האירועים האחרונים בעזה מוכיחים - צה"ל נדרש לשילוב תהליכים אופרטיבים קינטיים-כלכליים. דעה

דובר צה"ל

סוף השבוע האחרון הוכיח לכל המאמינים בפתרון צבאי בעזה שבמציאות, כוח הזרוע נדרש, אך אינו מספיק לפתור את אתגר עזה. מאז חמאס השתלט על עזה ב-2007, לפני כשתיים עשרה שנים, אין למדינת ישראל פתרון צבאי לעזה. גם ממשל צבאי שהיה בעזה עד שנת 2005 לא ממש פתר את הבעיה אלא עזר להרדים את הציבור בארץ. בעזה ישנם מעל לשני מליון איש, ולא משנה בכלל איזו דעה פוליטית מחזיק פלוני, במציאות אין פתרון צבאי לבדו יכול לפתור את האתגר.

בישראל רוצים להמשיך לשמור את ההפרדה בין יו"ש ועזה כדי לסכל הקמת מדינה פלסטינית שתחייב חיבור בין השטחים האלו, ולכן שלטון חמאס משרת מטרה זו לאורך השנים. המטרה היחידה של מדינת ישראל בתקופה זו, ועד הסדר קבע מול הפלסטינים (אם וכאשר יבוא) היא להכיל את עזה בשגרה עם קיטון באלימות כלפי אזרחי ישראל. לפעמים מצליחים יותר, לפעמים פחות. בעבר נוסו מספר מבצעים קרקעיים שהחזיקו את השקט לתקופה זמנית של שלוש עד ארבע שנים, כל פעם במחיר של עשרות הרוגים ומיליארדי שקלים. שבסוף החזירו את המצב לנקודת ההתחלה.

במשבר האחרון שפרץ לפני כשנה, הוכיחו בירושלים ובצה"ל ששילוב מלחמה קינטית עם מלחמה כלכלית יכול לתת תשובה טובה יותר מקינטית בלבד. אמנם לא מדובר בפתרון הרמטי היות והאלימות כלפי תושבי ישראל, בעיקר תושבי עוטף עזה (או חוטף עזה) התגברה. בלוני תבערה שרפו שדות, בלוני נפץ עם מטענים מאיימים לפגוע בתושבים, ובצה"ל עדיין אין תשובה. מנסים פתרונות של תחמושת רסס למיניה כדי להלחם בבלונים, בינתייים ללא הצלחה. עם זאת, נראה כי המכשול התת קרקעי פתר את בעיית המנהרות ההתקפיות והמכשול העילי אמור לפתור את בעיית החצייה של מחבלים את גדר המערכת. האלימינציה של הבעיות נראית במגמת שיפור למרות הנראות הציבורית של השבועות האחרונים.  

הבעיה שיישום פתרונות אלו לוקח זמן, ולתושבי עוטף עזה נמאס והם מפעילים לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות בירושלים וגם בצה"ל. בסופ"ש האחרון נראה היה שהולכים למבצע קרקעי מוגבל כאשר צה"ל ריכז כוחות רבים בגבול הרצועה. אבל זה לא קרה. גם אף מקבל החלטות - בירושלים או בקריה - לא הסביר לציבור מה ישתנה הלילה הזה מכל הלילות? תכנית מדינית לעזה אין כי לא רוצים מדינה פלסטינית אז מה התכלית במבצע צבאי? עוד שלוש שנים שקט? את זה אפשר להשיג, אולי, עם איזון בין כוח צבאי לרמת חיים לתושבי עזה. יותר זול בהרוגים ישראלים ויותר זול בעלות שוטפת.  

האיזון הזה מתקיים כיום בפעולה משולבת של מתאם הפעולות בשטחים מטעם משרד הביטחון, צה"ל, שב"כ, מוסד ומל"ל. הגופים האלו אמורים לתאם עמדות כל הזמן ולפעול יחד לאזן בין מנופי הכוח והכסף על חמאס. למרות זאת, ראוי שהצבא , כגוף עיקרי האמון על ביטחון הציבור וכזה המספק המלצות לממשלה בנושאי ביטחון פיזי, ישלב אצלו בבית בין המנופים. אביגדור ליברמן, שר הביטחון הקודם, הקים מנהלת כלכלית במשרד הביטחון שאמורה לסנכרן את הפעילות בנושא של כלל ארגוני המודיעין בארץ, אולם אין תפקידה לספק את הממד הכלכלי לפעילות המלחמתית של המסגרות השונות בצה"ל.

הצבא עובד לפי מסגרות כוח. צוות, מחלקה, פלוגה, גדוד וכו' הן מסגרות שפועלות בשטח ומפעילות כוח קינטי מסוגים שונים. לאור החשיבות העולה של הממד הכלכלי בלחימה בעזה, ראוי שהצבא ינהל את המלחמה הקינטית והכלכלית יחד להשגת תוצאות טובות יותר של כל מסגרת לחימה. בסוף, הצבא הוא הכלי שעוזר לממשלה להשיג יעדים מדיניים, ואם היעד המדיני בעזה הוא להשאיר את הבידול עם יו"ש ולהכיל את האלימות ככל הניתן בלי להכנס למבצע קרקעי, אז לצד מסגרת העל (המנהלת הכלכלית של משהב"ט) יש צורך בתהליכים אופרטיבים כלכליים וקינטיים תחת אותה שדרת פיקוד בצבא. והצבא ניהל בעבר ממשלים צבאיים, כך שהידע קיים.