מי מפקח על חלוקת הכסף הקטארי בעזה? לפי פרסומים גלויים - אונר"א וקטאר
אמיר קטאר - תמים בן חמד אאל ת'אני, הקצה קרן של 150 דולרים לעזה. הכסף מחולק בשלושה צירים - נזקקים , תעסוקה וייצור חשמל. על חלוקת הכסף בעזה אחראית סוכנות אונר"א והוועדה הקטארית לשיקום עזה. מה יהיה שהכסף יגמר בעוד כחודשיים? לאף אחד אין תשובה
עמי רוחקס דומבה
| 12/03/2019
http://q-grc.ps
הכותרות בישראל סביב הכסף הקטארי שנכנס לרצועת עזה תופסות נפח בשיח הציבורי, כאשר לא ברור כיצד מתנהלת בפועל חלוקת הכספים בעזה. והשאלה הגדולה, האם הכסף יגיע לחמאס למטרות טרור. ובכן, במאמר הבא אנסה לעשות סדר בדברים.
הכסף הקטארי כולו מגיע מקרן על סך 150 מליוני דולרים שהעמיד אמיר קטאר - תמים בן חמד אאל ת'אני. הכסף מנוהל על ידי הוועדה הלאומית לשיקום עזה של קטאר שנמצאת בפועל בעזה כל הזמן. את הכסף מביא מקטאר לעזה שליח קטארי בשם אל-עמאדי. את התשלומים לעזה יש לחלק לשלושה צירים. ציר אחד הוא תשלום למשפחות נזקקות. ציר שני הוא תשלום לפקידים אזרחיים שהומר בתשלום האחרון לפרויקט תעסוקה. ציר שלישי הוא רכש סולר עבור הפקת חשמל בעזה.
תשלום למשפחות נזקקות
הציר של תשלום למשפחות נזקקות עומד על סך 5.5 מליוני דולרים שמחולקים ל55000 משפחות. כל משפחה תקבל 100 דולרים. אלו משפחות מהמעמד העני ביותר בעזה שנזקקות לתשלום הקאטרי עבור מוצרים בסיסיים. הרשימות אושרו על ידי מערכת הביטחון הישראלית. הכסף מגיע לשבעה סניפי דואר בצורה מאובטחת הפועלים תחת משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע בעזה. כל אדם ברשימה מגיע פיזית לסניף הדואר, ממלא שני טפסים, משאיר טביעת אצבע, ומקבל את הכסף. רק מי ששמו ברשימה יכול לקבל את הכסף. אלו שנבצר מהם להגיע (מבוגרים, חולים), זוכים לביקור אישי של נציגי הוועדה הקטארית שמחתימים אותם על טפסים ולוקחים טביעות אצבע.
פרויקט תעסוקה של אונר"א
בציר השני, קטאר מקצה 20 מליוני דולרים לאונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים. כן, זו שכונתה על ידי נתניהו "אונר"א הוא ארגון שצריך לעבור מן העולם" ומשרד החוץ טען לגביה כי "מטרתו לחסל את ישראל". הסוכנות הזו מאכילה בפועל מעל מליון איש בעזה כל יום, והכסף הקטארי ישמש לפרויקט תעסוקה של 6400 צעירים משכילים למשך ממוצע של כארבעה חודשים. כך לפי פרסום של thepeninsulaqatar. בעזה, האבטלה של הצעירים , משכילים או לא, מגיעה כמעט למאה אחוזים.
תשלום על סולר (הפקת חשמל)
הציר השלישי הוא שימוש בכסף הקטארי לרכישת סולר עבור תחנת הכוח בעזה. עם הסולר מפעילים את תחנת החשמל בעזה יותר שעות ביום. התחנה בעזה אחראית על ייצור חצי מהספק החשמל, בעוד ישראל מזרימה לעזה את החצי השני במימון של הרשות הפלסטינית. סה"כ זמן אספקת החשמל הרציף בעזה גדל מארבע שעות ל-12 שעות ביום אודות לכסף הקטארי וזה של הרשות.
