הסנקציות על משמרות המהפיכה מכוונות לתקוע טריז בין איראן לסוריה
לדעת פרשנים, עשוי משטר אסד לקחת רבים מהזכיונות שניתנו לאיראן בתחומים השונים, בשל העיצומים שהוטלו עליה וכדי להתקרב לאו"ם. האיראנים מצידם יפסידו עשרות מיליארדים אם יצאו מסוריה
פסח מלובני
| 18/04/2019
https://en.mehrnews.com/news/144257/Ayat-Khamenei-hails-IRGC-Army-for-pushing-back-terrorism-in
מספר חודשים מאז חידשה ארצות הברית את העיצומים על איראן, נראה כי אלה גורמים למשבר הפוגע ומשפיע לא רק עליה ועל כלכלתה, אלא גם על בעלות בריתה באזור- סוריה, עיראק, חזבאללה ואחרות. הנשיא רוחאני אף הגדיר בנאום שנשא בתחילת השנה את העיצומים המוטלים על ארצו, כ"עיצומים הכלכליים הגדולים ביותר מזה 40 שנה" וכי איראן חווה בשל כך "את המצב הכלכלי הקשה ביותר מזה 40 שנה".
מנהיג איראן, חאמנא'י, אף פרסם לאחרונה איגרת לעם לרגל השנה החדשה, שהתחילה ב-21 במרס, ובה הגדיר את הקשיים הכלכליים שעוברים עתה על ארצו, מאז חודשו העיצומים שהטילה עליה ארצות הברית, כבעייה "העיקרית והדחופה ביותר שלה". אלה התגברו בחודשים האחרונים והפכו את הכלכלה לבעייה "רצינית דחופה מאוד", שביטוייה העיקריים הם פיחות המטבע, הירידה בכוח הקנייה ובצמצום הייצור, והוא קרא להגברת הייצור כפתרון להצלת הכלכלה והכריז על "ייצור לאומי" כסיסמת השנה החדשה.
גם רוחאני התמקד בנאומו לרגל השנה החדשה במצב הכלכלה באיראן ובעיצומים האמריקאיים שגרמו לכך, וקרא לאחדות בעם ולחלוקת הנטל כחלק מהמאמץ להתמודד מולם. במסגרת מאמץ זה ביקר רוחאני לאחרונה בעיראק, כדי להסתייע בה, לדבריו, בהתמודדות איראן נגד עיצומים אלה.
המיליציות עשו את שלהן
לפי גורמים שונים העוקבים אחר הנעשה בתחום זה, הביא הדבר לצמצום בהוצאות הפיננסיות של איראן ובתמיכתה בבעלות בריתה באזור. כך לדוגמא צמצמה איראן את סיועה הכספי לסוריה לקידום מיזמים שונים במדינה, אותם הבטיחה לממש כדי לסייע לשיקום הכלכלה בסוריה, כהקמת כור כוח, ומתן הלוואות לייבוא מוצרי צריכה חיוניים. פרשנים צופים כי מצב זה לא ישתנה בעתיד הנראה לעין.
כך לדוגמא צמצמו האיראנים את תשלומי המשכורת ללוחמי המיליציות השיעיות הפועלות מטעמה בסוריה לפחות בשליש ממה שהיה מקובל עד כה וגם את ההטבות שקיבלו על לחימתם. משפחותיהם סולקו ממקומות מגוריהן וגם חלה הרעה במזון שקיבלו עד כה. אחד הלוחמים האלה אף התבטא בראיון בהקשר זה ואמר: "ימי הזהב נעלמו ולא יחזרו לעולם. לאיראן אין יותר כסף כדי לתת לנו אותו".
גם לוחמי החזבאללה, נציגי איראן בלבנון, נפגעו ואיבדו חלק ממשכורותיהם ומההטבות להן זכו בדרך כלל לפני הטלת העיצומים, וכך גם המיליציות השיעיות בעיראק, הנתמכות כיום כספית באופן מלא, כמו הצבא הסדיר, על ידי ממשלת עיראק ולא על ידי איראן, כפי שהיה עד להטלת העיצומים וכמעט שהופסקה מאז (בפועל היתה התמיכה האיראנית מוגבלת וזאת רק למספר מיליציות שפעלו בעיראק עוד לפני הופעת דאע"ש).
משבר אנרגיה
בסוף פברואר 2019 חשף המשטר הסורי בפני אזרחי המדינה כי איראן עצרה את אספקת מוצרי הנפט לסוריה מאז חודש אוקטובר 2018, דבר שהביא לצורך לרכוש אותם ממקורות אחרים ולהגדלת הוצאות הממשלה, שהקצתה לכך 1.6 מיליארד דולאר מתקציבה. הדבר נחשף בנאום שנשא הנשיא בשאר לאחרונה, בו קרא להערך להתמודדות מול המצור שהטילה ארצות הברית, ואשר הביא לדיון דחוף בממשלה, בהשתתפות מומחים ופרשנים פוליטיים וכלכליים, שביקשו להציג בפניהם את הנתונים האמיתיים מבחינתה של סוריה, כדי שיוכלו לנתחם כראוי.
