כמו 'אוקטובר האדום' - חיל הים סיים תרגיל בינלאומי לציד צוללות בים התיכון

תרגיל ימי בינלאומי לתפיסת צוללות בים התיכון בהשתתפות חיילות הים של ישראל, יוון והצי האמריקאי הסתיים בימים האחרונים. בחיל הים מסכמים כי מדובר בתרגיל חשוב שחושף את הלוחמים לאתגרים בשמירה על נתיבי שיט פתוחים לישראל

דובר צה"ל

תרגיל Noble Dina 2019 לתפיסת צוללות בים התיכון בהשתתפות חיילות הים של ישראל, יוון והצי האמריקאי הסתיים בימים האחרונים. מחיל הים הישראלי נשלחו סטילים ושתי צוללות, מחיל הים היווני נשלחו שתי צוללות וספינות קרב והצי האמריקאי מטוס לאיתור צוללות. 

מדובר בתרגיל הבינלאומי הראשון לחיל הים בשנת 2019 המתקיים בחודשי החורף. סה"כ משתתפים בתרגיל כ5-8 ספינות, צוללות ועוד מספר כלי טיס לאיתור צוללות. מסוקים ומטוס משימה אמריקאי מסוג P-8. "החלק המרכזי הוא הגנה נגד צוללות", מסביר סא״ל איתן פז, מפקד פלגה 34 בשייטת ספינות הטילים.

"בתרגיל כזה קיים קושי מובנה בשפה משותפת בין הכוחות הדורש הכנות של כחודשיים. לוחמי הים לומדים שפת MTP בינלאומית של נאט"ו המשמשת לתרגילים משותפים ועוברים סימולטורים למתארי התרגיל. כמו גם, חיל הים משקיע בייצוגיות של הספינות לקראת התרגיל."

התרגיל מחולק לשלושה חלקים בהיקף כולל של כשלושה שבועות. בחלק הראשון הכוח הישראלי יוצא לנמל ביוון. "עבור הלוחמים של שייטת 3 מדובר בחוויה מיוחדת. הגעה לחו"ל עם הספינות, עגינה בנמל זר, ובילוי בעיי הנמל יחד עם הקולגות מחיל הים היווני והאמריקאי. יש שם חוויה של ימאים. מדובר בחוויה שמטרתה הידוק שיתוף הפעולה בין הכוחות", מסביר סא"ל פז.

"בשבוע השני יוצאים עם הכוחות לכיוון ישראל. ההובלה של כלי שיט נגד צוללות, כולל מתארים של גילוי ותקיפה. הצי היווני מביא שתי צוללות, הישראלי גם שתיים. האמריקאים מביאים מטוס בואינג 737 P8 עם אמצעים לגילוי צוללות. זורקים מצופים שחיים 6-12 שעות ועוזרים לזהות צוללות.

"חיל האוויר שלנו גם משתתף בתרגיל עם הרקולס, מסוקי יסעור עם כוחות 669 לחילוץ והצלה, מסוקי עטלף ומל"טי שובל מטייסת 200. המטרה היא בניית תמונה ימית על פני המים, כאשר תמונה תת ימית נותנים המסוק הייווני, המטוס האמריקאי וספינות שלנו עם סונארים (סער 5 ו4.5)."

במסגרת התרגיל מתרגלים בחיל הים גם התקפות על כלי השיט מהחוף עם טילי חוף-ים כאשר מטוסי קרב של חיל האוויר טסים נמוך ומדמים מתווה של טיל. "המטוסים טסים במתאר של טילים קרוב למים ומדמים מצב אמת. חוץ מירי טיל בפועל מהספינה, הלוחמים מפעילים את כלל המערכות בספינות כמו במתאר אמיתי", מסביר סא"ל פז.

כאמור, בתרגיל משתתפים גם יסעורים עם לוחמי 669 שמדמים משימות חילוץ והצלה לכלי שיט. התרגיל כולל הזנקה של הרקולס ויסעורים עם הלוחמים למרחק של 800-1000 ק"מ מגבולות ישראל.  

הצפנה וקוץ בה

אחת המורכבויות העיקריות בתרגיל בינלאומי, וגם במתאר אמת של מלחמה, הוא תיאום התקשורת בין הכוחות השונים. כל צבא מגיע עם ההצפנה שלו, ואף צד לא רוצה שהאחר יפענח את ההצפנה שלו (למרות הידידות). לכן, משתמשים בשפת MTP גנרית של נאט"ו הכוללת סט פקודות בקשר גלוי למצב אימון וסט אחר למצב מלחמה.

לקראת התרגיל חיל הים מתכנן עורק תקשורת ייעודי המבוסס על מכשירי קשר לרדיוס מספיק בין כלי השיט כולל מעטפת עם המטוס האמריקאי. לכל ספינה יש גם תקשורת לווינית למפקדה בישראל שיודעת לעשות תיאום מיוחד עם האמריקאים אם צריך.

"כל עוד הפעולות אינן סודיות, אין בעיה", מסביר סא"ל פז. "הבעיה מתחילה עם הצפנה. אתה לא יכול לתת לצד השני מכשיר מוצפן שלך, והוא לא נותן לך. בתרגילים שמצריכים זאת, כל כוח שם נציג שלו בכלי שיט של האחר עם מכשיר מוצפן שלא עוזב אותו."

