על עיתוי, תודעה ו"אי הבנות"

האירועים השבוע ברצועת עזה הגיעו בעיתוי מוזר ומאפייניו מוזרים לא פחות. הטור השבועי של עמיר רפפורט על הסבב הנוכחי מול חמאס ועל מה צפוי הלאה

 

כוחות צה"ל באזור גבול עזה (צילום: AP)

ה"סבב" הנוכחי מול רצועת עזה הוא חסר תקדים במאפייניו, אפילו מוזר.

העיתוי

זה נשמע לא אמין, אבל אין להוציא מכלל אפשרות שהירי לעבר מושב משמרת בתחילת השבוע שוב נבע מ"תקלה". הירי הקודם לעבר גוש דן, שתי רקטות ששוגרו בשעת ערב ב-14 במרס, התרחש בזמן פגישה בין הממונה על העניין הפלסטיני במודיעין המצרי, אחמד עבד אלחק, ובין מנהיג החמאס בעזה, יחיא סנוואר. הנושא הבלתי נגמר שעל הפרק היה שיחות ה"הסדרה" בין ישראל לחמאס.

בכירי החמאס נראו המומים כאשר נכנסו לחדר הידיעות על הירי. אם לא מדובר בשחקנים ברמה הוליוודית, הרי שההפתעה שלהם הייתה אותנטית.

ההערכה לאחר מכן הייתה כי הירי בוצע בשוגג עקב תקלה במערכת חדשה לשיגור רקטות מרחוק. האם המערכת שוב השתבשה השבוע, ולכן בוצע הירי לשרון? נראה כי אין להוציא זאת מכלל אפשרות, למרות שממש קשה להאמין בכך.

ואם זה המצב, יכול להיות שבגלל ההכרה ב"טעות" החמאס הגיב באופן מתון יחסית (פחות ממאה שיגורי רקטות השבוע, ובעיקר ליישובים סמוכי הגדר) לתקיפות צה"ל, כמן שישראל "הכילה" למעשה ירי של למעלה מ-500 רקטות שבאו כתגובה של החמאס לפעולה של כוח מיוחד, שנחשף בעומק הרצועה ונקלע שם לקרב לפני חודשים ספורים בלבד. וגם אם הירי שגוי או מתוכנן היטב כדי להעביר מסר מטעם החמאס, הרי שמדובר בהתלקחות מול עזה, שבאה במועד שהיה פחות או יותר ידוע מראש.

לראייה: כבר כאשר אביב כוכבי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל, לפני לא יותר מחודשיים וחצי, הוא הבהיר כי חזית עזה נמצאת בעדיפות גבוהה ביותר ויש להיערך בה לעימות. מאז, נערכו לא מעט שיחות וסמינרים של מפקדים בכירים לקראת ההתלקחות שאכן קרתה. בשטח, יחידות רבות התאמנו לקראת לחימה אפשרית בעזה. אחת מהן היא חטיבה 7 של השריון.

שני האירועים המכוננים של התקופה הם, כמובן, מערכת הבחירות בישראל, שנכנסת לישורת האחרונה, ומהצד השני יום השנה לתחילת מהומות הגדר, שאותו מציין החמאס בסוף השבוע הזה, בתוספת "יום האדמה".

תודעה

העיתוי הרגיש גורם גם לכך שהסיבוב הנוכחי מאופיין במיוחד בקרב על תודעה. שבועיים לפני הבחירות, הדרג המדיני בישראל לא היה יכול לעבור לסדר היום על הירי לאזור השרון לצד ההכנות למהומות גדר קשות במיוחד בסוף השבוע הזה. מזווית הראיה העזתית, החמאס מתמודד עם ביקורת פנימית גואה עד כדי הפגנות, ואינו יכול "להתקפל" מחד וגם לא לגרור את רצועת עזה לעימות שיעלה לעזתים ביוקר, מאידך.

לאור כל זאת, שני הצדדים משקיעים רבות בהעברת מסרים תקשורתיים מנוסחים בקפידה, וישראל גם תקפה את משרדו של איסמעיל הנייה - צעד "תודעתי" במיוחד, שמזכיר את התקיפה בדאחייה של חסן נסראללה במלחמת לבנון השנייה.

מצרים: בסבב הנוכחי מונח על הפרק גם הכבוד המצרי. המודיעין המצרי מושקע רבות בשיחות ההסדרה בין ישראל לחמאס, ולשני הצדדים, ישראל והחמאס, יש עניין רב לא לאכזב אותו.

מה הלאה?

כאשר ראש הממשלה עדיין היה בארצות הברית, כבר החל חיל האוויר בתקיפות ברצועה, כאשר מול גדרות הרצועה החלו להיאסף שלוש חטיבות (אחת מהן היא חטיבה 7) ומפקדת אוגדה.

החמאס והג׳יהאד האיסלאמי הכריזו על הפסקת אש, אך חילופי המהלומות נמשכו על אש נמוכה (הכול יחסי). בינתיים, כבר צבר צה"ל את הכוח מול הרצועה כאשר העיניים נשואות להתפתחויות בסוף השבוע.

הדרך לנסות להעריך את העתיד הקרוב היא לפי התשובה לשאלה האם אחד מהצדדים עשוי להרוויח כעת מעימות נרחב?

והתשובה - אם מסתכלים על האינטרסים הבסיסיים של כל הצדדים (כולל מצרים), גם הסבב הזה ייגמר בלי מבצע נרחב של צה"ל ברצועה, כמו כל הסבבים במהלך השנה האחרונה, מאז שפגה ההרתעה שהושגה בסיומו של מבצע "צוק איתן" ב-2014.

הכיוון הכללי הוא עדיין הסדרה. עם כל הביקורת הפוטנציאלית על המדיניות הזאת בקבינט שלא כונס, לישראל יש חזיתות מסובכות ואסטרטגיות יותר - בעיקר סוריה והנוכחות האיראנית בה (לראייה, גם במהלך שבוע מתוח בדרום, בלילה שבין רביעי לחמישי דווח על תקיפה של מחסני נשק איראניים בעיר חאלב שבסוריה, שעל פי פרסומים זרים מיוחסת לישראל). כיבוש רצועת עזה ומיטוט שלטון החמאס אינו נחשב אינטרס ישראלי (בשל מגוון רחב של שיקולים, כולל הטריז בין הרשות הפלסטינית לחמאס, שאינו נתפס בהכרח כרע על ידי הממשלה הנוכחית).

הכול עניין של טיימינג

גם הרצון להימנע מעימות נרחב שעלול לסכן את קיום האירוויזיון בישראל הוא שיקול.

נראה, כי ישראל תנסה לנצל את המשבר הנוכחי כדי להביא להפסקת אש שאינה כוללת הפרחת בלוני תבערה .

אלא שכבר היו דברים מעולם. מלחמות קורות בגלל "טעויות" ו"אי הבנות".

אולי יעניין אותך גם