיה, החברה בנאט"ו, וטו על השתתפות ישראל בתרגיל נוספים. הווטו הוסר בעקבות חתימת הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה ביוני 2016.

במאי 2016 הודיעה נאט"ו כי נציגי ישראל יוכלו להשלים את תהליך האמנה ולפתוח משרד במטה הארגון בבריסל. בספטמבר 2016 נתמנה אהרון לשנו-יער שגריר ישראל ראשון לנאט"ו (בנוסף לתפקידו שגריר ישראל לאיחוד האירופי).

בנובמבר אותה שנה השתתפה ישראל בתרגיל "הר שחור" (Black Mountain) שנמשך שלושה ימים והשתתפו בו 680 איש מ־32 מדינות. בפברואר 2018 הסכימה נאט"ו לאפשר לחברות ישראליות להתמודד במכרזים של נאט"ו. ביוני 2018 השתתפו עשרות לוחמי צה"ל לראשונה בתרגיל השנתי של נאט"ו, "מכת חרב" ("Saber Strike"), במזרח אירופה.