בחלק השלישי של התרגיל נכנסים לישראל כל הכוחות ביחד. סדר גודל של כמה אלפי חיילים מישראל, יוון וארה"ב. בדומה ליוון, הלוחמים מטיילים ומבלים יחד בארץ לחיזוק הקשר. "החלק השלישי הוא הגנה על נמל מאיום צוללות", אומר סא"ל פז. "נותנים לצוללות להתקיף נמל, לצלם ולמקש וצריך לתפוס אותן ולתקוף. מי שקרא את 'אוקוטובר האדום' יכול לדמיין תרגיל כזה. ככל שמתקרבים לחוף, המים הופכים להיות יותר רדודים, וקשה יותר לצוללות לתמרן. במסגרת התרגיל אנחנו זורקים מטענים קטנים שמייצרים בומים מתחת למים לדמות מתאר אמת.

"המטרה העיקרית של השייטת היא להבטיח עורק חיים למדינה בשעת מלחמה. בעיקר הגנת סוחרות. מטרות נוספות הן הגנה על אסדות הגז והתמודדות עם איומים תת מימיים. חשוב לזכור כי אם סוחרת תפגע בכניסה או ביציאה מהנמל, אף סוחרת לא תגיע לישראל כי לא יהיה לה ביטוח. מדינת ישראל צריכה סדר גודל של 8-10 סוחרות ביום כדי לקיים שגרת חיים תקינה. שיבוש בפעילות הסוחרות יביא ללחץ כלכלי שיורגש מהר מאד. זו המשימה שלנו. "

מדוע תרגיל הגנה על סוחרות מתקיים בפאתי הנמל ולא במרחקים גדולים יותר? ובכן, סא"ל פז מסביר כי בזירה הימית קיים קושי לאתר איזו סוחרת הולכת לאיזה נמל. "מדובר במודיעין מורכב. כל טעות עלולה להכניס אותך למצב מלחמה עם המדינה אליה שייכת הסוחרת. זה מרתיע", אומר סא"ל פז. "זו הסיבה שאם יהיו תקיפות של סוחרות, הן יעשו במבואות הנמל. לכן המרחק שבו תירגלנו את החלק השני מספיק (כ-1000 ק"מ מחופי ישראל). הפעם תרגלנו גם אימון נגד נחיל תוקף של סירות מהירות קטנות מול הנמל."

בחיל הים אומרים כי התרגילים הבינלאומים מחזקים את הקשר עם בני בריתנו. "לא חושב ששייטת 3 לפני 30-40 שנים הייתה מסייעת ליוונים באחד מאסונות הטבע שפקדו את יוון בשנים האחרונות", אומר סא"ל פז. "בסוף היינו מעורבים וסייענו. ברמת שפה משותפת, רצון לסייע, יסודות טובים לעשות דברים טובים יחד בעתיד. בהיבט הצבאי, יותר קל להיקלע לאירוע משותף לאחר תרגילים מאשר להגיע לאירוע כזה ללא תרגילים."

עוד יתרון בתרגילים משותפים כאלו טמון בהרתעה שהם מייצרים. חיל הים היווני מתאמן עם זה הישראלי, המצרי, הטוניסאי ועם נאט"ו. "שהוא רואה שאנחנו מקצועיים, הוא מעביר את המסר הלאה באופן טבעי לשותפים נוספים עמם הוא מתאמן לאורך השנה. בנוסף, חיל הים היווני הוא חלק מכוח יוניפיל שמסייר מול חופי לבנון. הוא יודע שאנחנו חברים שלו", אומר סא"ל פז.  

בדרך ליוון פוגשים את הרוסים

היות והים התיכון התמלא בשנים האחרונות בחיילות ים וציים שונים מכל העולם, שיט ליוון ותרגול נגד צוללות של צה"ל כנראה מושך הרבה צופים. ביניהם גם הצי הרוסי שמפטרל בים התיכון, בעיקר בזירה הצפונית מול חופי סוריה. אבל גם בים התיכון בכללי.  

"פוגשים את הצי הרוסי, הצרפתי, האמריקאי ונוספים עם מגוון כלי השיט שלהם מנושאות מטוסים, משחתות ועוד. במים בינלאומיים אנחנו שומרים על ימאות טובה וממשיכים את האימון. אם מישהו צופה מהצד שיבושם לו. את הפלטפורמות הוא יכול לראות מרחוק, והטכניקות נשארות בתוך הכוח. כך שכל מה שצריך לא חשוף.  

"אנחנו עושים בשייטת 3 הרבה תרגילים בחו"ל. כשלושה תרגילים בשנה ולפעמים יותר. מדובר באחד מכוחות צה"ל עם הכי הרבה ביקורים בחו"ל. הזרוע הארוכה מגיעה לכל מקום שיש בו ים.  ב-2018 השייטת עשתה תרגיל בינלאומי ברביריה הצרפתית, באיטליה עם צוללות וסט"ילים ובקפריסין. ביקור בנמלים זרים הוא חלק מובנה בפעילות. היתרון בהפלגות כאלו של ימים ארוכים הוא בהכנה של הצוותים למלחמה. גם השנה מתוכננים עוד מספר תרגילים."