"הברווזים" שזעזעו את צה"ל בימים של "קול ישראל" אחד

השבוע לפני 60 שנים, שודרה ב"קול ישראל" הודעה על תרגיל גיוס מילואים , וזו גרמה  למתיחות עם העולם הערבי מסביבנו. תזכורת עם לקחים במדורו השבועי של אפרים לפיד

 

אפרים לפיד | 04/04/2019

ראש אמ"ן יהושפט הרכבי (צילום ארכיון: לע"מ, אתר וויקיפדיה)

המצרים נהגו בשנות ה-50 המאוחרות של המאה שעברה לצלם בלילה ממטוסי איליושין 28 את שדות התעופה של חיל האוויר. לחיל האוויר לא היה כושר יירוט בלילה שיוכל לסכל זאת. בעקבות זאת יזם מפקד חיל האוויר, אלוף עזר וייצמן, רעיון להניח להם מארב אווירי: ליצור פרובוקציה שתגרור אותם לשלוח מטוס צילום ולהמתין לו באוויר וליירטו.

כשהתוכנית הובאה לאישור שר הביטחון, דוד בן-גוריון, הוא הטיל עליה מגבלות מסיבות שונות, שהקהו את עוקצה של הפרובוקציה. עזר חשש שעם המגבלות המצרים לא יתפתו, ופעל אצל ראש אמ"ן יהושפט הרכבי להכין תרגיל גיוס פומבי בשידור בלבד, ללא גיוס אנשי מילואים בשטח. זו גרסה שלא מצאה דרכה לציבור במהלך השנים ומתבססת על תעתיקי שיחות השמורים בארכיון למורשת בן-גוריון.

הרמטכ"ל רב-אלוף חיים לסקוב, הורה כי ראש אג"ם, אלוף מאיר זורע, ירכז הכנות לתרגיל הגיוס ויביא לאישור. ראש אג"ם הנחה כי כדי למנוע בהלה בציבור ובעולם תפורסם הודעה מוקדמת על התרגיל ברדיו ובעיתונות. עקב תקלה בין אג"ם-מבצעים וענף ביטחון שדה באמ"ן לא פורסמו הודעות מקדימות. במהלך יום 1 באפריל 1959 שודרו קדימונים, ולפני שעה תשע בערב נקטע שידור "פרקי חזנות" ב"קול ישראל" ונמסר כי צפויה "הודעה חשובה". "קול ישראל" היה אמצעי התקשורת האלקטרוני היחיד אז בארץ ששידר חדשות, כך שהודעה כזו יצרה מיד תחושה בארץ ובעולם הערבי כי צפויה מלחמה. ההודעה שודרה בשבע שפות וכללה סיסמאות גיוס דמיוניות של שלש יחידות מילואים כביכול, "ברווזי מים", "להקת אמנים" ו"ארשת חשיבות". מכאן נשתל לאורך שנים הביטוי "ליל הברווזים" לציון התקלה החמורה.

הסיסמאות שודרו ללא הודעה מוקדמת על כך שמדובר בעצם בתרגיל, מה שזרע בהלה בישראל. כאן היו בטוחים כי עומדת לפרוץ מלחמה בכל רגע. כמו כן, עורר התרגיל מתיחות מידית בקרב המדינות השכנות. בצבאות מצרים וסוריה בוצע גיוס חרום, וצבא ירדן נכנס לכוננות. למחרת, ב- 2.4.1959, הודיע דובר צה"ל שהודעת הגיוס לא הייתה אלא קריאה רגילה לאימונים שגרתיים, וכי פרסומה בפומבי מטרתה היה לבחון את מהירות התגייסותן של יחידות המילואים בעת קריאה פומבית.

עוד באותו ערב, שעה שהכנסת נהלה דיונים אחרים, עלה שר האוצר לוי אשכול לדוכן והודיע בשם הממשלה כי "להודעת הגיוס ששודרה אין כל משמעות, וכי הממשלה מצטערת על אופן הפרסום". הרמטכ"ל לסקוב היה באותה עת בהיכל התרבות בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית לכבוד אליזבט מלכת אנגליה שבקרה בארץ. בן גוריון התקשה להשיגו בטלפון. בבלגיה דאגו לשלום המלכה ובקשו להחזירה. בן גוריון בקש מהרמטכ"ל להבהיר לה אישית את פרטי האירוע והיא החליטה להמשיך בביקורה. תיירים שביקרו בארץ בקשו לחזור מיד לארצם. ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, מינה מיד ועדת חקירה בראשות עו"ד יעקב שמשון שפירא וחברים היועץ המשפטי של משרד הביטחון, משה נכט ומנכ"ל משרד העבודה, אלוף (מיל') יוסף אבידר. כבר במוצאי שבת, ה-6 באפריל, הגישה הוועדה לראש הממשלה את מסקנותיה בדו"ח בן 200 עמודים. בעקבות זאת החליט בן-גוריון להדיח לאלתר מתפקידיהם את ראש אג"ם,  האלוף מאיר זורע,  ואת ראש אמ"ן, האלוף יהושפט הרכבי, מבלי להורידם בדרגה. הועברו מתפקידם גם ראש ענף גיוס וכוננות באג"ם וראש ענף ביטחון שדה באמ"ן. זורע נתמנה אלוף פיקוד הצפון והרכבי יצא ללימודים, לאחר שדחה הצעה לצאת לחופשה בת חודשים אחדים ולאחר מכן לשוב לתפקידו. הרכבי לא חזר לתפקידו עקב הסתבכות נוספת של "עסק הביש" במצרים משנת 1954.

שלוש סיעות בכנסת -  חרות, המפד"ל והציונים הכלליים, הציעו ב-3 באפריל הצעת אי-אמון בממשלה על רקע הודעת הגיוס, שגרמה בהלה בארץ ומתיחות במדינות ערב. ההצעה לא התקבלה.

***

תודה לפרופ' יואב גלבר ולדוד סימנטוב ולשי הרשקוביץ בספרם "אמ"ן יוצא לאור"

שיתוף