קול אסירי ציון מעכו
אפרים לפיד
| 18/04/2019
תצוגה במוזאון אסירי המחתרות, עכו באדיבות החברה לפיתוח עכו העתיקה
בשנת 1939 נכלאו במבצר עכו מ"ג חברי קורס מפקדי המחלקות של ה"הגנה" ביבנאל, בהם משה דיין ומשה כרמל, עשרה חברי ה"הגנה" מגינוסר וכן קבוצת ל"ח חברי קורס המפקדים של האצ"ל במשמר-הירדן. בכלא עכו הועלו לגרדום שלמה בן-יוסף, מרדכי שוורץ, דב גרונר, יחיאל דב דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.
במוזיאון אסירי המחתרות , המופעל ע"י משרד הביטחון, הוקמה תצוגה חדשנית המתארת את נסיבות כליאתם של לוחמי המחתרות, אורח חייהם בכלא, סיפור פריצת כלא עכו, וסיפורם של עולי הגרדום. בחודש ניסן תש"ז, 1947 , ישבו בכלא עכו 86 אסירי מחתרות – 22 חברי לח"י, 60 חברי האצ"ל ו 4- חברי ה"הגנה". מרגע שנאסרו חברי האצ"ל ולח"י אחד היה חלומם: לפרוץ את חומות עכו הבצורות! חלום זה, מעבר להיותו חלום של שחרור אישי, היה חלק בלתי נפרד ממאבקם בבריטים. לוחמי המחתרות האמינו כי פעולה מעין זו תפגע ביוקרתו של השלטון הבריטי בארץ ישראל.
בפסח תש"ז התרחשו שני אירועים משמעותיים בהכנות לקראת פריצת כלא עכו. בימי החג התאפשרו ביקורי משפחות של האסירים, והמבקרים הורשו להביא להם דברי מאכל. בשבת של חול המועד פסח תש"ז הוברחו לכלא חומרי נפץ, פתילי השהיה ונפצים בתוך פחי שמן וקופסאות ריבה. אולם דווקא בפעם הזאת נבדק האוכל בקפדנות יתֵירה. כשהגיע הסרג'נט אל פחיות הריבה הוא שלף דוקרן ברזל, הכניס אותו לתוך הפחית ובדק את תכולתה. כששלף הסרג'נט את הדוקרן הופתע צבי פרוסק, אסיר האצ"ל, שעמד סמוך אליו, לראות על קצה המוט חומר שחור ובלתי מזוהה.
היה זה נר חומר נפץ ג'לניט, שנדבק לדוקרן. צבי, שלא היה בסוד התוכניות, הבין כי זה משהו לא חוקי, אלתר תגובה ואמר לסרג'נט הנבוך, שזו פשוט ריבה שהתקשתה. עפ"י עדותו של יוסק'ה נחמיאס, הסרג'נט לא הסתפק בתשובתו של צבי, טעם מהחומר השחור, עיווה את פניו ממרירותו וסינן, "אם זה מה שהיהודים הארורים רוצים לאכול שיֶעֱרב להם". שנאתו של הסרג'נט ליהודים מנעה ממנו להבין כי מדובר בחומר נפץ וכך הצליח צבי להעביר את הפחיות פנימה למטבח היהודי.
האירוע השני התרחש ביום האחרון של פסח, תחת עינם הפקוחה של הבריטים. עמיחי פאגלין ("גידי"), קצין המבצעים של האצ"ל, הגיע לבקר בכלא עכו כדי לערוך סיור מוקדם באזור לפני פעולת הפריצה. איתן לבני, שהיה אסיר באותה העת, הבחין בו מעבר לחומת הביקורים, סימן לכיוון החלונות וקרא לו ברוסית "תסתכל".
הפריצה התרחשה כחודש לאחר מכן, בארבעה במאי 1947. כוח של אנשי האצ"ל פוצץ מבחוץ את החלונות במסדרון השומרים הדרומי, והאסירים עצמם פוצצו את השערים המובילים אל המסדרון באמצעות חומרי הנפץ שהוגנבו אליהם. בפריצה לקחו חלק 41 אסירים. בסה"כ הצליחו להימלט מן הכלא 27 אסירים - 20 אנשי אצ"ל ו - 7 אנשי לח"י. 8 מן הבורחים נתפסו, חלקם פצועים וכן נתפסו 5 מהכוח הפורץ. שלושה מהם, אנשי אצ"ל, נידונו למוות והועלו לגרדום בכלא עכו. בקרב שהתפתח מחוץ לתחומי הכלא, מול כוחות משטרה וצבא בריטיים שנחלצו לעצור את הבריחה נהרגו שלושה מאנשי הכוח הפורץ ושישה מהבורחים.
תודה לברכה גנץ, חיה יזרסקי ואליה אמסלם. באדיבות אתר המוזאון לאסירי המחתרות בעכו.
מתוך גיליון מס' 6 של "קירות מדברים" - ביטאונם של יחידת המוזיאונים ואגף משפחות, הנצחה ומורשת.
