חובת תצהיר יצואן. למה לא נאכפת?
עמירם הלוי
| 21/04/2019
bigstockphoto
בחודש יולי 2016 יצא המכס בהצהרה בדבר נוהל חדש המחייב כל יצואן, לפיו החל מיום 1.9.16 לחתום על ״תצהיר יצואן״ (לינק להוראת המכס). בתצהיר זה מתבקש היצואן להצהיר האם הוא מפוקח באחד ממשטרי פיקוח היצוא או לא. מאז ועד היום לא מיושם הנוהל ע״י המכס, והשאלה היא מדוע? למכס אין הסבר מניח את הדעת לעיכוב.
דו״ח מבקר המדינה
דו״ח מבקר המדינה (מצ״ב לינק לדו״ח) שפורסם בשנת 2013 קבע כי יש להגביר את האכיפה בתחום היצוא הביטחוני והדו שימושי. הוחלט כי מהלך של חיוב הגשת תצהיר יצואן יגביר את האכיפה ויענה על ביקורת המבקר.
המצב בישראל היום הוא ש״החורים״ הקיימים ב״רשת הפיקוח״ על היצוא גדולים מדי, ויצואנים רבים מייצאים ללא רישיון מתאים ועוברים על החוק, רובם שלא במודע, שכן כרגע למעשה אין שום דרישה אקטיבית מהם לבדוק האם המוצר שאותו הם מייצאים מפוקח או לא. תצהיר היצואן ידרוש מהיצואן - פעם אחת בלבד בחיי המוצר - לבדוק את התאמתו לקטגוריות הפיקוח ולקבל החלטה באשר לצורך בפיקוח. כך לא יוכל היצואן לטעון כאשר מוצר שלו מעוכב במכס עקב היעדר רישיון: ״לא ידעתי כלל שאני מפוקח״. כידוע, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהחובה לציית לחוק.
הליך זה של בדיקה מראש אולי נראה כמו הכבדה רגולטורית, אולם הוא אמצעי מניעה יעיל שימנע מהיצואן לעבור על החוק, גם שלא במודע, ולהיות כפוף עקב כך לסנקציות וימנע עיכוב היצוא ברגע האחרון. בנוסף, ישראל הינה מדינה המצייתת למשטר הפיקוח של ואסנאר, ובהתאם לכך התחייבה לעשות ככל שביכולתה על מנת לגרום ליצואנים להקפיד על קיום חוקי המשטר. העובדה שקיימים בישראל היום עשרות, אם לא מאות יצואנים, אשר עוברים על חוק הפיקוח על היצוא, נתפסת באור לא חיובי בקרב הנהלת משטר ואסנאר הבינ״ל.
בחודש יולי 2016 יצא המכס בהצהרה בדבר נוהל חדש המחייב כל יצואן, לפיו החל מיום 1.9.16 לחתום על תצהיר יצואן. יצואן שאינו בטחוני יידרש לחתום על תצהיר יצואן שנתי בלבד, ואילו יצואן בטחוני יידרש למלא תצהיר בכל משלוח יצוא. רשות המיסים הבהירה כי לאחר ״תקופת ניסיון״ של 4 חודשים, החל מה- 1.1.17, ינקטו כל האמצעים הקבועים בחוק כלפי יצואן אשר יתברר בבדיקה כי לא מילא תצהיר או לא מילא אותו כנדרש. בנוסף, כלפי עמיל מכס אשר יתברר כי לא קיבל לידיו תצהיר יצואן חתום עלולות להינקט כל הסנקציות על פי חוק סוכני המכס הכוללות גם סנקציות חריפות כגון מחיקת רישום. לפי ההצעה הנ״ל יצואן שאינו נכנס לגדר יצואן ביטחוני/דו שימושי עדיין אינו פטור שכן הוא נדרש למלא תצהיר יצואן שנתי.
מדוע נדרש התצהיר?
בהודעת ראש מינהל המכס מוסבר: ״על מנת לסייע ליצואנים ולסוכני המכס בעבודתם מול המכס, ולוודא כי הטובין המיוצאים עומדים בתנאי חוקיות היצוא, נדרש היצואן למלא תצהיר יצואן עבור הטובין המיוצאים״. תצהיר היצואן יאפשר לרשות המכס, לאכוף את הפיקוח על היצוא המוסדר בכל הדינים השונים.
תצהיר היצואן נמסר על ידי היצואן לעמיל המכס ונשמר על ידו לצרכי ביקורת. באותם מקרים בהם משלוח מנותב לבדיקה ביצוא יידרש סוכן המכס להציג את תצהיר היצואן השמור אצלו וחוקיות היצוא תיבחן בהסתמך עליו. על היצואן מוטלת החובה לבדוק את הרשימות המעודכנות של הציוד המפוקח על מנת להחליט אם הטובין אותם הוא מייצא נדרשים בפיקוח. פירוט הרשימות של הטובין המפוקחים הנו ברשות ובאחריות המשרדים המתאימים – משרד הביטחון ומשרד הכלכלה, בהתאם לעניין.
יצוא באמצעות בלדרים גם ידרוש מילוי התצהיר: ניתן לייצא באמצעות חברת בלדרים (שילוח מהיר יותר, אך גם יקר יותר) גם מוצרים מפוקחים. ההבדל הוא בסוג רשימון היצוא. ליצוא רגיל באמצעות בלדרים יכול עמיל המכס להפיק רשימון בלדרים (רשימון מקוצר עם פחות שדות חובה מאשר ברשימון היצוא הרגיל). אם מדובר ביצוא מפוקח, עמיל המכס צריך להפיק עבור יצוא זה רשימון יצוא רגיל (עם כל שדות החובה).
היות ורשימות הפיקוח הינן טכניות ומקצועיות והן מתעדכנות מדי שנה. חשוב כי איש מקצוע מיומן וייעודי אצל היצואן יהיה אמון על בחינת הטובין המיוצאים לאורן. לאור מורכבות הנושא (לעתים מדובר בבדיקת רשימות מפורטות הכוללות מלל טכני ומשפטי סבוך, שמצריך זמן רב), על מנת להימנע ממצבים בהם יתעורר קושי ביצוא משלוחים (מעבר לחשיפה לסנקציות שונות) מומלץ לציבור היצואנים לבצע בדיקות מקדימות, ולהסתייע בייעוץ מקצועי מתאים, לצורך גיבוש עמדה ברורה בשאלה האם יצוא הטובין על ידם כפוף לרישיונות יצוא כאלו ואחרים
דחיית תקופת הסובלנות
בתאריך 15.1.18 הוציא משרד הכלכלה הודעה על ״דחיית תקופת הסובלנות להצהרות היצואן שאינו חייב פיקוח יצוא״. שלוש שנים עברו מאז פרסום הודעת המכס ותצהיר היצואן עדיין נשאר אקט וולנטרי. עמילי המכס מבקשים מהיצואן למלא אותו, כדי להגן על עצמם, אולם לא תמיד היצואן עושה זאת. ובמקרה של סרוב מצד היצואן למלא את תצהיר היצואן אין כל פעולה אכיפה מצד הרגולטור. כך שבמקרה של עבירה על החוק מצד היצואן בגלל יצוא מוצר מחויב ברישוי ללא רישיון, מתחילה מסכת של הטלת אחריות מצד היצואן על עמיל המכס וחוזר חלילה.
השאלה שנשאלת עומדת בחלל האוויר היא זו: מדוע יצא המכס בהצהרות כוונות כה ברורה בשנת 2016 וכעת הוא גורר את רגליו במשך זמן כה ארוך? ברי פינטוב- מנכ"ל איגוד עמילי המכס אומר: "לצערי כיום אין כל אכיפה בנושא ישום הוראת תצהיר יצואן. ולכן והמטענים יוצאים כרגיל ללא תצהיר יצואן. זהו מצב לא בריא וחייבים להתחיל באכיפה."
מדוברות רשות המסים נמסר לאתר port2port.co.il כי ״לפני כשנה וחצי הוציא ראש מינהל המכס, אבי ארדיטי, הנחיה על כך שתצהיר יצואן ביצוא הינו חובה״.
עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים.
bigstockphoto
בחודש יולי 2016 יצא המכס בהצהרה בדבר נוהל חדש המחייב כל יצואן, לפיו החל מיום 1.9.16 לחתום על ״תצהיר יצואן״ (לינק להוראת המכס). בתצהיר זה מתבקש היצואן להצהיר האם הוא מפוקח באחד ממשטרי פיקוח היצוא או לא. מאז ועד היום לא מיושם הנוהל ע״י המכס, והשאלה היא מדוע? למכס אין הסבר מניח את הדעת לעיכוב.
דו״ח מבקר המדינה
דו״ח מבקר המדינה (מצ״ב לינק לדו״ח) שפורסם בשנת 2013 קבע כי יש להגביר את האכיפה בתחום היצוא הביטחוני והדו שימושי. הוחלט כי מהלך של חיוב הגשת תצהיר יצואן יגביר את האכיפה ויענה על ביקורת המבקר.
המצב בישראל היום הוא ש״החורים״ הקיימים ב״רשת הפיקוח״ על היצוא גדולים מדי, ויצואנים רבים מייצאים ללא רישיון מתאים ועוברים על החוק, רובם שלא במודע, שכן כרגע למעשה אין שום דרישה אקטיבית מהם לבדוק האם המוצר שאותו הם מייצאים מפוקח או לא. תצהיר היצואן ידרוש מהיצואן - פעם אחת בלבד בחיי המוצר - לבדוק את התאמתו לקטגוריות הפיקוח ולקבל החלטה באשר לצורך בפיקוח. כך לא יוכל היצואן לטעון כאשר מוצר שלו מעוכב במכס עקב היעדר רישיון: ״לא ידעתי כלל שאני מפוקח״. כידוע, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהחובה לציית לחוק.
הליך זה של בדיקה מראש אולי נראה כמו הכבדה רגולטורית, אולם הוא אמצעי מניעה יעיל שימנע מהיצואן לעבור על החוק, גם שלא במודע, ולהיות כפוף עקב כך לסנקציות וימנע עיכוב היצוא ברגע האחרון. בנוסף, ישראל הינה מדינה המצייתת למשטר הפיקוח של ואסנאר, ובהתאם לכך התחייבה לעשות ככל שביכולתה על מנת לגרום ליצואנים להקפיד על קיום חוקי המשטר. העובדה שקיימים בישראל היום עשרות, אם לא מאות יצואנים, אשר עוברים על חוק הפיקוח על היצוא, נתפסת באור לא חיובי בקרב הנהלת משטר ואסנאר הבינ״ל.
בחודש יולי 2016 יצא המכס בהצהרה בדבר נוהל חדש המחייב כל יצואן, לפיו החל מיום 1.9.16 לחתום על תצהיר יצואן. יצואן שאינו בטחוני יידרש לחתום על תצהיר יצואן שנתי בלבד, ואילו יצואן בטחוני יידרש למלא תצהיר בכל משלוח יצוא. רשות המיסים הבהירה כי לאחר ״תקופת ניסיון״ של 4 חודשים, החל מה- 1.1.17, ינקטו כל האמצעים הקבועים בחוק כלפי יצואן אשר יתברר בבדיקה כי לא מילא תצהיר או לא מילא אותו כנדרש. בנוסף, כלפי עמיל מכס אשר יתברר כי לא קיבל לידיו תצהיר יצואן חתום עלולות להינקט כל הסנקציות על פי חוק סוכני המכס הכוללות גם סנקציות חריפות כגון מחיקת רישום. לפי ההצעה הנ״ל יצואן שאינו נכנס לגדר יצואן ביטחוני/דו שימושי עדיין אינו פטור שכן הוא נדרש למלא תצהיר יצואן שנתי.
מדוע נדרש התצהיר?
בהודעת ראש מינהל המכס מוסבר: ״על מנת לסייע ליצואנים ולסוכני המכס בעבודתם מול המכס, ולוודא כי הטובין המיוצאים עומדים בתנאי חוקיות היצוא, נדרש היצואן למלא תצהיר יצואן עבור הטובין המיוצאים״. תצהיר היצואן יאפשר לרשות המכס, לאכוף את הפיקוח על היצוא המוסדר בכל הדינים השונים.
תצהיר היצואן נמסר על ידי היצואן לעמיל המכס ונשמר על ידו לצרכי ביקורת. באותם מקרים בהם משלוח מנותב לבדיקה ביצוא יידרש סוכן המכס להציג את תצהיר היצואן השמור אצלו וחוקיות היצוא תיבחן בהסתמך עליו. על היצואן מוטלת החובה לבדוק את הרשימות המעודכנות של הציוד המפוקח על מנת להחליט אם הטובין אותם הוא מייצא נדרשים בפיקוח. פירוט הרשימות של הטובין המפוקחים הנו ברשות ובאחריות המשרדים המתאימים – משרד הביטחון ומשרד הכלכלה, בהתאם לעניין.
יצוא באמצעות בלדרים גם ידרוש מילוי התצהיר: ניתן לייצא באמצעות חברת בלדרים (שילוח מהיר יותר, אך גם יקר יותר) גם מוצרים מפוקחים. ההבדל הוא בסוג רשימון היצוא. ליצוא רגיל באמצעות בלדרים יכול עמיל המכס להפיק רשימון בלדרים (רשימון מקוצר עם פחות שדות חובה מאשר ברשימון היצוא הרגיל). אם מדובר ביצוא מפוקח, עמיל המכס צריך להפיק עבור יצוא זה רשימון יצוא רגיל (עם כל שדות החובה).
היות ורשימות הפיקוח הינן טכניות ומקצועיות והן מתעדכנות מדי שנה. חשוב כי איש מקצוע מיומן וייעודי אצל היצואן יהיה אמון על בחינת הטובין המיוצאים לאורן. לאור מורכבות הנושא (לעתים מדובר בבדיקת רשימות מפורטות הכוללות מלל טכני ומשפטי סבוך, שמצריך זמן רב), על מנת להימנע ממצבים בהם יתעורר קושי ביצוא משלוחים (מעבר לחשיפה לסנקציות שונות) מומלץ לציבור היצואנים לבצע בדיקות מקדימות, ולהסתייע בייעוץ מקצועי מתאים, לצורך גיבוש עמדה ברורה בשאלה האם יצוא הטובין על ידם כפוף לרישיונות יצוא כאלו ואחרים
דחיית תקופת הסובלנות
בתאריך 15.1.18 הוציא משרד הכלכלה הודעה על ״דחיית תקופת הסובלנות להצהרות היצואן שאינו חייב פיקוח יצוא״. שלוש שנים עברו מאז פרסום הודעת המכס ותצהיר היצואן עדיין נשאר אקט וולנטרי. עמילי המכס מבקשים מהיצואן למלא אותו, כדי להגן על עצמם, אולם לא תמיד היצואן עושה זאת. ובמקרה של סרוב מצד היצואן למלא את תצהיר היצואן אין כל פעולה אכיפה מצד הרגולטור. כך שבמקרה של עבירה על החוק מצד היצואן בגלל יצוא מוצר מחויב ברישוי ללא רישיון, מתחילה מסכת של הטלת אחריות מצד היצואן על עמיל המכס וחוזר חלילה.
השאלה שנשאלת עומדת בחלל האוויר היא זו: מדוע יצא המכס בהצהרות כוונות כה ברורה בשנת 2016 וכעת הוא גורר את רגליו במשך זמן כה ארוך? ברי פינטוב- מנכ"ל איגוד עמילי המכס אומר: "לצערי כיום אין כל אכיפה בנושא ישום הוראת תצהיר יצואן. ולכן והמטענים יוצאים כרגיל ללא תצהיר יצואן. זהו מצב לא בריא וחייבים להתחיל באכיפה."
מדוברות רשות המסים נמסר לאתר port2port.co.il כי ״לפני כשנה וחצי הוציא ראש מינהל המכס, אבי ארדיטי, הנחיה על כך שתצהיר יצואן ביצוא הינו חובה״.
עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים.