מדוע זה חשוב? מכיוון שהחשמל מפעיל את מתקן התפלת המים בעזה. חשוב לציין כי כמעט כל מי השתייה בעזה לא ראויים לשתיה (הקידוחים התת קרקעיים). כמו גם, הפעלת מתקן ההתפלה מונע הזרמת שפכים למקורות המים של ישראל. בנוסף, שיפור באספקת המים והחשמל אמור להביא להפחתה של הלחץ על הגדר בימי שישי. זו המשוואה.
האם הכסף מגיע לחמאס?
אחת משאלות המפתח בהקשר הכסף הקטארי סובבת סביב נגישות חמאס לכסף הזה. ובכן, נתחיל בכך שהזרוע הצבאית של חמאס עשירה. בניין הכוח של חמאס עולה מליוני דולרים, שמגיעים כנראה בחלקם מאיראן ובחלקם ממקורות אחרים. נחזור לזה עוד מעט.
על מנת לענות על השאלה, נתחיל בציר המשפחות הנזקקות. כל משפחה מקבל מענק חד פעמי של 100 דולרים. בתרחיש תיאורטי, יכול נציג חמאס לחכות בבית המשפחה ולבקש אחוזים מהסכום. כאמור, אנשי הזרוע הצבאית של חמאס עשירים ביחס לאוכלוסיית עזה, ולכן התפיסה שהם צריכים כסף כזה קטן לא הגיונית. גם אם חמאס יקחו מכל ה55000 משפחות חצי, מדובר בקצת יותר מ2.5 מליוני דולרים. כסף קטן לחמאס. יתרה מכך, מעשה כזה יתגלה ככל הנראה על ידי שירותי הביטחון הישראלים ועל ידי תושבי עזה והמקרים יצופו לתקשורת. האם חמאס רוצה להתעמת עם ביקורת ציבורית מאסיבית מעזה על כך שהוא שדד משפחות עניות? כנראה שלא. הוא התקפל כאשר רצה לקחת מפקידי ממשל בעבר. אז לקחת מעניים?
בציר השני, ניתן להעלות תרחיש שבו חמאס גונב חלק מהכספים שמגיעים לפרויקט של אונרא. בכל זאת יאמר פלוני, 20 מליוני דולרים. שוב, הזרוע הצבאית של חמאס היא ארגון עשיר, גם בקנה מידה של עשרים מליוני דולרים. גם במקרה זה טענת הביקורת הציבורית והבינלאומית תופסת. על מנת לממש את הכסף הקטארי, אונר"א יוצאת למכרזים מסודרים עבור הפרויקט. בכל זאת, מדובר בסוכנות של האו"ם. ואם חמאס יגנוב בדרך כלשהי כספים שמיועדים להעסקת צעירים משכילים, הוא יעמוד מול ביקורת ציבורית איתנה.
צריך לזכור כי בעזה חיים כ2.135 מליוני איש. מול כמות כזו של אנשים, חמאס ששולט בעזה כדיקטטורה, צריך להשתיק ביקורת ציבורית ככל הניתן. לא ללבות אותה. אם חמאס יגנוב משהו מהכסף הקטארי שנועד לעניים, תעסוקה או אספקת חשמל, הוא יעמוד מול ביקורת ציבורית ובינלאומית רועמת שיכולה לערער את שלטונו בעזה.
אין ספק כי הכסף הקטארי שנכנס לעזה מעורר הדים בישראל לאור ההתקפות הבלתי פוסקות של חמאס על עוטף עזה. עם זאת, לצד הפעולות ההתקפיות של צה"ל מול חמאס, כסף זה מטרתו לשמש כמנוף אזרחי על חמאס. למעשה, ישראל, יחד עם קטאר, מייצרות משוואה שבה מחד אלימות נענת באלימות, ואילו שקט נענה בשיפור תנאים. המשחק הוא התאמת ציפיות. אין במשוואה הזו 'כדור כסף' שיפתור את כל הבעיות. כאמור, לזרוע הצבאית של חמאס יש מימון עצמי המאפשר לה לפעול נגד ישראל ללא תלות בתושבי עזה או בקטאר, מאידך, אותו ארגון טרור כפוף לביקורת ציבורית שיכולה לערער את שלטונו ולכן שינוי לרעה בתנאים לתושבים יכול להיות לחמאס לרועץ.
