השמיכה הקצרה: פעם שניה שכיפת ברזל לא מיירטת
באירוע הירי היום (ב') מעזה למושב משמרת וכן באירוע הירי לחולון לפני כעשרה ימים לא היה יירוט של כיפת ברזל. ככל הנראה, העדר היירוט של כיפת ברזל בשני המקרים אינו מקרי. השמיכה קצרה. זו המציאות
עמי רוחקס דומבה
| 25/03/2019
האירוע היום (ב') במושב משמרת מגיע אחרי אירוע נפילת הרקטה בחולון לפני כעשרה ימים. בשני המקרים לא היה יירוט של כיפת ברזל. בשני המקרים הירי בוצע במהלך מו"מ עם חמאס בעזה בתווך המצרים. בשני המקרים הטענה היא כי מדובר בשיגור שהתבצע בטעות. בשני המקרים מדובר ברקטות ארוכות טווח לעשרות ק"מ. ההבדל אחד - באירוע במשמרת נפגע בית אז קשה להסתיר את הנזק. באירוע בחולון לא נפגע כלום, אז הסתירו מהציבור.
ככל הנראה, העדר היירוט של כיפת ברזל בשני המקרים אינו מקרי. השמיכה קצרה. זו המציאות. וגם אם מייצרים עוד כיפות ומיירטים, זה לוקח זמן וצריך תקציב. כיפת ברזל במהותה נבנתה להגן על אתרים אסטרטגיים , לא על ערים. וכאשר יש כמות כיפות סופית, בצה"ל צריכים להחליט על מגינים קודם - על אתרים אסטרטגיים? על בסיסי חיל אוויר? על ערים? יישובים? איפה למקם את הכיפות שנותרות פנויות אחרי דאגה לאתרים אסטרטגיים ובסיסי חיל אוויר?
מרכיב נוסף הוא המודיעין. בשביל לנהל שמיכה קצרה באפקטיביות יש צורך במודיעין מדויק ככל הניתן שיאפשר ניהול סיכונים טוב. כמה זה טוב? בתור התחלה, כזה שיוכל לחזות ירי לגוש דן במהלך מו"מ עם חמאס. במקרה זה המודיעין נכשל פעמיים. אולי הייתה הערכה לירי כזה, אבל במדרג העדיפות, הסיכון היה נמוך מירי לאזורים אחרים במדינה.
עוד שאלה היא כמה כיפות ברזל צריך על מנת להגן על שטח כמו גוש דן. לכל מערכת הגנה אווירית יש מרחב קרקעי שהיא מגנה עליו בהנתן סוג מיירט וסוג תוקף המוכתב ממיקום המכ"מ ומפריסת המשגרים. בעקרון, ניתן להגן על ידי סוללה בודדת המוצבת כהלכה ופרוסה עם משגרים באופן אופטימלי על מרחב דן. מכאן, שאולי סוללה אחת מספיקה גם למרחב השרון. זו שאלה פתוחה לצה"ל.
אין ספק ששני אירועי הירי בשבועיים האחרונים לעבר גוש דן, לצד עשרות אירועי השיגורים בשנים האחרונות לעבר עוטף עזה שלא זכו ליירוט, מדגישים כי גם לכיסוי כיפת ברזל יש מגבלות. האם ישראל תקנה מספיק סוללות לכל הארץ? ובכן, לפי פרסום גלוי של צה"ל השאיפה היא להגיע לעשר סוללות עד סוף 2019. האם זה מספיק לכלל הארץ? אם זו התכנית של הצבא, כנראה שזה מספיק תחת ניתוח הסיכונים הקיים.
באירוע הירי היום (ב') מעזה למושב משמרת וכן באירוע הירי לחולון לפני כעשרה ימים לא היה יירוט של כיפת ברזל. ככל הנראה, העדר היירוט של כיפת ברזל בשני המקרים אינו מקרי. השמיכה קצרה. זו המציאות
האירוע היום (ב') במושב משמרת מגיע אחרי אירוע נפילת הרקטה בחולון לפני כעשרה ימים. בשני המקרים לא היה יירוט של כיפת ברזל. בשני המקרים הירי בוצע במהלך מו"מ עם חמאס בעזה בתווך המצרים. בשני המקרים הטענה היא כי מדובר בשיגור שהתבצע בטעות. בשני המקרים מדובר ברקטות ארוכות טווח לעשרות ק"מ. ההבדל אחד - באירוע במשמרת נפגע בית אז קשה להסתיר את הנזק. באירוע בחולון לא נפגע כלום, אז הסתירו מהציבור.
ככל הנראה, העדר היירוט של כיפת ברזל בשני המקרים אינו מקרי. השמיכה קצרה. זו המציאות. וגם אם מייצרים עוד כיפות ומיירטים, זה לוקח זמן וצריך תקציב. כיפת ברזל במהותה נבנתה להגן על אתרים אסטרטגיים , לא על ערים. וכאשר יש כמות כיפות סופית, בצה"ל צריכים להחליט על מגינים קודם - על אתרים אסטרטגיים? על בסיסי חיל אוויר? על ערים? יישובים? איפה למקם את הכיפות שנותרות פנויות אחרי דאגה לאתרים אסטרטגיים ובסיסי חיל אוויר?
מרכיב נוסף הוא המודיעין. בשביל לנהל שמיכה קצרה באפקטיביות יש צורך במודיעין מדויק ככל הניתן שיאפשר ניהול סיכונים טוב. כמה זה טוב? בתור התחלה, כזה שיוכל לחזות ירי לגוש דן במהלך מו"מ עם חמאס. במקרה זה המודיעין נכשל פעמיים. אולי הייתה הערכה לירי כזה, אבל במדרג העדיפות, הסיכון היה נמוך מירי לאזורים אחרים במדינה.
עוד שאלה היא כמה כיפות ברזל צריך על מנת להגן על שטח כמו גוש דן. לכל מערכת הגנה אווירית יש מרחב קרקעי שהיא מגנה עליו בהנתן סוג מיירט וסוג תוקף המוכתב ממיקום המכ"מ ומפריסת המשגרים. בעקרון, ניתן להגן על ידי סוללה בודדת המוצבת כהלכה ופרוסה עם משגרים באופן אופטימלי על מרחב דן. מכאן, שאולי סוללה אחת מספיקה גם למרחב השרון. זו שאלה פתוחה לצה"ל.
אין ספק ששני אירועי הירי בשבועיים האחרונים לעבר גוש דן, לצד עשרות אירועי השיגורים בשנים האחרונות לעבר עוטף עזה שלא זכו ליירוט, מדגישים כי גם לכיסוי כיפת ברזל יש מגבלות. האם ישראל תקנה מספיק סוללות לכל הארץ? ובכן, לפי פרסום גלוי של צה"ל השאיפה היא להגיע לעשר סוללות עד סוף 2019. האם זה מספיק לכלל הארץ? אם זו התכנית של הצבא, כנראה שזה מספיק תחת ניתוח הסיכונים הקיים.