הפסקת אספקת מוצרי הנפט על ידי איראן לסוריה השפיעה ישירות על משק האנרגיה הסורי, ובעיקר על מערכת החשמל, שנאלצה לצמצם את היקף הייצור שלה לכדי 3,000 מגאוואט. כמו כן פגע המחסור במפעלי התעשייה ובתחנות הכוח הנאלצים לפעול באמצעות גז ולא בדלק, דבר המסביר את המשבר בגז שפרץ לאחרונה במדינה. לפי המידע, דנה הממשלה גם בשינוי שחל בהחלטה האמריקאית באשר להסגת הכוחות מסוריה, שנבעה לדעתה מהרצון האמריקאי ללחוץ על המשטר על ידי מניעת אספקת נפט, קמח וכותנה מהאזורים בהם נמצאים כוחותיהם במזרח המדינה, וכך למנוע סיוע לכלכלת המדינה (יתכן שכמויות קטנות של נפט המופק במזרח סוריה נמכרות על ידי הכורדים למשטר).
על פי אחד המקורות, האזור המזרחי בסוריה לבדו מפיק כ-185 אלף חביות נפט ביום, וזאת בנוסף ליצור כמויות גדולות של קמח וכותנה, אותן תכנן המשטר לרכוש מהמיליציות הכורדיות השולטות על אזור זה בסיוע אמריקאי, דבר המאלץ אותו לרכוש מוצרים אלה ממקורות חוץ תמורת מטבע קשה. לדברי פרשנים, רכישות המשטר באמצעות מתווכים בעת הנוכחית מייקרות את הוצאותיו בכ-20 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת, דבר שאילץ אותו לשנות את תכניותיו לגבי השקעותיו בתחום הציבורי, ושם בראש סדר הקדימויות שלו את הפנייתם לאבטחת צרכי המחייה בלבד.
יצויין כי על רקע התפתחויות אלה וצמצום אספקת הנפט מאיראן לסוריה, נקטו הסורים בימים אלה בצעדים שנועדו להתמודד עם המחסור בדלק ההולך ומסתמן. לפי המדווח, החליטה הממשלה לצמצם את כמויות הדלק הנמכרות בתחנות הדלק לאזרחים עבור כלי רכב מ-40 ליטר ל-20 ליטר ליום, וכי בהמשך תצומצם הכמות ל-120 ליטר לחודש לכל מכונית. כן נמסר כי ננקטו צעדים כדי למנוע בזבוז והברחות בתחום זה.
לאחרונה קושרים הסורים את החרפת העיצומים נגדם בעיצומים שננקטו נגד איראן, ומאשימים בכך את ארצות הברית והמערב, המונעים לדבריהם ממיכליות דלק איראניות מלהגיע לסוריה. ראש הממשלה הסורי אף טען כי המצרים מונעים בחצי השנה האחרונה ממיכליות איראניות מלעבור בתעלת סואץ בשל לחץ אמריקאי שהופעל עליה בנדון, על רקע העיצומים המוטלים על איראן, וכי ממשלתו נכשלה בלשכנע את המצרים לאפשר להן לעבור בתעלה. לדבריו, עד אז היתה מגיעה לסוריה כמות של 2 מיליון חביות מידי חודש, ומאז חלה ירידה משמעותית בכמות. המצרים כמובן דחו האשמות אלה וטענו כי התנועה בתעלה מתנהלת כסדרה בהתאם לאמנות ולהסכמים הבינלאומיים בתחום השייט, וכי לא נעשתה כל הבחנה בין הספינות השונות, ממדינה כזו או אחרת.
המצרים אף תמכו בדבריהם והציגו את נתוני המעבר בתעלה המצביעים כי ב-2018 עברו בה 55 ספינות נושאות דגל איראן עם תפוסה של 461 אלף טון. בינואר 2019 עברו בתעלה 8 ספינות איראניות נושאות 306 אלף טון, המהווים 60 אחוזים יותר מהכמות שעברה בחודש המקביל בשנה הקודמת, בו עברו 5 ספינות איראניות נושאות 113 אלף טון, ובפברואר השנה עברו 6 ספינות איראניות כשהן נושאות 312 אלף טון, שהם עלייה של כ-70 אחוז מהכמות שעברה באותו החודש בשנה החולפת על ידי 3 ספינות שנשאו רק 71 אלף טון.
דיבידנדים משיקום סוריה
סוגיה אחרת העומדת על הפרק היא המשמעויות הנובעות מהחלטת הממשל האמריקאי לכלול את "משמרות המהפכה" האיראניים ברשימת ארגוני הטרור, שגררה בנוסף לתגובה האיראנית המצופה גם תגובה מצד בעלת הברית הסורית. המהלך האמריקאי זכה לגינוי רשמי מצד משרד החוץ הסורי, אשר שיבח את הארגון ואת תרומתו במסגרת ציר ההתנגדות מול הנוכחות האמריקאית באזור ומול ישראל, וכי מהלך זה משרת רק גורמים אלה ואת מדיניותם באזור. עם זאת, למהלך האמריקאי בהקשר זה יש משמעויות נרחבות יותר ביחס לגורל ההשקעות האיראניות באזור כולו, ובמיוחד בסוריה, כפי שמתפרסם באתרי אופוזיציה סורים.