נקודה נוספת היא יצירת תלות כלכלית של עזה במקור מימון חיצוני שאינו הרשות הפלסטינית. מבחינת ישראל, מדובר בטריז חיובי שמשמר את ההפרדה בין עזה ליו"ש, בעיקר על רקע הפרסומים סביב תכנית המאה שעתידה, אולי, לדרוש רצף טריטוריאלי של מדינה פלסטינית. ניתוק כלכלי של עזה מהרשות הפלסטינית תורם לתפיסת 'הפרד ומשול' אותה מיישמת ישראל בהצלחה בשנים האחרונות בעזה.
מה יקרה שיגמר הכסף הקטארי?
אחת השאלות שעולות בהקשר הכסף הקטארי הוא מה יקרה שתגמר הקרן של ה150 מליוני דולרים. הכסף לסולר עתיד להספיק עד חודש מאי הקרוב. הכסף למשפחות נזקקות הוא מענק חד פעמי החודש. הכסף לתעסוקה עתיד להספיק עד יולי הקרוב. מה יקרה במאי עם אספקת החשמל בעזה? ומה יקרה לכל אותם אלפי מועסקים על ידי אונר"א ביולי? לאף אחד בירושלים אין תשובה. ייתכן ואמיר קטאר יחליט להמשיך עם קרן חדשה (כסף לא חסר לקטאר). ייתכן ועד אז ארה"ב תחשוף את תכנית המאה וכחלק מהמו"מ תחליט להזרים כסף לעזה דרך אונר"א (שלאחרונה הפסיקה לקבל מימון מארה"ב) או בערוצים אחרים. דבר אחד בטוח, אם לא ימצא מקור כספי חדש עד חודש מאי הקרוב, התנאים של התושבים בעזה יורעו, והמתח הביטחוני יעלה.
אמיר קטאר - תמים בן חמד אאל ת'אני, הקצה קרן של 150 דולרים לעזה. הכסף מחולק בשלושה צירים - נזקקים , תעסוקה וייצור חשמל. על חלוקת הכסף בעזה אחראית סוכנות אונר"א והוועדה הקטארית לשיקום עזה. מה יהיה שהכסף יגמר בעוד כחודשיים? לאף אחד אין תשובה
http://q-grc.ps
הכותרות בישראל סביב הכסף הקטארי שנכנס לרצועת עזה תופסות נפח בשיח הציבורי, כאשר לא ברור כיצד מתנהלת בפועל חלוקת הכספים בעזה. והשאלה הגדולה, האם הכסף יגיע לחמאס למטרות טרור. ובכן, במאמר הבא אנסה לעשות סדר בדברים.
הכסף הקטארי כולו מגיע מקרן על סך 150 מליוני דולרים שהעמיד אמיר קטאר - תמים בן חמד אאל ת'אני. הכסף מנוהל על ידי הוועדה הלאומית לשיקום עזה של קטאר שנמצאת בפועל בעזה כל הזמן. את הכסף מביא מקטאר לעזה שליח קטארי בשם אל-עמאדי. את התשלומים לעזה יש לחלק לשלושה צירים. ציר אחד הוא תשלום למשפחות נזקקות. ציר שני הוא תשלום לפקידים אזרחיים שהומר בתשלום האחרון לפרויקט תעסוקה. ציר שלישי הוא רכש סולר עבור הפקת חשמל בעזה.
