כך מעכב משרד הביטחון את התפתחות תחום החלל האזרחי. דעה

כך מעכב משרד הביטחון את התפתחות תחום החלל האזרחי. דעה

דוכיפת 2 | צילום רועי גרינברג - https://www.space.gov.il/community-projects/128168

ב-23.2.19  שוגרה לחלל "בראשית" הגשושית/החללית הישראלית הראשונה על ידי חברת SpaceIL , רבים אינם יודעים, אולם ישראל מובילה בפיתוחים שונים הקשורים לתחום החלל כבר שנים לא מעטות. דוגמא לחברות נוספות בתחום: ספייס-פארמה, אפקטיב ספייס, וחברות כמו אלביט, טאוור, אלתא, אפלייד-סרמיקס,  רפאל, תע"א, אלישרא,ועוד מפתחות טכנולוגיות בעלות נגיעה ומשיקות לתחום החלל.

אוניברסיטאות ומכוני מחקר כמו הטכניון, מכון פישר, אונ' ת"א - כולן מפתחים כבר שנים חלל אזרחי. הבעיה הגדולה של תעשיית החלל האזרחית הישראלית , זו שמונעת ממנה לפרוץ קדימה כמו תעשיית הסייבר, היא שהפיקוח עליה ועל הטכנולוגיה שלה נמצא תחת חסותו של משרד הביטחון, ב"צו הלחימה" ,סעיף 22,  ולא במשרד הכלכלה כפי שקורה בכל העולם המערבי.

ארה"ב הבינה זאת והממשל האמריקאי שינה כבר לפני כעשור את סיווג הלוויינים לשימוש אזרחי וחלקיהם ממוצר צבאי הנמצא ב-USML  (רשימת החימוש) ל-CCL (רשימת הדו שימושי ) . הסיבה (כרגיל) מסחרית. הרגולטורים בארה"ב הבינו שההגבלות הללו גרמו לתעשיית החלל שלהם להיות פחות תחרותית בסחר העולמי במוצרים אלו.

ביום שישי האחרון (8.3.19) יצא קול קורא ממח' המדינה האמריקאית, האחראית על רשימת החימוש בארה"ב, ובו פניה לציבור בבקשה לקבל רעיונות איך להקל יותר על תעשיית החלל האזרחית ולהעביר פריטים נוספים בתחום החלל מסיווג צבאי לאזרחי, כולל בקשה לכמת מה תהיה התועלת הכלכלית מסחרית של צעד זה. תחום החלל האזרחי מפוקח כיום בכל העולם במשטר ואסנאר בחלק הדו-שימושי , ע"י משרד אזרחי, בסעיפים 9A4 עד 9A11. להלן אותו תחום ברשימת החימוש של "ציוד לחימה" (סעיף 22 ).

מדוע ליצור כפילות מיותרת, מטעה ולא שקופה? החלטת משרד הביטחון ל"הכפיל" את סעיף 9 ברשימה ה"דו-שימושית" ולהוסיפו גם לרשימת החימוש אינה הגיונית , פוגעת  ביצואנים ומשאירה את תעשיית החלל הישראלית הרחק מאחור. (הכפלה: מכיוון שחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מ-2008 גובר על צו הפיקוח הדו שימושי של משרד הכלכלה ,הרי שאם משרד הביטחון "מכפיל" סעיף שקיים ברשימה הדו שימושית, הפיקוח עובר אליו) . זאת בגלל שבכל שאר העולם המפוקח הפיקוח על תעשיית החלל נעשה במשרד אזרחי. הגיע הזמן לשינוי ברשימת החימוש הישראלית והזמן שהיצואנים במדינת ישראל יזכו להתחרות בשווקים הבינ"ל בתנאים שווים למתחרים שלהם.

אפקטיב ספייס: חברה ישראלית המספקת "שירותי הארכת חיים" ללווינים בחלל. אומר אריה הלזבנד מנכ"ל החברה: "לדעתי יש בישראל החמרה שלא לצורך דווקא כאשר בארה"ב מסתמנת הקלה משמעותית בנושא ייצוא של פריטי חלל  מסחריים. בעולם מתפתח סוג חדש של עיסוק בחלל שנקרא בקיצור: "New Space" .