זאת, בשל היות "משמרות המהפכה", על פי חוקרים העוסקים בתחום זה, הגוף הכלכלי הגדול ביותר באזור, הפועל באמצעות מוסד "ח'אתם אל-אנביאא" (שפירושו - אחרון הנביאים, הנביא מוחמד). גוף זה כולל בתוכו יותר מ-850 גופים כלכליים שונים העוסקים בתחומי האנרגיה, הבנייה והתקשורת, וכן מספר גדול של סוכנויות מסחר, מרכזי עסקים, בתי מלון, חברות תעופה, בנקים וחברות להחלפת כספים וכן מוסדות תקשורת, הפרוסים ברחבי איראן ומחוצה לה, והמעסיקים מיליוני אנשים, דבר ההופך אותם בין לילה בשל הגדרה זו, לצבא של טרוריסטים בעיני האמריקאים. לדעתם, עשוי הדבר להביא לשיתוק הכלכלה בתוך איראן, ולעצור מיזמי פיתוח רבים במדינה, עליהם שולטים "משמרות המהפכה".
בנוסף, "משמרות המהפכה" אינם רק כוח צבאי של המשטר האיראני, כי אם גם זרוע כלכלית, שיש לה השקעות גם מחוץ לאיראן: במדינות המפרץ בהן בוצעו ההשקעות באופן לא רשמי באמצעות אנשי עסקים הפועלים בכווית, האמירויות, עומאן ותימן, ובנוסף בערב הסעודית, לבנון, עיראק, סוריה, צפון אפריקה, מצרים והמגרב הערבי. מכאן שהגדרה זו של הארגון תוביל להטלת מגבלות בנקאיות רבות על אנשי עסקים אלה, שיירדפו מעתה כמי שמשתייכים לארגוני טרור.
סוריה היא זירה עיקרית להשקעות עבור חברות איראניות, והשקעות רבות המתבצעות בה בחסות "משמרות המהפכה". מכאן שהמהלך האמריקאי משפיע ישירות עליה ועל משטרה בכל הקשור לשיקום מצבה הכלכלי, אשר עשוי לחוות כתוצאה מכך קיפאון גדול. האיראנים השקיעו סכומי כסף גדולים בסוריה, ולכן יש להניח כי הם ירצו להמנע מלהסתבך בסכסוכים הבינלאומיים בין רוסיה, המשטר הסורי, איראן וארצות הברית (וכנראה גם ישראל), דבר שיגרום לפגיעה קשה בכלכלה הסורית ובהשקעותיהם.
הדבר יביא להפסקתם של מיזמים שונים בסוריה הנמצאים תחת חסות "משמרות המהפכה", כהקמת תחנות כוח לחשמל וצינורות נפט, תוך ציפיה לראות אם הנפגעים מהעיצומים יהיו אישים או גופים מסויימים, או צבא "משמרות המהפכה" כולו. אחד המיזמים החשובים של "משמרות המהפכה" המתבצעים כיום בסוריה הוא בניית קו צינור נפט מעיראק לזבדאני וללבנון, המגיע לחוף הסורי, שעלותו הוערכה ב-2013 ב-10 מיליארד דולר.
השקעות חשובות אחרות של "משמרות המהפכה" היא ברכישת נכסים ובתי מלון בדמשק וסביבתה. כן משקיעים "משמרות המהפכה" בחקלאות באזורים שונים במדינה. חברות איראניות זכו בהסכמים לגידול מוצרים חקלאיים שונים במחוז דיר אל-זור שבמזרח סוריה, וגם הקלות לייצואם לחו"ל. כן ישנן השקעות איראניות לפיתוח שדות גז במספר אזורים במדינה, ולהקמת תחנת כוח באזור לאדקיה, להקמת מפעל לייצור מלט, לפיתוח מיזמים בתחומי החקלאות, המזון ועוד. מיזם להפקת פוספטים ממזרח לחומץ וייצואם בעתיד דרך נמל טרטוס, אמור להתבצע תחת חסות כוח "אל-קודס".
יש לציין כי האיראנים השקיעו במכרות פוספטים ומלח בסוריה לאחר שאלה נלקחו מהחברות הטורקיות שקיבלו זכיונות מהמשטר הסורי להפיק מהם את מוצריהם עוד לפני פרוץ מלחמת האזרחים, וניתנו להן בשל השינויים הפוליטיים באזור. בהמשך הם נלקחו מהאיראנים וניתנו לרוסים, מסיבות דומות.
כל המיזמים האלה נחשפו על ידי ארגון האופוזיציה האיראני "מוג'אהדין ח'לק", וכן ההסכמים הכלכליים שכבר נחתמו בין סוריה לאיראן, כולל דחיית החובות של הסורים לאיראן מ-25 ל-40 שנה, בתמורה לכספים האיראניים שיושקעו בה. המועצה האיראנית העליונה לבטחון לאומי העריכה כי הסכום המירבי שסוריה תהיה חייבת לאיראן רק עבור אספקת נפט והלוואות שהיא קיבלה מאז שבשאר התמנה לנשיא, כולל בתקופת המלחמה, יעמוד על 20 מיליארד דולר. בסכום זה נכללת עלות הנפט שסופקה לסוריה בתקופה זו והעומדת על 8 מיליארד דולר, אך לא נכללים בה סכומי הסיוע הצבאי והציוד שאיראן סיפקה לסוריה, שעלותו גבוהה בהרבה מהסכום שצויין לעיל.
כל זה יכול כמובן להסביר מדוע איראן אינה מתכוונת כלל ועיקר לצאת מסוריה. יש לה הרבה מאוד מה להפסיד במקרה שכזה. ארגון האופוזיציה האיראני גם חשף את החברות האיראניות המעורבות בהשקעות הרבות הנעשות בכלכלה הסורית, שכולן מתבצעות תחת חסות מוסד "ח'אתם אל-אנביאא'" של "משמרות המהפכה" האיראניים.