תשלום למשפחות נזקקות
הציר של תשלום למשפחות נזקקות עומד על סך 5.5 מליוני דולרים שמחולקים ל55000 משפחות. כל משפחה תקבל 100 דולרים. אלו משפחות מהמעמד העני ביותר בעזה שנזקקות לתשלום הקאטרי עבור מוצרים בסיסיים. הרשימות אושרו על ידי מערכת הביטחון הישראלית. הכסף מגיע לשבעה סניפי דואר בצורה מאובטחת הפועלים תחת משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע בעזה. כל אדם ברשימה מגיע פיזית לסניף הדואר, ממלא שני טפסים, משאיר טביעת אצבע, ומקבל את הכסף. רק מי ששמו ברשימה יכול לקבל את הכסף. אלו שנבצר מהם להגיע (מבוגרים, חולים), זוכים לביקור אישי של נציגי הוועדה הקטארית שמחתימים אותם על טפסים ולוקחים טביעות אצבע.
פרויקט תעסוקה של אונר"א
בציר השני, קטאר מקצה 20 מליוני דולרים לאונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים. כן, זו שכונתה על ידי נתניהו "אונר"א הוא ארגון שצריך לעבור מן העולם" ומשרד החוץ טען לגביה כי "מטרתו לחסל את ישראל". הסוכנות הזו מאכילה בפועל מעל מליון איש בעזה כל יום, והכסף הקטארי ישמש לפרויקט תעסוקה של 6400 צעירים משכילים למשך ממוצע של כארבעה חודשים. כך לפי פרסום של thepeninsulaqatar. בעזה, האבטלה של הצעירים , משכילים או לא, מגיעה כמעט למאה אחוזים.
תשלום על סולר (הפקת חשמל)
הציר השלישי הוא שימוש בכסף הקטארי לרכישת סולר עבור תחנת הכוח בעזה. עם הסולר מפעילים את תחנת החשמל בעזה יותר שעות ביום. התחנה בעזה אחראית על ייצור חצי מהספק החשמל, בעוד ישראל מזרימה לעזה את החצי השני במימון של הרשות הפלסטינית. סה"כ זמן אספקת החשמל הרציף בעזה גדל מארבע שעות ל-12 שעות ביום אודות לכסף הקטארי וזה של הרשות.
מדוע זה חשוב? מכיוון שהחשמל מפעיל את מתקן התפלת המים בעזה. חשוב לציין כי כמעט כל מי השתייה בעזה לא ראויים לשתיה (הקידוחים התת קרקעיים). כמו גם, הפעלת מתקן ההתפלה מונע הזרמת שפכים למקורות המים של ישראל. בנוסף, שיפור באספקת המים והחשמל אמור להביא להפחתה של הלחץ על הגדר בימי שישי. זו המשוואה.
האם הכסף מגיע לחמאס?
אחת משאלות המפתח בהקשר הכסף הקטארי סובבת סביב נגישות חמאס לכסף הזה. ובכן, נתחיל בכך שהזרוע הצבאית של חמאס עשירה. בניין הכוח של חמאס עולה מליוני דולרים, שמגיעים כנראה בחלקם מאיראן ובחלקם ממקורות אחרים. נחזור לזה עוד מעט.
על מנת לענות על השאלה, נתחיל בציר המשפחות הנזקקות. כל משפחה מקבל מענק חד פעמי של 100 דולרים. בתרחיש תיאורטי, יכול נציג חמאס לחכות בבית המשפחה ולבקש אחוזים מהסכום. כאמור, אנשי הזרוע הצבאית של חמאס עשירים ביחס לאוכלוסיית עזה, ולכן התפיסה שהם צריכים כסף כזה קטן לא הגיונית. גם אם חמאס יקחו מכל ה55000 משפחות חצי, מדובר בקצת יותר מ2.5 מליוני דולרים. כסף קטן לחמאס. יתרה מכך, מעשה כזה יתגלה ככל הנראה על ידי שירותי הביטחון הישראלים ועל ידי תושבי עזה והמקרים יצופו לתקשורת. האם חמאס רוצה להתעמת עם ביקורת ציבורית מאסיבית מעזה על כך שהוא שדד משפחות עניות? כנראה שלא. הוא התקפל כאשר רצה לקחת מפקידי ממשל בעבר. אז לקחת מעניים?
בציר השני, ניתן להעלות תרחיש שבו חמאס גונב חלק מהכספים שמגיעים לפרויקט של אונרא. בכל זאת יאמר פלוני, 20 מליוני דולרים. שוב, הזרוע הצבאית של חמאס היא ארגון עשיר, גם בקנה מידה של עשרים מליוני דולרים. גם במקרה זה טענת הביקורת הציבורית והבינלאומית תופסת. על מנת לממש את הכסף הקטארי, אונר"א יוצאת למכרזים מסודרים עבור הפרויקט. בכל זאת, מדובר בסוכנות של האו"ם. ואם חמאס יגנוב בדרך כלשהי כספים שמיועדים להעסקת צעירים משכילים, הוא יעמוד מול ביקורת ציבורית איתנה.
צריך לזכור כי בעזה חיים כ2.135 מליוני איש. מול כמות כזו של אנשים, חמאס ששולט בעזה כדיקטטורה, צריך להשתיק ביקורת ציבורית ככל הניתן. לא ללבות אותה. אם חמאס יגנוב משהו מהכסף הקטארי שנועד לעניים, תעסוקה או אספקת חשמל, הוא יעמוד מול ביקורת ציבורית ובינלאומית רועמת שיכולה לערער את שלטונו בעזה.
אין ספק כי הכסף הקטארי שנכנס לעזה מעורר הדים בישראל לאור ההתקפות הבלתי פוסקות של חמאס על עוטף עזה. עם זאת, לצד הפעולות ההתקפיות של צה"ל מול חמאס, כסף זה מטרתו לשמש כמנוף אזרחי על חמאס. למעשה, ישראל, יחד עם קטאר, מייצרות משוואה שבה מחד אלימות נענת באלימות, ואילו שקט נענה בשיפור תנאים. המשחק הוא התאמת ציפיות. אין במשוואה הזו 'כדור כסף' שיפתור את כל הבעיות. כאמור, לזרוע הצבאית של חמאס יש מימון עצמי המאפשר לה לפעול נגד ישראל ללא תלות בתושבי עזה או בקטאר, מאידך, אותו ארגון טרור כפוף לביקורת ציבורית שיכולה לערער את שלטונו ולכן שינוי לרעה בתנאים לתושבים יכול להיות לחמאס לרועץ.
נקודה נוספת היא יצירת תלות כלכלית של עזה במקור מימון חיצוני שאינו הרשות הפלסטינית. מבחינת ישראל, מדובר בטריז חיובי שמשמר את ההפרדה בין עזה ליו"ש, בעיקר על רקע הפרסומים סביב תכנית המאה שעתידה, אולי, לדרוש רצף טריטוריאלי של מדינה פלסטינית. ניתוק כלכלי של עזה מהרשות הפלסטינית תורם לתפיסת 'הפרד ומשול' אותה מיישמת ישראל בהצלחה בשנים האחרונות בעזה.
מה יקרה שיגמר הכסף הקטארי?
אחת השאלות שעולות בהקשר הכסף הקטארי הוא מה יקרה שתגמר הקרן של ה150 מליוני דולרים. הכסף לסולר עתיד להספיק עד חודש מאי הקרוב. הכסף למשפחות נזקקות הוא מענק חד פעמי החודש. הכסף לתעסוקה עתיד להספיק עד יולי הקרוב. מה יקרה במאי עם אספקת החשמל בעזה? ומה יקרה לכל אותם אלפי מועסקים על ידי אונר"א ביולי? לאף אחד בירושלים אין תשובה. ייתכן ואמיר קטאר יחליט להמשיך עם קרן חדשה (כסף לא חסר לקטאר). ייתכן ועד אז ארה"ב תחשוף את תכנית המאה וכחלק מהמו"מ תחליט להזרים כסף לעזה דרך אונר"א (שלאחרונה הפסיקה לקבל מימון מארה"ב) או בערוצים אחרים. דבר אחד בטוח, אם לא ימצא מקור כספי חדש עד חודש מאי הקרוב, התנאים של התושבים בעזה יורעו, והמתח הביטחוני יעלה.
