רשות החברות מעלימה עין מתשלומי דיבידנד כחלופה לקיטון בהמרת דולר סיוע. דעה

רשות החברות מעלימה עין מתשלומי דיבידנד כחלופה לקיטון בהמרת דולר סיוע. דעה

bigstockphoto

לאחרונה ביצעו שתי חברות ביטחוניות ממשלתיות מהלכי השקעות במקום לשלם דיבידנד כאשר רשות החברות נותרה אילמת. רשות החברות, מטעם משרד האוצר, היא הגוף האחראי על ניהול החברות הממשלתיות, כולל אישורי השקעות. לרשות יש מנדט חוקי לקבל החלטות מעל לראשי מנהלי החברות.

הרשות היא גם הגוף מטעם המדינה שאמור לגבות דיבידנד של חצי מהרווח הנקי מהחברות. אלא אם יש החרגות בחוק כמו במקרה של רפאל שמקבלת הנחה של 70 מליוני ש"ח כל שנה תמורת השקעה במו"פ. במקרה של תעשייה אווירית ההסכם עם המדינה כולל התחשבות במצבה הפיננסי לאור המחויבות שלה לבעלי האג"חים.

שתי העסקאות המדוברות הן רפאל שרוצה לרכוש את אירונאוטיקס במהלך שכבר אושר על ידי הנהלת אירונאוטיקס במחיר 850 מליוני ש"ח ותעשייה אווירית שרכשה אחזקות בחברת אלטל ב-42 מליוני ש"ח. בשני המקרים, מדובר בכספים שחלקם, אם לא כולם, מגיעים מהכסף הפנוי של החברות במקום תשלומי דיבידנד למדינה. בין שמדובר בכסף בחשבון הבנק של החברות או בכסף שישמש לתשלום עתידי של תשואה על אג"ח במקרה של מינוף. בשני המקרים העסקאות דורשות אישור בכתב מרשות החברות.

(הערה: רפאל טוענת שהכסף לא מגיע במקום דיבידנד בתגובה שניתנה בעבר לנושא.)

לפחות במקרה של רפאל החברה סיימה את השנה עם רווח נקי של 479 מליוני ש"ח ועם החלטה של ההנהלה לא לשלם חצי דיבידנד. במקרה של תעשייה אווירית המצב שונה. "עומדים העודפים שנצברו בשנתיים האחרונות על סך שלילי של כ- 19 מיליון דולר", כותבים בדו"ח החברה לשנת 2018. תשלום הדיבידנד האחרון של החברה בוצע במרץ 2017.

מדוע רשות החברות שותקת?

לאור מהלכי ההשקעה של החברות הממשלתיות עולה השאלה מדוע רשות החברות שותקת בנושא הדיבידנד. הרי היא זו שמאשרת את המהלכים עבור רפאל ותעשייה אווירית. למרות פניות חוזרות לקבל תשובה, הרשות ממלאת פיה מים בנושא זה. אחת התזות להחלטת הרשות לשתוק יכולה להיות קשורה לקיטון בהמרת דולר סיוע לשקלים. מדובר בהליך מול ארה"ב שדובר רבות בתקשורת שמהותו הפחתה עד סיום השימוש בחלק מסיוע החוץ האמריקאי לטובת המרתו לשקלים כתשלום לפרויקטים בתעשיות ביטחון מקומיות.

בשל הקיטון הצפוי, הקימו במשרד הביטחון צוות חשיבה ייעודי שאמור לספק פתרונות. הצוות הזה טרם פרסם את המלצותיו לציבור, ולא ברור אם יעשה כן, אולם החלטת רשות החברות יכולה להיחשב לחלק מסל הפתרונות. כלומר, המדינה לא תגבה מהחברות הביטחוניות דיבידנד בתנאי שאלו ישקיעו את הכספים בפיתוח עסקי שיתרום לתזרים המזומנים שלהן לקראת הפסקת המרת דולר סיוע. בצורה כזו , המדינה מוותרת על כספים היום בצורת דיבידנד לטובת החוסן הכלכלי של חברות אלו בעתיד.

אם נניח שזו ההחלטה שבגינה רשות החברות לא גובה דיבידנדים מחברות אלו, מדוע לעשות זאת בהעלמת עין ולא בצורה רשמית? סביר להניח שהציבור הישראלי יבין כי מדובר בניסיון של האוצר ומשרד הביטחון להתמודד עם קיטון של כ800 מליוני דולרים בשנה מהמרת כספי סיוע. עד שנת 2028 מדינת ישראל לא תוכל להמיר בכלל דולרים לשקלים על פי ההסכם הקיים עם ארה"ב. בסופו של יום, תעשיות אלו, רפאל ותעשייה אווירית, מעסיקות עשרות אלפי אנשים ותורמות לאקו סיסטם הביטחוני והטכנולוגי במדינה וכן לייצוא.

המשמעות היא שלמדינה יש בערך שמונה שנים להביא את התעשיות הביטחוניות הממשלתיות הקיימות לחוסן כלכלי. במקרה של תעש הנושא נפתר במכירה לאלביט מערכות שאינה חברה ממשלתית. במקרה של רפאל, מדובר בחברה שלא תופרט בשנים הקרובות , אם בכלל. במקרה של תעשייה אווירית, ישנם דיבורים באוויר על הפרטה, אך קשה לראות מתי מהלך כזה יהפוך מרעיון למציאות.

לאור זאת, הפחתה זמנית של גביית דיבידנדים למשך נניח חמש עד שמונה שנים משתי החברות בהתנייה שכסף זה ישמש לפיתוח עסקי והשקעה באיתנות פיננסית לקראת 2028 יכול להתפס כמהלך חיובי. אם זה אכן המצב, ראוי שרשות החברות תעגן אותו בחוק. ויפה שעה אחת קודם.

אולי יעניין אותך גם