תצוגה במוזאון אסירי המחתרות, עכו באדיבות החברה לפיתוח עכו העתיקה
בשנת 1939 נכלאו במבצר עכו מ"ג חברי קורס מפקדי המחלקות של ה"הגנה" ביבנאל, בהם משה דיין ומשה כרמל, עשרה חברי ה"הגנה" מגינוסר וכן קבוצת ל"ח חברי קורס המפקדים של האצ"ל במשמר-הירדן. בכלא עכו הועלו לגרדום שלמה בן-יוסף, מרדכי שוורץ, דב גרונר, יחיאל דב דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.
במוזיאון אסירי המחתרות , המופעל ע"י משרד הביטחון, הוקמה תצוגה חדשנית המתארת את נסיבות כליאתם של לוחמי המחתרות, אורח חייהם בכלא, סיפור פריצת כלא עכו, וסיפורם של עולי הגרדום. בחודש ניסן תש"ז, 1947 , ישבו בכלא עכו 86 אסירי מחתרות – 22 חברי לח"י, 60 חברי האצ"ל ו 4- חברי ה"הגנה". מרגע שנאסרו חברי האצ"ל ולח"י אחד היה חלומם: לפרוץ את חומות עכו הבצורות! חלום זה, מעבר להיותו חלום של שחרור אישי, היה חלק בלתי נפרד ממאבקם בבריטים. לוחמי המחתרות האמינו כי פעולה מעין זו תפגע ביוקרתו של השלטון הבריטי בארץ ישראל.
בפסח תש"ז התרחשו שני אירועים משמעותיים בהכנות לקראת פריצת כלא עכו. בימי החג התאפשרו ביקורי משפחות של האסירים, והמבקרים הורשו להביא להם דברי מאכל. בשבת של חול המועד פסח תש"ז הוברחו לכלא חומרי נפץ, פתילי השהיה ונפצים בתוך פחי שמן וקופסאות ריבה. אולם דווקא בפעם הזאת נבדק האוכל בקפדנות יתֵירה. כשהגיע הסרג'נט אל פחיות הריבה הוא שלף דוקרן ברזל, הכניס אותו לתוך הפחית ובדק את תכולתה. כששלף הסרג'נט את הדוקרן הופתע צבי פרוסק, אסיר האצ"ל, שעמד סמוך אליו, לראות על קצה המוט חומר שחור ובלתי מזוהה.
היה זה נר חומר נפץ ג'לניט, שנדבק לדוקרן. צבי, שלא היה בסוד התוכניות, הבין כי זה משהו לא חוקי, אלתר תגובה ואמר לסרג'נט הנבוך, שזו פשוט ריבה שהתקשתה. עפ"י עדותו של יוסק'ה נחמיאס, הסרג'נט לא הסתפק בתשובתו של צבי, טעם מהחומר השחור, עיווה את פניו ממרירותו וסינן, "אם זה מה שהיהודים הארורים רוצים לאכול שיֶעֱרב להם". שנאתו של הסרג'נט ליהודים מנעה ממנו להבין כי מדובר בחומר נפץ וכך הצליח צבי להעביר את הפחיות פנימה למטבח היהודי.
האירוע השני התרחש ביום האחרון של פסח, תחת עינם הפקוחה של הבריטים. עמיחי פאגלין ("גידי"), קצין המבצעים של האצ"ל, הגיע לבקר בכלא עכו כדי לערוך סיור מוקדם באזור לפני פעולת הפריצה. איתן לבני, שהיה אסיר באותה העת, הבחין בו מעבר לחומת הביקורים, סימן לכיוון החלונות וקרא לו ברוסית "תסתכל".
הפריצה התרחשה כחודש לאחר מכן, בארבעה במאי 1947. כוח של אנשי האצ"ל פוצץ מבחוץ את החלונות במסדרון השומרים הדרומי, והאסירים עצמם פוצצו את השערים המובילים אל המסדרון באמצעות חומרי הנפץ שהוגנבו אליהם. בפריצה לקחו חלק 41 אסירים. בסה"כ הצליחו להימלט מן הכלא 27 אסירים - 20 אנשי אצ"ל ו - 7 אנשי לח"י. 8 מן הבורחים נתפסו, חלקם פצועים וכן נתפסו 5 מהכוח הפורץ. שלושה מהם, אנשי אצ"ל, נידונו למוות והועלו לגרדום בכלא עכו. בקרב שהתפתח מחוץ לתחומי הכלא, מול כוחות משטרה וצבא בריטיים שנחלצו לעצור את הבריחה נהרגו שלושה מאנשי הכוח הפורץ ושישה מהבורחים.
תודה לברכה גנץ, חיה יזרסקי ואליה אמסלם. באדיבות אתר המוזאון לאסירי המחתרות בעכו.
מתוך גיליון מס' 6 של "קירות מדברים" - ביטאונם של יחידת המוזיאונים ואגף משפחות, הנצחה ומורשת.