לדעת פרשנים, עשוי המשטר לקחת רבים מהזכיונות שניתנו לאיראן בתחומים השונים, בשל העיצומים שהוטלו עליה וכדי להתקרב לאו"ם, במטרה שהבנק העולמי יממן את הבנייה ואת שיקום הערים ההרוסות במדינה, ולהעניק את ההשקעות האלה לגורמים פוליטיים אחרים, תוך התחייבות לשלם את יתרות החוב שלו לאיראן, עד שיתברר מצב העיצומים האמריקאים המוטלים על "משמרות המהפכה", האם הם מכוונים נגד גורמים אישיים, או נגד המערכת הצבאית כולה של גוף זה.
העיצומים על חזבאללה, הזדמנות לביון הישראלי?
גם מנהיג חזבאללה הודיע לאחרונה כי העיצומים שהטילו האמריקאים על הארגון בראשו הוא עומד, שהוכרז כארגון טרור על ידם ועל ידי הבריטים, יוצרים קשיים פיננסיים על ארגונו, בעיקר בשל המגבלות שהוטלו על הבנקים הלבנונים בשל כך. לדבריו, מהלכים אלה הם חלק ממלחמה פיננסית, כלכלית ופסיכולוגית שהוכרזה נגד הארגון, בשל כך שציר ההתנגדות (הכולל כאמור גם את סוריה ואיראן) הוא הגורם היחיד העומד מול מדיניות טראמפ להשיג השגים הסטוריים באזור באמצעות "עסקת המאה" שלו.
לדבריו, רק ההתנגדות על כל מרכיביה, בלבנון ובפלסטין, ובסיוע סוריה ואיראן, היא זו שתכשיל עסקה זו, כפי שעשתה בעמידתה האיתנה מול המזימה הגדולה נגד האזור ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה). למרות דברי הרהב שלו, סיים נצראללה את דבריו באמרו כי הארגון זקוק כיום ל"סיוע עממי", שכן הארגון נמצא כיום בלב מערכה כלכלית.
למרות שנצראללה הבטיח לאנשיו, כי מי שתמך בארגון עד כה ימשיך לתמוך בו גם להבא, בהתכוונו לאיראן, הרי שבשטח, אצל לוחמיו התחושה היא אחרת. על פי מקורות שראיינו לוחמי חזבאללה בנושא זה, נמסר כי בינואר השנה לא שילם להם הארגון את משכורותיהם, ובפברואר הם קיבלו רק משכורות בסיס, ללא המענקים הרגילים עבור הנשים והילדים, וכי הטבות נוספות שקיבלו בעבר הופסקו. לדבריהם, צמצומים אלה לא יביאו אותם לעזוב את הארגון, אך הם יוצרים לחץ על משפחות שאין להן הכנסה ממקור אחר.
אחד מהלוחמים אף אמר: "אתה נותן מדמך ומנשמתך, כי אתה מאמין (כנראה במטרה), אך כיצד אתה יכול להמשיך ולהלחם אם משפחתך נזרקת לרחוב?". אחרים שהתלוננו גם הם על הקיצוצים בהכנסותיהם השוטפות, אמרו כי הם חוששים שהדבר יחליש את הארגון, ויסייע לישראל ולאויבים אחרים שלהם לגייס מרגלים בתוך הארגון הזקוקים לכסף. גורמים בהנהגת הארגון כמובן הכחישו את דברי הלוחמים שרואיינו בדבר קיצוץ המשכורות, ואף טענו כדרכם, כי העיצומים לא פגעו במשימות הארגון ולא היתה להם השפעה אמיתית על מבצעיהם, אך ציין בכל זאת כי הארגון מתארגן מחדש בכל הקשור להוצאותיו הכספיות, וכי הם נערכים למצב גרוע יותר, מאחר והם נמצאים במלחמה וצריכים להתמודד מולה.
שאלת שינוי המשטר
מעבר לפגיעה הישירה בכלכלה האיראנית בשל העיצומים שהוטלו על איראן על ידי ארצות הברית, ומאמצי המשטר בטהרן להתמודד מולם, רואים פרשנים העוקבים אחר הנושא, את השפעתם גם על בעלות בריתה של איראן באזור, ובמיוחד על סוריה, שכלכלתה נפגעה קשה במהלך מלחמת האזרחים הממושכת שהתנהלה בה, וגם על ארגון חזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות באזור בחסות איראנית. מהנתונים שהוצגו לעיל נראה כי העיצומים אכן יעילים ומהווים קושי הולך וגובר על הכלכלה האיראנית שיש לטפל בו בדחיפות, כדברי מנהיגי איראן עצמם.
השאלה העיקרית היא עד כמה הם יגרמו לשינוי בעמדותיה של איראן, אם בנושא הגרעין ואם בנושא הטרור, אותו מבקש הממשל האמריקאי להשיג, עד כמה תוכל איראן לעמוד מול לחצים וקשיים אלה, והאם תפרוץ כתוצאה מכך מהפכה עממית חדשה באיראן שתביא לשינוי המשטר, או לשינוי במדיניותו. יש כאלה שאף אומרים כי ככל שהעיצומים על איראן יתגברו ויהיו קשים יותר, כך יביא הדבר להתחזקותה ולהגברת הפעילות והמעורבות האיראנית באזור. ימים יגידו.