מדובר בחלל אזרחי שאינו נתמך על ידי ממשלות, ושעיקר עיסוקו הוא במתן מענה מסחרי לצרכים מסחריים, תוך גיוס הון ממשקיעים. כל התהליך הזה מחייב שקיפות ותגובה מהירה. אחד מהעקרונות שמנחים את תעשיית החלל החדשה הוא מענה מהיר וזול לצרכים מסחריים. בעולם ניתן  מענה לנושא היתרים לתעשייה המסחרית דרך גופים כמו משרד המסחר בארה"ב שזמן התגובה שלהם מהיר מאד, כאשר חלק משמעותי מהשוק לא נדרש להיתרים כלל. כנ"ל לגבי מתן השירות עצמו. איני רואה סיבה מדוע שירות שיינתן ללוויינים מסחריים, כמו שירותי הארכת אורך חיים, יידרש לאישורי ייצוא. אין כאן אלמנט של מכירה, וגם לא העברת יידע.  לא ניתן לנהל תהליך מכירה סביר בשוק מסחרי בקבועי הזמן הקיימים היום באפ"י. שבמקרה הטוב אורכים מספר שבועות ועד מספר חודשים. גוף מסחרי מצפה לתגובה על RFP/RFI בתול חודש לכל היותר.

"מכון אשר" לחקר החלל בטכניון על פרוייקט סמסון. כותב פר' שלמה בלבן ממכון אשר, אחד ממנהלי פרויקט "סמסון", שהוא מיזם חלוצי בתחום הלווינוּת המבוזרת, כולל שלושה לוויינים זעירים, שינועו בגובה של כ-700 קילומטר מעל כדור הארץ בטיסת מקבץ אוטונומית: "כדי לקדם את נושא ננו לוויינים באקדמיה ובמוסדות החינוך יש חשיבות להחרגת מוסדות אלו מצו הלחימה". כותב פר' אהוד בכר, ממכון אשר לחקר החלל: "צריך להחריג מפיקוח צבאי לווינים למטרות חינוכיות כמו בבתי ספר ובאוניברסיטאות."

"דוכיפת"- ננו לווין אזרחי. ב-2014  שוגר "ננו-לווין"- בשם דוכיפת ,  שפותח בבית ספר תיכון בהרצליה. זה היה הלוויין הזעיר הראשון ששיגרה ישראל לחלל. "דוכיפת" בנוי בצורת קוביה שאורך כל צלע שלה עשרה ס"מ בלבד השוקלת פחות מקילוגרם אחד. ננו-לוויין זה הקדים בשיגורו מספר לוויינים זעירים אחרים שנבנו באקדמיה ובתעשייה הישראלית ויחודו בכך שנבנה כולו על ידי תלמידים.

הלוויין נועד לסייע למטיילים שהולכים לאיבוד במקום שאין בו קליטה סלולרית. הוא מכיל מערכת פיקוד, מערכת בקרת אנרגיה, מערכת תקשורת מתוחכמת וכן מצברים לתפעול הלוויין לזמנים בהם הוא שוהה בחלק המסלול המוסתר מן השמש.  הלוויין מחופה בלוחות סולריים העמידים לסביבת החלל הקיצונית. חלק מרכיבי הלוויין ניקנו ע"י התלמידים ישירות באינטרנט מחו"ל, חלקם ללא צורך ברישיון.

למרות זאת, כל רכיב ורכיב של הלווין נדרש לקבל מספר קטלוגי של אפ"י. הלוויין עצמו קיבל סיווג חימוש (!) ומספר קטלוגי באפ"י. לפי כללי הפיקוח הקיימים במשרד הביטחון, היו אמורים כל התלמידים - לעבור תחקיר לצורך סיווג בטחוני. להרשם במרשם היצואנים באפ"י. הרישיון המיוחל ליצוא הלווין לקראת שיגורו בחו"ל התקבל ממשרד הביטחון ממש בדקה ה-90 , ולאחר תקופה ארוכה. למזלם של התלמידים, אפ"י התעשת ברגע האחרון ופטר אותם מהצורך להרשם במרשם היצואנים הביטחוניים. אבל באותה מידה הוא גם יכול להחליט הפוך. ולדרוש מהם להרשם.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה למאמר. 

אודות הכותב: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. 

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות