מה קורה לחיל השיריון? דעה
עמי רוחקס דומבה
| 18/03/2019
שלושה אירועים בהם מעורבים לוחמי שיריון בגבול הצפון שיצאו לתקשורת (ייתכן ויש עוד) צריכים להדליק נורה אדומה לרמטכ"ל בכל הקשור להתנהלות חיל השיריון בחודשים האחרונים. מקרה ראשון הוא הימנעות לוחמי השיריון מחיכוך עם האויב. מקרה שני גניבת מאגים מטנק. מקרה שלישי איבוד אמצעים מסווגים.
האירוע הראשון הוא מכתב תלונה שהוציא מח"ט חטיבה 7 - אל"מ רומן גופמן - לפקודיו. "לאחרונה התרחש באחת מיחידות צה"ל אירוע מבצעי שבו כוח נתקל מטווח קצר ולא הסתער (בחילופי אש הושמדו שני מחבלים). כוחות המעטפת, בין היתר טנקים של החטיבה, לא נענו לעבר ההיתקלות", נכתב במכתב שפורסם באתר yediot. ובכן, המח"ט לא אמון על הכשרת הלוחמים בחטיבה שלו? על רוח הקרב? אז מדוע הוא מתלונן על חיילים שהיו תחת פיקודו? במכתב אין לקיחת אחריות אישית של המח"ט לאירוע.
מקרה שני ארע כאשר במצ"ח פתחו בחקירה בחשד כי שני מקלעי מאג נגנבו מתוך טנק מרכבה סימן 4 בעת שהיה בבסיס בצפון רמת הגולן. מקרה שלישי ארע כאשר כוח שיריון איבד אמצעי מסווג מג'יפ האמר. "התברר כי אין בקרה יומית על הציוד המסווג ביחידות השונות כדי למנוע אובדן", נטען בפרסום.
כל שלושת האירועים האלו התרחשו בתקופה האחרונה בגבול לבנון בחיל השיריון. לאוסף אירועים אלו ארצה להוסיף אירוע נוסף שהתרחש בשנה שעברה בגבול מצרים. מדובר באירוע שבו כשלו מערכות התצפית בגבול וטנק הוקפץ כאמצעי תצפית זמני עד לתיקון האמצעים הקבועים. באותו אירוע הטנק התהפך בציר שהיה אמור להיות מוכר לצוות הטנק שפעל בגזרה המסוימת.
אוסף אירועים שונים אשר את כולם עוטפת לכאורה מעטפת אחת - בעיות משמעת המעידות על בעיות פיקוד. כל אלו בפרק זמן קצר של שנה, עם מקבץ אירועים עוקבים מהחודשים האחרונים בגבול הצפון, באותו חיל, מעלה שאלות. ייתכן ומדובר באוסף מקרים אקראי ללא קשר ביניהם וייתכן ומדובר בבעיית פיקוד עמוקה יותר בצמרת חיל השיריון. במכתב שפרסם אל"מ גופמן בתקשורת, אין לקיחת אחריות אישית על המקרה, אלא רק הפניית אצבע מאשימה כלפי פקודיו. אזכיר כי גופמן היה זה שטען כלפי הרמטכ"ל הקודם שלא מפעילים את השיריון. באותו כנס, טען גופמן כי העדר חיכוך מקטין את הרצון של החיילים והקצינים להלחם. ייתכן וזו הסיבה שגרמה לחייליו להמנע מחיכוך. ייתכן שלא.
אין במאמר זה כדי לקבוע עמדה, אלא כדי לצייר מציאות, הנצפית מהצד, בה משהו עובר על חיל השיריון, עמוד התווך של התמרון היבשתי בכל עימות צבאי שמצפה לצה"ל. לצד הביקורת הכללית של קצין קבילות החיילים , האלוף במיל' יצחק בריק, ביחס למוכנות צה"ל למלחמה, ראוי לאור האירועים האחרונים בחיל השיריון, כי הרמטכ"ל יבצע בחינה פרטנית של מוכנות החיל למלחמה.
פניתי לדובר צה"ל לברר האם ישנו הליך בדיקה בצה"ל בנושא בשל אוסף המקרים בחיל , טרם התקבלה תשובה. אם תתקבל, תפורסם כאן.
שלושה אירועים בהם מעורבים לוחמי שיריון בגבול הצפון שיצאו לתקשורת (ייתכן ויש עוד) צריכים להדליק נורה אדומה לרמטכ"ל בכל הקשור להתנהלות חיל השיריון בחודשים האחרונים. מקרה ראשון הוא הימנעות לוחמי השיריון מחיכוך עם האויב. מקרה שני גניבת מאגים מטנק. מקרה שלישי איבוד אמצעים מסווגים.
האירוע הראשון הוא מכתב תלונה שהוציא מח"ט חטיבה 7 - אל"מ רומן גופמן - לפקודיו. "לאחרונה התרחש באחת מיחידות צה"ל אירוע מבצעי שבו כוח נתקל מטווח קצר ולא הסתער (בחילופי אש הושמדו שני מחבלים). כוחות המעטפת, בין היתר טנקים של החטיבה, לא נענו לעבר ההיתקלות", נכתב במכתב שפורסם באתר yediot. ובכן, המח"ט לא אמון על הכשרת הלוחמים בחטיבה שלו? על רוח הקרב? אז מדוע הוא מתלונן על חיילים שהיו תחת פיקודו? במכתב אין לקיחת אחריות אישית של המח"ט לאירוע.
מקרה שני ארע כאשר במצ"ח פתחו בחקירה בחשד כי שני מקלעי מאג נגנבו מתוך טנק מרכבה סימן 4 בעת שהיה בבסיס בצפון רמת הגולן. מקרה שלישי ארע כאשר כוח שיריון איבד אמצעי מסווג מג'יפ האמר. "התברר כי אין בקרה יומית על הציוד המסווג ביחידות השונות כדי למנוע אובדן", נטען בפרסום.
כל שלושת האירועים האלו התרחשו בתקופה האחרונה בגבול לבנון בחיל השיריון. לאוסף אירועים אלו ארצה להוסיף אירוע נוסף שהתרחש בשנה שעברה בגבול מצרים. מדובר באירוע שבו כשלו מערכות התצפית בגבול וטנק הוקפץ כאמצעי תצפית זמני עד לתיקון האמצעים הקבועים. באותו אירוע הטנק התהפך בציר שהיה אמור להיות מוכר לצוות הטנק שפעל בגזרה המסוימת.
אוסף אירועים שונים אשר את כולם עוטפת לכאורה מעטפת אחת - בעיות משמעת המעידות על בעיות פיקוד. כל אלו בפרק זמן קצר של שנה, עם מקבץ אירועים עוקבים מהחודשים האחרונים בגבול הצפון, באותו חיל, מעלה שאלות. ייתכן ומדובר באוסף מקרים אקראי ללא קשר ביניהם וייתכן ומדובר בבעיית פיקוד עמוקה יותר בצמרת חיל השיריון. במכתב שפרסם אל"מ גופמן בתקשורת, אין לקיחת אחריות אישית על המקרה, אלא רק הפניית אצבע מאשימה כלפי פקודיו. אזכיר כי גופמן היה זה שטען כלפי הרמטכ"ל הקודם שלא מפעילים את השיריון. באותו כנס, טען גופמן כי העדר חיכוך מקטין את הרצון של החיילים והקצינים להלחם. ייתכן וזו הסיבה שגרמה לחייליו להמנע מחיכוך. ייתכן שלא.
אין במאמר זה כדי לקבוע עמדה, אלא כדי לצייר מציאות, הנצפית מהצד, בה משהו עובר על חיל השיריון, עמוד התווך של התמרון היבשתי בכל עימות צבאי שמצפה לצה"ל. לצד הביקורת הכללית של קצין קבילות החיילים , האלוף במיל' יצחק בריק, ביחס למוכנות צה"ל למלחמה, ראוי לאור האירועים האחרונים בחיל השיריון, כי הרמטכ"ל יבצע בחינה פרטנית של מוכנות החיל למלחמה.
פניתי לדובר צה"ל לברר האם ישנו הליך בדיקה בצה"ל בנושא בשל אוסף המקרים בחיל , טרם התקבלה תשובה. אם תתקבל, תפורסם כאן.