לדעת פרשנים, עשוי משטר אסד לקחת רבים מהזכיונות שניתנו לאיראן בתחומים השונים, בשל העיצומים שהוטלו עליה וכדי להתקרב לאו"ם. האיראנים מצידם יפסידו עשרות מיליארדים אם יצאו מסוריה
https://en.mehrnews.com/news/144257/Ayat-Khamenei-hails-IRGC-Army-for-pushing-back-terrorism-in
מספר חודשים מאז חידשה ארצות הברית את העיצומים על איראן, נראה כי אלה גורמים למשבר הפוגע ומשפיע לא רק עליה ועל כלכלתה, אלא גם על בעלות בריתה באזור- סוריה, עיראק, חזבאללה ואחרות. הנשיא רוחאני אף הגדיר בנאום שנשא בתחילת השנה את העיצומים המוטלים על ארצו, כ"עיצומים הכלכליים הגדולים ביותר מזה 40 שנה" וכי איראן חווה בשל כך "את המצב הכלכלי הקשה ביותר מזה 40 שנה".
מנהיג איראן, חאמנא'י, אף פרסם לאחרונה איגרת לעם לרגל השנה החדשה, שהתחילה ב-21 במרס, ובה הגדיר את הקשיים הכלכליים שעוברים עתה על ארצו, מאז חודשו העיצומים שהטילה עליה ארצות הברית, כבעייה "העיקרית והדחופה ביותר שלה". אלה התגברו בחודשים האחרונים והפכו את הכלכלה לבעייה "רצינית דחופה מאוד", שביטוייה העיקריים הם פיחות המטבע, הירידה בכוח הקנייה ובצמצום הייצור, והוא קרא להגברת הייצור כפתרון להצלת הכלכלה והכריז על "ייצור לאומי" כסיסמת השנה החדשה.
גם רוחאני התמקד בנאומו לרגל השנה החדשה במצב הכלכלה באיראן ובעיצומים האמריקאיים שגרמו לכך, וקרא לאחדות בעם ולחלוקת הנטל כחלק מהמאמץ להתמודד מולם. במסגרת מאמץ זה ביקר רוחאני לאחרונה בעיראק, כדי להסתייע בה, לדבריו, בהתמודדות איראן נגד עיצומים אלה.
המיליציות עשו את שלהן
לפי גורמים שונים העוקבים אחר הנעשה בתחום זה, הביא הדבר לצמצום בהוצאות הפיננסיות של איראן ובתמיכתה בבעלות בריתה באזור. כך לדוגמא צמצמה איראן את סיועה הכספי לסוריה לקידום מיזמים שונים במדינה, אותם הבטיחה לממש כדי לסייע לשיקום הכלכלה בסוריה, כהקמת כור כוח, ומתן הלוואות לייבוא מוצרי צריכה חיוניים. פרשנים צופים כי מצב זה לא ישתנה בעתיד הנראה לעין.
כך לדוגמא צמצמו האיראנים את תשלומי המשכורת ללוחמי המיליציות השיעיות הפועלות מטעמה בסוריה לפחות בשליש ממה שהיה מקובל עד כה וגם את ההטבות שקיבלו על לחימתם. משפחותיהם סולקו ממקומות מגוריהן וגם חלה הרעה במזון שקיבלו עד כה. אחד הלוחמים האלה אף התבטא בראיון בהקשר זה ואמר: "ימי הזהב נעלמו ולא יחזרו לעולם. לאיראן אין יותר כסף כדי לתת לנו אותו".
גם לוחמי החזבאללה, נציגי איראן בלבנון, נפגעו ואיבדו חלק ממשכורותיהם ומההטבות להן זכו בדרך כלל לפני הטלת העיצומים, וכך גם המיליציות השיעיות בעיראק, הנתמכות כיום כספית באופן מלא, כמו הצבא הסדיר, על ידי ממשלת עיראק ולא על ידי איראן, כפי שהיה עד להטלת העיצומים וכמעט שהופסקה מאז (בפועל היתה התמיכה האיראנית מוגבלת וזאת רק למספר מיליציות שפעלו בעיראק עוד לפני הופעת דאע"ש).
משבר אנרגיה
בסוף פברואר 2019 חשף המשטר הסורי בפני אזרחי המדינה כי איראן עצרה את אספקת מוצרי הנפט לסוריה מאז חודש אוקטובר 2018, דבר שהביא לצורך לרכוש אותם ממקורות אחרים ולהגדלת הוצאות הממשלה, שהקצתה לכך 1.6 מיליארד דולאר מתקציבה. הדבר נחשף בנאום שנשא הנשיא בשאר לאחרונה, בו קרא להערך להתמודדות מול המצור שהטילה ארצות הברית, ואשר הביא לדיון דחוף בממשלה, בהשתתפות מומחים ופרשנים פוליטיים וכלכליים, שביקשו להציג בפניהם את הנתונים האמיתיים מבחינתה של סוריה, כדי שיוכלו לנתחם כראוי.
הפסקת אספקת מוצרי הנפט על ידי איראן לסוריה השפיעה ישירות על משק האנרגיה הסורי, ובעיקר על מערכת החשמל, שנאלצה לצמצם את היקף הייצור שלה לכדי 3,000 מגאוואט. כמו כן פגע המחסור במפעלי התעשייה ובתחנות הכוח הנאלצים לפעול באמצעות גז ולא בדלק, דבר המסביר את המשבר בגז שפרץ לאחרונה במדינה. לפי המידע, דנה הממשלה גם בשינוי שחל בהחלטה האמריקאית באשר להסגת הכוחות מסוריה, שנבעה לדעתה מהרצון האמריקאי ללחוץ על המשטר על ידי מניעת אספקת נפט, קמח וכותנה מהאזורים בהם נמצאים כוחותיהם במזרח המדינה, וכך למנוע סיוע לכלכלת המדינה (יתכן שכמויות קטנות של נפט המופק במזרח סוריה נמכרות על ידי הכורדים למשטר).
על פי אחד המקורות, האזור המזרחי בסוריה לבדו מפיק כ-185 אלף חביות נפט ביום, וזאת בנוסף ליצור כמויות גדולות של קמח וכותנה, אותן תכנן המשטר לרכוש מהמיליציות הכורדיות השולטות על אזור זה בסיוע אמריקאי, דבר המאלץ אותו לרכוש מוצרים אלה ממקורות חוץ תמורת מטבע קשה. לדברי פרשנים, רכישות המשטר באמצעות מתווכים בעת הנוכחית מייקרות את הוצאותיו בכ-20 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת, דבר שאילץ אותו לשנות את תכניותיו לגבי השקעותיו בתחום הציבורי, ושם בראש סדר הקדימויות שלו את הפנייתם לאבטחת צרכי המחייה בלבד.
יצויין כי על רקע התפתחויות אלה וצמצום אספקת הנפט מאיראן לסוריה, נקטו הסורים בימים אלה בצעדים שנועדו להתמודד עם המחסור בדלק ההולך ומסתמן. לפי המדווח, החליטה הממשלה לצמצם את כמויות הדלק הנמכרות בתחנות הדלק לאזרחים עבור כלי רכב מ-40 ליטר ל-20 ליטר ליום, וכי בהמשך תצומצם הכמות ל-120 ליטר לחודש לכל מכונית. כן נמסר כי ננקטו צעדים כדי למנוע בזבוז והברחות בתחום זה.
לאחרונה קושרים הסורים את החרפת העיצומים נגדם בעיצומים שננקטו נגד איראן, ומאשימים בכך את ארצות הברית והמערב, המונעים לדבריהם ממיכליות דלק איראניות מלהגיע לסוריה. ראש הממשלה הסורי אף טען כי המצרים מונעים בחצי השנה האחרונה ממיכליות איראניות מלעבור בתעלת סואץ בשל לחץ אמריקאי שהופעל עליה בנדון, על רקע העיצומים המוטלים על איראן, וכי ממשלתו נכשלה בלשכנע את המצרים לאפשר להן לעבור בתעלה. לדבריו, עד אז היתה מגיעה לסוריה כמות של 2 מיליון חביות מידי חודש, ומאז חלה ירידה משמעותית בכמות. המצרים כמובן דחו האשמות אלה וטענו כי התנועה בתעלה מתנהלת כסדרה בהתאם לאמנות ולהסכמים הבינלאומיים בתחום השייט, וכי לא נעשתה כל הבחנה בין הספינות השונות, ממדינה כזו או אחרת.
המצרים אף תמכו בדבריהם והציגו את נתוני המעבר בתעלה המצביעים כי ב-2018 עברו בה 55 ספינות נושאות דגל איראן עם תפוסה של 461 אלף טון. בינואר 2019 עברו בתעלה 8 ספינות איראניות נושאות 306 אלף טון, המהווים 60 אחוזים יותר מהכמות שעברה בחודש המקביל בשנה הקודמת, בו עברו 5 ספינות איראניות נושאות 113 אלף טון, ובפברואר השנה עברו 6 ספינות איראניות כשהן נושאות 312 אלף טון, שהם עלייה של כ-70 אחוז מהכמות שעברה באותו החודש בשנה החולפת על ידי 3 ספינות שנשאו רק 71 אלף טון.
דיבידנדים משיקום סוריה
סוגיה אחרת העומדת על הפרק היא המשמעויות הנובעות מהחלטת הממשל האמריקאי לכלול את "משמרות המהפכה" האיראניים ברשימת ארגוני הטרור, שגררה בנוסף לתגובה האיראנית המצופה גם תגובה מצד בעלת הברית הסורית. המהלך האמריקאי זכה לגינוי רשמי מצד משרד החוץ הסורי, אשר שיבח את הארגון ואת תרומתו במסגרת ציר ההתנגדות מול הנוכחות האמריקאית באזור ומול ישראל, וכי מהלך זה משרת רק גורמים אלה ואת מדיניותם באזור. עם זאת, למהלך האמריקאי בהקשר זה יש משמעויות נרחבות יותר ביחס לגורל ההשקעות האיראניות באזור כולו, ובמיוחד בסוריה, כפי שמתפרסם באתרי אופוזיציה סורים.
זאת, בשל היות "משמרות המהפכה", על פי חוקרים העוסקים בתחום זה, הגוף הכלכלי הגדול ביותר באזור, הפועל באמצעות מוסד "ח'אתם אל-אנביאא" (שפירושו - אחרון הנביאים, הנביא מוחמד). גוף זה כולל בתוכו יותר מ-850 גופים כלכליים שונים העוסקים בתחומי האנרגיה, הבנייה והתקשורת, וכן מספר גדול של סוכנויות מסחר, מרכזי עסקים, בתי מלון, חברות תעופה, בנקים וחברות להחלפת כספים וכן מוסדות תקשורת, הפרוסים ברחבי איראן ומחוצה לה, והמעסיקים מיליוני אנשים, דבר ההופך אותם בין לילה בשל הגדרה זו, לצבא של טרוריסטים בעיני האמריקאים. לדעתם, עשוי הדבר להביא לשיתוק הכלכלה בתוך איראן, ולעצור מיזמי פיתוח רבים במדינה, עליהם שולטים "משמרות המהפכה".
בנוסף, "משמרות המהפכה" אינם רק כוח צבאי של המשטר האיראני, כי אם גם זרוע כלכלית, שיש לה השקעות גם מחוץ לאיראן: במדינות המפרץ בהן בוצעו ההשקעות באופן לא רשמי באמצעות אנשי עסקים הפועלים בכווית, האמירויות, עומאן ותימן, ובנוסף בערב הסעודית, לבנון, עיראק, סוריה, צפון אפריקה, מצרים והמגרב הערבי. מכאן שהגדרה זו של הארגון תוביל להטלת מגבלות בנקאיות רבות על אנשי עסקים אלה, שיירדפו מעתה כמי שמשתייכים לארגוני טרור.
סוריה היא זירה עיקרית להשקעות עבור חברות איראניות, והשקעות רבות המתבצעות בה בחסות "משמרות המהפכה". מכאן שהמהלך האמריקאי משפיע ישירות עליה ועל משטרה בכל הקשור לשיקום מצבה הכלכלי, אשר עשוי לחוות כתוצאה מכך קיפאון גדול. האיראנים השקיעו סכומי כסף גדולים בסוריה, ולכן יש להניח כי הם ירצו להמנע מלהסתבך בסכסוכים הבינלאומיים בין רוסיה, המשטר הסורי, איראן וארצות הברית (וכנראה גם ישראל), דבר שיגרום לפגיעה קשה בכלכלה הסורית ובהשקעותיהם.
הדבר יביא להפסקתם של מיזמים שונים בסוריה הנמצאים תחת חסות "משמרות המהפכה", כהקמת תחנות כוח לחשמל וצינורות נפט, תוך ציפיה לראות אם הנפגעים מהעיצומים יהיו אישים או גופים מסויימים, או צבא "משמרות המהפכה" כולו. אחד המיזמים החשובים של "משמרות המהפכה" המתבצעים כיום בסוריה הוא בניית קו צינור נפט מעיראק לזבדאני וללבנון, המגיע לחוף הסורי, שעלותו הוערכה ב-2013 ב-10 מיליארד דולר.
השקעות חשובות אחרות של "משמרות המהפכה" היא ברכישת נכסים ובתי מלון בדמשק וסביבתה. כן משקיעים "משמרות המהפכה" בחקלאות באזורים שונים במדינה. חברות איראניות זכו בהסכמים לגידול מוצרים חקלאיים שונים במחוז דיר אל-זור שבמזרח סוריה, וגם הקלות לייצואם לחו"ל. כן ישנן השקעות איראניות לפיתוח שדות גז במספר אזורים במדינה, ולהקמת תחנת כוח באזור לאדקיה, להקמת מפעל לייצור מלט, לפיתוח מיזמים בתחומי החקלאות, המזון ועוד. מיזם להפקת פוספטים ממזרח לחומץ וייצואם בעתיד דרך נמל טרטוס, אמור להתבצע תחת חסות כוח "אל-קודס".
יש לציין כי האיראנים השקיעו במכרות פוספטים ומלח בסוריה לאחר שאלה נלקחו מהחברות הטורקיות שקיבלו זכיונות מהמשטר הסורי להפיק מהם את מוצריהם עוד לפני פרוץ מלחמת האזרחים, וניתנו להן בשל השינויים הפוליטיים באזור. בהמשך הם נלקחו מהאיראנים וניתנו לרוסים, מסיבות דומות.
כל המיזמים האלה נחשפו על ידי ארגון האופוזיציה האיראני "מוג'אהדין ח'לק", וכן ההסכמים הכלכליים שכבר נחתמו בין סוריה לאיראן, כולל דחיית החובות של הסורים לאיראן מ-25 ל-40 שנה, בתמורה לכספים האיראניים שיושקעו בה. המועצה האיראנית העליונה לבטחון לאומי העריכה כי הסכום המירבי שסוריה תהיה חייבת לאיראן רק עבור אספקת נפט והלוואות שהיא קיבלה מאז שבשאר התמנה לנשיא, כולל בתקופת המלחמה, יעמוד על 20 מיליארד דולר. בסכום זה נכללת עלות הנפט שסופקה לסוריה בתקופה זו והעומדת על 8 מיליארד דולר, אך לא נכללים בה סכומי הסיוע הצבאי והציוד שאיראן סיפקה לסוריה, שעלותו גבוהה בהרבה מהסכום שצויין לעיל.
כל זה יכול כמובן להסביר מדוע איראן אינה מתכוונת כלל ועיקר לצאת מסוריה. יש לה הרבה מאוד מה להפסיד במקרה שכזה. ארגון האופוזיציה האיראני גם חשף את החברות האיראניות המעורבות בהשקעות הרבות הנעשות בכלכלה הסורית, שכולן מתבצעות תחת חסות מוסד "ח'אתם אל-אנביאא'" של "משמרות המהפכה" האיראניים.
לדעת פרשנים, עשוי המשטר לקחת רבים מהזכיונות שניתנו לאיראן בתחומים השונים, בשל העיצומים שהוטלו עליה וכדי להתקרב לאו"ם, במטרה שהבנק העולמי יממן את הבנייה ואת שיקום הערים ההרוסות במדינה, ולהעניק את ההשקעות האלה לגורמים פוליטיים אחרים, תוך התחייבות לשלם את יתרות החוב שלו לאיראן, עד שיתברר מצב העיצומים האמריקאים המוטלים על "משמרות המהפכה", האם הם מכוונים נגד גורמים אישיים, או נגד המערכת הצבאית כולה של גוף זה.
העיצומים על חזבאללה, הזדמנות לביון הישראלי?
גם מנהיג חזבאללה הודיע לאחרונה כי העיצומים שהטילו האמריקאים על הארגון בראשו הוא עומד, שהוכרז כארגון טרור על ידם ועל ידי הבריטים, יוצרים קשיים פיננסיים על ארגונו, בעיקר בשל המגבלות שהוטלו על הבנקים הלבנונים בשל כך. לדבריו, מהלכים אלה הם חלק ממלחמה פיננסית, כלכלית ופסיכולוגית שהוכרזה נגד הארגון, בשל כך שציר ההתנגדות (הכולל כאמור גם את סוריה ואיראן) הוא הגורם היחיד העומד מול מדיניות טראמפ להשיג השגים הסטוריים באזור באמצעות "עסקת המאה" שלו.
לדבריו, רק ההתנגדות על כל מרכיביה, בלבנון ובפלסטין, ובסיוע סוריה ואיראן, היא זו שתכשיל עסקה זו, כפי שעשתה בעמידתה האיתנה מול המזימה הגדולה נגד האזור ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה). למרות דברי הרהב שלו, סיים נצראללה את דבריו באמרו כי הארגון זקוק כיום ל"סיוע עממי", שכן הארגון נמצא כיום בלב מערכה כלכלית.
למרות שנצראללה הבטיח לאנשיו, כי מי שתמך בארגון עד כה ימשיך לתמוך בו גם להבא, בהתכוונו לאיראן, הרי שבשטח, אצל לוחמיו התחושה היא אחרת. על פי מקורות שראיינו לוחמי חזבאללה בנושא זה, נמסר כי בינואר השנה לא שילם להם הארגון את משכורותיהם, ובפברואר הם קיבלו רק משכורות בסיס, ללא המענקים הרגילים עבור הנשים והילדים, וכי הטבות נוספות שקיבלו בעבר הופסקו. לדבריהם, צמצומים אלה לא יביאו אותם לעזוב את הארגון, אך הם יוצרים לחץ על משפחות שאין להן הכנסה ממקור אחר.
אחד מהלוחמים אף אמר: "אתה נותן מדמך ומנשמתך, כי אתה מאמין (כנראה במטרה), אך כיצד אתה יכול להמשיך ולהלחם אם משפחתך נזרקת לרחוב?". אחרים שהתלוננו גם הם על הקיצוצים בהכנסותיהם השוטפות, אמרו כי הם חוששים שהדבר יחליש את הארגון, ויסייע לישראל ולאויבים אחרים שלהם לגייס מרגלים בתוך הארגון הזקוקים לכסף. גורמים בהנהגת הארגון כמובן הכחישו את דברי הלוחמים שרואיינו בדבר קיצוץ המשכורות, ואף טענו כדרכם, כי העיצומים לא פגעו במשימות הארגון ולא היתה להם השפעה אמיתית על מבצעיהם, אך ציין בכל זאת כי הארגון מתארגן מחדש בכל הקשור להוצאותיו הכספיות, וכי הם נערכים למצב גרוע יותר, מאחר והם נמצאים במלחמה וצריכים להתמודד מולה.
שאלת שינוי המשטר
מעבר לפגיעה הישירה בכלכלה האיראנית בשל העיצומים שהוטלו על איראן על ידי ארצות הברית, ומאמצי המשטר בטהרן להתמודד מולם, רואים פרשנים העוקבים אחר הנושא, את השפעתם גם על בעלות בריתה של איראן באזור, ובמיוחד על סוריה, שכלכלתה נפגעה קשה במהלך מלחמת האזרחים הממושכת שהתנהלה בה, וגם על ארגון חזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות באזור בחסות איראנית. מהנתונים שהוצגו לעיל נראה כי העיצומים אכן יעילים ומהווים קושי הולך וגובר על הכלכלה האיראנית שיש לטפל בו בדחיפות, כדברי מנהיגי איראן עצמם.
השאלה העיקרית היא עד כמה הם יגרמו לשינוי בעמדותיה של איראן, אם בנושא הגרעין ואם בנושא הטרור, אותו מבקש הממשל האמריקאי להשיג, עד כמה תוכל איראן לעמוד מול לחצים וקשיים אלה, והאם תפרוץ כתוצאה מכך מהפכה עממית חדשה באיראן שתביא לשינוי המשטר, או לשינוי במדיניותו. יש כאלה שאף אומרים כי ככל שהעיצומים על איראן יתגברו ויהיו קשים יותר, כך יביא הדבר להתחזקותה ולהגברת הפעילות והמעורבות האיראנית באזור. ימים יגידו.
